אחד הדברים הראשונים שעשה ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) בימים שלאחר רצח ג'ורג' פלויד, ב-25 במאי 2020, היה להציע עבודה לאיזיאה רוטשטיין.
JFNA הוא ארגון ללא כוונת רווח שמנהל מיליארדי דולרים ומייצג מאות פדרציות מקומיות של הקהילה היהודית ברחבי ארצות הברית וקנדה. רוטשטיין הוא רב שחור שפעיל זה שנים רבות בנושאי גיוון יהודי.
רוטשטיין, שבתפקידו החדש משמש כחוקר רבני ויועץ לענייני ציבור בארגון, התבקש להוביל את הפעילות למען שוויון, גיוון והכללה. בשנה החולפת, יוזמות הגיוון של ה-JFNA נגעו ללא פחות מ-30,000 עובדי וחברי קהילות יהודיות ב-170 ארגונים, ביניהם בתי כנסת, בתי ספר ובתי דיור מוגן. JFNA גם השיק את "מועד", רשת ליהודים שאינם לבנים, ואת "כמוך", מפגש של יהודים אורתודוקסים שחורים.
רוטשטיין אומר שהוא מעודד מהתגובה שראה בעולם היהודי לתנועה הארצית למען שוויון גזעי שצמחה בעקבות מותו של פלויד. "אין ספק שבשנה האחרונה התרחש שינוי תודעתי. כיהודים, זה היה הרגע שלנו לשנס מותניים".
עם זאת, הוא סבור שיש להמתין ולא למהר להסיק מסקנות בשאלה האם יהודי ארה"ב עמדו במשימה.
"מדידת הצלחה היא שאלת מיליון הדולר, וקשה מאוד להגדירה", הוא אומר. "צריך לעסוק בשיח הזה עוד שנים מהיום. צריכה להיות עבודה מתמדת. אני יודע שאנו רוצים לפתור את סוגיית הגזענות עוד היום, אבל אנחנו נמצאים על ציר זמן דורי".
הארגון של רוטשטיין לא היה היחיד בעולם היהודי שמיהר לפעול למען גיוון בתגובה למותו של פלויד והתנועה שעורר. לצורך כתבה זו רואיינו עשרות אנשי מקצוע שעוסקים במאבק נגד גזענות בקהילה היהודית, רובם יהודים שאינם לבנים, ורבים אומרים שראו התקדמות במוכנות לקיים שיחות שמעוררות אי נוחות, ולהקשיב לאנשים שאינם לבנים, בין אם הם יהודים או לא.
אבל רבים אומרים שאין די במאמץ אינטנסיבי של שנה כדי לחולל את השינוי ארוך הטווח לו זקוקות הקהילות היהודיות האמריקאיות.
"המחנכת שבי נלהבת מאוד מכל הדברים שאנשים עושים כדי להעלות מודעות. לכל אחד יש ספר, פודקאסט שהוא מקשיב לו או קבוצת מודעות שבה הוא משתתף", אמרה יאבילה מק'קוי, יהודייה שחורה ומנכ"לית Dimensions, חברת ייעוץ לנושאים של צדק גזעי.
אולם היא הדגישה שהאקטיביסטית שבה רוצה לראות שינויים עמוקים יותר, שמגובים בהקצאה מחודשת של משאבים – והיא אינה בטוחה שכך יקרה.
"אנשים רבים סבורים כי הדרך הטובה ביותר לחולל שינוי היא לכלול יהודים שאינם לבנים בוועד המנהל שלהם, והרבה אנשים עשו זאת", היא אומרת. "מה שהם לא עשו, בהכרח, הוא לחזור ולהתבונן בהיסטוריה הממסדית שלהם ולבחון את התנאים שיצרו צדק חברתי שנשלט על ידי לבנים וסביבה מוסדית יהודית רחבה יותר".
