JavaScript is required for our website accessibility to work properly. העליון במסר לבתי המשפט: בעבירות שחיתות יש להחמיר בענישה - אבל בפרופורציה | זמן ישראל
פאינה קירשנבאום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
שלוש הערות מהחזית המשפטית

העליון במסר לבתי המשפט: בעבירות שחיתות יש להחמיר בענישה - אבל בפרופורציה

נכונותו של העליון לקצר את עונשה של פאינה קירשנבאום בפרשת "ישראל ביתנו" מלמדת שבית המשפט נכון לקבוע גבול עליון גם למגמת ההחמרה בענישה על עבירות שוחד ● פורום קהלת עתר לבג"ץ פעמיים בדרישה לעצור את החתימה על הסכם עם לבנון - ונדחה על הסף פעמיים ● ובחלטתו להתיר פרסום שמו של עד המדינה נגד גל הירש, השופט אבינור מעלה על נס את עקרון פומביות ההליך המשפטי

1

החמרת ענישה – אבל בפרופורציה

בית המשפט העליון קבע פעמים רבות כי הוא יתערב בעונש שנגזר על נאשמים, במסגרת דיון בערעור, רק "במקרים חריגים שבהם נפלה שגיאה מהותית ובולטת בגזר הדין או שהעונש חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בעבירות מהסוג הרלוונטי".

שני מקרים חריגים כאלה נרשמו השבוע, בעת ובעונה אחת: שופטי העליון יצחק עמית, ענת ברון ואלכס שטיין החליטו לקבל באופן חלקי את ערעוריהם של סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום ושל אל"מ (מיל.) רמי כהן, שהורשעו שניהם בפרשת "ישראל ביתנו".

עונשה של קירשנבאום קוצר מ-10 ל-7.5 שנות מאסר בפועל (והקנס שהוטל עליה קוצץ מ-900 ל-500 אלף שקלים); ומאסרו בפועל של כהן קוצר מ-30 ל-18 חודשים.

המסר הזה, שלפיו גם במקרים שבהם נחשפת פרשה חמורה מאין כמוה של שחיתות שלטונית, לאחר שנות חקירה ומשפט ארוכות – ולאחר שבית המשפט שדן בתיק שוקל את מכלול השיקולים לחומרה ולקולא – נכונים שופטי העליון להתערב ולקצר את העונש, עלול להיות מסר מדכדך בכל הנוגע למאמץ שעושה מערכת אכיפת החוק בתחום המאבק בשחיתות.

איך נימק בית המשפט את חריגוּת המקרה הנוכחי, שהניעה אותו להתערב בגזרי הדין? בעניינו של כהן, ציין השופט שטיין לטובה את נכונותו של כהן – בשלב הערעור בעליון – לקחת אחריות על מעשיו ולהביע חרטה.

מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 25 במרץ 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר רמי כהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 25 במרץ 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

קבלתו של נימוק כזה כשיקול להקלה בעונש בשלב הערעור, מהווה הזמנה לנאשמים שלא להביע חרטה בשלב המשפט הפלילי במחוזי, לא לקחת אחריות על מעשיהם, ולשמור את הקלף הזה לשלב הערעור בעליון, באופן שיהווה הצדקה עבור שופטי הערעור לגלות רחמים ולגלח חלק מהעונש.

בעניינה של קירשנבאום, ציין השופט עמית כי המחוזי החמיר עמה באופן דרמטי יותר מאשר עם הנאשמים האחרים בפרשה זו. הוא אף הזכיר כי בתקופה הרלוונטית לעבירות, לא היה נוהל מפורש שהגדיר כיצד על מפלגות לחלק באופן שוויוני "כספים קואליציוניים", וכתוצאה מכך מצאה עצמה קירשנבאום כמקבלת החלטות כמעט יחידה על סכומי עתק, שהצטברו ל-1.2 מיליארד שקל.

נכונותו של בית המשפט העליון לקצר את עונשה של קירשנבאום, מלמדת שבית המשפט נכון לקבוע גבול עליון גם למגמת ההחמרה בענישה על עבירות שוחד, שהיא המגמה הדומיננטית בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות.

