אני מסכים שמופע הסטנד-אפ המופרע מול השוטרים בזמן שנודע על חיילי גולני ההרוגים, יהפוך להיות אחד מסמלי הניתוק והפתולוגיה בהיסטוריה הישראלית (ואם בנימין נתניהו לא ידע על האירוע האיום באותו זמן – זה גרוע יותר).

ובכלל: זה היה מופע סטנד-אפ זחוח וחלול של מי שפירק את כל המערכות שהפכו בלתי מתפקדות, חולל הפיכה משטרית כדי לברוח מהכלא, הקים ממשלת ימין קיצוני חסרת כשירות, הפקיד עבריין מעריץ רוצח המונים על המשטרה, שיסה ברעילות קבועה ושיטתית רק כדי להבטיח את שלטונו, התעלם מכל אזהרות מומחי הכלכלה והמשפט ומדע המדינה, החריב כל נורמה, הנציח תרבות כזב, רדף שומרי סף, המיט אסון על המשטרה, הפך לדמות בזויה בכל העולם הדמוקרטי ובכל קהילה יהודית וישראלית ליברלית הן בארץ והן בעולם ולעג לכל אזהרות גורמי הביטחון עד שהמיט עלינו את הקטסטרופה הגדולה בתולדותינו.

זה היה מופע סטנד-אפ זחוח של מי שפירק את כל המערכות, חולל הפיכה משטרית כדי לברוח מהכלא, הקים ממשלת ימין קיצוני ולעג לכל אזהרות גורמי הביטחון עד שהמיט עלינו את הקטסטרופה הגדולה בתולדותינו

זה היה מופע סטנד אפ מופרע לאחר 1200 נרצחים והרוגים ב-7 באוקטובר, עשרות יישובים כבושים בידי רוצחי המונים, יותר מ-100 חיילים הרוגים מאז, אלפי פצועים, 150 אלף עקורים, עשרות אלפי עקורים מהצפון, יותר מ-100 חטופים שנותרו בעזה תוך שמאות ואף אלפי בני המשפחות שלהם משתגעים מדאגה בעיצומו של החודש השלישי מאז חרבו חייהם, עשרות פעוטות וילדים ואימהות שחזרו מהגיהינום, 2 מיליון עקורים פלסטינים, 19 אלף פלסטינים מתים ברצועה (רובם ילדים ונשים וגברים שאינם לוחמים או חמושים), עשרות אלפי פצועים, אסון הומניטרי נורא בעזה, מאות הרוגים בגדה, ניסיון שיטתי להבעיר את הגדה, מלחמה בעצימות גבוהה אך עדיין לא מלאה מול חזבאללה, איום טילים מסוריה ועיראק, סכנה אסטרטגית מטעם החות'ים בתימן וסיוע עיקש מטעמו לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית (אוי, כמה שמשמרות המהפכה בטהראן שמחו כששכנע את הפסיכופת שקדם לג'ו ביידן לפרוש מההסכם ההוא. וכיצד קרסו כל טיעוני המתונים בטהראן מול הקיצוניים השולטים).

זה היה מופע סטנד אפ מופרע של נאשם שהחריב כמעט כל דבר במדינת ישראל. שהעמיד עצמו בכוונה בניגוד עניינים מול אזרחי המדינה ובחר כמובן בטובתו שלו על חשבוננו. שמחצית מאזרחי המדינה חשים כלפיו בוז עמוק ובעתה עצומה. ובצדק.

ובכל זאת, נדמה לי שהרגע המביש ביותר והפתולוגי ביותר של השבוע, הגיע באותו ריטואל חלול, תועמלני וכוזב שבו מופיע נתניהו לצד שר הביטחון והשר בני גנץ שבזים לו ואינם חושבים שהוא כשיר ובכל זאת מתייצבים לצדו במסיבת העיתונאים המבוימת כדי להפגין איזו אחדות דמיונית וכוזבת.

היה זה רגע השאלה המוזמנת מטעם שליח אחת מזרועות מכונת התעמולה בדבר הצטיידות בדיסקית ההזדהות עם החטופים.

והאדם שאינו מסוגל לחוש אמפתיה אלא רק לזייף כאילו הוא חש ואשר אינו בעל מצפון אך הוא מנסה לזייף כזה, פשוט שלף את הדיסקית והראה שהוא נושא אותה.

היה זה רגע השאלה המוזמנת בדבר הצטיידות בדיסקית ההזדהות עם החטופים. והאדם שאינו מסוגל לחוש אמפתיה אלא רק לזייף כאילו הוא חש ואשר אינו בעל מצפון אך הוא מנסה לזייף כזה, פשוט שלף את הדיסקית

מול המצב הקיומי הכי חשוף והכי אמיתי והכי נורא שבו מצויים החטופים ובני משפחותיהם, ביצע נתניהו הופעה מבוימת, מוזמנת, כוזבת ומזויפת.

היה זה רגע קטן. הייתה זו מחווה כוזבת אחת מתוך עשרות אלפים או מאות אלפים או מיליונים שביצע במהלך חייו.

היה זה רגע קצר בהשוואה להופעת הסטנד אפ ההיא.

אבל היה זה רגע קצר שזיקק את מכלול הכזב והזיוף. רגע שבו עומד קרטון חלול ומאופר מול כאב אנושי עצום – ובנרקיסיזם מוחלט וחוסר מצפון מובהק, הראה לנו מדוע החלפתו היא הדבר הכי בהול לצד השבת כל חטופינו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.