ארנון דיוקמן
הזמן של
ארנון דיוקמן

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.

עד אוסלו הכל היה ורוד - סקירת פיגועי טרור בולטים לפני אוסלו

לאחר שסקרתי את השתלשלות הדרישות הפלסטיניות לעצמאות ושיבה עוד לפני אוסלו, כעת הגיע הזמן להתמודד עם הנרטיב השקרי המכוון שהתקבע פה מאז שנות ה-90, הידוע בשמו "אסון אוסלו".

"האסון" מדבר על 1500 קורבנות של טרור אכזרי שנגרם אך ורק כי יצחק רבין, שמעון פרס, יוסי ביילין ותומכיהם, בניגוד מוחלט לאזהרות של האופוזיציה ושל בנימין נתניהו בראשם שזעקו "אל תתנו להם רובים" (ע"ע המרפסת בכיכר ציון, נאמר שם הכל), התעקשו להוביל אותנו לאסון.

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 939 מילים

באמת לא הייתה דרישה פלסטינית לשיבה לפני אוסלו?

ברשומה שלו "האינתיפאדה השלישית היא יצור כלאיים של שתי קודמותיה", כותב פנחס ענברי את המשפט: "עד להסכמי אוסלו לא שמענו על הנכבה. הסכמי אוסלו הביאו לפתחנו את הנכבה עם המפתח של הפליטים". ובכן, כמי שהיה תלמיד חטיבת הביניים בימי האינתיפאדה הראשונה, יגעתי ומצאתי מספר אייטמים מהעיתונות דאז:

בתמונה מעיתון חדשות 17.3.88. אפשר למצוא את הנשיא האמריקאי דאז רונלד רייגן ואת ראש ממשלת ישראל דאז יצחק שמיר עם הטייטל: "אולי יהיה צורך בוועידה בינלאומית לפתרון בעיית הפליטים" (אותה בעיה שנולדה רק אחרי הסכם אוסלו ב-93' אליבא דפנסחי).

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 689 מילים

נשק השמדה המונית - פרדיגמות במערב

הפרסום הטרי אודות השימוש הרוסי בנשק היפר-סוני כנגד יעדים באוקראינה גורם לי לחשוב על המשמעות הרבה מדי, שנותנים במערב על שימוש בטרמינולוגיה של סוג חימוש כזה או אחר – במקום לדון בתוצאות של שימוש בנשק כלשהו על הקרקע.

ניקח לדוגמה את העיר מריופול, שכעת עוברת בכל מובן תהליך שיטתי של השמדה, לא פחות. מה זה משנה כל-כך אם היא מושמדת מהאוויר בפצצות של טונה וחצי, או מהקרקע במערכת טילים תרמו-באריים TOS-1 או בכלים אחרים? האם למי שמת שם בתיאטרון באמת משנה אם זה בעזרת חימוש קטלני א' או ב' או ג'?

העיר מריופול עוברת השמדה שיטתית. מה זה משנה אם זה מהאוויר בפצצות טונה וחצי, או מהקרקע במערכת טילים תרמו-באריים או בכלים אחרים? האם למתים בתיאטרון משנה באיזה חימוש קטלני זה קרה?

אז לצורך העניין יש שימוש גם בארסנל שנקרא טילים היפר-סוניים, שמן הסתם קשים יותר להפלה בעזרת מערכות אנטי טיליות שקיימות במערב, אבל כאמור, לאוקראינים אין מערכות הגנה אקטיביות משום סוג.

טילי השיוט הרוסיים שפגעו במדויק בשדה התעופה ויניצה כבר הוכיחו שהנשק הרוסי הוא מתקדם, אבל התמונה הגדולה היא שאין לרוסים מספיק נשק מתקדם כזה וכאמור המהלך שלהם כושל בכל קנה מידה צבאי, אז הם עברו להשמדה שיטתית בעזרת נשק שאין לו את הטייטל "נשק להשמדה המונית".