"נשיאה באחריות היא דבר מאוד יהודי. כשעושים תשובה, צריך לנקוב בפגיעה שנעשתה ולחזור לאדם שפגעת בו", הוסיפה מק'קוי. "הנוהג ההיסטורי שלנו לחתום על מכתבים הוא ריק מתוכן, אם לא מגבים אותו לאחר מכן בהשקעה בשינוי המערכות".
המוסדות היהודיים התחילו בחשבון הנפש לפני קצת יותר משנה, כאשר שוטר במיניאפוליס רצח את ג'ורג' פלויד, והסרטון שתיעד זאת היה כה מזעזע עד כי גרם לרבים במדינה להתעמת עם המורשת של גזענות אמריקאית.
הקהילה היהודית נמנתה עם מי שהשמיעו את קולם לאחר מותו של פלויד. ארגונים שמייצגים יהודים מכל הזרמים ושכבות הציבור – מאורתודוקסים ועד לתנועה הרקונסטרוקטיבית, מהליגה נגד השמצה ועד הלל – פרסמו הודעות בהם ביקשו להגיב על רגע היסטורי זה.
בתוך ימים, 130 ארגונים יהודיים חתמו על מכתב שהבטיח להיאבק ב"גזענות מערכתית".
קואליציה גדולה אף יותר חברה יחד כאשר צוין חודש לרצח, והצהירה כי תנועת Black Lives Matter היא תנועת זכויות האזרח כיום במדינה, וכי "היא הסיכוי הטוב ביותר שלנו לשוויון וצדק".
יותר מ-600 ארגונים חתמו על מכתב Black Lives Matter, אשר בסופו של דבר הופיע כפרסומת שהשתרעה על עמוד שלם בניו יורק טיימס.
המכתב הכיל הרבה יותר מגינוי גזענות והציג הבטחה לפעולה: "המסורת היהודית מלמדת אותנו שצדק אינו משהו שיוענק לנו, אלא משהו שעלינו לרדוף, ורדיפה זו לכשעצמה היא עבודת קודש", נכתב במודעה.
גם ארגונים שלא חתמו על המכתב, לרבות ה-JFNA, בחרו לפעול. רוטשטיין אומר כי ראה בהצעת העבודה שקיבל סמל למחויבות כנה מצד מנהיגות הארגון, הזמנה שמדרבנת לחולל שינוי אמיתי בנושא שוויון גזעי.
הרצח של ג'ורג' פלויד היה קו פרשת המים בכל הנוגע לאינטראקציות בין הקהילה היהודית לבין קבוצות אחרות ועורר התלהבות בכל הנוגע לרפורמה במדיניות ברמה המדינתית והארצית, אמרה מלאני רוט גורליק, סגנית נשיא בכירה במועצה היהודית לענייני ציבור (JCPA).
לדברי גורליק, השינוי בא לידי ביטוי למשל בתגובתה של הקהילה לקמפיין של JCPA למען רפורמה בצדק פלילי שהייתה במוקד מאז שנת 2016. הקמפיין עוסק במדיניות מוטה, התנהגות לא הולמת של שוטרים שיוצאים פטורים מעונש, ושיעורי הכליאה הגבוהים במדינה.
"עד מותו של פלויד קיבלנו תגובות של התנגדות", היא אומרת. "אנשים שאלו מדוע הקהילה היהודית מעורבת בזה? האם זה עניין יהודי? כיצד נושא זה קשור לצרכי הביטחון שלנו?"
לאחר הרצח, ה-JCPA הוצף בדרישות מצד מנהיגים יהודיים שרצו להיות מעורבים, אמרה גורליק. המסר המרכזי למי שפנה היה, לדבריה, לעודד הקשבה, ללמוד מאנשים שאינם לבנים ולשוחח איתם על נושאים אלה. גישה זו באה לידי ביטוי בכנס השנתי האחרון של ה-JCPA, שבו צדק גזעי הוצג כסוגייה יהודית ראשונה במעלה.
בכינוס התקיימו סדנאות על זכויות הצבעה, יחסי שחורים-יהודים וכליאה המונית, ואת הנאום המרכזי נשא הסנאטור מטעם מדינת ג'ורג'יה, רפאל וורנוק.
