ללא ערכים כמו: ערבות הדדית, דבקות במטרה, אמונה, רעות, צדקת הדרך, דרך ארץ, אחדות ואהבת הארץ – אין לנו מדינה ולא היינו מצליחים לפרוץ את דרך בורמה במלחמת העצמאות כדי להוביל אספקה לתושבי ירושלים הנצורה. אז איך הופכים מדינה בעלת גיוון חברתי תרבותי, עדתי ודתי כל כך רחב, למאוחדת מול אויביה החיצוניים – מבלי לפגוע במרקם העדין של האוכלוסיות? חושבים ערכים ומנתקים מכול משמעות דתית לערכים אלה.

לאחרונה ביקרתי בחאן שער הגיא – באב אל וואד ויש שם שלט, שכל מי שקורא אותו נדרש לבחור איזה מהערכים המופיעים עליו חשוב ביותר בעיניו: ערבות הדדית, דבקות במטרה, אמונה, רעות, צדקת הדרך, דרך ארץ, אחדות ואהבת הארץ. עבורי אין ערך חשוב פחות – אלא שכל ערך נלווה לרעהו ותומך במשנהו. בלעדי ערכים אלו – אין לנו מדינה ולא היינו מצליחים לפרוץ את דרך בורמה במטרה להוביל אספקה לכל 100 אלף התושבים של ירושלים.

ערבות הדדית, דבקות במטרה, אמונה, רעות, צדקת הדרך, דרך ארץ, אחדות ואהבת הארץ. עבורי אין ערך חשוב פחות – כל ערך נלווה לרעהו ותומך במשנהו

ערכים אלה הם הבסיס לקיומנו במדינתנו, והם מובילים את המחאה הנוכחית נגד הממשלה. כל מי שמשתתפים בהפגנות אלו מחזקים זו את זה ולהפך, וזו המשמעות האמיתית של אחדות אמיתית וערבות הדדית.

אומרים שצרת רבים היא חצי נחמה, ובמקרה זה תחושותיי אינן זרות למי שכמוני חוששים בלב כבד להמשך קיומנו בארצנו הקטנה. מדינה שבה גדלנו רובנו ובה אנו מגדלים את ילדינו ומחנכים אותם לאהבת המולדת והאדם וללימוד ההיסטוריה והתרבות המרהיבה שיצרנו כאן בזמן קצר יחסית – 75 שנה בלבד. וזאת עם פסיפס מגוון של עולים חדשים ממדינות ומתרבויות אחרות מרחבי הגלובוס.

לפני 15 שבועות הצטרפנו אני ובעלי אסף ל-100 אלף איש, שאז הבינו כמונו שצריך לצאת לרחובות במחאה נגד ההפיכה המשפטית והשלטונית, שאותה מקדמים נבחרי ציבור שנבחרו בבחירות האחרונות והצליחו לגבש קואליציה מהרחבות שהיו בישראל בשנים האחרונות.

כעורכת דין בתחום דיני החיובים והמשפט המנהלי המייצגת רשויות מקומיות, אני חייבת להודות שבתי המשפט רואים את טובת האזרח. זה מקשה מאוד על תפקידי כמי שמייצגת רשויות מקומיות. לכן כשאני נכנסת לבית המשפט אני כבר נמצאת בעמדה שבה השופט יעדיף להקשות עליי את ההליך המשפטי מאשר לאזרח שמולו. למרות זאת, אני מעדיפה שבתי המשפט יישארו על כנם – מאשר ש"הרפורמה המשפטית" תקודם על ידי הממשלה הנוכחית.

כעו"ד בתחום דיני החיובים והמשפט המנהלי המייצגת רשויות מקומיות, אני כבר בעמדה שבה השופט יעדיף להקשות עליי את ההליך המשפטי מאשר לאזרח שמולו. ובכל זאת אני מעדיפה שבתיהמ"ש יישארו על כנם

ריצת האמוק של הקואליציה לקידום ההפיכה המשפטית, תוך שחבריה מאשררים חוקים דורסניים פרסונליים אחרים, מובילה לכך שאין כל ברירה אלא להתנגד לממשלה ולדרוש בהקדם את פיזורה של הכנסת. במקום חשיבה יצירתית בבעיות האמיתיות שלנו במדינה, עוסקים נבחרי הציבור שלנו בצבירת כוח ועוד כוח.

