השבת השחורה, והמלחמה שבאה אחריה, הביאו למשבר כלכלי חסר תקדים בכלל השכבות במשק. לצד החוב המדינתי שמעמיק, המלחמה פגעה לא פחות בכיסם של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

כבר בחודש הראשון למלחמה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר על תכנית סיוע לאלה, אולם סימני שאלה רבים בנוגע לאפקטיביות שלה, הועלו לאורך כל הדרך.

כבר בחודש הראשון למלחמה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר על תכנית סיוע לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, אולם סימני שאלה רבים בנוגע לאפקטיביות שלה, הועלו לאורך כל הדרך

כבר בתחילתו, חוק "התכנית לסיוע כלכלי" (הוראות שעה – חרבות ברזל), מכיר בנזקים הכלכליים שאותם גורמת המלחמה:

"בעקבות פעולות הלחימה המתמשכות במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל', נפגעה למשך תקופה ממושכת הפעילות הכלכלית הסדירה של חלק מהעסקים, וזאת לאור מגבלות והנחיות פיקוד העורף, סגירת מערכת החינוך והתגייסות של מאות אלפים למילואים".

כתוצאה מכך, מציין החוק, ישנם עסקים שחוו ירידת מחזורים במסגרת ההתמודדות עם המצב המיוחד בעורף החל מחודש אוקטובר 2023.

החוק מציע סכום של פיצוי אשר "יהווה סיוע כולל לעסקים בעד השתתפות בנזק הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה". ככלל – עסק שנפגע באופן משמעותי כתוצאה מפעולות המלחמה והשלכותיהם על העורף, יהיה זכאי לפיצוי. הפיצוי יותאם לשיעור הפגיעה בו ויחושב על פי היקף הירידה במחזור. כל זה, כמובן, לכאורה.

על בסיס ההנחיות שפורסמו, תחשיב הפיצוי מותיר בעלי עסקים רבים, בעיקר נותני שירותים, עם פיצוי מינימלי ולא מידתי, גם אם הכנסתם נפגעה באופן משמעותי. למה? על פי החוק, חישוב הפיצוי בעקבות הנזק העקיף נגזר ממחזור ההכנסות של העסק בשנת הבסיס, שנת 2022, וזאת תוך חלוקה לארבע קטגוריות של טווחי הכנסות, כדלהלן:

שתי הקטגוריות אשר אינן מפוצות כלל, הינן עסקים בעלי מחזור של עד 12 אלף ש"ח, ומעל 400 מיליון ש"ח. שתי הקטגוריות המצויות בטווח הפיצוי, יזכו לפיצוי על בסיס תחשיבים שונים. האחת, עסקים שמחזור העסקים שלהם הינו עד 300 אלף ש"ח והשנייה מחזור שבין 300 אלף ל-400 מיליון ש"ח.

על בסיס ההנחיות שפורסמו, תחשיב הפיצוי מותיר בעלי עסקים רבים, בעיקר נותני שירותים, עם פיצוי מינימלי ולא מידתי, גם אם הכנסתם נפגעה באופן משמעותי. למה?

המעבר מעקרונות תחשיב הפיצוי בשתי הקטגוריות המפוצות משקף, למעשה, מעבר מקביעת פיצוי על בסיס הפגיעה בהכנסות, לקביעת פיצוי על בסיס ההוצאות הקבועות והוצאות השכר.

משמעות המעבר האמור הינה, כי עוסקים רבים, בעיקר נותני שירותים, אשר מחזורם עולה על 300,000 ש"ח ואשר מנהלים את פעילותם באופן עצמאי ללא עובדים וללא הוצאות משמעותיות, יפוצו לכל היותר בסכום התקרות המשמשות את תחשיב הפיצוי לעסקים, אשר מחזורם היה אף נמוך משמעותית מ-300,000 ש"ח.

רק לצורך ההמחשה, נניח עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2022 היה 480,000 ש"ח (כ-40,000 ש"ח לחודש), והוא אינו מעסיק עובדים ואינו מתאפיין כמעט בהוצאות קבועות. מאחר שהכנסותיו עלו על 300,000 ש"ח, הוא נכנס לתחשיב הפיצוי על בסיס תמיכה בהוצאות הקבועות ובהוצאות השכר. נניח שמחזור הכנסותיו נפגע וירד בהיקף של 80%, מקסימום הפיצוי אותו יקבל הינו 14,025 ש"ח, לחודש, אשר מהווה 35% מהכנסותיו בלבד!

כלומר, התחשיב לפיצוי בעלי עסקים רבים אשר המחזור שלהם עולה על 300,000 ש"ח ומתנהלים באופן  עצמאי ללא הוצאות או בהיקף הוצאות נמוך, מביא לפיצוי אשר איננו מידתי כלל, גם כאשר הפגיעה בהכנסות שלהם אנושה.

פתרון אלטרנטיבי לעיוות כאמור, יכול היה להיות, באמצעות יישום מתווה הפיצוי לנזק העקיף על פי תחשיבו ליישובים הנכללים בטווח הפיצוי המלא. כלומר, תחשיב פיצוי מלא, המבוסס על אובדן הרווח, על פי מסלול אובדן ההכנסות. על פי המתווה כאמור, יפוצו העסקים הללו באופן ישיר בגובה הנזק אשר נגרם להם מאובדן הרווחים בתקופה הרלוונטית.

התחשיב לפיצוי בעלי עסקים רבים שהמחזור שלהם עולה על 300,000 ש"ח ומתנהלים באופן עצמאי, ללא הוצאות או בהיקף הוצאות נמוך, מביא לפיצוי שאינו מידתי, גם כשהפגיעה בהכנסותיהם אנושה

אנחנו נמצאים בראשיתו של החודש החמישי למלחמה, וסיומה לא נראה באופק. שאלת פתיחת מערכה נוספת בצפון מהווה "חלום" שחור עבור בעלי עסקים רבים. מן הראוי כי במשרדי הממשלה האמונים על נושא הפיצוי, יבוצע חישוב מסלול מחדש לטובת עדכון תחשיבי הפיצוי באופן שייתן מענה הולם לכלל בעלי העסקים.

פרופ' רו"ח הדס גלנדר היא יו"ר ועדת ההוראה ומרצה בבית הספר לחשבונאות במסלול האקדמי המכללה למינהל. פרופ' גלנדר הייתה חלק מהצוות אשר גיבש את מתווה הפיצויים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".