עכשיו כולם רגועים ויכולים לישון בשקט בזמן שאוקראינה חווה פגיעות באוכלוסייה אזרחית בקנה מידה שלא נראה על אדמת אירופה מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת (אבל בהחלט נראה במקומות אחרים).

מטרת הטור הזה לא פיסניקית אלא ריאלית: לדון בצורה רציונלית יותר על פרדיגמות של תפוצת או מניעת "נשק להשמדה המונית". ברור לכל שבארסנל של פוטין יש כמויות אדירות של נשק גרעיני, אבי אבות הנשק להשמדה המונית. ניכר גם שהוא לא יעשה בו שימוש כי זה יהיה הקו האדום של המערב בדיוק מהסיבות לעיל.

גם כוחות הברית במלחמת העולם השנייה הפציצו בשיטתיות את דרזדן למשל ואת טוקיו, ממש עד כניעתה של יפן, בלי קשר להטלת הנשק הגרעיני על הירושימה ונגסקי, אבל מבחינת כמות הקורבנות בנפש ממש אותו קנה מידה.

התמונה הגדולה היא שאין לרוסים מספיק נשק מתקדם כזה וכאמור המהלך שלהם כושל בכל קנה מידה צבאי, אז הם עברו להשמדה שיטתית בעזרת נשק שאין לו את הטייטל "נשק להשמדה המונית"

מכאן ניתן להסיק שנשק גרעיני מהווה נשק הרתעתי וערובה לשימור המשטר ופחות כלי בארסנל ההתקפי. לצורך מתקפה יש לפוטין די והותר כלי משחית והוא אכן עושה בהם שימוש ללא הבחנה.

ברור גם שאילו אוקראינה לא הייתה מוותרת מרצונה על ראשי הגרעין הרבים מאוד שהיו ברשותה היא לא הייתה חווה את האסון שנחת עליה. גם לוב התפרקה מרצונה ב2003 מתכנית גרעין צבאית ואת התוצאות קדאפי ראה תוך זמן קצר, קרי מותו שלו ופירוק המדינה לגורמים.

המסקנה הגיאו-אסטרטגית הבולטת ביותר שניתן להסיק ממלחמת רוסיה-אוקראינה היא שמדינה או משטר ששואפים לשמר את שלטונם או את שלמותם הטריטוריאלית בעידן הנוכחי חייבים נשק גרעיני.

מי שחושב שאיראן, הצופה באדיקות במתרחש, לא תסיק את המסקנה הנכונה שוגה או פשוט משקר.

ניתן להסיק שנשק גרעיני מהווה נשק הרתעתי וערובה לשימור המשטר ופחות כלי בארסנל ההתקפי. לצורך מתקפה יש לפוטין די והותר כלי משחית לשימוש חסר הבחנה

חשובה לא פחות היא המסקנה, שמדינה קטנה עם ארסנל גרעיני משמעותי (על פי פרסומים זרים) וצבא מתקדם לכל דבר ועניין, תימצא בסכנה קיומית, היא משהו בין ניתוח לא ריאלי של המצב להפרזה אלרמיסטית לשם רווח פוליטי.

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 508 מילים

להחזיר את הבחירה הישירה לראשות הממשלה

השבעת ממשלת נתניהו החמישית ביום ה-17 למאי 2020 היוותה שלב חדש ומעורר תמיהה, הממחיש את האופן בו בחירת האזרחים בקלפיות בישראל אינה מתורגמת להרכב הממשלה המוקמת או לדרכה.

בבחירות שנערכו באפריל אמרו 62 מנדטים באופן מובהק שלא תיתכן ישיבה בממשלה תחת בנימין נתניהו. לא כל שכן הקמתה באותן אצבעות שנבחרו לעשות את ההיפך המוחלט. כבר נאמר מספיק על לוי, שמולי ופרץ, הנדל והאוזר וכל סיעת כחול לבן ואין מה להרחיב.

השבעת הממשלה במאי 2020 היוותה שלב חדש, הממחיש את האופן בו בחירת האזרחים בקלפיות בישראל אינה מתורגמת להרכב הממשלה המוקמת או לדרכה

ראוי להיזכר בתאריך הנקוב לעיל בארוע שהתרחש בדיוק באותו תאריך לפני 21 שנים, והוא ניצחונו המובהק של אהוד ברק על בנימין נתניהו בבחירות ישירות, אותו נתניהו שהיה הראשון אי פעם להיבחר בבחירות ישירות לראשות הממשלה בישראל.

שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה הועילה בכך שהויכוח אם הריבון, קרי העם בישראל, כיוון לראש ממשלה פלוני או אלמוני – הוכרעה כבר בתוך הקלפי באופן בלתי ניתן לערעור ונקבעה על סמך יתרון בלעדי של אחד מהם. בשיטה כזו לא יכלו הנדל והאוזר להטות את רצון הבוחר, שאמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – רק לא ביבי.

כמובן שהיו קלקולים גם בשיטה ההיא. למשל, זה שראש הממשלה עדיין זקוק לרוב קואליציוני בפרלמנט לשם שרידות ממשלתו. או זה שהסחטנות של מפלגות קצה נותרה כשהיתה.

הטיעון המרכזי בביטול השיטה ההיא וחזרה למוכר ולידוע – היה שהשיטה גורמת להצטמקות המפלגות הגדולות ולצמיחת המפלגות קטנות על חשבונן, מה שמגדיל את סחטנותן (כי הרי ניתן להצביע בפתק אחד לראש ממשלה ובפתק שני למפלגה שהוא לא בהכרח עומד בראשה).

הטיעון הזה הוכח מאז כלא מחזיק מים. הליכוד השיג 36 מנדטים במה שנחשב להישג הכי גדול של הליכוד מאז ששרון זכה ל-38 מנדטים, אך יש לזכור שבקדנציה השניה של נתניהו ב-2009 הוא שלט ביציבות עם 27 מנדטים ואפילו לא היה בראשות הסיעה הגדולה בכנסת.

ולגבי הסחטנות? הרי שכעת שסיעה של 3 מנדטים, שהיא שאריות הפגר הקרוי מפלגת העבודה, זכו בממשלה לשני תיקים המיועדים לשני מנדטים בלבד, האין זו סחטנות מהסוג הגרוע ביותר? שלא לומר שוחד פוליטי ששם את המיצובישי של גולדפרב עמוק בחניה מוצלת עם איוורור ומגן שמש?

סיעת 3 מנדטים, שאריות הפגר הקרוי מפלגת העבודה, זכתה ל-2 תיקים המיועדים ל-2 מנדטים בלבד. האין זו סחטנות? שלא לומר שוחד פוליטי, ששם את המיצובישי של גולדפרב עמוק בחניה מוצלת עם איוורור ומגן שמש?

הבעיה האמיתית בשיטה הקודמת היתה היכולת של אותם 120 חברי פרלמנט נטולי כל כבוד והדר להפיל את הממשלה ברצותם, על זוטות, בניגוד לרצון העם. די להיזכר במלחמתו של שר החינוך שריד בסגנו משולם נהרי כדי להבין את מחוזות האבסורד שהיה בהן.

כעת יש להחזיר את שיטת הבחירה הישירה עם השינויים המתבקשים:

  1. ראש הממשלה נבחר לקדנציה של 4 שנים.
  2. הכנסת אחראית על אישור התקציב, אך אי העברתו לא תפיל את ראש הממשלה המכהן אלא תשתק את הממשלה.
  3.  ניתן להעביר מתפקידו ראש ממשלה ברוב של 80-90 חברי כנסת וללכת לבחירות מיוחדות לראשות ממשלה בלבד (עוד ארוע שכבר התרחש כששרון גבר על ברק).
  4. חוק צרפתי למניעת העמדה לדין על עבירות שנעשו לפני הכהונה והקפאת ההליכים לאחר מכן.
  5. מגבלה על 3 קדנציות בלבד.
  6. חברי ממשלה מתפטרים מהכנסת לבלי שוב, ללא נורווגי מדלג או הולנדי מעופף.

