ייתכן שבימים הקרובים יבוא לסופו המשבר הפוליטי הארוך ביותר שידעה מדינת ישראל, ואף הארוך ביותר שידעה כל מדינה דמוקרטית בעולם. וגם אם תושבע הממשלה, אין הדבר מבטיח שהיא תחזיק מעמד, למרות רצונן הטוב של החברות בה.

ייתכן שבקרוב יבוא לסופו המשבר הפוליטי הארוך ביותר שידעה ישראל, ואף הארוך ביותר שידעה כל מדינה דמוקרטית בעולם. וגם אם תושבע הממשלה, אין זה מבטיח שתחזיק מעמד

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

השנתיים וחצי האחרונות הוכיחו לנו ששיטת הממשל בישראל אינה מתאימה יותר למדינה בת 9 מיליון אזרחים, שמורכבת מקבוצות אוכלוסייה עם אינטרסים שונים ואף מתנגשים. לא מן הנמנע שאחד הדברים שממשלה חדשה ויציבה צריכה לקדם הוא יצירת שיטת משטר חדשה בישראל.

שיטת הממשל בישראל היא בעייתית – היא מאפשרת לחץ וסחטנות, וההפרדה בין הרשות המחוקקת, הכנסת, שאמורה לפקח ולהכווין את עבודת הרשות המבצעת, הממשלה, נשחקה עד דק וכמעט ואינה קיימת.

במצב הנוכחי, מועמד.ת שמקבל.ת את המנדט מהנשיא (ישירות או בהמלצת הכנסת), מקים ממשלה, שאמורה לזכות ברוב בהצבעת אמון. מאותו רגע, הדרך היחידה להפיל את הממשלה מבלי לפזר את הכנסת היא באמצעות אי-אמון קונסטרוקטיבי, כלומר, 61 או יותר חברי וחברות כנסת שיביעו אמון בממשלה חדשה שתוצג בפני הכנסת. זאת אומרת, לא מספיק רוב של חברי כנסת שמתנגדים לממשלה, אלא רוב של חברי כנסת שתומכים בממשלה אחרת.

אחת הדרכים למנוע זאת, היא לקבוע בחוק כי מי שעומד.ת בראש המפלגה הגדולה ביותר הוא זה שיעמוד בראש הממשלה ללא הצבעת אמון נוספת. בצורה זו, אין צורך לסחור בתקציבים, הטבות או "כספים קואליציוניים" כדי לשמר או להביא שותפות קואליציונית, ואורן חזנים למיניהם לא יכולים לסחוט מדינה שלמה בתור ח"כ מספר 61 בקואליציה.

שיטת הממשל בישראל היא בעייתית – היא מאפשרת לחץ וסחטנות, וההפרדה בין הרשות המחוקקת, הכנסת, שאמורה לפקח ולהכווין את עבודת הרשות המבצעת, הממשלה, נשחקה עד דק

שינוי כזה, יחד עם עיגון מעמדו, תפקידו וסמכותו של בית המשפט העליון בחקיקה, יכול להביא לשינוי עמוק בתפיסת המשילות בישראל. הממשלה לא תאלץ לסחור בהצבעות בכנסת ולהטיל משמעת קואליציונית – לכל הצעת חוק תיווצר קואליציית אד-הוק בהתאם לתוכנה. סיעות הבית לא יצטרכו לחשב את צעדיהן בהתאם לאפשרות שלהן להקים קואליציות בבחירות הבאות –  חברי כנסת ליברליים ממפלגות ימין יוכלו להצביע בעד תחבורה ציבורית בשבת או נישואים לבני ובנות אותו המגדר מבלי לחשוש שבעקבות כך מפלגות חרדיות יסרבו להצטרף לקואליציה עמם בעתיד.

אם ייקבע בחוק, ולא רק בדעת הציבור, שראש המפלגה הגדולה ביותר הוא או היא יהיו ראש הממשלה באופן אוטומטי מבלי להזדקק לאמון הכנסת, הדבר יוביל להתכנסות לתוך מפלגות גושיות גדולות יותר, כפי שראינו בבחירות באפריל ובספטמבר 2019 ובמרץ 2020 – הספין לפיו ראש המפלגה הגדולה יקבל אוטומטית את המנדט להקים ממשלה גרם למצביעים ולמצביעות לנדוד למפלגה החזקה יותר בגוש שלהם.

שינוי כזה לא יעבוד בלי שינוי חוקי היסוד "הכנסת" ו"הממשלה" והמנגנונים המאפשרים להפיל ממשלה או לפזר את הכנסת. כלומר, גם אם יאיר לפיד, לדוגמה, יעמוד בראש מפלגה שתאחד את מפלגות המרכז-שמאל הקיימות ותביא את קולותיהם של מצביעיה ותזכה במירב הקולות, אבל לא תסתמך על קואליציה, יהיה מאוד קל להפיל אותה באמצעות חסימת תקציב המדינה או הצבעת אי אמון.

השילוב של ממשלה שנסמכת על אמון העם באופן כמעט מוחלט, יחד עם רשות שופטת שמאזנת את כוחה של הממשלה וכנסת שמפקחת עליה, יוכלו לתת ביטוי לרצון הרוב (למשל, בתחום יחסי דת ומדינה) תוך שמירה על זכויות המיעוטים (למשל, לפסול או למנוע חוקים שאוסרים על דתיים לגדל זקן או על הקמת מסגדים).

אם ייקבע בחוק, ולא רק בדעת הציבור, שראש המפלגה הגדולה ביותר, הוא או היא, יהיו ראש הממשלה באופן אוטומטי מבלי להזדקק לאמון הכנסת, הדבר יוביל להתכנסות לתוך מפלגות גושיות גדולות יותר

אין ספק שגם בשיטה זו יש פגמים, אבל צריך להתחיל בדיון משמעותי על שינויים בשיטת הממשל, אחרת צפויות לנו שנים רבות של קואליציות שפועלות למען עצמן ולא למען הבוחרים והבוחרות שלהן.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30