ההתבססות האיראנית בגבולה הצפוני של ישראל והפעילות של ישראל כנגד אותה התבססות במסגרת המערכה שבין המלחמות (המב"מ), עלולים להוביל את המדינות לקראת עימות. אולם לא נכון לראות את העימות בין ישראל ואיראן כמוגבל רק לאיזור המזרח התיכון, ונראה כי גם יבשת אפריקה עלולה להוות זירת התגוששות (בוודאי מדינית) בין המדינות.

על פי נשיא איראן, אבראהים ראיסי:

"בממשלה האיראנית החדשה, יוקדשו כל יכולותינו להעמקת השת"פ עם מדינות אפריקה".

ההחלטה של אלג'יריה לנתק את יחסיה עם מרוקו נראית על פניו כהחלטה עצמאית מקומית של אלג'יריה, אשר מערכת יחסיה עם מרוקו ידועה כבעייתית. לכאורה מדובר בסכסכוך היסטורי בין שתי שכנות אשר זו לא הפעם הראשונה שיחסיהן הדיפלומטיים מתדרדרים מסיבות שונות.

האם ביקורו של לפיד ברבאט הוביל לניתוק יחסי מרוקו ואלג'יריה? שר החוץ האלג'יראי הודיע היום על ניתוק היחסים עם היריבה הוותיקה, ויצא נגד דברי שר החוץ הישראלי בביקורו בבירת מרוקו@kaisos1987 #חדשותהערב pic.twitter.com/0zpeMe2U2F

— כאן חדשות (@kann_news) August 24, 2021

אולם מבט רחב יותר על הסיבות שהובילו הפעם אל את אלג'יריה ליישום מהלך חריג זה, מגלה כי אפשר שהעימות בין אלגי'ירה ומרוקו מהווה את תחילתו של עימות דיפלומטי רחב יותר בין ישראל לאיראן על העמקת אחיזתן ביבשת האפריקאית.

החלטת אלג'יריה לנתק את יחסיה עם מרוקו נראית על פניו כהחלטה עצמאית מקומית של אלג'יריה אולם מבט רחב מגלה כי אפשר שמדובר בתחילתו של עימות דיפלומטי רחב יותר בין איראן וישראל

מסורתית, איראן רואה ביבשת אפריקה זירה חשובה בקרב על השפעה, כוח וטריטוריה נגד ערב הסעודית והסונה. איראן גם ביקשה להתמודד עם ההשפעה המערבית (במיוחד של ארה"ב) בתוך אפריקה, ולמצוא מכנה משותף עם גורמים המתנגדים לקולוניאליזם המבקשים לשרטט מסלול עצמאי יותר.

כדי לבסס את השפעתה ביבשת איראן יצרה תשתית של מסגדים, מרכזי תרבות, רשתות צדקה ומוסדות חינוך ששימשו להפצת האתוס המהפכני שלה לאפריקה.

בנוסף, תוך ניצול המבנה הפוליטי השברירי ברוב מדינות אפריקה, חופש התנועה בין המדינות ותמיכת הפזורה הלבנונית, הצליחו איראן ושלוחיה ברחבי היבשת, בדגש על ארגון חזבאללה, לבנות רשתות הברחת נשק ופשיעה ולגייס פעילים מקומיים למטרתם.

איראן וחזבאללה אף הצליחו גם להסתנן ולהשתלט על עסקים וחברות רבות באפריקה בדגש על תחומי היהלומים, נדל"ן ועסקי אוכל, שמטרתם לתמוך כלכלית בארגון.

כוח קודס (באמצעות יחידה 400) מאמן, מממן ומצייד קבוצות בדלניות רבות באפריקה וכן מספק הכשרה לארגונים שיעים, כולל התנועה האסלאמית של ניגריה.

יחידה 400 אף מבצעת מבצעים מיוחדים באפריקה, לרבות איסוף מודיעין ומימון פעולות טרור באמצעות שליח. איראן אף השתמשה בקשריה עם חלק ממדינות אפריקה במטרה לעקוף את הסנקציות הכלכליות שמוטלות עליה.

כדי לבסס את השפעתה ביבשת, איראן יצרה תשתית מסגדים, תרבות, צדקה וחינוך, להפצת האתוס המהפכני שלה לאפריקה. איראן ושלוחיה ביבשת, בדגש על חזבאללה, הצליחו לבנות גם רשתות הברחת נשק ופשיעה

מנגד, בשנים האחרונות העמיקה ישראל את קשריה באפריקה. מגוון סיבות כלכליות, מדיניות וביטחוניות דחפו של ישראל להדק את יחסיה עם מדינות רבות, הן במזרח היבשת והן במערבה. ביקורים חשובים והיסטורים של ראש הממשלה לשעבר נתניהו הובילו לפתיחת שגרירויות חדשות ולהסכמים היסטוריים.

רה"מ יבקר היום ברואנדה,שם ייפגש עם נשיאה, בערב ימריא לאתיופיה.
אתמול אמר: ישראל שואפת למעמד של משקיפה במדינות אפריקה pic.twitter.com/OegNgIHMYf

— כאן חדשות | רשת ב (@ReshetBet) July 6, 2016

עדות להעמקת הפעילות והיחסים של ישראל באפריקה היתה בהחלטה שהתקבלה לפני מספר שבועות לקבל את ישראל כחברה משקיפה באיחוד האפריקאי.

