רוב הישראלים מתנגדים לסיפוח חד-צדדי של שטחים בגדה המערבית. לפי סקר של מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית ושינוי חברתי באוניברסיטה העברית, 69% מהישראלים מתנגדים למהלך סיפוח חד-צדדי, מול 31% התומכים בכך. הסקר נערך בין ה-4 ל-8 ביוני בקרב 1,977 נשאלים, בניהול פרופ' עירן הלפרין, מייסד ויו"ר שותף באקורד, ד"ר יוסי חסון, מנהל המחקר במכון, לי אלדר וענבל סיפריס.

ההתנגדות לסיפוח החד-צדדי גדולה מהתמיכה במהלך, גם כאשר נבחנות עמדות האזרחים היהודים בלבד: 63.5% מול 36.5%. עם זאת, הסקר מצא פער בין העמדות עצמן לבין התפיסות לגביהן. כאשר נשאלו המשיבים מהו לדעתם שיעור התומכים בסיפוח בקרב היהודים, התוצאה שהתקבלה הייתה 52.4% – 16% יותר מהתמיכה במהלך הזה בפועל. קולות ביקורתיים יטענו שזוהי תוצאת התיישרות התקשורת המפוחדת עם התעמולה והרציונל השלטוניים.

הפגנה נגד סיפוח יו"ש (צילום: Flash90/אבשלום ששוני)

תוצאות הסקר מעט מפתיעות גם בשל מועד ביצועו. בתחילת החודש היה נדמה כי השיח על סיפוח גושי ההתנחלויות ובעיקר הבקעה משקף קונצנזוס רחב, שרק השמאל אינו שותף לו. זאת, אף שבסקר חדשות 12 ב-8 ביוני התברר כי הסיפוח ממוקם נמוך מאוד בסדר הקדימויות של הישראלים, בעיקר בגלל משבר הקורונה.

מנגד, נכון לימים אלה הציבור נחשף כבר למבול התגובות הצוננות ואף מאיימות מהעולם, שאת הסיפתח להן נתנו שר החוץ הגרמני ושגריר איחוד האמירויות בוושינגטון, החל ב-10 בחודש. השניים הזהירו מסנקציות על ישראל והכרה של מדינות אירופה במדינה פלסטינית, ומפגיעה קשה ביחסי ישראל והעולם הערבי.

UAE Ambassador writes in Israeli newspaper outlining the costs of annexation – versus the great potential of warmer ties.https://t.co/m5RGi3xf7t

pic.twitter.com/Mh5x1qDqGM

— هند مانع العتيبة Hend Al Otaiba (@hend_mana) June 12, 2020

בשיח שהתפתח כאן בשבועות האחרונים, נשמעו לא מעט קולות שהסבירו כי לישראל יש רק מה להפסיד מהסיפוח. נראה שמצביעי השמאל והמרכז הבינו זאת כבר בתחילת החודש. 94% מהנשאלים שהזדהו כאנשי השמאל השיבו כי הם מתנגדים לסיפוח חד-צדדי, לעומת כ-6% שהביעו תמיכה במהלך. בקרב אנשי המרכז, ההתנגדות מקיפה כ-80% מהמשיבים, מול כ-20% תומכים.

בסקר חדשות 12, שנערך גם הוא בתחילת החודש, הביעו רק 56% מהנשאלים מהמרכז-שמאל התנגדות לסיפוח כשליש מהגדה במסגרת מתווה הנשיא טראמפ, הכולל משא ומתן להקמת מדינה פלסטינית, לעומת 24% שהביעו תמיכה בכך. ההבדל בין הנתונים נעוץ ככל הנראה בנוסח השאלות. בעוד שמרכז אקורד שם את הדגש על סיפוח חד-צדדי, סקר חדשות 12 התייחס לעסקה הכוללת.

עם זאת, שאלת אקורד על הערכת התמיכה במהלך בקרב היהודים התייחסה גם היא ל"סיפוח חד-צדדי", מה שלא מנע מהמשיבים לספק הערכת יתר. עובדה זו עשויה לרמז, כאמור, על סיקור תקשורתי הנוטה לאמץ את הנרטיב השלטוני.

אצל הנשאלים הימנים מתקיימת תמונה ראי לפער בין עמדות השמאל והמרכז בשני הסקרים. בעוד שבסקר חדשות 12, שהתייחס לסיפוח בתמורה למו"מ על מדינה פלסטינית, הביעו רק 41% מהם תמיכה, השאלה של אקורד על סיפוח חד-צדדי הניבה 60% תמיכה. שיעור המתנגדים בשני הסקרים דומה, כ-40%.

הנושא הכי פחות חשוב ליהודים ולערבים

מרכז אקורד הציג למשתתפים שמונה נושאים, וביקש לדרג אותם במספרים בין 1 ל-8, על פי מידת חשיבותם. בשקלול התשובות, נמצא כי גם היהודים וגם הערבים סבורים שהסיפוח (השאלה התייחסה גם למינוח "החלת ריבונות") הוא הנושא הכי פחות חשוב, עם ציון 2.5 אצל יהודים ו-2.1 אצל נשאלים ערבים.

בראש סדר העדיפויות של היהודים נמצאת סוגיית הפרנסה ויוקר מחיה (7.1), ואחריה בסדר יורד: מצב מערכת הבריאות (5.8), אלימות וביטחון אישי (5.5), שחיתות שלטונית (4.5), גזענות ואפליה (4.1), קידום פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני (3.4), זכויות נשים ולהט"ב (3.2) והסיפוח (2.5).

בקרב הנשאלים הערבים עומדת סוגיית האלימות והביטחון האישי בראש סדר העדיפויות (6.2), ואחריה פרנסה ויוקר מחיה (5.9), מערכת הבריאות (5), גזענות ואפליה (4.96), זכויות נשים ולהט"ב (4.42), שחיתות שלטונית (4.26), קידום הסכם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני (3.1) והחלת ריבונות/סיפוח (2.1).

באופן לא מפתיע, הציבור החש כי סדר העדיפויות של הממשלה מייצג הכי טוב את סדר העדיפויות האישי שלו הוא ציבור מצביעי הימין, אך גם בקרבם רק 10% סבורים שההתאמה קיימת "במידה רבה". כ-56% מהימנים חשים שקיימת התאמה ב"מידה מסוימת", ובסה"כ 66%.

באופן לא מפתיע, הציבור החש כי סדר העדיפויות של הממשלה מייצג הכי טוב את סדר העדיפויות האישי שלו הוא ציבור מצביעי הימין, אך גם בקרבם רק 10% סבורים שההתאמה קיימת "במידה רבה"

בשמאל, רק אחוז אחד מהנשאלים השיבו כי סדר העדיפויות הממשלתי תואם במידה רבה את סדר העדיפויות שלהם, וכ-19% "במידה מסוימת". 80% השיבו "כלל לא". במרכז השיבו 64% שהממשלה כלל לא מייצגת את סדר העדיפויות שלהם, לעומת כ-2% שענו "במידה רבה", וכ-34% "במידה מסוימת".

תשובות מפתיעות נתנו לא מעט משיבים ערבים – 13.7% מהם חשים שסדר העדיפויות הממשלתי משקף "במידה רבה" את סדר העדיפויות שלהם, ו-38% נוספים "במידה מסוימת". רק 48% – פחות מיהודים מהמרכז ומהשמאל – השיבו שסדר העדיפויות הממשלתי כלל לא תואם את שלהם.