רק לאחרונה ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. למרות שלא מדובר בחג דתי ולא יהודי מדוע אנו במדינה יהודית בכל זאת מקדישים לו יממה שלמה? התשובה לכך היא שזהו הבסיס להקמת המדינה ולהבנת מדינות העולם כולו שהעם היהודי זקוק למדינה עצמאית משלו על מנת להתקיים ולהגן על עצמו.

ואם עסקינן במדינה שתגן על כל היהודים, האם יש מקום לכך שהמדינה תהיה הלכתית? או מוטב שתהווה מקום מושבם של כל היהודים באשר הם, שיהיו חופשיים באמונתם וחופשיים במעשיהם וחופשיים להביע את עצמם, להתפרנס ולנוע? ומה לגבי ההתחייבויות המופיעות במגילת העצמאות, משם שואבת המדינה את הלגיטימיות שלה?

לאחר שמפלגות הקואליציה ניצחו בבחירות האחרונות לכנסת באמצעות ספינים ומצגי שווא שכמעט כולם לא ממומשים, אמרו נציגיהן לנו האזרחים: תודה רבה על המפתח למדינה. מעכשיו נעשה כל מה שאנחנו רוצים ואיך שאנו רוצים. אז כעת נזכיר לנבחרי ציבור שהמדינה היא של העם כולו ולא רק שלהם.

כבר בתחילת הדרך, מה שהניע אותנו והוציא אותנו לרחובות היה הדרישה להפסיק את החקיקה האנטי דמוקרטית, אך מאז השתנו המניעים וזה גורם לנו להמשיך את המאבק ולדרוש את הפסקת ההידברות לכאורה, שמשמעותה האמיתית היא זריית חול בעיני מאות אלפי המפגינות והמפגינים מדי מוצ"ש ברחבי הארץ.

לאורך החודשים האחרונים שמענו שוב ושוב טיעונים שלפיהם "הרפורמה המשפטית" אמורה לחזק את הדמוקרטיה ולמנוע שחיתות במערכת המשפט, וכי כל הפקידות הממשלתית (ובראשה היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות, המשטרה ועוד) גם היא מושחתת ולכן צריך לטפל גם בה.

ריצת האמוק של הקואליציה לקידום ההפיכה המשפטית, תוך שחבריה מאשררים חוקים דורסניים פרסונליים אחרים, מובילה לכך שאין כל ברירה אלא להתנגד לממשלה ולדרוש בהקדם את פיזורה של הכנסת

גם אם מסכימים עם הביקורת הנמתחת על מי שעומדים בראש הרשות השופטת בישראל, חייב כל אחד לשאול את עצמו כיצד אמורה "הרפורמה המשפטית" לתקן את המעוות, כשלמעשה הקואליציה בכנסת מקבלת כוח בלתי מבוקר, לא מאוזן ולא מדוד והיא זו ששולטת בממשלה ובחקיקה בכנסת ואף תשלוט גם במערכת המשפט? זאת חידה מתמטית פשוטה שהתשובה עליה ידועה מראש.

בהמשך החלו חברי הקואליציה להגיש הצעות חוק פרסונליות והצעות חוק שמטרתן העיקרית היא הכשרת שרצים בתחומים שונים, שמשמעותם היא הכשרת שוחד ומתן טובות הנאה לפקידי ולנבחרי ציבור.

בהמשך נשמע הטיעון כאילו חברי הקואליציה התחילו בחקיקה הקיצונית במטרה להביא להידברות. אבל מתי בכלל ניסו לפתוח בהליך הידברות ללא מענה?

לאחר מכן הצלחנו לקלף שכבה נוספת מתוך מסכת שקרים כששר המשפטים יריב לוין הודה כי התיקון לחוק יסוד השפיטה בכל הנוגע למינוי שופטים פוגע בדמוקרטיה ואיננו תיקון דמוקרטי. ואולם מילותיו של לוין נאמרו במקביל לניסיונו לדחיפת התיקון שהוצע על ידי ח"כ שמחה רוטמן בסוף חודש מרץ (ועדה למינוי שופטים בת 11 חברים – מהם שמונה חברי כנסת ובה יש לקואליציה רוב ברור של שישה חברים). ואם זה לא מספיק, אז ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה בריאיון לערוץ 14 כי פסקת התגברות רחבה איננה מקובלת במדינה דמוקרטית.

