השבוע חגג יהודה פוליקר את יום הולדתו ה-72. בשבוע שעבר גם הוקרנה בסינמטק ירושלים גרסת הרסטורציה לסרט "בגלל המלחמה ההיא", המלווה את הפקת האלבום "אפר ואבק" של יהודה פוליקר ויעקב גלעד. זו הזדמנות טובה להיזכר באלבום המהפכני והשלכותיו.

בשבוע שעבר בסינמטק ירושלים הוקרנה גרסת הרסטורציה לסרט "בגלל המלחמה ההיא", המלווה את הפקת האלבום "אפר ואבק" של פוליקר וגלעד. זו הזדמנות טובה להיזכר באלבום המהפכני והשלכותיו

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מעטים האלבומים הישראלים שהביאו לנקודת מפנה בהלכי רוח בחברה הישראלית. מבחינה זו "אפר ואבק" של פוליקר וגלעד היה מהפכני ופורץ דרך. האלבום והסרט הקשור בו, "בגלל המלחמה ההיא" (שניהם יצאו בשנת 1988), העלו לתודעה את הקשיים והתסביכים בחייהם של מי שמכונים בני "הדור השני" – ילדיהם של ניצולי השואה, והשפעתם חלחלה הרבה מעבר לתחום המוסיקה הישראלית.

ראשיתו של "אפר ואבק" בתכנית רדיו ששודרה בגלי צה"ל בערב יום השואה של שנת 1986. דלית עופר, יוזמת התכנית, הופתעה לגלות כי פוליקר, שזכה באותה עת להצלחה גדולה עם אלבומו "עיניים שלי", הוא בן לניצולי שואה.

באותה עת, שואת יהודי יוון לא היתה ידועה בקרב הציבור הרחב. עופר החליטה להזמין את פוליקר ואת מי שעבד לצדו כתמלילן ומפיק מוסיקלי – יעקב גלעד, על מנת ליצור תכנית מוסיקלית ייחודית, שתתמקד בשואת יהודי סלוניקי ובתחושותיהם של ילדי הניצולים.

התכנית כללה גם שיחות עם ז'אקו פוליקר, אביו של יהודה, והלינה בירנבאום, אמו של גלעד. לצורך התכנית הלחין פוליקר שני שירים: "התחנה הקטנה טרבלינקה", של משורר מגטו ורשה בשם ולדיסלב שלנגל, ואת שירה של בירנבאום "פרחים ברוח". שיר נוסף שבוצע באותה תכנית היה "חכי לי סלוניקי" (למילותיו של גלעד), שיר יווני על משוחררי המחנות שחזרו לעיר הולדתם. אלו היו שלושת הזרעים שמהם נולד "אפר ואבק".

האלבום והסרט הקשור בו, "בגלל המלחמה ההיא" העלו לתודעה את הקשיים והתסביכים בחיי מי שמכונים בני "הדור השני" – ילדיהם של ניצולי השואה, והשפעתם חלחלה הרבה מעבר לתחום המוסיקה הישראלית

ההדים העצומים שעוררה התכנית הניעו את פוליקר וגלעד להמשיך ולעבוד על חומרים הקשורים ישירות בשואה. בשלב מסוים הם הבינו כי עלו על נתיב שאין ממנו דרך חזרה. הם יצרו אלבום למען עצמם, כתרפיה אמנותית, על רקע הסיפורים ששמעו והאווירה שספגו בבית הוריהם. "עשיתי את זה בשביל להציל את החיים שלי", התוודה פוליקר.

הדבר האחרון שעמד לנגד עיניהם של השניים היה הצלחה מסחרית כלשהי. להוציא משפחה וחברים, הם לא חשבו כי מישהו יגלה עניין בתקליט השואה שלהם. ובאמת, מי חשב שהקהל ינהר בהמוניו לרכוש אלבום הכולל שירים כמו "התחנה הקטנה טרבלינקה", בו פוליקר מדקלם טקסט שואתי על רקע מוסיקה המדמה שיקשוק רכבות ושריקת צופרים?

אלא שלמרבה ההפתעה, הכנות האמיצה של "אפר ואבק" נגעה בנפשם של רבים בישראל של שלהי שנות ה-80. האלבום הפך להצלחה מסחרית יוצאת דופן. כבר בשנה בה יצא הגיע למעמד של תקליט פלטינה ובמהלך שלוש השנים שלאחר צאתו נמכר בכ-70 אלף עותקים. גם מבחינה אמנותית זכה האלבום להערכה כבירה. בסקר שערך עיתון "ידיעות אחרונות" בשנת 2005 הוא נבחר לאלבום הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים.

