"פשרה" היא מוטיב המלווה את ממשלת האחדות שקמה, שכן בלעדיה לא ניתן לחבר בין הקצוות השונים. אך אסור לנו להפוך את הפשרה לאידאל. ברגע שנעשה כן נמצא עצמנו מופתעים להתעורר בבוקר ולגלות שאנחנו נמצאים בעולם לא לנו, משרתים מטרות לא לנו, בשמה של אידאולוגיה לא לנו. אם זה יבוא חלילה גם במעשים המייצרים נקודת אל חזור, זה כבר יהפוך לאסון בקנה מידה לאומי והיסטורי.
"פשרה" היא מוטיב המלווה את ממשלת האחדות שקמה, שכן בלעדיה לא ניתן לחבר בין הקצוות השונים. אך אסור לנו להפוך את הפשרה לאידאל. במעשים המייצרים נקודת אל-חזור, זה יהפוך לאסון לאומי והיסטורי
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לכן, הטיפול במגה-מאחז הבלתי חוקי אביתר מהווה אבן בוחן משמעותית. אין חולק על כך כי המאחז הוקם באופן לא חוקי, כאשר המתנחלים מנצלים בציניות שעת כושר חריגה, ונכנסים למאחז כגנבים בלילה בשעה שצה"ל וכוחות הביטחון עסוקים בלחימה מול חמאס ובפרעות בערים המעורבות, בזמן "שומר החומות".
אסור לממשלת ישראל ולכוחות הביטחון בפרט, להיכנע וליתן פרס לאלימות המתנחלים. אין בכלל שאלה בדבר הצורך לפנות את המאחז עד תום, בלי טריקים ובלי שטיקים: לא בית, לא קרוואן, לא מתנחלים ולא מוסד לימודים.
אך במקרה של אביתר יש חשיבות לפינויו הרבה מעבר לשאלת המשילות והצדק המשפטי. יש חובה לפנותו קודם כל למען השארת הסיכוי לפתרון 2 המדינות בחיים. זה איננו דבר של מה בכך: בטווח הארוך רק פתרון 2 המדינות יוכל לאפשר את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואת הגשמת החזון הציוני. מאז ומתמיד זה היה קו שהבדיל בין השמאל הציוני והפרגמטי, אשר הבין כי עדיף לקיים מדינה על שטח יותר קטן, אך עם רוב יהודי מוצק, מאשר לקיים מדינה על שטח גדול יותר, אך ללא רוב יהודי.
המתנחלים מקימים את ה"אביתרים" כדי לסכל כל סיכוי אפשרי לפתרון 2 המדינות. הם עובדים בהקמת מאחזים והתנחלויות פוליטיות מבודדות, כדי שגם אם בעתיד יבשילו התנאים המדיניים בישראל ואצל הפלסטינים, תהא מונחת לפתחנו מציאות שפשוט לא תאפשר היפרדות ל-2 מדינות. הם בונים לבנה אחר לבנה קיר בטון – שיתרסק לנו ביום מן הימים לתוך הראש.
פשרה שתכיר באביתר כעת ו/או בעתיד, סוללת למעשה את המתווה להרס חזון 2 המדינות.
ממשלת האחדות הנוכחית לא תקדם אותנו כנראה לפריצת דרך מדינית עם הפלסטינים. "בוא נשאיר את הסטטוס קוו" יגידו חבריה. זה בסדר גמור, אבל בניה חדשה והשקעה בכלל בהתנחלויות המבודדות וכל שכן במאחזים לא חוקיים, הם אירועים אשר משנים את המציאות ומרחיקים עוד יותר את הסיכוי לפתרון 2 המדינות. לכך השמאל הציוני איננו יכול להסכים.
המתנחלים מקימים את ה"אביתרים" כדי לסכל כל סיכוי אפשרי לפתרון 2 המדינות. הם עובדים בהקמת מאחזים מבודדים, כדי שגם אם בעתיד יבשילו התנאים, המציאות פשוט לא תאפשר היפרדות ל-2 מדינות
הממשלה החדשה חייבת לאמץ נוסחה חדשה-ישנה באשר למדיניותה בשטחים: כן לבניה בגושי ההתיישבות הגדולים, אך הקפאה מוחלטת בהתנחלויות הפוליטיות המבודדות. נוסחה כזו יכולה להתקבל על כל מרכיבי הממשלה: עבור הימין – יש בניה בחלק מן ההתנחלויות; עבור השמאל – אין בניה בהתנחלויות המבודדות שמסכלות את פתרון 2 המדינות; גם ממשל ביידן יוכל לחיות עם כך. דרך אגב, זו גם הייתה המדיניות של ממשלת רבין.
נוסחה זו תעזור לממשלה לשרוד, מבלי שהשמאל הציוני יפשוט את עורו האידיאולוגי ויסכים לבניה שתהרוס את חזון 2 המדינות.
עו"ד ערן חרמוני הוא מזכ"ל מפלגת העבודה. בעבר מנהל המרכז הרעיוני-חינוכי בקרן ברל כצנלסון, וממיסדיה של תנועת 'שמאלה-שמאל ציוני ישראלי'.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועיניים להם ולא יראו. "חזון" שתי המדינות מת מזמן. ממשלות ימין לא רוצות בו וממשלות שאינן ימין לא מסוגלות להגשים אותו. בין הירדן לים מתקיימת כבר, דה פקטו, המדינה האחת. כדאי לשמור את האנרגיה למאבק על פרצופה של המדינה הזאת: מדינת אפרטהייד מאוסה, או מדינת כל אזרחיה. זמן לבחור צד.