JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יומן בחירות: יום שלישי, 14 במרץ 2023 | זמן ישראל

דיווח: החשב הכללי אמר שהוא מוותר לנתניהו בסוגיות מסוימות כדי שלא יתקוף את האוצר

לפי הפרסום ב"הארץ", רוטנברג אמר לגורמים בכירים במשרד: "אני שומר עלינו בדברים העיקריים, ומוותר בקצוות" ● ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים הודיע שהלימודים מחר בכיתות י"א יחלו בשעה 12:00 בשל "ההתנהלות המזלזלת" של משרד האוצר במשא ומתן להעלאת השכר ● מועצת התלמידים והנהגת ההורים הארצית הודיעו על התנגדותם למתווה החדש שהציג השר קיש

יהלי רוטנברג בדיון בכנסת, 22 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יונתן זינדל, פלאש 90
יהלי רוטנברג בדיון בכנסת, 22 ביוני 2021

אושר בקריאה ראשונה: בג"ץ יוכל לבטל חוק רק בהרכב מלא וברוב של ארבע חמישיות. פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחסן מראש חוקים מביקורת שיפוטית, או להתגבר על פסילה ברוב של 61.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק- יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק, מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט.
תמכו בחוק 61 חברי כנסת והתנגדו לו 52 ח"כים. ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד לא הצביע.

מוצע לקבוע כי הסמכות לבטל חוק, להגביל את תקופת תוקפו או להשהותו זמנית, תהיה סמכות ייחודית של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון יהיה מוסמך להפעילה רק בהתקיים תנאים מצטברים: הרכב שכל שופטי בית המשפט העליון יושבים בו; ההחלטה תתקבל על דעת ארבע חמישיות משופטי ההרכב; החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד אשר קובע מהו הרוב הנדרש לשם שינויה או את התנאים לפגיעה בה או שהחוק לא התקבל בכנסת ברוב הדרוש או במספר הקריאות הדרוש.

בנוסף, מוצע לקבוע כי גם אם התקיימו התנאים שמאפשרים ביקורת שיפוטית, לבית המשפט העליון לא תהיה סמכות לקבל החלטה בעניין תוקפו של חוק אם הכנסת ציינה בו במפורש כי הוא תקף על אף האמור בחוק יסוד והוא התקבל ברוב של 61 חברי הכנסת בשלוש הקריאות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד שר החוץ אלי כהן במליאה, 14 במרץ 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד שר החוץ אלי כהן במליאה, 14 במרץ 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הציג את החוק ואמר כי הוא מבקש להסדיר אנומליה שקיימת במדינה למעלה מ-30 שנה. "כאשר הוצגו בכנסת חוקי יסוד העוסקים בקביעת נורמות עליונות שמתוקפם ניתן לבטל חוק – מאז אותו אירוע לא הסדירה הכנסת את סמכות בית המשפט לפסילת חוקים אך בית המשפט עשה זאת שוב ושוב.

מאז גילינו שבית המשפט העליון פוסל חוקים בסמכות חוקית לא ברורה ובכל הרכב. מציאות זאת לא הגיונית ומקובלת במדינה דמוקרטית. הצעת החוק מנסה להסדיר זאת לראשונה. אנחנו מוכנים להידברות ללא תנאים מוקדמים. מדובר בחוק מאוזן ואפשר להגיע להסכמה בהרבה אלמנטים בו"

ח"כ בני גנץ: "אנו דנים בפסקת ההתגברות שמבקשת להתגבר על בג"צ כאילו היה אויב המדינה. אתם מבקשים כאן הערב לתת כוח בלתי מוגבל לעצמכם. התגברות בוודאי ברוב של 61 היא עריצות הרוב. הערב הוא הערב שבו הונע התהליך לסגירת צבא העם – הרמתם ידים ואתם מתגברים על ביטחון המדינה".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) (ביטול איסור הכניסה לשטח בצפון השומרון והשהייה בו), התשפ"ג-2023, של חברי הכנסת יולי יואל אדלשטיין, לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת. בהצעת החוק תמכו 40 חברי כנסת, למול 17 חברי כנסת שהתנגדו.