נכונותו של העליון לקצר את עונשה של קירשנבאום, מלמדת שבית המשפט נכון לקבוע גבול עליון גם למגמת ההחמרה בענישה על עבירות שוחד, שהיא המגמה הדומיננטית בפסיקה בשנים האחרונות

העליון מדבר על מגמת ההחמרה במפורש, גם בפסק הדין מהשבוע בעניינה של קירשנבאום, אך במקביל הוא משדר מסר לבתי המשפט הדנים בעבירות שוחד, שלצד מגמת ההחמרה יש להקפיד גם על היבטים נוספים של גזירת הדין – ובהם הפרופורציונליות הנדרשת בענישה בין השותפים למעשה השוחד.

לא יתקבל מצב שבו נאשם אחד מקבל 10 שנות מאסר, בעוד שנאשם אחר, שחלקו בעבירה היה דומה, יקבל שישה חודשי עבודות שירות – אפילו אם עניינו הסתיים בהסדר טיעון.

פאינה קירשנבאום מגיעה לבית המשפט המחוזי להקראת גזר דינה בפרשת "ישראל ביתנו", 14 ביולי 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
פאינה קירשנבאום מגיעה לבית המשפט המחוזי להקראת גזר דינה בפרשת "ישראל ביתנו", 14 ביולי 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

כדי לאזן את התמונה, השופט עמית מבקש להדגיש את חומרתה של עבירת השוחד, בסקירה המשפטית הפותחת את פסק הדין, ונותן דגשים משלו, שכהרגלו של העליון – יש להם רלוונטיות לפרשיות שוחד אחרות, שעדיין תלויות ועומדות בבתי המשפט. כך, עמית מדגיש כי אין צורך להוכיח תמורה לשוחד, כלומר פעולה כלשהי שעשה עובד הציבור לוקח השוחד לטובת נותן השוחד.

וכך, עמית מציין שהמניע לשוחד יכול להיות מעורב – חלקו ממניע כשר (יחסי חברות) וחלקו ממניע פסול, ובמצב כזה המניע הכשר "ייבלע" בזה הפסול והמתת כולו ייחשב לשוחד. הוא מזכיר גם את השוחד הניתן בדרך של "שלח לחמך", כלומר לא בעד פעולה קונקרטית של עובד הציבור.

בחלק שבו מתאר עמית את שיטת ה"קח ותן" שיצרה קירשנבאום לחלוקת כספים לגופים שונים, כאשר חלק (זעיר) מהכספים מוחזרים לכיסה הפרטי כשוחד, הוא בוחר להדגיש כי גם מתן סיקור אוהד בתקשורת לנבחר ציבור עשוי לשמש "טובת הנאה" ולהיחשב כשוחד לכל דבר. מעניין, מעניין מאוד.

בחלק שבו מתאר עמית את שיטת ה"קח ותן" שיצרה קירשנבאום, הוא בוחר להדגיש כי גם מתן סיקור אוהד בתקשורת לנבחר ציבור עשוי לשמש "טובת הנאה" ולהיחשב כשוחד לכל דבר

קירשנבאום דאגה שגופים שלהם הקצתה "כספים קואליציוניים" יעבירו כספים לאתר האינטרנט "יזרוס" הפועל בשפה הרוסית, ונחשב כמשפיע על דעת הקהל.

משפט המפתח של עמית בעניין זה: "לנבחר ציבור יש אינטרס מובהק בסיקור תקשורתי של פעילותו, על אחת כמה וכמה סיקור תקשורתי אוהד, ולפנינו דוגמה נוספת לפניה המגוונות של טובת הנאה".

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: אורן בן חקון/פול)
בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: אורן בן חקון/פול)

לא בטוח שהאמירה הזו תסתום את הגולל על המחלוקת בעניין תיק 4000 שבו נאשם בנימין נתניהו, אך נכון לעתה – זוהי עמדתו הברורה והמוצהרת של בית המשפט העליון בסוגיה.

