פתיחת השגרירות האיראנית בריאד נחתמה באמירה משמעותית של השליח האיראני, בה הוא הבליט את חשיבות הדיפלומטיה בפתרון בעיות אזוריות ובינלאומיות. זו לא אמירה סתמית. יש לה בסיס אסטרטגי בו נוקטת טהראן מאז שאבראהים ראיסי עלה לשלטון באיראן. ההוכחה לכך היא נרמול היחסים עם מדינות המפרץ ובפרט הסכם הנורמליזציה בין איראן לסעודיה בתיווך סיני במרץ האחרון, שבעקבותיו המתיחות בתימן שמאיימת על סעודיה בדעיכה.

טהראן נוקטת באסטרטגיה עקבית ושיטתית שמטרתה העליונה היא להשיג הגמוניה אזורית ולייצא את המהפכה האסלאמית לכל אזורי ההשפעה שלה ב"סהר השיעי".

טהראן נוקטת באסטרטגיה עקבית ושיטתית המבליטה את חשיבות הדיפלומטיה, ומטרתה העליונה היא להשיג הגמוניה אזורית ולייצא את המהפכה האסלאמית לכל אזורי ההשפעה שלה ב"סהר השיעי"

בשנים האחרונות טהראן נקטה באסטרטגיה של מלחמות פרוקסי באזורי השפעה חיוניים לה, וזאת על מנת לערער את האזור ולהרתיע אויבים אזוריים. בנוסף, היא נועדה להרחיק את אור הזרקורים ממה שמתרחש בתוך איראן. אך מאז כניסתו של ראיסי לתפקיד נשיא איראן, הממד הדיפלומטי באסטרטגיית מדיניות החוץ התחזק.

עצם שיפור היחסים בין מדינות המפרץ לטהראן מצביע על כך שאיראן הצליחה במידה מספקת בהשגת יעדיה במלחמות הפרוקסי. למרות שאותן מדינות רואות בטהראן איום קיומי הן כן מוכנות לנקוט בגישה יותר פרגמטית.

כבר בימיו הראשונים בתפקיד ראיסי צידד בשני צירים מרכזיים ביחסי החוץ של איראן. הראשון – חיזוק הקשרים עם רוסיה וסין, מה שמכונה נטייה מזרחה, והציר השני – חיזוק הקשרים הדיפלומטיים עם המדינות השכנות ובפרט מדינות המפרץ. לפיכך, מדיניות הנטייה למזרח תשפר את היחסים הכלכליים והדיפלומטיים של איראן עם סין ומדינות אסיה אחרות. בתוך אזור המפרץ היא אימצה גישה פייסנית יותר להפחתת המתיחות עם שכנותיה.

הדיפלומטיה של חיזוק הקשרים עם המדינות השכנות לא הייתה קשורה כלל להצלחתו או אי הצלחתו של הסכם הגרעין. אדרבה, איראן פעלה במקביל מתוך הבנה עמוקה שהחזרה להסכם נדונה לכישלון וכי היא חייבת למצוא נתיבים אחרים שיכולה לפעול בהם על מנת להשתחרר מעול הסנקציות של ארצות הברית.

האסטרטגיה הדיפלומטית לא הייתה קשורה להצלחת הסכם הגרעין. אדרבה, איראן פעלה במקביל בהנחה שהחזרה להסכם תיכשל ותחייב אותה למצוא נתיבים אחרים לפעולה כדי להשתחרר מעול הסנקציות של ארה"ב

חיזוק הקשרים הדיפלומטיים עם המדינות השכנות משרת שתי מטרות איראניות: הראשונה, שימור מעמדה במאזן הכוחות האזורי. והשנייה, חיבור כלכלת איראן עם המדינות באזור. מכאן, הדיונים סביב החייאת הסכם הגרעין היו בגדר הזדמנות אחת לשיפור מעמדה ומצבה הכלכלי של איראן.

מצד שני, הדיפלומטיה האיראנית נותנת לאיראן מרחב תמרון מדיני, במונחים של איתות לקהילה הבינלאומית שלחץ ארה"ב לא יכול לבודד את איראן על הבמה הבינלאומית, ושלטהראן יש אפשרויות אחרות לפתח יחסי ידידות.

כמו כן, בעיני איראן – חיזוק הקשרים הדיפלומטיים עם שכנותיה המפרציות, שנרמלו את יחסיהן לאחרונה עם ישראל, מאפשרים לה למתן את האפשרויות לפתח ברית אסטרטגית נגדה.

הדיונים האחרונים סביב נורמליזציה בין ירושלים לריאד מוכיחים כי ההחלטה על חידוש היחסים בין ערב הסעודית לאיראן אינה פוגעת בסיכויים לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה ונובעת מתוך שיקולים פרגמטיים גרידא.

סביר להניח כי הצורך הסעודי בנרמול היחסים עם איראן נבע משתי סיבות מרכזיות: איתות לארצות הברית כי הסעודים אינם מרוצים מההתנהלות של וושינגטון במזרח התיכון, ושסעודיה מתמודדת עם איראן לבד בהיעדר כל סיוע: ניהול היריבות עם איראן בזירות העימות – תימן, לבנון ועיראק – בדרכים אחרות לא אלימות.

הדיפלומטיה האיראנית נותנת לאיראן מרחב תמרון מדיני, במונחים של איתות לקהילה הבינלאומית שלחץ ארה"ב לא יכול לבודד את איראן על הבמה הבינלאומית, ושלטהראן יש אפשרויות אחרות לפתח יחסי ידידות

אינדיקציה נוספת להתחזקות הממד הדיפלומטי של איראן היא הידיעות שמתפרסמות לאחרונה על קיום שיחות בין נציגים מצריים ונציגים איראניים בבגדד לנרמול יחסים. בשונה מסעודיה שהיה לה קשר עם איראן, מצרים ניתקה את הקשר עם איראן מאז המהפכה האסלאמית בשנת 1979. אם הידיעות נכונות והיחסים בין המדינות יתחממו בעתיד הקרוב, עלולה להיווצר מפה אזורית שונה שהאזור לא הכיר עדיין.

ישראל והנורמליזציה

ראשית, ישראל צריכה להבין כי לעיתוי יש משמעות כבירה ואל לה לישראל להיות כלי פוליטי בידי הסעודים בלהשיג את רצונם מארצות הברית. תמורת נרמול היחסים עם ישראל – סעודיה מבקשת ברית הגנה עם ארצות הברית, תכנית גרעין מלאה והפשרת עסקאות נשק שהוקפאו על ידי ממשל ביידן. שנית, אין להסכים לנורמליזציה עם ריאד בכל מחיר. כמו כן, על ירושלים להבין כי המדיניות האזורית של סעודיה עלולה להתנגש באינטרסים לאומיים ישראלים.

ולבסוף, בעימות מול איראן ישראל חייבת לאמץ ממדים נוספים. אל לה לישראל להתמקד אך ורק בממד הצבאי בעימות מול איראן. ירושלים צריכה לחזק את הממדים הדיפלומטיים, הכלכליים והבינלאומיים להתמודדות מול איראן.

עירן קייס הוא דרוזי ערבי ישראלי. חוקר ויועץ מדיניות ואסטרטגיה ופעיל חברתי