מוצע לקבוע כי סעיפים 23 עד 27 בחוק הקובעים הגבלה ואיסור של כניסה ושהייה של אנשים בשטח המפונה החל ממועד מסוים, הסמכת כוחות הביטחון למנוע כניסה לשטח המפונה והוצאת מי ששוהה בו בניגוד לחוק, וכן הוראות עונשין בעניין זה – לא יחולו על השטח המפונה בצפון השומרון.

בדברי ההסבר נכתב: "בחלוף השנים, לדעת המציעים אין עוד הצדקה למנוע כניסה ושהייה של ישראלים בשטח המפונה בצפון השומרון, ולפיכך מוצע לקבוע כי סעיפים אלה לא יחולו עוד על השטח המפונה.

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אם לשנות את שם החוק כך שישקף את התיקון המוצע וכן אם לבטל את תחולתם של סעיפים 28 עד 30(ב) על השטח בצפון השומרון, שעניינם ביטול זכויות לגבי מקרקעין של ישראלים בשטח המפונה, מסירת מקרקעין ופינוי מיטלטלין".

פעילים נגד ההפיכה המשטרית מקבוצת "לחסום את ההפיכה" קשרו עצמם זה לזה וחוסמים כעת את הכביש המוביל לכניסה למשרדי האוצר, הפנים והכלכלה ברחוב בנק ישראל בירושלים.

החסימה מונעת מעובדי המשרדים להגיע וצפיה לשבש את שגרת העבודה במשרדים.

פעילים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את הכניסה למשרדי הממשלה בירושלים, 14 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)
פעילים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את הכניסה למשרדי הממשלה בירושלים, 14 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)

מטעם הפעילים נמסר: "הגענו היום כדי לחסום את משרדי הממשלה בקריאה ברורה: אם לא תתחילו לעבוד בשביל הציבור, לא ניתן לכם לעבוד כלל. ממשלת ישראל ה-37 לא עוסקת באף אחת מן הסוגיות שבאמת חשובות לציבור. היא לא מטפלת ביוקר המחיה, לא פותרת את משבר החינוך, ולא פועלת לשיקום מערכת הבריאות.
מה היא כן עושה? מכשירה שחיתות ממוסדת, פוגעת בחופש העיתונות, מבעירה את המדינה ומסרסת את עצמאותה של הרשות השופטת. השרים שכחו שתפקידם לשרת את הציבור ולא להפך. במקום שיעבדו בשבילנו, אנו עובדים בשבילם.

זוהי קריאת השכמה. התחילו לעסוק בבעיות האמיתיות של אזרחי ישראל – או שתאבדו את הלגיטימציה של שלטונכם. הפסיקו לדהור אל עבר דיקטטורה משיחית והתחילו לכונן דמוקרטיה אמיתית. עד אז, נמשיך לחסום את ההפיכה בגופנו. אנו נחושים ונחושות למנוע את הרס עתידנו, לא נפסיק עד שההפיכה תעצור."

פעילים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את הכניסה למשרדי הממשלה בירושלים, 14 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)
פעילים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את הכניסה למשרדי הממשלה בירושלים, 14 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 140 ) התשפ"ג-2023 – החלטת ממשלה מס' 109 קובעת העברת תחומי אחריות ממשרד החקלאות למשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. בהצעת החוק תמכו 27 חברי כנסת, למול 22 חברי כנסת שהתנגדו.

מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה בהתאם להחלטת הממשלה, כך שבמוסדות התכנון השונים יוחלף נציג שר החקלאות בנציג המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. עם זאת, על מנת להביא לכך שגם שיקולי הגנה על החקלאות ישקלו בהליך התכנון, מוצע להוסיף נציג נוסף למוסדות התכנון שיהיה נציג שר החקלאות.

בנוסף אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 141) התשפ"ג-2023, בה מוצע להגדיל את מספר חברי הממשלה במועצה הארצית לשלושה עשר. זאת, על מנת לממש את החלטת הממשלה מס' 137, שבמסגרתה הונחה שר הפנים להוסיף את שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות או נציגה להרכב המועצה הארצית. בנוסף, מוצע כי יכללו בהרכב הוועדות המחוזיות במחוז צפון ודרום נציגי שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות. בהצעת החוק תמכו 27 חברי כנסת, למול 23 חברי כנסת שהתנגדו.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה, תיקון מס' 15, נבצרות ראש הממשלה, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת. תמכו בחוק 61 חברי כנסת והתנגדו 51 חברי כנסת. יולי אדלשטיין התקזז על דעת עצמו ולא הצביע.

