תופעת איתמר בן גביר מחייבת חשבונפש של כלי התקשורת בדמוקרטיה הישראלית. היא מחייבת את בני ה"ציונות הדתית" לחשבון נפש מוסרי. היא מחייבת את המערכת הפוליטית לחשבון נפש ומחייבת גם את בית המשפט שאישר לו ולאנשיו להתמודד במסגרת הדמוקרטית, כדי להרוס את הדמוקרטיה מבפנים.

תופעת בן גביר מחייבת חשבונפש של כלי התקשורת בדמוקרטיה הישראלית. היא מחייבת את בני ה"ציונות הדתית" לחשבון נפש מוסרי. היא מחייבת בחשבון נפש גם את המערכת הפוליטית ואת ביהמ"ש

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כלי התקשורת שלנו, שהיו אמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה ושל השלטון, אירחו את בן גביר במסע הבחירות שלו כאילו היה מדובר בכוכב קולנוע חדש. מעין מאמי לאומי שחיוכיו ולשונו המתגלגלת עושים כיף בשידורים. מביאים רייטינג ו"משהו חדש מרענן" לנוף הפוליטי.

אבל מעט מאוד אתגרו את בן גביר בעניין השקפת העולם הכהניסטית הפשיסטית שלו. עיתונאים כמעט לא שאלו אותו על רעיונות הגירוש, חוקי ההלכה, הדרת הנשים והלהט"בים, שליפות האקדח והקריאות לשינוי הוראות פתיחה באש. לא שאלו אותו על הלהטת הרוחות בערים המעורבות ובהר הבית, ועל הסיסמאות הפשטניות כאילו יש לו, לבן גביר, איזה פתרון קסם לבעיות הביטחון,  לסכסוך עם הפלסטינים ולמתח מול ערביי ישראל.

חוקי המדינה מפריעים לבן גביר לממש את הזיותיו הפרועות, אבל הוא כמעט לא נדרש להתמודד עם שאלות בתחום הזה.

בדרך כלל הוא נשאל על המיקום של אנשיו מול בצלאל סמוטריץ', על הערכתו למספר המנדטים, על יחסיו עם נתניהו, ורכילות מהרחוב החרדי שם – הסתופפו לצידו בני הדור הצעיר החרדי והלכו שבי אחרי נציג "הציונות הדתית". כלומר בניהן של מפלגות לא ציוניות מוצאים עצמם תחת דגלו "הציוני" של בן גביר – עוד תופעה שלא נדונה בכלי התקשורת על גווניהם, גם לא באלה המזוהים עם הימין הדתי חרדי.

בן גביר הוא טרנד. תופעה מטורללת שמוזרותה וקיצוניותה מושכות את כלי התקשורת ובכך מעצימות אותה. כל ריאיון הוא בעצם חשיפה לקהל נוסף. לא נאמר בו דבר ולא הובהרה השקפת עולמו האנטי-דמוקרטית, אבל הוא קיבל חשיפה ופרסום וציטוטים במהדורות החדשות והפך לסלבריטי שילדים רוצים להצטלם איתו סלפי, וראשי מפלגות גוש הימין/נתניהו מקנאים בו ומתקבצים סביבו כאילו הביא בשורה חדשה לעם ישראל.

בן גביר הוא טרנד. תופעה מטורללת שמוזרותה וקיצוניותה מושכות את כלי התקשורת ובכך מעצימות אותה. כל ריאיון הוא בעצם חשיפה לקהל נוסף מבלי שנאמר בו דבר ולא הובהרה השקפת עולמו האנטי-דמוקרטית

בן גביר שודד את הדמוקרטיה. בן גביר הוא כמו האופנובנק, שביצע פשעים בראש חוצות, בפומבי, וזכה לתהילה תקשורתית. חיבוקים מקהל שלא מבין בכלל מה הוא מעריץ. את האיש שהורשע בתמיכה בטרור ומטריד את המערכת בכוונת מכוון נגד כל עקרונותיה החוקיים, בז לה, מנפץ ופוגע בסדר החברתי, מאיים על שלום הציבור ובכל זאת זוכה להבנה מצד מארחיו כאילו הוא שחקן לגיטימי.

המצע של עוצמה יהודית הוא זוועה לכל מדינה שוחרת שלום, שוויון וזכויות אדם. מתי שמענו שהמצע הזה הוא זוועה? מתי תקפו עיתונאים בשידור חי את המצע של בן גביר סעיף אחר סעיף, במקום ללהג איתו על מיקום חבריו מול אנשי סמוטריץ'?

שילובו של פוליטיקאי כבן גביר בהנהגה הלאומית ובמערכת חקיקת חוקי המדינה, משמעותה הרסנית. אפשר כבר לצפות להתפטרות של קציני צבא שיסרבו לשינוי בהוראות הפתיחה באש, להתפטרות של שופטים שיסרבו לשפוט על פי חוקי ההלכה או לפי ספר חוקים מסורס מבית מדרשם של שמחה רוטמן וסמוטריץ'.

אפשר לראות את הכאוס שיתרחש בישראל כאשר ממשלת ישראל תנודה מאירועים בינלאומיים, תוקע באו"ם על שילובם של גזענים בממשלה ואנחנו כאזרחים נהפוך למצורעים של העולם.

בן גביר ימשיך לחגוג בראיונות אינסופיים בתקשורת הישראלית המלטפת. הציבור שבחר בו יתקשה להבין למה אי אפשר לבצע את השקפת העולם הכהניסטית בעידן של דמוקרטיות מתגוננות ועולם שוחר ערכים הומניים, שוויון, זכויות אדם, שלום, התנגדות  לגזענות, לפשיזם, ולניסיון לדחוף את החברה הישראלית לעבר חושך של ימי הביניים.

אפשר לראות את הכאוס שיתרחש בישראל כשממשלת ישראל תנודה מאירועים בינלאומיים, תוקע באו"ם על שילוב גזענים בממשלה, ואנחנו כאזרחים נהפוך למצורעים של העולם

תופעת בן גביר היא פיגוע בדמוקרטיה ובחיי החברה הישראלית. השותפים לתכנון ולביצוע הפיגוע הזה הם מפלגות הימין והחרדים השותפות לגוש נתניהו. בשתיקתם מול מה שהם רואים, מול ההצהרות הברורות על כוונה לשנות את אופיה ומשטרה של המדינה, הם הופכים לשותפים לפיגוע.

החברה החרדית, שלכאורה נאבקת על ערכי היהדות והזהות היהודית, לא יכולה לרחוץ בניקיון כפיה כשהיא תומכת בגזענות הפומבית הבזויה הגלויה של בן גביר וסמוטריץ'.

ובני הציונות הדתית, אלה שמגדירים עצמם כ"ציונים ודתיים", לא יכולים להתחמק מתמיכתם בתופעת בן גביר.

הם יודעים שלסיסמאות הפשטניות אין שום תוחלת בחיי המעשה. זו לא ציונות וזו לא הדת היהודית שמדברת מגרונו של בן גביר. שום מדינה שפויה לא תגרש את אזרחיה שלה בגלל שהם ערבים, שום רמטכ"ל לא יסכים לתת הוראה לפתוח באש על כל ילד שמרים אבן, שום שופט לא יסכים לשפוט לפי ספר חוקים שבו נבחר ציבור רשאי להפר אמונים ולרמות כאוות נפשו.

השירות הציבורי בישראל יתפורר לרסיסים ברגע שקואליציית בן גביר נתניהו תנסה להעביר חוקים שמשנים מהיסוד את מוסר המדינה, אופייה ומשטרה.

כל נבחרי הציבור שנשבעים "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה" לא יוכלו להישבע, כאשר עבירת הפרת אמונים תימחק מספר החוקים.

לתופעת בן גביר אין שום פתרון לשום בעיה מבעיות חיי האזרחים בישראל. לא ליוקר המחיה, לא לסכסוך עם הפלסטינים, לא לאיום האיראני, לא למשבר הדמוקרטיה, לא לבעיות מערכת החינוך, הרפואה, הרווחה. כלום.

איתמר בן גביר עובר באולפנים כמו רוח רעה. לא משאיר שם שום מידע או עמדה רצינית שאפשר להתווכח מולה, אבל בדרך הוא אוסף אליו בוחרים תמימים או קיצונים הנוהים אחרי הבטחותיו כדי לצבור עוד כוח.

באמצעות הכוח הפוליטי הוא יערער על כל ממשלה שתקום ויכפה על ישראל מאבק תמידי בין אזרחיה. אלה ששואפים למדינה נורמלית, מבוססת על חוק ושוויון – מול אלה שרוצים דיקטטורה כהניסטית קיצונית, המונהגת בידי מנהיג אחד שמבטיח זבנג וגמרנו לכל דבר ועניין, ובדרכו יוביל לתהום את החברה כולה עד לחורבן נוסף או גלות. ההיסטוריה תחזור כטרגדיה.

שום מדינה שפויה לא תגרש את אזרחיה כי הם ערבים, שום רמטכ"ל לא יסכים לתת הוראה לפתוח באש על ילד שמרים אבן, שום שופט לא יסכים לשפוט לפי ספר חוקים בו נבחר ציבור רשאי להפר אמונים ולרמות כאוות נפשו

אבל עד אז חובה על כלי התקשורת, מנהיגי הציבור החילונים, הציונים, הדתיים לאומיים, כולם, להיאבק בתופעת בן גביר, להסביר את סכנותיה ולעצור אותה עכשיו לפני הבחירות או בבחירות.

אחרת השלטון יעוור את שותפיו והתדרדרות למדינת בן גביר תהיה מואצת.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.