לאחר שסקרתי את השתלשלות הדרישות הפלסטיניות לעצמאות ושיבה עוד לפני אוסלו, כעת הגיע הזמן להתמודד עם הנרטיב השקרי המכוון שהתקבע פה מאז שנות ה-90, הידוע בשמו "אסון אוסלו".

"האסון" מדבר על 1500 קורבנות של טרור אכזרי שנגרם אך ורק כי יצחק רבין, שמעון פרס, יוסי ביילין ותומכיהם, בניגוד מוחלט לאזהרות של האופוזיציה ושל בנימין נתניהו בראשם שזעקו "אל תתנו להם רובים" (ע"ע המרפסת בכיכר ציון, נאמר שם הכל), התעקשו להוביל אותנו לאסון.

"האסון" בנרטיב השקרי של "אסון אוסלו" מדבר על 1500 קורבנות טרור אכזרי שנגרם אך ורק כי רבין, פרס, ביילין ותומכיהם, בניגוד מוחלט לאזהרות האופוזיציה ונתניהו בראשה, התעקשו להוביל אותנו לאסון

קשה להתווכח עם העובדה שבשנים לאחר אוסלו רבו פיגועי הטרור עם מחבלים מתאבדים ואוטובוסים מתפוצצים. אבל כפי שתהליך אוסלו היה חלק מרצף אירועים מדיניים (לכל הפחות נזכיר את הסכם קמפ דיוויד בה חתמה ישראל בראשות מנחם בגין על "אוטונומיה פלסטינית עם משטרה חזקה") אזי גם הפיגועים לא התחילו רק לאחר אוסלו, אלא למצער ליוו את המדינה מאז הקמתה וביתר שאת משנות ה-70 ואילך, כולל האינתיפאדה ומלחמת לבנון הראשונות.

זה בלתי אפשרי לציין את כולם, אז נסקור בעיקר את הבולטים והזכורים שבהם, לאו דווקא בסדר כרונולוגי, כולם נגד יעדים ישראלים, בארץ ובחו"ל:

•  פיגוע כביש החוף המוכר גם בשם אוטובוס הדמים שבוצע במרץ 1978 על ידי מחבלים מארגון פת"ח ובו נרצחו 35 ישראלים.
• הפיגוע במעלות (קרוי גם טבח מעלות) במאי 1974. בתחילתו נרצחה נוסעת ברכב, לאחר מכן נרצחו שלושה מתושבי צוריאל, בהמשך נלכדו כבני ערובה תלמידים אשר לנו במעלות. במהלך ניסיון החילוץ נרצחו 22 מבני הערובה ועוד קודם לכן נהרג חייל צה"ל מירי של המחבלים.
• הפיגוע בנהריה באפריל 1979 שבמהלכו נרצחו ושלושה מבני משפחת הרן ע"י חולייה בראשות סמיר קונטאר.
• הטבח בנמל התעופה לוד במאי 1972 בידי שלושה מחבלים מיפן באולם הנוסעים של נתב"ג ובו נרצחו 24 אנשים (מתוכם 8 ישראלים) ו-71 אנשים נפצעו.
• הפיגוע בקריית שמונה באפריל 1974. נרצחו בה 18 ישראלים – 16 אזרחים ושני חיילים.
• הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים במאי 1970. חוליית מחבלים ירתה על אוטובוס שהסיע את ילדי המושב ורצחה 12 מנוסעיו, בהם שמונה ילדים. נוסעת נוספת שהייתה ילדה בעת הפיגוע נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של הרסיס.
• הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא שבוצעו בו ביום בדצמבר 1985. נרצחו 19 בני אדם.

כפי שתהליך אוסלו היה חלק מרצף אירועים מדיניים, גם הפיגועים לא התחילו רק לאחר אוסלו, אלא למצער ליוו את המדינה מאז הקמתה, וביתר שאת משנות ה-70 ואילך, כולל האינתיפאדה ומלחמת לבנון הראשונות

• הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה במרץ 1992. מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער בניין שגרירות ישראל וגרמה להריסתה. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם מתוכם 4 ישראלים, עובדי משרד החוץ, ו-4 נשים יהודיות מארגנטינה.
• הטבח בבית הספר למלאכה – פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת ב"בית הספר למלאכה" בכפר חב"ד, באפריל 1956. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו.
• טבח מעלה עקרבים שבו נרצחו 12 נוסעים של אוטובוס במרץ 1954.
• אסון צור הראשון בנובמבר 1982. באסון קרס בניין הממשל הצבאי בצור ונהרגו בו 91 אנשים, מתוכם 34 שוטרי משמר הגבול, 33 חיילי צה"ל, 9 אנשי שב"כ ו-15 עצירים לבנוניים.
• פיגוע אוטובוס האמהות (או אוטובוס הקמ"ג) היה אירוע טרור שבו נחטף אוטובוס אזרחי שהוביל עובדים במרץ 1988 ורצחו נוסע אחד. בחילוץ נהרגו שתי בנות ערובה.
•  טיסה 330 של סוויסאייר. 43 אנשים, מתוכם 13 ישראלים, נספו בהתפוצצות מטוס "סוויס־אייר" כתוצאה ממעשה־טרור ערבי, בפברואר 1970.
• רצח עופרה וטל מוזס שבוצע באפריל 1987 על ידי מחבל שהשליך בקבוק תבערה לעבר מכונית בה נסעה משפחת מוזס מאלפי מנשה, סמוך לכפר חבלה. 
•  ליל הגלשונים שהתרחש בנובמבר 1987 במחנה גיבור, בסמוך לגבול בין ישראל ללבנון בו נהרגו 6 חיילי צה"ל.
• ליל הקלשונים הוא הכינוי לרציחת שלושה חיילי צה"ל אחרי שחדרו למאהלם באזור קיבוץ גלעד בפברואר 1994.
• חטיפת קו 300 באפריל 1984, הידועה בעיקר בגלל פרשת השב"כ שהתפתחה כתוצאה ממנו. בפיגוע נרצחה חיילת צה"ל.
• רצח הלנה ראפ היה הפיגוע שבו נרצחה הנערה בעיר בת ים במאי 1992. האירוע היה לאחד מהבולטים מרצף אירועי הדקירה ששטפו את המדינה בראשית שנות ה-90 והשפיע רבות על השיח של אזרחי המדינה ועל המערכת הפוליטית.

רצח הלנה ראפ היה הפיגוע בו נרצחה הנערה בבת ים במאי 1992. האירוע היה לאחד מהבולטים ברצף אירועי הדקירה ששטפו את המדינה בראשית שנות ה-90 והשפיע רבות על שיח אזרחי המדינה והמערכת הפוליטית

• רצח משה תמם היה פיגוע מיקוח חטיפה ורצח של החייל באוגוסט 1984, שהחוליה כשלה בניסיון לחטוף אותו ורצחה אותו בפרדס ליד מבוא דותן. "אלה הישמעאלים אזרחי המדינה, בוגרי התיכון, שקיבלו ביטוח לאומי, חינוך. את הכול קיבלו, ורצחו בדם קר חייל יהודי. רבותיי" –את הדברים הללו נשא מאיר כהנא בעצרת תוך כדי משפטם של רוצחי החייל, אבל הוא כידוע היה שמאלן קיצוני, וככזה, ככל הניראה המציא את הפיגוע כדי לנגח בדיעבד את ממשלת הימין מלא מלא של יצחק שמיר שכיהנה כבמהלך הפיגוע.

• הפיגוע בצומת מחולה התרחש באפריל 1993 באמצעות מכונית תופת, ובו נהרג, בנוסף למחבל, אזרח פלסטיני אחד. נהוג להתייחס לפיגוע זה כפיגוע ההתאבדות הראשון שבוצע על ידי טרוריסטים פלסטינים בשטח שליטה ישראלי, הפיגוע נערך כחצי שנה לפני אוסלו.

• הפיגוע בקו 405, שאירע ביולי 1989 ובו נרצחו 16 נוסעי אוטובוס "אגד" בקו 405, באמצעות דרדורו לתהום ע"י נוסע מחבל בסמוך לקריית יערים. חשיבות פיגוע זה בהקשר ההיסטורי עולה בהרבה על זכירותו, ולא במקרה כלל וכלל.
  למעשה היה זה הפיגוע הראשון באוטובוס בו המחבל התכוון להקריב את חייו יחד עם נוסעי האוטובוס. זה חשוב, כי במסגרת הנרטיב השקרי על אוסלו נאמר חדשות לבקרים שרק לאחריו החלו פיגועי התאבדות באוטובוסים. אגב, זה שהמחבל ניצל בדרך נס ממוות אינו משנה את העובדה הזו כלל וכלל.

למעשה היה זה הפיגוע הראשון באוטובוס בו המחבל התכוון להקריב את חייו יחד עם נוסעי האוטובוס. זה חשוב, כי במסגרת הנרטיב השקרי על אוסלו נאמר חדשות לבקרים שרק לאחריו החלו פיגועי התאבדות באוטובוסים

אפשר למרבה הצער להמשיך עם זה עוד ועוד אבל נראה שהרעיון הכללי הובן. מדינת ישראל חוותה אירועי טרור קשים על אדמתה ומחוץ לה לאורך כל שנות קיומה, עם עלייה ברורה משנות ה-70 עד ה-90. כלומר, לפני אוסלו. מ.ש.ל.

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.