למי שהנקודות לעיל מזכירות לו משטר נשיאותי כדוגמת ארה"ב, אין זה מקרה. זוהי הפרדת רשויות ראויה עם איזונים ובלמים שאינה לועגת לרצון הבוחר.  הרי מה שהתרחש בישראל במאי 2020 גרם לאזרחים לשאול את עצמם לשם מה עליהם להטריח עצמם לקלפי אם לרצונם יש אפס השפעה על האיושים והכיוון של הממשלה המוקמת. וזוהי סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית לאורך זמן.

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 549 מילים

בהלת קורונה ואחוזי ההצבעה

להלן שורה אמיתית מתוך תכתובת ווטצאפ של בית ספר יסודי בעיר במרכז:

"שלום, האם לאור העובדה שקבוצת התיירים הנגועים ביקרה בירושלים לפני כמה ימים, זה לא בלתי אחראי בעליל לשלוח לשם את הילדים?".

את התשובות לשאלה כבר לא זכיתי לראות אבל עדכון מהבוקר אחרי מאשש את התיזה לעיל – מקור מוסמך עדכן שרק שלושה ילדים נשלחו על ידי הוריהם לטיול.

אחת הכותרות במרשתת עסקה בכך ש"נתניהו פנה לשב"כ בנסיון לאתר מראש ולמנוע הפצת פייק ניוז ממוקד הקשור לקורונה ביום הבחירות". הואיל והכותרת מגיעה מהמאסטר ספינולוג הכי מתוחכם שיש פה, האיש הממונה על שירות הבטחון ורשות הסייבר מחד ועל שליטה במערכת (פרוצה למדי) של מרשם התושבים ונטיותיהם הפוליטיות מאידך – כנראה שזו אינה אזהרה לגופי הבטחון האמיתי והקיברנטי.

אחת הכותרות במרשתת עסקה בכך ש"נתניהו פנה לשב"כ בנסיון לאתר ולמנוע הפצת פייק ניוז הקשור לקורונה ביום הבחירות". הואיל והכותרת מגיעה מהמאסטר ספינולוג, כנראה שזו אינה אזהרה לגופי הבטחון

זו יכולה להיות פשוט משאלת לב והכנת אליבי ליום שאחרי פרסום התוצאות ולפני המשפט, אבל אולי זו רמיזה לצבא הבוטים, שמאות אלפים מהם מסתובבים בינינו כנגיף קורונה חסר שליטה, מה עליהם לעשות.

מתקפת הטילים המחודשת בדרום, שהיא לחלוטין באשמת הדרג המדיני נטול המנדט, נפתלי "רק שלא יברח לגנץ" והטרקטור, וכמובן ירום הודו – הרבה פחות נוחה לראש ממשלת המעבר. גם העיסוק במימד החמישי ומסמך מנדלבליט או הרפז או איך שלא תקראו לו, לא לגמרי מתרומם. מי שהצביע מועד א' וב' באופן מסוים – הסיכוי שישתנה אצלו משהו במועד ג' אינו גדול.

מה שכן קיים ומשפיע וכולנו ראינו זאת במועד ב' – הוא אחוז ההצבעה. מדובר בווין ווין קלאסי. אם הבהלה תרחיק מצביעים במעוזי שמאל מובהקים ובמגזר אז כבר ניתן לצמצם לכיוון ה-54 מנדטים ההכרחיים של הימין (כן כן, 54 הוא מספר הקסם. כי כחולבן וליברמן מדברים על רוב יהודי, כלומר הקמת ממשלת מיעוט של 54 מול 53 לבלוק החסינות. מנדט אחד הפוך ואין ממשלת מיעוט ויש בחירות ארבע בדרך, חבל על הטקס).

מה שכן קיים ומשפיע, וכולנו ראינו זאת במועד ב' – הוא אחוז ההצבעה. ווין ווין קלאסי. אם הבהלה תרחיק מצביעים במעוזי שמאל מובהקים ובמגזר אז כבר ניתן לצמצם לכיוון ה-54 מנדטים ההכרחיים של הימין

אם זה לא יקרה ושוב תהיה ירידה במעוזי הימין, כפי שטוען ראש ממשלת המעבר, אזי הנה פתח מושלם לערעורים והסתה נגד "בחירה לא לגיטימית כשמרבית התושבים פחדו לצאת להצביע".

בקיצור נגיף הקורונה, מר COVID19  כנראה ירד לנתניהו מן השמיים ומסתמן כחלק בפאזל שמסתדר לנתניהו. כדאי כבר עכשיו לשים לב טוב טוב למקור הדיווחים בנוגע לנגיף.

ובעוד הפוסט ממתין לפרסום, עידכון קצר שעלה היום בטוויטר של גל"צ:
"סקר: כ-14 מנדטים מתלבטים האם להגיע לקלפיות מחשש להידבקות בקורונה.  האזינו לפרטים המלאים אצל יעל דן".

ארנון דיוקמן מכור לפוליטיקה, קופירייטר חובב וגם מתכנת. אוהב לכתוב, לא סותם את הפה אף פעם גם כשממש הגיע הזמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 411 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

כל הזמן // יום רביעי, 22 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־229 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

היועמ"שית ופרקליט המדינה: הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נעדרת בסיס

ספרד, נורווגיה ואירלנד הכריזו שבשבוע הבא יכירו במדינה הפלסטינית; שר החוץ הודיע שהשגרירים במדריד, באוסלו ובדבלין ישובו ארצה, באופן מיידי, להתייעצויות וששגרירי ספרד, נורווגיה ואירלנד בארץ יזומנו לשיחות נזיפה ● סמוטריץ' הודיע שאין בכוונתו להעביר עוד לרשות הפלסטינית את כספי המיסים שישראל גובה עבורה ● לראשונה מפרוץ המלחמה עלה בן גביר להר הבית

עוד 20 עדכונים

תגובות אחרונות

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים

עקורים

פורעי הגבעות, חדלון מערכת המשפט והיעדר אופוזיציה - גוררים אותנו להאג

את בנימין נתניהו לא צריך לשפוט בהאג כפושע מלחמה, פושע מלחמה הוא לא. אבל כן יש לשפוט אותו על הזנחה פושעת של ישראל, בגלל העדפת ענייניו האישיים, ואת המשפט הזה צריכה לעשות מערכת המשפט הישראלית והמערכת הפוליטית של ישראל, ולא טריבונל בעייתי בהאג.

לכרוך את נתניהו ואת יואב גלנט בכריכה אחת עם יחיא סנוואר וחבר מרעיו – זהו מעשה לא ראוי בלשון המעטה. זה לא מגיע לעם שעדיין חווה טראומה קשה. לא חכם, לא צודק ולא נכון.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ויש עוד עיקרון פשוט שהבבונים ביביסטים שכחו: התערבות חיצונית איננה פסולה בעיני ביבים שקרניהו כאשר היא מגיעה להגן על ישראל, בצורת בלימה אקטיבית של מתקפת הטילים האיראניים. לעומת זאת, התערב... המשך קריאה

ויש עוד עיקרון פשוט שהבבונים ביביסטים שכחו: התערבות חיצונית איננה פסולה בעיני ביבים שקרניהו כאשר היא מגיעה להגן על ישראל, בצורת בלימה אקטיבית של מתקפת הטילים האיראניים. לעומת זאת, התערבות חיצונית פסולה מכל וכל כאשר מדובר בצווי מעצר לביבים שקרניהו מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הצורר שקרניהו הרגיל את תומכיו וגם את עצמו לאורך שנים שלא משלמים מחירים, אפשר לעשות מה שרוצים ולהמשיך הלאה, שאפשר לאכול את העוגה, וגם להשאיר אותה שלמה. העובדה שהוא יסיים את חייו כראוי לו בכלא של בית הדין בהאג תהיה הפתרון הסופי לבעיית שקרניהו ולראיית המציאות המעוותת שלו.

עוד 914 מילים ו-1 תגובות

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-1 תגובות

ישראל - החוליה החלשה של ארה״ב

בספרה הקלאסי על מקורות האנטישמיות האירופאית, "יסודות הטוטליטריות", טענה הפילוסופית היהודיה חנה ארנדט כי תהליך היחלשותן של האליטות האירופאיות בסוף המאה ה-19, ואי יכולתן להגן על היהודים תחת חסותן, חרץ בסופו של דבר את גורלם.

לקבוצות החברתיות והפוליטיות העולות, שרצו לשנות את הסטטוס קוו באירופה, לא היה את הכוח לאתגר את האליטות האירופאיות. לכן הן כיוונו את תסכולן לכיוון הקבוצה הפגיעה, שאותה קשרו עם הסטטוס קוו.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 533 מילים

פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום היא כפי הנראה עובדה מוגמרת ● גנץ נקב ב-8 ביוני כדדליין לפרישתו, אבל במפלגה כבר מדברים על פרישה בשבוע הבא ● הם איבדו קשר עם הדיונים וקבלת ההחלטות, ולמרות שלא פעם הם בעמדת הרוב - נתניהו מנטרל כל אפשרות לדיון אסטרטגי רציני על מה יקרה בעזה ● כעת מעסיקה את גנץ ואיזנקוט השאלה מה יעשו כשיחזרו לאופוזיציה ● פרשנות

עוד 618 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הירוקים נגד סילמן

הדיון אתמול בכנסת נסוב לכאורה על נושא אפור, אבל חשף שבר חסר תקדים בין השרה להגנת הסביבה לארגוני הירוקים ● כספי התמיכות של ארגוני הסביבה, שזקוקים להם בשנת מלחמה כמו לחמצן, תקועים חודשים ארוכים ● במשרד להגנת הסביבה טוענים שמדובר בעיכוב בירוקרטי ומשפטי, אולם בתנועה הסביבתית משוכנעים שסילמן מתנכלת להם על בסיס פוליטי

עוד 1,392 מילים

הסיוט האנטישמי בקמפוסים באירופה הפך לשגרה

שילוב של רשתות תומכות טרור, חברי סגל אוהדים ותגובה מהוססת מצד הרשויות אחראי לאלימות המתפשטת בקמפוסים ברחבי אירופה ● צעיר יהודי שהותקף באלימות באמסטרדם מספר: "זיהיתי בעיניים את השנאה שהייתה למחבלי חמאס" ● אשת חוקר נוצרייה, שהותקפה כי זוהתה כיהודייה: "אירופה וארה"ב חייבות להתעורר"

עוד 1,376 מילים

גלנט מתגרה בנתניהו אבל מתעקש להישאר בליכוד

שר הביטחון היה בתחילת המלחמה האיש הכי אהוד בליכוד ● המצב התהפך כשהוא שינה כיוון והחל להתקרב לעמדותיהם של שני הגנרלים מהמחנה הממלכתי ● השיא הגיע בדרישה העניינית להתנגד לממשל צבאי בעזה ● בליכוד מתקשים להאמין שגלנט מביע את עמדתו ביושר כדי להציל את המדינה ● גלנט אולי יכול לשרוד בליכוד, אבל אין לו עתיד מזהיר שם תחת נתניהו ● פרשנות

עוד 597 מילים ו-1 תגובות
היום ה־228 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

אחרי הלחץ האמריקאי: ציוד הצילום שהוחרם יוחזר ל-AP

השר קרעי טען כי "מאחר שמשרד הביטחון מבקש לבחון את עניין השידורים בנוגע לסיכון כוחותינו הוריתי לבטל את הפעולה" ● דיווח: ההסכם עם סעודיה מתרחק, ארה"ב: "התייאשנו מנתניהו" ● גלנט: "מי שלוקח את נתניהו ואותי להאג תוקף את חיילי צה"ל" ● הרמטכ"ל בלב ג'באליה: "רוצים להביא את החטופים שלנו חיים הביתה" ● בלינקן: מספר מדינות יכולות למלא תפקיד אינסטרומנטלי בעזה שלאחר המלחמה

עוד 52 עדכונים

הבקשה שהגיש התובע הראשי בבית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - לצד סנוואר, הנייה ודף - עוררה תדהמה וזכתה לגינויים על הסימטריה שהיא יוצרת בין ישראל וחמאס ● גם הבקשה עצמה - לעצור מנהיג מדינה דמוקרטית - היא חסרת תקדים ● לא ברור, למשל, מדוע לא ביקש קאן צו מעצר גם נגד הרמטכ"ל ● ולא ברור כמה מהר יתכנסו השופטים לדון בבקשה - והאם ייעתרו לה ● פרשנות

עוד 1,302 מילים ו-2 תגובות

"העיתונות חייבת לעסוק במצבו הבריאותי של ראש הממשלה"

"נתניהו בא ממשפחה קורבנית שחינכה את ילדיה שכולם נגדה" ● "הוא הביא מארה"ב את השיטה של איסוף מידע על חברים ויריבים" ● "הגיע הזמן להקים ועדה שתחקור את חלקה של העיתונות במחדל 7 באוקטובר" ● העיתונאי הוותיק שמעון שיפר בריאיון על יחסיו המורכבים של נתניהו עם התקשורת – ועל החרטה הגדולה בקריירה שלו

עוד 1,458 מילים

עובד בעיריית חיפה הודה: יורים בחזירים

הדיון שנערך בסוף השבוע בביהמ"ש בחיפה חשף שהעירייה מדברת בשני קולות: מצד אחד עובד בכיר הודה שהתחילו לירות בחזירים ● מצד שני, ראש העירייה מכחיש ומצהיר כי לא יפרסם דוחות בנושא ● יהב התפרץ לדיון מהקהל, צעק על השופטת ("אני קובע") ועל עוה"ד של תנו לחיות לחיות ("פרחח") ● מחוץ לאולם הוא חטף את הטלפון של כתב זמן ישראל ואיים באגרוף

עוד 1,878 מילים ו-30 תגובות

האסטרטג הביטחוני סמוטריץ' שכח שבלי חיילים אין צבא

סיעת הציונות הדתית נזכרה אחרי 7.5 חודשים של הפגזות שיש עוד חבלי ארץ שראוי ליישב וקיימה ישיבה בצפון ● סמוטריץ' דורש "ליצור רצועת ביטחון בדרום לבנון", אבל לא מסביר עם איזה צבא הוא יעשה את זה בדיוק ● מדובר באחד השרים שהצביעו להעברת חוק גיוס מגוחך, שיאפשר לבני הישיבות החרדיות להמשיך להשתמט ● פרשנות

עוד 551 מילים ו-1 תגובות

מותו של ראיסי לא יביא לשינוי במדיניות איראן

"באיראן יש תפיסה שמי שמת – מת, וממשיכים הלאה", אומר אלוף (מיל.) עמוס גלעד, "זו מדינה מספיק גדולה ובעלת הון אנושי ומשאבים" ● עם זאת, מותו של ראיסי מהווה טרגדיה אישית עבור המנהיג העליון חמינאי, שראה בנשיא כמחליפו בבוא היום ● גם מותו של שר החוץ עבדולחיאן מהווה מכה עבור איראן ● אבל דבר מזה לא יהווה שינוי ביחס של איראן - לא לישראל, ולא לאיראנים שנאנקים תחת אלימות משטרת הצניעות ● פרשנות

עוד 792 מילים
היום ה־227 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

הבית הלבן: "התקדמות משמעותית" במגעים עם סעודיה

התובע בבית הדין הפלילי בהאג הגיש בקשה לצווי מעצר לנתניהו, גלנט, סנוואר, דף והנייה ● ביידן: הבקשה לצווי מעצר "שערורייתית", אין שוויון בין ישראל וחמאס ● דיווח: יועצי מדיניות החוץ של טראמפ נפגשו עם נתניהו ולפיד ● משפחות חטופים חסמו את הכניסה לירושלים; המשפחות: נהג פגע באחותו של החטוף מתן צנגאוקר ● תיעוד מציאת אתר התרסקות מסוקו של נשיא איראן ראיסי הופץ ברשתות

עוד 69 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה