ש"י עגנון נהג להביט בחשדנות בפוליטיקאים, והדיר עצמו מכל פעילות פוליטית בה לקחו בזמנו חלק מאנשי הרוח, כנתן אלתרמן או ס. יזהר. בסיפורו "בנערינו ובזקנינו" הוא אף שם את אותם עסקנים ללעג ולקלס.
ברומן "שירה" נמצא תיאור מדויק לדמותה של מערכת פוליטית שהולמת במיוחד את זו הנוכחית. "חכמים", כותב עגנון, "מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים, בתוך כך קופצים הטיפשים והרשעים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וטיפשותם".
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא סובלת את ההשוואה הזאת מהמון בחינות,
אבל בוא נגיד שהיא גם נופלת במקום מאד פשוט :בר כוכבא הגן על ארצו ועל דתו, נגד אימפריה אכזרית שדיכאה ללא רחם את מי שמתנגד לה,
הפלסטינים מנסים לרצוח ולהרוג ולכבוש ארץ לא להם, והם אלו שפועלים באכזריות, לעומת צה"ל שנוהג ברחמנות רבה