הדיבור הבלתי פוסק על בחירות בשבועות האחרונים גרם לעיסוק המתבקש בשאלה, אילו מפלגות ירוצו בבחירות הקרובות בשמאל ובמרכז. בעוד שלכולם ברור שיש וואקום במרכז ושמאלה וכי יש צורך בהתארגנות חדשה, נראה שקיים וויכוח ער על האופי המדויק של המפלגה (או מפלגות) שצריך, ויוזמות חדשות וחדשות-ישנות כבר מתחילות לצוץ.
אישית, אני לא מאמין שאנחנו קרובים לבחירות (כי נתניהו וגנץ לא מעוניינים בהן עכשיו), אבל השיח הקיים מהווה זמן טוב להתחיל לדון, לבנות ולתכנן כמו שצריך את מה שהיינו רוצים שיהיה. כבסיס לשיחה ופעולה משותפת, אשתף כאן את החלום שלי לגבי המפלגה שאני מאמין שנכון להקים עכשיו.
עמרי לביא לומד תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב עם התמקדות בפילוסופיה פוליטית ומשפט חוקתי, ועוזר מחקר ומתרגל באוניברסיטה. לפני כן היה מנהל מוצר בסטארט-אפ בתחום הפינטק וקצין במודיעין.
איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.
ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
ב-7 באוקטובר קיבלנו קדימון אפוקליפטי לקץ המדינה היהודית על הקרקע. ב-13 באפריל קיבלנו קדימון לקץ המדינה היהודית מן האוויר. מספיק טיל גרעיני אחד שחודר את מעטפת ההגנה הישראלית כדי לשנות את מציאות חיינו מן הקצה אל הקצה. לכן אסור שההצלחה הפנומנלית של חיל האוויר הישראלי ובעלות בריתו תעוור את עינינו לסכנה.
* * *
מתקפת הטילים האיראנית על ישראל, שאירעה במוצ"ש האחרון, היא אירוע חסר תקדים בשלושה ממדים לפחות.
ד"ר ישי (ג'סי) פרס הוא סגן הנשיא לאסטרטגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח תיכון גרעיני" (הקיפוד והשועל, 2022). צילום: עודד אנטמן
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
* * *
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.
נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הפוטנציאל של זה 2 מנדטים מהמשותפת ועוד 6 ממרצ ועוד 2 מהעבודה ז"ל ועוד 7 מלפיד.
יחד זה די מעט. 14. זה גודל השמאל היהודי. זו לא טעות של הציבור. זו לא אי הבנה. הציבור היהודי והערבי בארץ אינם במקום הזה. רובם מסורתיים. רובם לאומיים בעיני עצמם לאומנים בעיני היתר שמאל. והרעיונות של השמאל מעוררים בציבורים הללו אנטגוניזם רתיעה וזלזול.
השמאל שהיה לו רוב בארץ אי אז בימים הרחוקים ההם היה שוויוני ולאומי ושוחר תנ"ך ומתרגש מכיבוש העבודה ורכישת אדמות והתיישבות בין ישובים ערביים. כן. גם שוויון לנשים. גם אי מתן השפעה יתרה לדתיים קיצוניים. אבל בשיתוף פעולה מלא עם הכיפות הסרוגות. אם יהיה שמאל כזה ולא כתרמית והתחזות ולא כצרוף עלה תאנה. יש לדבר הזה התכנות למצוא מסילות ללב הציבור. אבל מתוך הניואנסים העדינים של הטקסט, כותבת המאמר מתייחסת אל שמאל שרוצה מפלגה יהודית כאל משהו שצריך לסבול אותו ולא אל דבר המובן מאליו. בפינה הזו ניתן לקצור הצלחות קטנות. סיוע להרחבת חוק הפונקאות. סיוע להחדרת מושג השוויון לחוקי היסוד ששופטים יוכלו אחר כך להעלות בראש פסיקתם.