מוצע לקבוע כי נבצרותו של ראש הממשלה מלמלא את תפקידו יכולה להתרחש אך ורק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה. בנוסף, הסמכות להכריז על נבצרות ראש הממשלה מלמלא את תפקידו וסיומה של נבצרות יהיו אך ורק על פי הודעה לכנסת של ראש הממשלה או הודעה של הממשלה שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה. בנוסף, לבקשת רוב חברי הממשלה, יודיע מזכיר הממשלה על ישיבה לעניין זה. את הישיבה ינהל מ"מ ראש ההמשלה.

במידה וראש הממשלה יודיע ליו"ר הכנסת כי הוא מתנגד להודעת הממשלה, יקבע יו"ר הכנסת ישיבה מיוחדת ונבצרות רה"מ לא תיכנס לתוקף אלא אם אושרה ע"י רוב של 90 חברי כנסת.

מוצע להבהיר כי בית משפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בבקשה להכריז על נבצרות ראש הממשלה או לאשרה וכי החלטה או צו של בית משפט כאמור יהיו חסרי סמכות ונעדרי תוקף.

בדברי ההסבר נכתב: "בשל ההשלכות של קביעת קיומה של נבצרות של ראש הממשלה, כאשר הקביעה מתקבלת בניגוד לדעתו, כאשר הוא כשיר פיסית ונפשית לתפקידו, משמעותה הדחתו של מנהיג מכהן שנבחר על ידי נציגי העם ובעודו זוכה לאמון הכנסת. כלומר, קביעת נבצרות ראש הממשלה היא בפועל מעשה ביטול של תוצאות הבחירות וההליך הדמוקרטי.

על כן, תיקון זה נועד להבהיר שנבצרותו של ראש הממשלה מלמלא את תפקידו יכולה להתרחש אך ורק בשל אי-מסוגלות פיסית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו. כלומר, בשל מצב בריאותי קשה או בשל מצב קיצוני אחר (דוגמת ניתוק קשר ממושך או שבי), המגביל קיצונית או מונע כליל, פיסית או נפשית, את יכולת התפקוד של ראש הממשלה.

כן מוצע להבהיר, כי לאור משמעותה של ההכרזה על נבצרות כהדחתו של מנהיג מכהן שנבחר על ידי נציגי העם, בית משפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, לא ידון בבקשה להכריז על נבצרות ראש הממשלה או לאשרה וכי החלטה או צו של בית משפט כאמור יהיו חסרי סמכות ונעדרי תוקף.

בהינתן שראש ממשלה מכהן שואב את כוחו וסמכותו מהעם באמצעות נציגיו, הצעה זו משקפת בעיני מציעיה את התפיסה הקיימת ולפיה הדחת המנהיג נגד רצונו תהיה בקביעת נציגי העם בלבד מבלי מעורבות של זרוע לא-נבחרת. כלומר, הצעת חוק זו אינה משקפת שינוי של הדין הקיים אלא הבהרת הליך היישום שלו."

ח"כ אופיר כץ הציג את ההצעה ואמר: "להוציא ראש ממשלה לנבצרות לא מטעמי בריאות זה סטארטאפ משפטי ישראלי שלא קיים בשום מדינה. למה? כדי שיהיה לנו מנוף על נתניהו שאנחנו לא מצליחים לנצח בקלפי. אנחנו לא ניתן לכם באמצעות החברים המשפטיים שלכם לבצע הפיכה במדינת ישראל. אזרחי ישראל לא בחרו ביועצת המשפטית שתחליט מי יהיה פה ראש הממשלה ותזרוק לפח את פתקי החבירות שלהם, היא לא השריף של המדינה."

ח"כ עודד פורר: "החוק הזה לא צריך להיות חוק נבצרות ראש הממשלה אלא חוק הפראנואידים, חוק הפראנויה. אני לא מצליח להבין את הפראנויה שלכם. פעם אחת לא קרה שהכריזו על נבצרות מעבר לאירוע שבו ראש הממשלה המנוח אריאל שרון נכנס לתרדמת. אני מנסה להבין מה הפראנויה. כשאני מסתכל איך מתנהל ראש הממשלה בחודשיים וחצי האחרונים, בדבר אחד אני בטוח, הוא חייב ללכת הביתה."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כל הזמן // שבת, 20 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.