זה קרה במוצב עגל בגבול הצפון אי שם בחורף 1979. קצין בגולני קם לשמירה, וכשניסה להרים את החגור מהרצפה ליד מיטתו, התפוצץ רימון רסס והוא נהרג. לכאורה תאונה.

חודשיים אחר כך כינסו חוקרי מצח את מפקדי הפלוגות. ישבנו שם המומים וכואבים ונשאלנו שאלה מטלטלת: "מי רצה במותו של הקצין?". התשובה הובילה את החוקרים אל חייל שמלכד את הרימון שהיה בחגור. קשר את הנצרה לרגל המיטה וכאשר הקצין הרים את החגור נשלפה הנצרה והרימון התפוצץ עליו. החייל נשפט ל-12 שנות מאסר. מדובר בזדון. תאונה שנגרמה בזדון.

חודשיים אחר כך כינסו חוקרי מצח את מפקדי הפלוגות. ישבנו שם המומים וכואבים ונשאלנו שאלה מטלטלת: "מי רצה במותו של הקצין?". התשובה הובילה את החוקרים אל חייל שמלכד את הרימון שהיה בחגור

צה"ל החל לתחקר את אירועי 7 באוקטובר בצוותים פנימיים. ממשלת ישראל והעומד בראשה עוד לא קיימו אפילו דיון אחד לגבי מינוי ועדת חקירה ממלכתית למחדל החמור ביותר מאז קום המדינה.

שופרות זדוניים של ממשלת ישראל מפיצים תיאוריות קונספירציה מראשית המלחמה על "בגידה מבפנים". כלומר זדון. אלא שעד עתה לא התגלו שום חייל או פעולה ששיתפו פעולה עם חמאס. לעומת זאת יש מי שמונע חקירה מהירה של אירועי 7 באוקטובר בכל הכוח השלטוני העומד לרשותו.

כל יום ללא חקירת המחדל והאסון הוא יום נוסף של הפקרות שלטונית, מדינית ופוליטית, שהובילה לטבח מאות מאזרחי ישראל, מעשי אונס והתעללות אכזריים, חטיפה של מאות חיילים, חיילות, תינוקות, קשישים ונשים לשטחי עזה ולמלחמה ארוכה ומדממת.

צריך להדגיש – המלחמה ארוכה ומדממת בגלל המחדל.

היערכות בזמן ובאמצעים שנדרשו כדי לסכל את התקפת חמאס, הייתה יכולה למנוע את תוצאות ההתקפה ובוודאי לקצר את המלחמה.

מדיניות אחרת מול חמאס הייתה יכולה למנוע את הקטסטרופה, גם בהיקף הכוחות שהיו פרוסים לאורך הגבול וגם בפעולות יזומות שנמנעו ע"י הדרג המדיני לאורך שנים כמו חיסול ראשי חמאס.

מניעת המחדל הייתה מונעת את פרשת החטופים, המשק לא היה קורס בשל גיוס המוני בצו 8, סביר שלא צריך היה לפנות עשרות ישובים בגבול הדרומי והצפוני. ואם הייתה פורצת מלחמה לאחר מניעת ההתקפה, היא הייתה מתנהלת ביוזמה מלאה של ישראל ולא כתגובה להתקפת פתע בדרום ובצפון עם השלכות עצומות בשטחים ובהר הבית ולמעשה על כל החיים במדינת ישראל.

שופרות מפיצים קונספירציות מראשית המלחמה על "בגידה מבפנים". כלומר זדון. אלא שלא התגלו שום משת"פים של חמאס. לעומת זאת יש מי שמונע חקירה מהירה של אירועי 7 באוק' בכל הכוח השלטוני שברשותו

בפן הצבאי, למחדל הזה יש גם שם פשוט ומובן הרבה יותר – תאונה מבצעית. "המבצע" הוא פריסת הכוחות להגנה על יישובי הדרום וקבלת מודיעין בזמן אמת על התקפה מצד האויב שמעבר לגבול, כדי להיערך להתקפה בכוחות מתוגברים ומעבר לשגרה.

המבצע כשל. מדובר בתאונה מבצעית קשה.

בשפה הצבאית, כשמתרחשת תאונה מבצעית בודקים את סיבותיה. האם היה זדון? האם מדובר בחוסר כישורים? הפרת פקודות? זלזול בנהלים או הוראות פתיחה באש? כשל טכני? או אולי רשלנות, או ברף החמור ביותר רשלנות פושעת?

באותם כלים אפשר לבדוק גם את המעשה של הדרג השלטוני עד ל-7 באוקטובר. האם היה שם זדון? חוסר כישורים? אינטרסים אישיים לפני לאומיים? זלזול בחוקים ונהלים? כשל טכני או אולי הפקרות פוליטית ומדינית, או ברף החמור ביותר – הפקרות שלטונית ורשלנות פושעת?

אלה לא חקירות שאפשר להמתין איתן לסוף המלחמה. הגורם שגרם לתאונה המבצעית עדיין מפקד על הכוחות ונותן להם הנחיות צבאיות עם השלכות מדיניות, נותן הוראות ופקודות יומיום המשפיעות על כל הגזרות ועל כלל החיים האזרחיים בישראל.

האם הגורם הזה כשיר, למרות שהוכח כי גרם לתאונה מבצעית קשה ביותר למדינת ישראל כולה?

אלה לא חקירות שיכולות להמתין לסוף המלחמה. הגורם שגרם לתאונה המבצעית עדיין מפקד על כל הגזרות והחיים האזרחיים. האם הגורם הזה כשיר, למרות שגרם לתאונה מבצעית קשה ביותר למדינה כולה?

ועדת החקירה הממלכתית על מלחמת יוה"כ, ועדת אגרנט, הוקמה ב-21 בנובמבר 1973. כלומר חודש אחרי שהסתיימו הקרבות. עוד בטרם שוחררו המילואים וטרם החזרת השבויים (ממצרים ומסוריה).

ועדת כהן לחקירת הטבח במחנות הפליטים בסברא ושתילא הוקמה ב-1.11.1982. הטבח בוצע ב-16.9.82, כלומר פחות מחודשיים לאחר האירוע. עוד בטרם שוחררו המילואים וטרם החזרת השבויים (8 חיילי הנח"ל וחזי שי).

ועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון השנייה הוקמה ב-17.9.2006 וסיימה תוך חצי שנה את מסקנותיה. המלחמה פרצה ב-12.7.2006 והסתיימה בהחלטה 1701 ב-16.8.2006. כלומר, חודש אחרי סיום הלחימה הוקמה הוועדה, עוד בטרם שוחררו המילואים ובטרם הוחזרו השבויים (אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל).

מדוע עדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר? ועדה שתבדוק אם הייתה רשלנות, רשלנות פושעת או חלילה זדון במעשי הדרג המדיני והדרג הצבאי?

הרשלנות הצבאית

בשנת 97' התרחש אסון המסוקים מעל שאר ישוב. תאונה מבצעית. 73 חיילים ואנשי צוות אוויר נספו. החיילים בבטן המסוקים בוודאי לא היו אשמים בתאונה. הם קרבנותיה. הטייסים שנספו ואולי ביצעו טעות אנוש, שילמו בחייהם.

מדוע עדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר? ועדה שתבדוק אם הייתה רשלנות, רשלנות פושעת או חלילה זדון במעשי הדרג המדיני והדרג הצבאי?

מי שהנחה את הטייסים שנספו ממפקדת חיל האוויר נחקר לגבי אחריותו לאסון בלוח זמנים מהיר. חיל האוויר לא משאיר תאונות מבצעיות הרבה זמן באוויר. החקירה נפתחת מייד כדי למנוע תאונות נוספות העלולות להתרחש אם לא ימצא מיד הגורם לתאונה.

חקירת תאונות אימונים ומבצעים בצה"ל היא נושא כאוב. חיי אדם רבים תלויים בחקירה מהירה ובמציאת גורמי התאונה. בתאונה צבאית לא תמיד יש אשמים. לעיתים הגורם האנושי כמו פחד או טעות ניווט עלולים להביא לידי ירי כוחותינו על כוחותינו ולא ניתן למנוע אותה.

גם היחסים בין מפקדי צה"ל להורים השכולים עומדים במוקד הצורך לבצע חקירה מהירה שתחשוף את האמת. האם היה מדובר ברשלנות, רשלנות פושעת או גורמים אחרים, כדי לתת להורים תשובה אם בניהם נפלו לשווא במחדל שניתן היה למנוע או באירוע שלא ניתן היה למנוע.

והנה, מאז 7.10.23 מדינה שלמה נחשפת לתאונה מבצעית שבה מעורבת כל צמרת צה"ל, המודיעין, פיקוד הדרום והשב"כ. בתאונה הזו נלקחו סיכונים בלילה שקדם לתאונה, נלקחו החלטות שגויות ששורשיהן כנראה בהנחות שגויות שנמשכו שנים וחודשים לגבי יכולות חמאס וכוונותיו. הסיכונים שנלקחו הם העמדת חיי אלפי תושבים בדרום בסכנת חיים מידית, עצומה, ללא כוח מגן סביר שימנע מתקפה אכזרית על חייהם בכל רגע נתון.

מי הרשה לעצמו להתרשל כך? האם לא מדובר ברשלנות פושעת? האם לא צריך לחקור במהירות את לקיחת הסיכונים הזו וסיבותיה, את האירועים שהובילו לכך כדי למנוע הישנות מקרים דומים כבר בזמן הקרוב?

מי הרשה לעצמו להתרשל כך? האם לא מדובר ברשלנות פושעת? האם לא צריך לחקור במהירות את לקיחת הסיכונים וסיבותיה ואת האירועים שהובילו לכך – כדי למנוע הישנות מקרים דומים כבר בזמן הקרוב?

האם האחראים (שהבכירים בהם לקחו אחריות אך ממשיכים בתפקידיהם) לא צריכים להיות מורחקים מפיקוד לפחות עד שממצאי החקירה יתבררו?

ללוח הזמנים של החקירה יש משמעות קריטית לחיי אדם. ממצאים שיובאו לפני הציבור רק בעוד שנים עלולים לא למנוע את התאונה הבאה וערכם יהיה רק לצרכי לקחים היסטוריים.

הרשלנות וההפקרות השלטונית

"אם קברניט הטיטניק היה שורד, האם מישהו היה מעלה בדעתו לתת לו להשיט אנייה נוספת"? שאל בנימין נתניהו את הציבור אחרי מלחמת לבנון השנייה כשהוא מכוון ביקורת לרה"מ דאז אהוד אולמרט.

https://www.youtube.com/watch?v=B4wQofR9hGo&t=2s

ובכן תאונה מבצעית ל"טיטניק" ששמה מדינת ישראל התרחשה ב-7 באוקטובר תחת הקברניט בנימין נתניהו. הוא שהשיט את הספינה תחת קונספציה שחמאס הוא נכס ולא קרחון שעלול להגיח מול גדר הגבול ולפרק אותה ולפרוץ לבתי התושבים בתוך דקות.

תאונה מבצעית ל"טיטניק" ששמה ישראל התרחשה ב-7 באוק' תחת הקברניט נתניהו. הוא שהשיטה תחת קונספציה שחמאס הוא נכס ולא קרחון שעלול להגיח מול גדר הגבול, לפרקה ולפרוץ לבתי התושבים תוך דקות

הוא הקברניט שהוביל מדיניות של בילויים אישיים על הסיפון (במלונות פאר בקפריסין, צרפת ונווה אטיב) כאשר הספינה שטה לעבר קרחון ועל גשר הפיקוד מנווטים אותה אישים חסרי כישורים, לא מקצוענים, חלקם עבריינים ומשתמטים לשעבר, ובעיקר חנפנים שליקקו את כפות רגליו למען תפקידיהם בשלטון.

הקברניט הזה לא בדק את הסיכונים הכרוכים במדיניותו מול חמאס. לא בדק את כוחות צה"ל בגבול אפילו פעם אחת לאורך 15 שנות שלטונו. הוא אפילו לא ביקר בישובים צמודי הגדר פעם אחת. תחת אפו הועברו 28 גדודים ליו"ש ורק 3 נותרו על 60 ק"מ של עוטף עזה מול 22 יישובים.

הקברניט הזה דאג שנים לקנות מחמאס שקט בכסף ששלחה קטאר באישורו. כסף שמימן הקמת מערך רקטות, מנהרות, אימון וחימוש 30 אלף מחבלים.

הקברניט הזה נמנע כעת מחקירת התאונה שאליה הוביל את צה"ל ואת המדינה בעיניים עצומות לרווחה.

הוא נמנע ממינוי ועדת חקירה ממלכתית ודורש למנוע בחירות מיידיות, כדי שהציבור יוכל לפחות להביע את אמונו מחדש בהנהגה אחרת. בחירות כעת הן "תבוסה" הוא טוען ומציג את טענתו בהצהרות ריקות ופוחזות בטלוויזיה.

נתניהו: "בחירות כלליות תוך כדי המלחמה פירושן תבוסה לישראל – זה בדיוק החלום של סינוואר ונסראללה"@glick_sh pic.twitter.com/kbnMbwM8C4

— גלצ (@GLZRadio) February 29, 2024

התאונה שאליה הוביל נתניהו את המדינה מוכיחה שהתרחשה כאן הפקרות פוליטית ומדינית. רשלנות שלטונית פושעת בניהול ענייני המדינה הרגישים ביותר בתחום הביטחון הלאומי הובילה את הנהגת ישראל לגרום לאסון ה 7 באוקטובר.

הקברניט הזה לא בדק את הסיכונים הכרוכים במדיניותו מול חמאס. לא בדק את כוחות צה"ל בגבול אפילו פעם אחת לאורך 15 שנות שלטונו. הוא אפילו לא ביקר בישובים צמודי הגדר פעם אחת. תחת אפו הועברו 28 גדודים ליו"ש

רשלנות פושעת של הקברניט. היעדר שיקולים סבירים שיכולים היו למנוע את האסון, תאונה. תאונה למדינה. רשלנות פושעת משמעותה שמי שגרם לתאונה התעלם מכל הכללים, הנהלים, הפקודות והאזהרות המתחייבות. אדם שנסע בניגוד לכיוון התנועה, חצה ברמזור אדום, חצה קו לבן בעקיפה וגרם להתנגשות חזיתית, הוא רשלן פושע. עבריין.

הקברניט של ישראל קיבל עשרות אזהרות לפני 7 באוקטובר. מאות אנשי ביטחון וכלכלה הסבירו לו שמדיניותו לאורך השנה מובילה את ישראל לאסון ביטחוני וכלכלי.

המינויים שביצע במשרדי ממשלה הוכיחו חוסר אחריות ושיקולים אישיים, פוליטיים ולא לאומיים. התעלמותו משלל האזהרות שקיבל לאורך השנה האחרונה ולאורך שנות שלטונו מצביעה על רשלנות פושעת. ממש עבריינות שלטונית.

ועדת החקירה הממלכתית – אם תקום אי פעם – תצטרך לתת דעתה על הגורמים שהובילו להתנהלות השלטונית הזו. תצטרך להצביע על הכשלים בקבלת החלטות, על ההתעלמות מהאזהרות ועל המניעים של הקברניט שניווט את הספינה היישר לתוך הקרחון. תאונה שקרבנותיה הם אלפי אזרחים תמימים שנרצחו, נחטפו ונאנסו.

עדת החקירה הממלכתית – אם תקום – תצטרך לברר את הגורמים שהובילו להתנהלות השלטונית הזו, להצביע על הכשלים בקבלת החלטות, על ההתעלמות מהאזהרות ועל מניעי הקברניט שניווט היישר לתוך הקרחון

אי אפשר להמתין עם החקירה הזו עד "הניצחון המוחלט" כי הקברניט שהוביל את הטיטניק עדיין יושב על ההגאים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.