כשהמחאה החברתית הייתה בשיאה בשנת 2011, נתניהו ושריו ניסו טקטיקה חדשה יחסית: יצירת דמוניזציה למוחים. המסרים היו שקריים אך פשוטים: אין באמת מצוקה, המפגינים הצעירים מפונקים שמזמינים סושי.

ראש העיר נשר אמר אז:

"אין מחאה, ביבי, כולם ברוטשילד עם נרגילות וסושי".

אמירה שמזכירה את זו האחרונה של השר צחי הנגבי, ומבטאת דוקא את התנהלותה של השרה מירי רגב, שדאגה למגשי סושי לעשרות אורחי אירוע השקת מחלף באשקלון. ולא רק סושי היה שם. גם פירות, כריכים, זמר והגברה. וכל זאת כשהמשק על סף קריסה. אם כבר קפיטליזם, שיהיה חזירי.

ברגעים אלה ממש, טקס חנוכת מחלף אשקלון צפון בהשתתפות שרת התחבורה ועשרות מוזמנים, יש סושי, פירות וכריכים, זמר, הגברה וכו'- הכל עלה לפי גורמים כ200,000 ש"ח. לפי גורמים משפטיים- ההגבלה על התקהלות עד 20 איש כבר בתוקף. pic.twitter.com/QP8F7CTB6R

— Lior Kenan – ליאור קינן (@LiorKenan) July 7, 2020

כשהמחאה החברתית הייתה בשיאה בשנת 2011, נתניהו ושריו עשו דמוניזציה למוחים. המסרים היו שקריים אך פשוטים: אין באמת מצוקה, המפגינים הצעירים הם מפונקים שמזמינים סושי

מעבר לשאלה כיצד חברה ממשלתית לא עומדת בהנחיות הממשלה, אבקש לשאול את השרה רגב מספר שאלות:

• אם האירוע לא עומד בהנחיות מדוע לא עצרת אותו ודאגת או שיעמדו בהנחיות או לפזר את האירוע?
• השרה רגב, האם זה אירוע הכרחי לשעה זו? אתם מכנים את המאבק במגיפת הקורונה מלחמה, ובשעת מלחמה את מוצאת לנכון לחגוג באירועים רשמיים?
• באירוע השתתפו כ-50 –40 איש, לפחות פי 2 מההנחיות המותרות להתקהלות שאושרו אתמול. מה עם דוגמא אישית?
• עלות האירוע כ-200,000 ₪ מהקופה הציבורית – האם האירוע אכן הכרחי כשבשעה זו ממש ישנם אנשים שצוללים לקו העוני?

רגב תמיד ניסתה להצטייר כקשוחה, אך במבחן השעה לא הצליחה לעצור את התרופפות המשמעת הציבורית באירוע ומשכך הייתה צריכה לעצור אותו. כרגע רגב אינה צריכה להשיק מחלף, אלא להשיק תכונה שחסרונה תמיד היה ניכר אצלה – צניעות.

רגב אמרה באירוע:

"אנחנו לא נמצאים בדיוק במגבלות שמשרד הבריאות הנחה. אנחנו צריכים להיות מצומצמים יותר. נכון שאנחנו בשטח פתוח, אבל צריך להיות פחות ופחות אנשים. בפעם הבאה אני אוודא שהדברים האלה קורים".

בהמשך לאמירה זו בחרה השרה לעדכן כי:

"ואני אומרת לכם מה שאני רואה שזה קשה. אנשים לא שומרים ובסופו של יום יאלצו אותנו לקבל החלטה לחזור לסגר"

אחריות היא לא רק להגיד – טעיתי, אתקן בפעם הבאה, אלא להתמודד עם ההשלכות ולנסות לתקן מיד. רגב עושה את ההיפך, היא מאיימת בנקיטת עונש קולקטיבי ("יאלצו אותנו לקבל החלטה לחזור לסגר") על מעשה אסור שהיא עצמה עושה ("אנשים לא שומרים"). זו כמובן דוגמא נוספת למה שכתבתי ברשומה "מה שמגיע למלך – לא מגיע לנו".

אחריות היא לא רק להגיד – טעיתי, אתקן בפעם הבאה, אלא להתמודד עם ההשלכות ולנסות לתקן מיד. רגב עושה את ההיפך, היא מאיימת בנקיטת עונש קולקטיבי על מעשה אסור שהיא עצמה עושה

לאחר האירוע, פרסמה רגב פוסט שבו נכתב:

"הבוקר, הגעתי לאירוע חשוב בו חנכנו מחלף חדש לעיר אשקלון. במהלך האירוע הערתי על כך שלא הקפידו על הנחיות משרד הבריאות במלואן. אמשיך להקפיד ולוודא שבאירועים, לרבות חברות ממשלתיות ישמרו על הנחיות משרד הבריאות במלואן. מוטלת עלינו חובה להעביר מסר לציבור של אחריות. כך נילחם יחד במגיפת הקורונה, נישמע להוראות שמצילות חיים ומאפשרות לשמור על רציפות תפקודית של המשק".

או במילים אחרות: כשרה בממשלה הערתי על כך שאני לוקחת חלק פעיל בהפרת ההנחיות שהממשלה הזו קבעה, אבל לא טרחתי לעצור את הפרת ההנחיות. חוץ מזה, אני גם "אמשיך" "להקפיד" על קיום ההנחיות גם בעתיד, כי אין סיבה לשנות כלום אם הכל טוב. כי מוטלת עלינו חובה להעביר מסר לציבור. ומה מעביר את המסר יותר טוב מלהפר בפומבי הנחיות ממשלה, כשאת שרה בממשלה, ועוד להשוויץ שאמשיך "להקפיד" כך על "קיום" ההנחיות גם בעתיד?

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת