כלל ארגוני המחאה, המתפעלים זה קרוב ל-40 שבועות את מחאת ההמונים בבלפור, הודיעו כי במוצאי שבת הקרובה עתידה להתקיים הפגנת ענק – מפגן כוח של כלל הארגונים והציבור המתנגד להמשך כהונתו של בנימין נתניהו בראשות הממשלה. ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) אף הצהיר אמש, בדבריו במרכז חורב בחיפה, כי זה יהיה הרגע שבו יצליחו להתאסף בסמוך למעון הרשמי של ראש הממשלה 300 אלף מפגינים, לא פחות.

עו"ד מיכאל דבורין, המשמש בצוות המשפטי של הליכוד, עתר בשם מפלגת השלטון בסוף השבוע האחרון ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן, נגד הארגונים המרכזיים הפועלים בתחום – תנועת "דרכנו", עמותת "הדגלים השחורים", "חוזה חדש" ותנועת "אין מצב".

דבורין דרש בעתירתו למנוע מאותם ארגונים להשתמש במאגרי המידע שלהן לצורכי הבחירות, למנוע מהן לארגן הפגנות לרבות את מערך ההסעות או לממן את הפעולות האלה, וכן להימנע מהפעלת מערך פעילים להמרצת מצביעים ביום הבחירות. "דרכנו" גם נדרשה להימנע משימוש במערכת שפיתחה להנעת בוחרים, וכן לשדר מסרים כאלה בערוץ דמוקרטTV המשודר בפייסבוק.

ביום שישי האחרון, זמן קצר לאחר שהעתירה הוגשה, דחה אותה השופט פוגלמן על הסף. הסיבה: הליכוד הגיש את עתירתו בלא לבצע קודם לכן פנייה מוקדמת לאותם גופים, מעין גירסת "מיצוי הליכים" ייעודית לוועדת הבחירות המרכזית.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן, בתדריך לכתבים עם פתיחת מערכת הבחירות לכנסת ה-24, 21 בינואר 2021ש (צילום: טל שניידר)

"לא מצאתי שיש צורך דחוף בבירור העתירה כעת בלי פנייה מוקדמת", כתב פוגלמן, "אם תשובות המשיבות לא יניחו את דעת העותרת, טענותיה שמורות לה". ובעברית פשוטה: המשך יבוא, בהמשך השבוע. אחרי הכול, הטענה המונחת בבסיס עתירת הליכוד, שפעולת המחאה הזו צריכה להיחשב כתעמולה מפלגתית לצורך חוק מימון מפלגות, היא טענה משמעותית שצריכה להישמע.

לא מצחיק

השבועות האחרונים היו עמוסים במיוחד מבחינתו של שופט העליון פוגלמן, המשמש בסבב הבחירות הנוכחי כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. כמו בכל מערכות הבחירות האחרונות, יו"ר ועדת הבחירות משמש כגננת לענייני תעמולת בחירות. יש להניח שעד למועד הבחירות יהיו ידיו מלאות עבודה, והוא יתבקש לפסוק בעוד ועוד עתירות של הרגע האחרון בענייני תעמולה.

מהחלטותיו עד כה, ניתן לומר בזהירות כי פוגלמן משדר לפונים אליו מסר, שעדיף לא לבנות על התערבותו, כמעט בכל המקרים. נוכח גישתו הכללית של פוגלמן, כמי שתומך בגישה מרחיבה בענייני חופש הביטוי, לרבות חופש הביטוי הפוליטי, נראה כי נכונותו להתערב בפרסומים, בין אם מדובר בשלטי חוצות ובין אם מדובר בראיונות של פוליטיקאים בכלי התקשורת, היא מצומצמת.

בקדנציה של פוגלמן, אין לצפות לאירוע דוגמת המהלך שעשה ב-2003 מישאל חשין, כששימש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, והורה על הורדת השאלטר במהלך שידור נאום לאומה של ראש הממשלה אריאל שרון, בסמוך לאחר חשיפת פרשת סיריל קרן.

הדיווח בידיעות אחרונות על הפסקת הנאום של אריאל שרון במרץ 2003 (צילום: הספרייה הלאומית)

לכך צריך להוסיף את המיאוס שחשים כל העוסקים – המפלגות, כלי התקשורת וגם השופטים – מכללי התעמולה האנכרוניסטיים.

חוק דרכי תעמולה נחקק בשנת 1959, והוא משקף מציאות תקשורתית ובמה ציבורית הרחוקות שנות אור מאלה הקיימות היום. במהלך השנים קראו שופטי העליון, כל אחד בתורו במהלך כהונתו בראשות ועדת הבחירות, לבטל חלק מהאיסורים המרכזיים הקבועים בחוק. ועדה ציבורית בראשות נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש אף הגישה לכנסת בנובמבר 2017 דוח הקורא לרפורמה כוללת בחקיקת התעמולה.

אלא שהחוק עדיין עומד, והשופטים נאלצים לפעול לפיו. הפתרון שלהם הוא לאפשר, בדרך של פרשנות החוק, מרווח פעולה רחב ככל האפשר. הנה, למשל, אופן הטיפול של פוגלמן בראיונות פוליטיקאים מהתקופה האחרונה:

לפני כשבועיים החליט פוגלמן למנוע את שידור קטע הסטנד-אפ של נתניהו בתוכנית "סטנד אפ Nation". חשוב לומר: זה היה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. ההתערבות של פוגלמן בעניין זה היא נדירה וחריגה.

תראו מי הגיע לעשות סטנד אפ!

ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו הגיע הבוקר לצילומי סטנדאפ NATION, בהובלת שלום אסייג וליטל שוורץ.

זוהי פעם ראשונה שראש ממשלה בישראל מגיע לעשות סטנדאפ. את הקטע תוכלו לראות בשלישי הקרוב ברשת 13. pic.twitter.com/FukREVnwck

— ערוץ 13 (@channel13il) February 28, 2021

ההחלטה הזו עשתה כותרות, והביאה את הליכוד לסדרה של פעולות תגמול: מצד אחד עתירה בהולה לבג"ץ, לאפשר בכל זאת את שידור התוכנית – עתירה שנדחתה על הסף; ומצד שני הגשת עתירות נגד הופעתם של פוליטיקאים מתחרים בתוכניות טלוויזיה, בבחינת אם לנתניהו אסור, שיהיה לכולם אסור.

ימים אחדים לאחר המחסום שהוצב על קריירת הסטנד-אפ של נתניהו, עתר הליכוד לפוגלמן בדרישה למנוע את הראיון המתוכנן של ח"כ יועז הנדל (תקווה חדשה) בתוכניתם של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ, בערוץ 12.

זו הייתה "עתירה בהולה", שהוגשה שעתיים וחצי לפני המועד שבו אמור היה להתקיים הראיון. הליכוד טען בעתירה, כי "מגישי התוכנית מתנגדים לעותרת [הליכוד] ולעומד בראשה [נתניהו], מפרגנים למרואיינים שתומכים בדעתם ותוקפים חזיתית את אלה שתומכים בנתניהו".

הדרישה הייתה למנוע את הופעתו של הנדל, באותו אופן שבו פוגלמן מנע את שידור קטע הסטנד-אפ של נתניהו. הנימוק של פוגלמן לפסילת הקטע של נתניהו, היה כי מדובר בתעמולת בחירות ולא בראיון שעניינו חדשות ואקטואליה. זאת, בניגוד לסעיף 8 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), הקובע כי "לא תהא תעמולת בחירות מלווה תוכניות בידור, לרבות הופעות של אמנים".

בנימין נתניהו, משמאל, בצילומי התוכנית "סטנד אפ ניישן", 28 בפברואר 2021 (צילום: ערוץ 13)

פוגלמן, שצפה לבקשתו בקטע המוקלט שבו השתתף נתניהו, אף שיתף את רשמיו על מנת להמחיש שלא היה מדובר בראיון עיתונאי אלא בידורי. נתניהו הפגין במהלכו חוש קומי מרשים, כשסיפר, למשל, כי לאחרונה הוריד ממשקלו, וציין: "עשיתי את זה בדרך הישנה, הרבה פחות פחמימות, הרבה יותר ירקות, והכי קשה: בלי לשתות מנדטים אחרי שמונה בערב".

על הרקע הזה, כאמור, דרש הליכוד לפסול גם את הופעתו של הנדל. אלא שפוגלמן לא זרם, ודחה את עתירת הליכוד על הסף. "אין מקום להשוות את העתירה שלפניי למקרה שנדון בעניין סטנד-אפ Nation", הוא פסק, "שם דובר בתוכנית בידור, שלא נטען כי יש בה ערך חדשותי או אקטואלי מיוחד, וניתנה שם במה למועמד בלי לאתגר את עמדותיו.

"לעומת זאת, התוכנית שהנדל אמור להופיע בה היא תוכנית ראיונות. גם אם אינה תוכנית חדשות, היא תוכנית אקטואליה".