בשורה התחתונה, אנחנו לא צריכים אישור מנתניהו ומלוין למה שאנחנו כבר מבינים מזמן ולכן דורשים בקולי קולות (בליווי זמבורות, תופים וחצוצרות): תפסיקו את החקיקה המטורללת הזאת! תפסיקו את הפילוג בעם! תפסיקו את ביזיון המדינה כלפי חוץ! תפסיקו את הפגיעה הכלכלית שנגרמה כתוצאה מכך שהממשלה לא יציבה ורבים בעולם לא רוצים לעבוד איתה!

בשורה התחתונה, אנחנו לא צריכים אישור מנתניהו ומלוין למה שאנחנו כבר מבינים מזמן ולכן דורשים בקולי קולות (בליווי זמבורות, תופים וחצוצרות): תפסיקו את החקיקה המטורללת הזאת

זו ההזדמנות לפנות לכול מי שתומך בממשלה ולבקש ממנו: תסתכלו על ההשלכות הרוחביות של המעשים של הממשלה הזאת. זאת לא אחריות המפגינים, אלא אחריותה של הממשלה ועליה להפסיק זאת למען כולנו ולמען מדינתנו.

אז במקום לנסות להיות כל כך יצירתיים בעניין הוועדה למינוי שופטים, אולי חברי הממשלה (שבקושי יש בה נשים) יתעסקו במה שבאמת חשוב לאזרחים: להביא את מערכת החינוך לקידמה ולמאה ה-21, להנגיש בהיקף נרחב את התחבורה הציבורית במדינה אחרי 75 שנה, להגדיל משמעותית את הכנסותיה של המדינה, להקטין את נטל המיסים על התושבים, לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני שנמשך כבר יותר מ-75 שנה וכמובן להפוך את המדינה לבטוחה יותר מהפנאטיות הדתית שתופסת תאוצה בשני הקצוות.

השאלה הכי חשובה שחברי הממשלה צריכים לשאול את עצמם היא: איך משאירים כאן מדינה בעלת גיוון חברתי תרבותי, עדתי ודתי כל כך רחב, מאוחדת מול אויביה החיצוניים. זאת מבלי לפגוע במרקם העדין של האוכלוסיות המתגוררות בה במשך שנים רבות? התשובה לכך פשוטה: חושבים ערכים ומתנתקים מכול משמעות דתית לערכים אלה.

ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון, שהכריז בדרמטיות על הקמתה, אמר בזמנו: "אני חייב לומר לחברי הדתיים: כל ניסיון לכפות עלינו דברים שאין אנו רוצים בהם, יכשיל התנועה הציונית, יכשיל מדינת ישראל ויגרום נזק עצום לדת ויוריד קרן המסורת בקרב העם. כולנו מחבבים את התורה וגאים בה, אבל התורה ניתנה לישראל ולא ישראל לתורה".

לפי בן גוריון, כל ניסיון לכפות עלינו דברים שאיננו רוצים בהם, יכשיל את התנועה הציונית ואת ישראל, יגרום נזק עצום לדת ולמסורת. "כולנו מחבבים את התורה וגאים בה, אבל התורה ניתנה לישראל ולא ישראל לתורה"

ואני מוסיפה: התורה ניתנה לעם ישראל – כעם ששולט על גורלו. לא התורה הקימה את מדינת ישראל, אלא העם הקים את המדינה ומבסס את ערכיו על הערכים הבסיסיים והפשוטים בה ולא על הפרשנויות ההלכתיות השונות שניתנו לאורך השנים על ידי רבנים כאלה ואחרים לציוויים המופיעים בתורה.

עו"ד מורין סימון היא ממובילות המחאה במודיעין נגד ההפיכה המשפטית, היא מומחית במשפט אזרחי ומינהלי, עוסקת בליטיגציה מורכבת ומייצגת בעיקר רשויות מקומיות. היא שותפה מנהלת במשרד עורכי דין בן יעקב, שוימר ודולב, נשואה לאסף ואמא לליה, תמר ונדב.