כאמור, המאבק בין אלג'יריה למרוקו הוא בבואה של המאבק הרחב יותר בין ישראל ואיראן על דומיננטיות והשפעה ביבשת. אלג'יריה מהווה מזה שנים "מאחז איראני" בצפונה של אפריקה. איראן משקיעה משאבים רבים בביצור מעמדה וחיזוק קשריה עם השלטון הנוכחי במדינה. זאת, לאור החשיבות שהיא רואה באיזור הסהרה המערבית, הרצון לסייע לאלגיר במערכה שלה מול מרוקו, שנואת נפשה של טהראן, ומתוך שאיפה להעמיק את השפעת השיעה במדינה.

בשנת 2018 אף האשים שר החוץ המרוקאי את השגרירות האיראנית באלג'יריה ואת חזבאללה בסיוע לתנועת הפולסריו, מהלך שהוביל לניתוק היחסים בין המדינות.

המאבק בין אלג'יריה למרוקו הוא בבואה של המאבק הרחב יותר בין ישראל ואיראן על דומיננטיות והשפעה ביבשת. אלג'יריה מהווה מזה שנים "מאחז איראני" בצפונה של אפריקה

לנוכח זאת שאיראן מוטרדת מפעילותה של ישראל באפריקה ומתוך רצון לחסום את דרכה של ישראל לאיחוד האפריקאי, אלג'יריה אף ניסתה לאחרונה, כנראה בגיבוי איראני, לחסום את דרכה של ישראל לגוף חשוב זה. היא עשתה זאת תוך הסתייעות במדינות (דרום אפריקה, ניגריה) בעלות אוכלוסיה שיעית גדולה ואשר השפעתה של איראן בהן רבה ביותר.

ככלל, נראה שהמאבק בין אלו התומכות בכניסתה של ישראל כמשקיפה לאיחוד האפריקאי לבין אלו המתנגדות למהלך זה, מסמן הלכה למעשה את "גבולות המערכה" בין ישראל ואיראן באפריקה.

המתיחות בין ישראל לאיראן בסוגיה האפריקאית רק עתידה להתעצם. הסיבה לכך נעוצה בהתפתחויות הפנימיות באיראן. בשנים האחרונות התנהל קרב מתמיד בין משמרות המהפכה לבין לשכת הנשיאות באיראן בנוגע למדיניות האזורית של טהראן, ובפרט בכל הנוגע לשאלת המשאבים שאיראן תקצה כדי "לייצא את המהפכה". בעוד כוח קודס דרש יותר כספים ואמצעים שיוקצו לרשותו, הנשיא רוחאני חשב אחרת. רוחאני קיצץ בתקציבם והציע להתמקד בפעילויות חיוביות יותר.

נראה כי "הקרב" הזה הסתיים כאשר הנשיא ראיסי נכנס למשרדו. בהתחשב בתפיסתו האידיאולוגית של ראיסי, יותר מסביר שאיראן תשקיע יותר משאבים בהרחבת תפוצתה האזורית.

יתר על כן, שר החוץ החדש של איראן, חסין אמיר עבדאללהיאן, קשור קשר הדוק למשמרות המהפכה, וכנראה יתמוך בפעילותם בכל רחבי המזרח התיכון ואף יותר מכך. לאור החשיבות הרבה שהן ראיסי והן שר החוץ החדש שלו מייחסים לאפריקה, סביר שנראה העצמה של פעילות זו באפריקה.

נראה כי "הקרב" על היקף המשאבים ליצוא המהפכה הסתיים כשהנשיא ראיסי נכנס למשרדו. בהתחשב בתפיסתו האידיאולוגית של ראיסי, יותר מסביר שאיראן תשקיע יותר משאבים בהרחבת תפוצתה האזורית

לישראל, מדובר בהזדמנות פז להגביר את נכסיותה בקרב מדינות אפריקה. למרות שמטבע הדברים ישראל נוטה להתמקד בפעילותה של איראן במזה"ת, לא ניתן יהיה להחליש את פעילותה של איראן ללא הפניית זרקור מודיעיני למתרחש ביבשת זו. קונקרטית:

• ישראל צריכה להגביר את הסיוע המודיעיני שהיא מגישה לאותן מדינות אפריקה השונות, במטרה לסייע להם להתמודד עם האיום האיראני הגובר.
• הפעילות המשותפת של ישראל ומדינות אפריקה צריכה להתמקד לא רק בתאי טרור ברחבי היבשת אלא בתשתית האידיאולוגית והרעיונית של איראן שפועלת באפריקה. מאוניברסיטאות, דרך מסגדים ועד מרכזי דת – כדי לפרק את ההשפעה האיראנית צריכים להתמקד גם בהם.
• דגש מיוחד צריך להיות מופנה למערכה כלכלית כנגד הנכסים של איראן וחזבאללה ביבשת אפריקה. אותם נכסים שמהם מועברים כספים נזילים לשימושו של ארגון הטרור הלבנוני.
• לאור מערכת היחסים הצמודה בין כוח קדס לשר החוץ האיראני החדש, עולה הסבירות לשימוש בשגרירויות איראניות כבסיס לפעילות פח"עית. דגש מיוחד צריך להנתן למעקב אחר אותן שגרירויות.

בשורה התחתונה, העימות הדיפלומטי האחרון בין מרוקו ואלגי'ריה איננו עניין מקומי בלבד של מדינות אלו, אלא משקף מגמה רחבה יותר של "התנגשות" בין איראן וישראל על רקע מאבקי השפעה ושליטה ברחבי היבשת. לאור מדיניותו של המשטר החדש באיראן ולאור רצונה של ישראל להיות שחקן משפיע יותר, סביר שמאבק זה רק יועצם. דווקא עובדה זו מגבירה את נכסיותה של ישראל באפריקה, אבל זאת בתנאי שהיא תשכיל לסייע ולתרום מודיעינית ובטחונית לאותן מדינות.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).