2

בג"ץ דוחה על הסף את קהלת – פעמיים

פורום קהלת הפועל זה כעשור שנים, מגדיר את עצמו מכון מחקר הפועל למען הרחבת חירויות הפרט ועקרונות השוק החופשי. זהו ארגון המייצג את הזרם השמרני, שייצוגו הפוליטי במרחב שבין איילת שקד לשמחה רוטמן. אחד מדגליו העיקריים נוגע למאבק למען הגברת המשילות ונגד מערכת המשפט, ומה שנראה על ידו כאקטיביזם שיפוטי מצד בית המשפט העליון.

כך, למשל, הביע הפורום את עמדתו נגד הרחבת זכות העמידה בבג"ץ ובעד צמצום מתחם השפיטות. "הענקת זכות עמידה סיטונית מבזבזת זמן שיפוטי יקר ומסיטה את בית המשפט מהכרעה בסכסוכים לשדה קביעת המדיניות שבו אין לבית המשפט עדיפות או מומחיות", הודיע בעבר פורום קהלת בהקשרים שונים.

עמדתו הנחרצת של הפורום כי תפקידו של בית המשפט מתמצה בהכרעה בסכסוכים, לא מנעה ממנו לעתור – לא פעם אחת, אלא פעמיים – לבג"ץ, בשבועות האחרונים, בדרישה שבית המשפט ימנע את חתימת ההסכם המתגבש ככל הנראה בין ממשלות ישראל ולבנון בנושא קו הגבול הימי בין שתי המדינות, בתחום "המדף היבשתי" והמים הכלכליים שלהן.

עמדתו הנחרצת של הפורום כי תפקידו של בית המשפט מתמצה בהכרעה בסכסוכים, לא מנעה ממנו לעתור – לא פעם אחת, אלא פעמיים – לבג"ץ, בדרישה שבית המשפט ימנע את חתימת ההסכם המתגבש עם לבנון

איילת שקד בכנס של פורום קהלת ב-2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
איילת שקד בכנס של פורום קהלת ב-2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

זה החל במכתב בהול שהוציא הפורום לראש הממשלה יאיר לפיד ולראש הממשלה החליפי החליפי נפתלי בנט, בטענה כי חתימת הסכם כזה מנוגד להוראת חוק יסוד משאל עם. סעיף 1 לחוק יסוד זה קובע כי הסכם שלפיו המשפט הישראלי לא יחולו בשטח כלשהו שבו חל, נזקק לאשרור במשאל עם או לרוב של 80 ח"כים במליאת הכנסת.

שלושה מלומדים מן האקדמיה – הפרופסורים איל בנבנישתי, אליאב ליבליך ויובל שני – מיהרו לסתור את הטענה הזו במאמר שפרסמו בבלוג המשפט הציבורי Icon-S. לדבריהם, השטח הימי שבמחלוקת, ככל שהוא שייך לישראל, נשלט על ידי חוק השטחים התת-ימיים, אך אין יסוד לטענה ש"המשפט, השיפוט והמינהל" הישראלי חלים בו.

השטח הימי שבמחלוקת, ככל שהוא שייך לישראל, נשלט על ידי חוק השטחים התת-ימיים, אך אין יסוד לטענה ש"המשפט, השיפוט והמינהל" הישראלי חלים בו

בקהלת לא השתכנעו, ועתרו לבג"ץ תוך פחות משבוע ימים ממועד מכתב ההתראה ששלחו לראשי הממשלה. הדרישה מבג"ץ הייתה אקטיביסטית להפליא: השופטים התבקשו לקבוע כי ממשלת ישראל מנועה מלחתום או לאשרר כל הסכם או התחייבות שיש בהם גריעה או ויתור על שטחי קרקעית הים, אלא בהתאם לחוק יסוד משאל עם.

במקביל התבקש בית המשפט להוציא גם צו-ביניים שיאסור על הממשלה לחתום על כל הסכם כזה. אשר ללוח הזמנים הבהול, הסבירו בקהלת כי "העתירה מוגשת בדחיפות, כדי שלא לעמוד מול שוקת שבורה, ולאור המתנה סבלנית של חמש יממות".