מי שהקדישה תשומת לב מיוחדת לנושאים אלה בכנס הייתה קרין מרוטץ, מנהלת ארגון Jewish Community Action. הארגון של מרוטץ, שמשמיע את קולו למען צדק גזעי זה זמן רב, פועל במיניאפוליס, שם נהרג פלויד, והוא מילא תפקיד מיוחד בתגובה לאירועים.
"לראות את ה-JCPA, שבאופן היסטורי היה יותר שמרני, אומר שעלינו לפעול בנושא צדק גזעי היה עבורי מעודד", היא אמרה.
האנרגיה בהחלט הורגשה אצל רבים. הלל, שמשרת סטודנטים יהודיים בקמפוסים, יצר שתי משרות סגל במטרה להתמקד בעבודה לקידום שוויון, גיוון והכללה. מאות מעובדי הלל ומנהיגי הסטודנטים עברו הכשרה בנושא צדק גזעי על ידי מומחים חיצוניים, לדברי מימי קרביץ, מנהלת חוויות ראשית, שהוסיפה כי הלל הקים רשת של כ-100 סטודנטים יהודיים שאינם לבנים מקמפוסים בכל רחבי המדינה.
"כתנועה, אנו משקפים את הדרכים שבהן הזהויות שלנו משפיעות עלינו בעולם ומעלים מודעות בנוגע לגזענות מערכתית", אמרה קרביץ.
ייתכן שמאמצי הגיוון של מוסדות יהודיים יצרו גם בעיה, שיהודים שאינם לבנים זיהו זה מכבר: לעיתים קרובות הם מרגישים שפונים אליהם כדי שידברו בשמה של קהילה שלמה. יש תחושה שהלחץ להעלות מודעות ולהגיב במהירות לקריאות לגיוון יסתיים בהעברה לא הוגנת של הנטל לכתפי יהודים שאינם לבנים שעובדים במוסדות יהודיים.
ג'ינה גרין, שחורה ויהודיה שעובדת כמנהלת אסטרטגיה ראשית במשרד הייעוץ הפרוגרסיבי Uprise, נזכרת בתקופה שאירעה לא מזמן שבה היה נראה שבכל יום מתקבל מייל או שיחת טלפון מיהודי שאינו לבן שמרגיש מנוכר.
"היו אנשי מקצוע יהודים שאינם לבנים שהגיעו עם דרגות שונות של תסכול, כאב וכעס כלפי הארגונים שלהם ודיברו על עזיבה", אומרת גרין. "המשמעות עבורי היא שנכונה לנו עוד עבודה רבה כקהילה".
מק'קוי מ-Dimensions ציינה שהיא רואה מגבלה באופן שבו הקהילה היהודית מבזבזת כספי תרומות שנועדו לטיפול בשוויון גזעי, במיוחד בהשוואה לעולם המלכ"רים באופן כללי. בארצות הברית כולה, תרומות למען צדק גזעי הולכות יותר ויותר ישירות לקהילות או לארגונים שהושפעו ומנוהלות על ידי אנשים שאינם לבנים. אבל לדברי מק'קוי, אין זה כך בעולם היהודי.
"רוב ההשקעות שלנו הלכו לארגונים שיש בהם רוב של אנשים לבנים כדי שהם שיעשו את העבודת להעלאת המודעות ולגיבוש קשרים חדשים עם יהודים שאינם לבנים", היא אומרת. "כתוצאה מכך, אין הרבה השקעה בקהילות שבראשן עומדים יהודים שאינם לבנים".
היקף הכספים שזורמים למיזמים שונים עדיין אינו פומבי, מה שמקשה על היכולת לאושש את ההתרשמות של מק'קוי בנתונים. אבל עם עשרים שנות ניסיון בייעוץ לעולם היהודי בנושאים של גזע וקשרים בקהילה, מק'קוי אומרת שהיא בטוחה למדי במקצוע שלה כדי להביע את דעתה.
