בחסות המלחמה, מאיימת ממשלת ישראל למחוק את כל הישגי המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

השיטה היא ניצול תשומת הלב הציבורית למאמץ המלחמתי, השלטת תודעה של "שקט, יורים", משיכת זמן וקיבוע תודעה שכל פעולת מחאה כעת – ולמשך זמן בלתי ידוע שיימשך חודשים ארוכים – היא מעשה "פוליטי" הפוגע בצורך להישאר מאוחדים ובמאמץ הלאומי בתקופת החירום.

בשלב הנוכחי, ההפיכה המשטרית היא עובדה קיימת בשלושה היבטים: סעיף הסבירות שנחקק בחוק יסוד השפיטה וטרם בוטל; סעיף הנבצרות שנחקק בחוק יסוד הממשלה וטרם בוטל; וסירובו ההולך ומתמשך של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי.

בשלב הנוכחי, ההפיכה המשטרית היא עובדה קיימת בשלושה היבטים: סעיף הסבירות טרם בוטל; סעיף הנבצרות טרם בוטל; וסירובו ההולך ומתמשך של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי

כל עוד דבר לא נעשה על מנת להחזיר את המצב לקדמותו, הרי שההפיכה המשטרית חיה וקיימת, ואילו המחאה נגדה – נכון לרגע זה – איננה.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב. 30 בספטמבר 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

הזרוע הראשונה שבה פועל השלטון נגד המחאה היא נגד זכות ההפגנה עצמה. בהנחה שגם אם המלחמה ברצועת עזה תימשך חודשים רבים, הציבור המתנגד להפיכה המשטרית יבקש לשוב לקיים הפגנות נגד ההפיכה, ואולי גם לקשור את הפניית המאמצים השלטוניים למאבק נגד שלטון החוק, לחידלון הממשלתי והביטחוני שהוביל למחדל הנורא ביומה הראשון של המלחמה.

אך אם הדבר תלוי במפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, כלל לא ברור שהזכות להפגין תהיה בידם של האזרחים המבקשים למחות. מבחינתו של שבתאי, עת מלחמה היא לא עת להפגין ולכן החליט לעשות שימוש בכוחו כראש משטרת ישראל על מנת למנוע הפגנות כעת, בזמן שמתנהלת לחימה נגד חמאס.

מבחינתו של שבתאי, עת מלחמה היא לא עת להפגין ולכן החליט לעשות שימוש בכוחו כראש משטרת ישראל על מנת למנוע הפגנות כעת, בזמן שמתנהלת לחימה נגד חמאס

נדמה שאם שבתאי היה מכהן בתפקידו עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה (בעת שעוד נקראה "מבצע שלום הגליל") בשנת 1982, הוא לא היה מאפשר לרבבות המפגינים להתאסף בכיכר מלכי ישראל – כשמה אז – להפגנת המחאה המפורסמת נגד הטבח שאפשרה ישראל במחנות הפליטים סברה ושתילה.

זוהי התנהלות בלתי חוקית מצידו של שבתאי, הסותרת באופן יסודי את חובתו כמפכ"ל המשטרה ואת חובת השלטון לאפשר מחאה פוליטית דמוקרטית בכל עת – ובמיוחד בזמן מלחמה.

מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי (במרכז) ודובר המשטרה אלי לוי (מימין) מחוץ למשרדי ראש הממשלה בקריה בתל אביב, בעת ביקור נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל, 18 באוקטובר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שבוודאי עסוקה עד מעל לראשה בימי מלחמה אלה, לזמן אליה מיידית את המפכ"ל ולהבהיר לו את מה שכנראה לא מובן לו: שבמדינה דמוקרטית חובה על המשטרה לאפשר מחאה, פוליטית או אחרת, גם בימי מלחמה. אפילו אם המסרים המועברים בהפגנה אינם לרוחו.

שבתאי נתפס בעת שהעביר תדרוך לקציני מחוז דרום של המשטרה, ובין היתר אמר את הדברים הבאים:

"אנחנו במצב לחימה, מבחינתנו ההנחיות הן חד-משמעיות: אפס סובלנות לכל אירוע. לא הסתה – לא של האחות, לא של הרופא ולא של הזמרת. אין אישור לביצוע מחאות.

"אנחנו לא במצב לתת לכל מיני כאלה לבוא להתעסק איתנו…מי שרוצה להיות אזרח במדינת ישראל – אהלן וסהלן. מי שרוצה להזדהות עם עזה – אני אעלה אותו על האוטובוסים עכשיו כשמפנים לשם, ואני אעזור לו להגיע לשם".

כדאי להזכיר לשבתאי עקרונות יסוד, או אולי ללמד אותו בפעם הראשונה: אין זה תפקידה של המשטרה לבחון מה נושא ההפגנה, והחובה המוטלת עליה לאפשר קיומן של הפגנות, באופן פסיבי (אי-מניעה והענקת רישיון כשהוא נדרש) ואקטיבי (שמירה על המפגינים), היא חלק מתפקידיה של המשטרה בדמוקרטיה.

המחאה בחיפה נגד המהפכה המשפטית, 26 במרץ 2023 (צילום: Torem/Flash90)

כמו כן, ואף שהעמדה הפוליטית המובעת בהפגנות באמת איננה עניינה של המשטרה, כדאי להבהיר למפכ"ל שעמדה המתנגדת לכניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה, היא עמדה פוליטית לגיטימית, ומותר להביע אותה ואף להפגין למענה. אפילו אם המפגינים הם אזרחים ערבים.

גם עמדה פוליטית המבקשת להבחין בין מחבלי חמאס לבין אוכלוסייה אזרחית פלסטינית ברצועת עזה, והמתנגדת לפגיעה בחפים מפשע – היא עמדה פוליטית (ומוסרית) לגיטימית. סתם, שיידע.

גם עמדה פוליטית המבקשת להבחין בין מחבלי חמאס לבין אוכלוסייה אזרחית פלסטינית ברצועת עזה, והמתנגדת לפגיעה בחפים מפשע – היא עמדה פוליטית (ומוסרית) לגיטימית

מריחת זמן ותו לא

ביום ראשון הקרוב היה אמור להתקיים הדיון המסכם בעתירות בעניין סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. היועצת המשפטית בהרב-מיארה מתנגדת כזכור לעמדתו של שר המשפטים, ובשל כך לוין והממשלה זכו גם בעתירה זו להיות מיוצגים בייצוג עצמאי.

אתמול (חמישי) היו אמורים עורכי הדין של הממשלה להגיש תצהיר תשובה מטעמה לקראת הדיון ולאחר שהוצא צו על-תנאי בעתירות. אך במקום תצהיר תשובה, פנו עורכי הדין והודיעו שמכיוון שהם מגויסים למילואים בשלב הנוכחי, הרי שלא ניתן להגיש את התצהיר, ונדרש זמן נוסף.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, יוני 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

השופטת יעל וילנר, היושבת בראש ההרכב הדן בעתירות לאחר פרישתה של השופטת ענת ברון, האריכה בשלושה שבועות את מועד ההגשה ודחתה את הדיון.

לוין, כזכור, התקומם נגד החלטת השופטים לראות בתגובה המקדמית שהוגשה מטעמו כתצהיר תשובה, ועמד על זכותו להגיש תצהיר תשובה לאחר הצו על-תנאי, כדי לאפשר לו כביכול לשקול מחדש את עמדתו.

ברור שמדובר במריחת זמן ותו לא, שכן ללוין אין כל כוונה להודיע פתאום כי החליט כעת לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. אם זה היה המצב, הוא פשוט היה מודיע על כינוס הוועדה ובכך מייתר את העתירות.

ברור שמדובר במריחת זמן ותו לא, שכן ללוין אין כל כוונה להודיע פתאום כי החליט כעת לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. אם זה היה המצב, הוא פשוט היה מודיע על כינוס הוועדה ובכך מייתר את העתירות

המהלך של הגשת מסמך תשובה נוסף לבג"ץ הוא בנסיבות אלה מעין ריטואל טקסי, אך כעת לוין משתמש בו כדי לדחות עוד ועוד את הדיון בעתירות, ולפיכך גם את פסק הדין – למועד בלתי ידוע.

שר המשפטים יריב לוין בכנס "מידה" בירושלים, 5 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מאחר שכל מהותה של הפרשה הזו עניינה במשיכת זמן ועיכובים, הרי שגם העיכוב בעצם שמיעת העתירה והכרעה בה, משרתת את לוין ואנשי ההפיכה המשטרית.

בינתיים, חסרים עשרות רבות של שופטים בכל ערכאות בתי המשפט, וכעת גם בית המשפט העליון פועל בחסר של שני שופטים וללא נשיא קבוע.

בד בבד, הגישה הממשלה לבג"ץ את השלמת הטיעון בכתב במסגרת עתירות עילת הסבירות. עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה בעתירות ושהפליג כזכור בדיון בעל פה בטיעונים שמטרתם לקעקע את משקלה של מגילת העצמאות, המשיך בטיעונו הכתוב באותו קו לוחמני.

בומבך, המייצג את הממשלה בעתירות ושהפליג כזכור בדיון בעל פה בטיעונים שמטרתם לקעקע את משקלה של מגילת העצמאות, המשיך בטיעונו באותו קו לוחמני

מבחינתו של בומבך – כלומר, מבחינת ממשלת ישראל – אם יתקבלו העתירות, "המשמעות היא שבית המשפט ישים עצמו עליון על מקור סמכותו, וייטול לעצמו את כתר מכונן-העל; למעשה את כתר הריבונות".

עו"ד אילן בומבך בבית המשפט העליון, בדיון על ביטול סעיף הסבירות, 12 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המלחמה בדרום, מתברר, לא הפחיתה אפילו גרם אחד מהגישה האולטרה-קיצונית של ממשלת ישראל, הנאבקת נגד ביקורת שיפוטית על החלטות שלטוניות החורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

המלחמה בדרום, מתברר, לא הפחיתה אפילו גרם אחד מהגישה האולטרה-קיצונית של ממשלת ישראל, הנאבקת נגד ביקורת שיפוטית על החלטות שלטוניות החורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות

כל עוד סעיף הסבירות וסעיף הנבצרות לא בוטלו, לא על ידי הכנסת עצמה ולא על ידי בג"ץ, וכל עוד הממשלה נאבקת למען דחיית העתירות בעניינים אלה;

וכל עוד לא הוסרו מעל שולחן הכנסת הצעות החוק לביטול הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד והצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים;

וכל עוד שר המשפטים עומד במריו ומסרב לכנס את הוועדה במתכונתה הנוכחית;

וכל עוד משטרת ישראל מאיימת לאסור קיומן של הפגנות בשעת מלחמה, וזו עלולה להימשך חודשים רבים – כל עוד זה המצב, ההפיכה המשטרית עודנה כאן.