בית המשפט לא התרשם מההמתנה הסבלנית, ודחה את העתירה על הסף בפסק דין קצרצר, אפילו מבלי לבקש את תשובת המדינה, בשל אי-מיצוי הליכים.

המחלוקת על קו הגבול בין ישראל ולבנון – כל האופציות הנוכחיות (צילום: המכון למחקרי בטחון לאומי, INSS)
המחלוקת על קו הגבול בין ישראל ולבנון – כל האופציות הנוכחיות (צילום: המכון למחקרי בטחון לאומי, INSS)

קהלת החליטו לשפר עמדות ולעתור שנית, לאחר מיצוי הליכים כנדרש. הם שיגרו עוד מכתבים ללפיד ולבנט, המתינו שבועיים ימים והגישו עתירה נוספת, כדי "למנוע מחטף חוקתי" כדבריהם. אך התברר שקהלת נערכו למלחמה הקודמת. העתירה השנייה נדחתה גם היא על הסף, אך לא מהטעם של אי-מיצוי הליכים, אלא בשל היותה עתירה תיאורטית ומוקדמת.

"טרם התקבלה כל החלטה שעליה ניתן לקיים ביקורת שיפוטית", הסבירה בפסק הדין השופטת רות רונן. לדבריה, לפני שבג"ץ יקום מרבצו לתת סעד בעתירה ציבורית חוקתית מעין זו, יש צורך בכך שאכן מתקיים בעולם אקט שאותו השופטים יכולים לבחון.

"טענות העותר מבוססות על פרסומים עיתונאיים המצביעים על אפשרות שתתקבל החלטה בעתיד, לצד ספקולציות והשערות בדבר תוכנה. נכון לעת הזו, אין כל ודאות כי החלטה כאמור אכן תתקבל. תוכנה של החלטה עתידית ותאורטית זו, כמו גם ההליך שיוביל לקבלתה, אינם ידועים בעת הזו ולא ניתן לבחון את חוקיותם".

"טענות העותר מבוססות על פרסומים עיתונאיים המצביעים על אפשרות שתתקבל החלטה בעתיד, לצד ספקולציות והשערות בדבר תוכנה. נכון לעת הזו, אין כל ודאות כי החלטה כאמור אכן תתקבל"

העובדה ששתי העתירות נדחו מבלי שבית המשפט אף טרח לבקש את התייחסות המדינה לטענות, חסכה למשרד המשפטים גיבוש מסמך פומבי בנושא – הן בשאלת כפיפות הסכם על שטח ימי עם לבנון לחוק יסוד משאל עם, והן בשאלת סמכותה של ממשלת המעבר לחתום על הסכם מדיני בתקופת הבחירות.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)

יש להניח כי בשני הנושאים כבר גובשו חוות דעת על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנים שלה, אך משרד המשפטים מסרב לחשוף אותן בנימוק לקוני: "איננו מתייחסים לשיח פנים-ממשלתי".

יש להניח כי בשני הנושאים כבר גובשו חוות דעת על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנים שלה, אך משרד המשפטים מסרב לחשוף אותן בנימוק לקוני: "איננו מתייחסים לשיח פנים-ממשלתי"

3

בכירי מערכת המשפט צריכים ללמוד מהחלטת אבינור

לגורמים הבכירים בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים – פרקליט המדינה עמית איסמן והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – כדאי לפנות חצי שעה ולקרוא לעומקה את החלטתו של השופט שאול אבינור מבית משפט השלום בתל אביב, בבקשה להתיר את פרסום שמו של עד המדינה במשפטו של גל הירש.

הירש, הנאשם בעבירות מס שונות, ביקש להתיר את פרסום שמו של עד המדינה שגויס בתיק זה, נגדו והנאשמים האחרים. לבקשה להסיר את איסור הפרסום הצטרפו גם כמה עיתונאים וכלי תקשורת – אילה חסון וחדשות 13, חן מענית ועיתון "הארץ".

הפרקליטות מתנגדת, לפחות עד לאחר מתן עדות עד המדינה במשפטו של הירש: לשיטתה, התרת פרסום שמו של עד המדינה תרתיע אותו מלמסור עדות חופשית בבית המשפט ועשויה ליצור אפקט מצנן עתידי על כל מוסד עדי המדינה.

שופט בית משפט השלום בתל אביב שאול אבינור (צילום: הרשות השופטת)
שופט בית משפט השלום בתל אביב שאול אבינור (צילום: הרשות השופטת)

החלטתו של אבינור מלמדת על משקלם ההולך וגובר של שיקולים תקשורתיים, ועל חשיבותם של ערכי השקיפות והפומביות במכלול השיקולים של שופטים. הוא העלה על נס את עקרון פומביות ההליך המשפטי, תוך שהדגיש כי מעת שהוגש כתב אישום, הכלל הוא פומביות ואיסור הפרסום הוא החריג.

אבינור קבע כי פגיעה במוסד עד המדינה או באינטרס הציבורי לעודד חתימה על הסכמי עד מדינה, אינן עילות מוכרות בחוק להטלת איסור פרסום. הוא הוסיף כי הביקורת שהטיחו נציגי הפרקליטות באופן סיקור העניין בחדשות 13, למשל, כלל איננה רלוונטית לסוגיית איסור הפרסום: "מעבר לכך שאין בידי בית המשפט כלים לקבוע מסמרות בכגון דא בהליך זה, אין בדין כל עילה המאפשרת איסור פרסום בשל חשש לסיקור מוטה".

השופט הוסיף כי הביקורת שהטיחו נציגי הפרקליטות באופן סיקור העניין בחדשות 13, למשל, כלל איננה רלוונטית לסוגיית איסור הפרסום: "אין בדין כל עילה המאפשרת איסור פרסום בשל חשש לסיקור מוטה"

בשונה משופטים רבים אחרים שנתנו בשנים האחרונות החלטות בסוגיות של איסור פרסום – שנראו כאילו נכתבו בהעתק-הדבק מטיעוני הפרקליטות – אבינור קבע כי לא מבקשי הפרסום צריכים להוכיח את העניין שבהתרתו, אלא הפרקליטות היא זו שצריכה לשכנע מדוע יש טעם להותיר על כנו את צו איסור הפרסום, בוודאי בשלב שאחרי הגשת כתב האישום.

אבינור התיר את פרסום שמו של עד המדינה, אך השהה את החלטתו למשך שבועיים, כדי לאפשר לפרקליטות לערער. אם איסמן ובהרב-מיארה יתעמקו בהחלטה, אפשר שיחליטו לוותר על הערעור, פן ימצאו את אותם נימוקים של אבינור, הפעם בהחלטות של ערכאות גבוהות יותר.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,698 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 30 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: וושינגטון מצמצמת את כוחותיה באזור ומשיבה לארה"ב את נושאת המטוסים ג'רלד פורד

גורם בכיר בפנטגון: לפי ההערכות, המלחמה באיראן עלתה עד כה 25 מיליארד דולר ● שני יהודים נפצעו באורח קשה מדקירות בלונדון; המשטרה המקומית: לחשוד בביצוע הפיגוע בעיות נפשיות ● הרמטכ"ל: לא נעזוב את דרום לבנון עד שיובטח ביטחון ארוך טווח לתושבי הצפון ● בנט על נתניהו: "אני חושב שאפשר להגיע להסדר של חנינה ופרישה; אני לא רוצה לראות אותו במדים כתומים"

לכל העדכונים עוד 41 עדכונים

סוריה - פושעים שופטים פושעים

המשטר החדש בדמשק מתפאר בלכידת פושעים מהמשטר הסורי, בעוד שרק לפני עשור ביצעו אנשי אל-ג'ולאני פשעים חמורים נגד האנושות. מה עומד מאחורי המסע הצבוע ללכידתם של "פושעי משטר אסד"?

*  *  *

כוחות הביטחון הסורים הצליחו לתפוס את אחד המבוקשים הבכירים במשטר אסד, ממבצעי טבח שכונת א-תדאמֻן בדמשק, אמג'ד יוסף בן 40. לרוע מזלו, הוא צולם בעת ביצוע פשע נורא ומזעזע באפריל 2014, בעיצומה של מלחמת האזרחים.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 970 מילים
אמיר בן-דוד

השלום כתוכנית עבודה

לקראת ועידת השלום העממית שתתכנס מחר בתל אביב, מומחים, אנשי ביטחון ופעילי שטח משרטטים מפות דרכים מעשיות לשינוי המציאות ● משיתוף פעולה אזורי ופירוז עזה, דרך המאבק בסיפוח והוכחת היתכנות פתרון שתי המדינות, ועד לשימוש בפסולת כמנוע לשותפות ● כי הסטטוס-קוו אינו גזירת גורל

לכתבה המלאה עוד 3,344 מילים ו-1 תגובות

בעקבות הודעתו הדרמטית של נתניהו לגבי מחלת הסרטן שלקה בה

בזכות יכולת טלפתית נדירה, הצלחתי לפענח את המחשבות מאחורי הודעתו הדרמטית של ראש הממשלה ביום ששי. להלן הן, בסוגריים:

*  *  *

"היום התפרסם הדו"ח הרפואי השנתי שלי. 

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 598 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

שנה אחרי שרפת הענק שהשתוללה ביום העצמאות, פארק קנדה עדיין סגור לקהל על אף מאמצי השיקום של קק"ל ● המראה אפוקליפטי: מדרונות שלמים של עצים מפוחמים שעלולים ליפול בכל רגע ● במהלך השרפה התפוצצו מוקשים ירדניים בחלקות שבשולי הפארק, ורק השבוע הושגה הסכמה על פינויים ● "אם הייתי יכול לבחור איזה יער יישרף, הייתי בוחר יער אחר"

לכתבה המלאה עוד 1,116 מילים

גם לצעירים וצעירות מגיעה עצמאות אמיתית

גם לצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי מגיעה עצמאות אמיתית – והיא נבנית מתוך ליווי, אמון והזדמנות

בשבוע שעבר ציינו ברחבי המדינה את יום העצמאות, יום שמסמל לפני הכול תחושת גאווה לאומית. זה רגע שבו אנחנו כמדינה עוצרים להסתכל אחורה על הדרך שעשינו, ולהרגיש למרות הכול – הצלחנו.

נלי גבע היא מנכ"לית האגודה הישראלית לכפרי ילדים S.O.S שפועלת בישראל למעלה מ-43 שנים ומספקת בית חם ואוהב למאות ילדים נעדרי עורף משפחתי. האגודה מפעילה מרכז חירום לילדים בסיכון, את פנימיות נרדים שבערד ומגדים שבמגדל העמק, עשרות דירות לצעירים חסרי עורף משפחתי ומועדוניות במגזר הבדואי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 715 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בג"ץ משנה כיוון ומשרטט את הדרך לוועדת חקירה

חיוב הממשלה לעדכן בתוך חודשיים על מתווה לחקר אירועי 7 באוקטובר מסמן שינוי כיוון זהיר בגישת בג"ץ ● השופטים מכירים בקושי המשפטי שבאי־הקמת ועדת חקירה לצד תקדימיות ההתערבות והקושי בגיבוש סעד אופרטיבי ● המסר: הסמכות להתערב קיימת, אך מתחם ההתערבות מצומצם ונדיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 902 מילים

ביחד? איזנקוט מטרפד את האיחוד שהוא עצמו יזם

איזנקוט, שדחף במשך חודשים לאיחוד עם בנט ולפיד, מסרב להסתפק במקום השני ודורש להוביל את הרשימה ● הוא וגנץ טוענים שהחיבור דווקא גורע קולות ואינו מקרב את הגוש לשלטון ● מנגד, בנט ולפיד ממשיכים להאמין שהאיחוד יביא למהפך, אך נאלצים להתמודד עם בניית רשימה שתכריע גורלות ותחשוף מתחים פנימיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

שעון החול של טראמפ

כיום קיים פער חסר תקדים בין סוחרי החוזים העתידיים בנפט לבין המציאות בשטח ● בעוד "מחיר הנייר" בבורסה נותר יציב יחסית, בתי הזיקוק כבר משלמים פרמיות ענק בניסיון נואש לשרוד את המחסור הפיזי שנוצר ● אנליסטים מזהירים כי זהו רק פרומו למה שמצפה לנו בחודשים הקרובים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 878 מילים

הבחירות הקרובות להנהגת חמאס יקבעו את גורלה של רצועת עזה

ארגון הטרור נערך לבחור מנהיג חדש לראשונה מאז חיסולו של יחיא סנוואר, כאשר שני המועמדים המובילים מושכים לכיוונים מנוגדים לחלוטין: המשך הלחימה כדי לשמר את האחיזה ברצועה, או ויתור אסטרטגי בשטח בתמורה להבטחת הישרדות הארגון

לכתבה המלאה עוד 2,298 מילים

יותר משני שלישים ממצביעי גוש השינוי תומכים בחבירת איזנקוט לבנט ולפיד במסגרת "ביחד", אך בסביבתו נשמעת הסתייגות מהמהלך ● הסקרים מצביעים על יתרון למפלגה מאוחדת, אך ללא שינוי במפת הגושים ● לפי שעה, הקמת ממשלת השינוי נותרת תלויה ברע"ם ● בתוך כך, האיחוד דוחק את הנשים מחוץ לצמרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 778 מילים ו-1 תגובות

חזבאללה כופה משוואה חדשה על ישראל בלבנון

על רקע פעילות חזבאללה, צה"ל ביקש כבר במוצאי שבת להגיב בעוצמה, אך ראש הממשלה אישר לתקוף בבעלבכ רק לאחר שיגור הכטב"מים לצפון ● בשטח הכוחות חשופים לרחפני סיב אופטי שקשה ליירט ● במקביל חזבאללה אוכף את הפסקת האש באש – ומקצין את הרטוריקה ● החשש: ניסיון לכפות משוואה חדשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

ישראל שוב מתייבשת

17 שנה אחרי קמפיין הפרצופים הסדוקים של רננה רז, רשות המים עשויה להעלות בקרוב קמפיין חדש לחיסכון במים ● אחרי שנת בצורת קשה ועוד שנה חלשה בצפון יש מומחים שקוראים להטיל מס בצורת, אבל הסיכוי שזה יקרה קלוש ● אחרי שנים שההתפלה שווקה כפתרון קסם, רוב הציבור כלל לא מודע לכך שישראל מצויה במשבר מים

לכתבה המלאה עוד 1,130 מילים

"ברחתי בלילה, לא הייתי מוכנה לפגוע באנשים"

עדות שלושה שבועות במרפאה הצמודה למתקן המעצר הפכו למבחן מוסרי ומקצועי עבור אחות מהשרון ● עדותה חושפת את הפער בין טיפול רפואי ברמה גבוהה לבין תנאי החזקה קשים והתעללות שיטתית ● "ברגע שהרגשתי שאנחנו לא עושים את מה שצריך – החלטתי שאני לא חלק מזה"

לכתבה המלאה עוד 1,837 מילים ו-1 תגובות

היפוך לולייני של המציאות

פסק הדין של אסתר חיות מ־2018, שדחה את העתירות נגד הוראות הפתיחה באש והעניק גיבוי לירי צה"ל לעבר המתפרעים על גדר המערכת, הפך ברבות השנים ל"בג"ץ הפרימטר" ● בדיון סוער בבג"ץ חזר הטיעון כי ביהמ"ש אחראי כביכול לאירועי 7 באוקטובר ● אלא שעיון בפסק הדין ובהתנהלות המדינה מפריך את הטענה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,444 מילים

ברית האינטרסים של בנט ולפיד

האיחוד המשולב בגוש השינוי אולי מציל את יו"ר יש עתיד מהתרסקות ומכתיר את בנט כמנהיג המחנה, אך בפועל שניהם משלמים מחיר: בנט עשוי לאבד מצביעי ימין רך ולפיד מצביעי שמאל, וספק רב אם איזנקוט ירצה כעת להשתלב כמספר 3 במפלגה החדשה ● בינתיים, קואליציית נתניהו כבר התניעה את מכונת התעמולה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 608 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.