הם הבינו כי עלו על נתיב שאין ממנו דרך חזרה. הם יצרו אלבום למען עצמם, כתרפיה אמנותית, על רקע הסיפורים ששמעו והאווירה שספגו בבית הוריהם. "עשיתי את זה בשביל להציל את החיים שלי", התוודה פוליקר

דומה כי "אפר ואבק" היה לתקליט הקונספט המובהק הראשון שנעשה בארץ. בכך מאפיין ייחודי נוסף של האלבום. כל רצועה בו קשורה ישירות או בעקיפין להווי חייהם של בני הדור השני שנאלצו, בעל כורחם, לספוג בדרך כזו או אחרת את טראומות הוריהם.

את שיר הנושא, "אפר ואבק", כתב גלעד על ביקורה של אמו במחנות בפולין בשנת 1986, כארבעים שנה לאחר שיחרורה. גלעד חשש שמא תעדיף אמו להישאר שם עם כל בני משפחתה שנספו, ותאבד עצמה לדעת.

בירנבאום הודתה בסרט כי אמנם בהיותה במחנות כלל לא חשבה על משפחתה החדשה בארץ. "שם הנצח", אמרה. על כך השיב לה בנה בשירו: "לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק", ברמזו כי עוד הוא – בשר ודם – חי וממתין לה כאן.

"שיר אחרי הגשם" קשור בחזרתו של ז'אקו פוליקר לסלוניקי, מיד לאחר ששוחרר מאושוויץ, בתקווה למצוא שם מי מבני משפחתו. הוא נדהם לגלות כיצד העניינים בעיר מתנהלים כהרגלם, "כאילו כלום אף פעם לא קרה".

את שיר הנושא, "אפר ואבק", כתב גלעד על ביקורה של אמו במחנות בפולין בשנת 1986, כארבעים שנה לאחר שיחרורה. גלעד חשש שמא תעדיף אמו להישאר שם עם כל בני משפחתה שנספו, ותאבד עצמה לדעת

כשנכנס לחנות שהיתה בבעלותו לפני המלחמה, תגובת המקומיים היתה: "חבל שלא עשו ממך סבון". ז'אקו פוליקר הבין שאין לו מה לחפש שם, ועלה ארצה.

גם "חלון לים התיכון" קשור בשואה, וליתר דיוק, במשפחה החדשה שהקימו הניצולים בארץ ישראל. שירים אחרים באלבום עוסקים בשואה באופן מרומז ועדין, המותיר מקום לפרשנות סובייקטיבית.

"כשתגדל" עשוי להתפרש כחוויותיו של ילד הגדל בישראל לאם פוסט-טראומטית ("ילד טוב משאיר צלחת ריקה"). "רדיו רמאללה" הינו ביטוי אפשרי למפלט שמצאו בני הדור השני במוסיקת הרוק הרעננה ששידר "רדיו רמאללה" (כינוי לתחנת רדיו ירדנית), בשנים שלפני מלחמת ששת הימים.

דומה אם כן כי סוד קסמו של האלבום הוא במעברים המטלטלים בין שירים הנוגעים באופן העמוק ביותר בלב התופת, לבין טקסטים מרומזים יותר, המלווים בלחנים מלודיים, במוסיקת רוק ובנגיעות יווניות.

התמונה שעל עטיפת האלבום הולמת את תוכנו בהיותה עוצמתית ומרומזת בו זמנית. גם היא עשויה להוביל לשלל פרשנויות, כראות עיניו של המתבונן. בתמונה נראה נער היושב בגבו אל המצלמה על מחסום מסילה, כשמולו חולפת רכבת ביעף. מיהו הנער? האם הוא קשור לרכבת החולפת? האם מדובר בבן "דור שני" היושב מהורהר מול סמל התופת? האם בנער פולני אדיש לנוכח הרכבת החולפת, לא מודע ולא רוצה לדעת על הרכבות שחלפו במסלול הזה?

דומה כי סוד קסמו של האלבום הוא במעברים המטלטלים בין שירים הנוגעים באופן העמוק ביותר בלב התופת, לבין טקסטים מרומזים יותר, המלווים בלחנים מלודיים, במוסיקת רוק ובנגיעות יווניות

"אני שמח על זה שהצלחתי להוציא את הכאב ממני ושהוא נגע בכל כך הרבה אנשים", סיכם פוליקר את תחושותיו מהאלבום. אולם "אפר ואבק" לא רק הכניס את טראומות בני "הדור השני" למרכז השיח הישראלי, האלבום הביא למהפך תודעתי ביחס לשואת יהדות יוון, ופתח פתח לעיסוק הגובר והולך בשואה בקרב יהדות ספרד וצפון אפריקה. מאז "אפר ואבק", צלילי הבוזוקי כבר לא נקשרים באופן אסוציאטיבי רק עם אריס סאן, טברנות וצלחות מתנפצות, אלא גם עם השואה.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.