"אני הכתובת של הרבה אנשים שמחפשים הדרכה וייעוץ, אבל אני גם מארגנת הרבה מיזמים בהובלת יהודים שחורים שצריכים לגייס כספים", היא אמרה.
כבר היום ניכרים סימני מתח, כאשר ארגונים יהודיים צריכים לאזן בין מחויבויותיהם לשוויון גזעי לבין ערכים אחרים. בבוסטון, המועצה לקשרי קהילה יהודיים, אשר חתמה על מכתב Black Lives Matter בקיץ שעבר, שקלה להוציא משורותיה קבוצת חברים שהמועצה קבעה שהם "שיבחו קולות של עליונות לבנה" בטוויטר.
בסופו של דבר, חברי המועצה הצביעו והחליטו להשאיר את הקבוצה בגלל היסטוריית המעורבות שלה וחשיבותה עבור חברי הקהילה היהודית בבוסטון.
שאלה אחרת שעולה כעת היא כמה זמן ובאיזו מידה ימשיכו ארגונים יהודיים להתמקד בשוויון גזעי. יום השנה לרצח פלויד צוין על רקע התפרצות של אלימות בישראל ותקריות אנטישמיות מבית, שני נושאים שגזלו את תשומת הלב ממה שעשוי היה להיות רגע של חשבון נפש, ועבור אחרים איים לעורר מחדש חששות בנוגע לתנועת Black Lives Matter שקבוצות יהודיות רבות התמודדו עמם בשנה שעברה.
עבור פעילים שמעורים במאמצים לגרום לקבוצות יהודיות להתמודד עם סוגיות של שוויון גזעי, הסחות דעת קצרות מועד אינן מפתיעות – והצהרות התמיכה הפומביות של השנה שעברה גורמות להם לחוש ביטחון באשר לעתיד.
"היה חשוב לגרום למוסדות יהודיים שונים להעלות את תחושותיהם על הכתב, לחתום את שמם, כך שזו לא תהיה תחושה בת חלוף אלא משהו שמתורגם למחויבות פוליטית", אמרה דאב קנט מ-Bend the Arc: Jewish Action, שעזרה לארגן את מכתב Black Lives Matter.
מכתב נוסף, שנחתם על ידי חבורה קטנה יותר אך עדיין משמעותית מהעולם היהודי, תיאר שבע מחויבויות מפורטות וקונקרטיות.
המכתב, שכותרתו "לא חופשיים לחדול", חובר על ידי שלישיית אד הוק של יהודים שאינם לבנים. במכתב צוין מועד סופי למימוש התחייבותם לצדק גזעי. עד 19 ביוני השנה עליהם לקיים לפחות ארבע מתוך שבע ההתחייבויות שנזכרו במכתב, ואת כל השבע בתוך שלוש שנים.
הרשימה כללה הבטחה שלפחות 20% מחברי הוועד המנהל של ארגון יהיו אנשים שאינם לבנים, סיום חוזים עם מחלקות משטרה ותמיכה בהקמת גוף יהודי חדש עם תקציב של לפחות 1.5 מיליון דולר, אשר בין היתר, יהיה אחראי ליעדים של צדק גזעי.
מארגני המכתב אמרו שמוקדם מדי לחשב בדיוק באיזו מידה החתומים עליו ממלאים את התחייבויותיהם, אבל סקר שמטרתו לבחון זאת נמצא בהכנה.
"הייתה אמנם התקדמות חיובית מסוימת בנושא, כולל תמיכה מוגברת בתחומים בהובלת יהודים שאינם לבנים בתוך הקהילה היהודית באופן נרחב, אך אנו רואים גם שארגונים רבים מבינים שבמציאות, כדי לקיים את ההתחייבויות של צדק גזעי שתיארנו במכתב 'לא חופשיים לחדול' נדרשת מחויבות מתמדת במשך שנים רבות", אמרו המארגנים בהצהרה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו