ראיתי עכשיו שחבר כנסת גנרי מהליכוד (שהוא כמובן איש ימין קיצוני כמו חברי התנועה הביביסטית-כהניסטית) צייץ בגאווה כיצד הוא פועל להכפיף את תאגיד השידור הציבורי לפיקוח ועדת הכלכלה של הכנסת.

הוא גם מודה באותו ציוץ לשר הנלעג שלמה קרעי, כך שברור מאליו שאין פה איזה רצון לפיקוח פרלמנטרי ענייני וזהיר על התפקוד הכלכלי של התאגיד (שממילא מוסדר בחוק השידור הציבורי) אלא בניסיון נוסף להתעלל בתאגיד ולהפוך את השידור הציבורי הישראלי לזוועת חנופה, שטחיות וטיפשות מסוג ערוץ 14.

הצעת החוק שלי לפיקוח של הכנסת על התנהלות התאגיד הציבורי דרך מתן דין וחשבון לוועדת הכלכלה אושרה בוועדת שרים לחקיקה!
קודם כל, מודה לוועדת שרים ולשר התקשורת – @shlomo_karhi , על האישור.

לגבי הביקורות: עוד לא פורים אבל יש כאלה שחושבים שכולנו שיכורים ולא מבחינים "בין ארור המן לברוך… pic.twitter.com/KNRvQc2jRJ

— Ariel Kallner אריאל קלנר (@ArielKallner) March 10, 2024

השעה היא לפנות בוקר. התעוררתי. לא מצליח להירדם. אמש כתבתי לחברי, הפסיכולוג ד"ר יואב גרובייס. בהפגנת מוצ"ש הוא עמד על המדרכה ולא עשה דבר ולפתע ספג זרם מים אדיר בכינון ישיר – שמנוגד לחוק ולפקודות המשטרה – והופל לקרקע. והכל התרחש ממרחק קרוב, שאסור לפי החוק והפקודות, ואילץ אותו לבלות לילה בחדר המיון.

השעה היא לפנות בוקר. התעוררתי. לא מצליח להירדם. אמש כתבתי לחברי, הפסיכולוג ד"ר יואב גרובייס. בהפגנת מוצ"ש הוא עמד על המדרכה ולפתע ספג זרם מים אדיר בכינון ישיר שמנוגד לחוק ולפקודות המשטרה

יואב מרגיש בסדר. אבל השרירותיות של הרוע הבן גבירי הזה מצטרפת בתוך לבי למראה הדוחה של שוטרים שמכים באלות מתפללים מוסלמים שמבקשים להיכנס למסגד אל-אקצא בפתח תפילות הרמדאן ולמראה הנורא של שוטרים שפועלים באלימות נגד בני ובנות משפחות חטופים ונרצחים בקפלן בת"א ומול הכנסת בירושלים.

יואב גרווייס, אקטיביסט על, פעיל חברתי, מהטובים שתכירו, יוצא אתמול להפגנה בקפלן. בשלב מסויים מגיעה מכת"זית. הוא על מעקה בטיחות. בצד. לא מפריע לאיש, לא מפריע לשום סדר ציבורי.

תראו את הדבר הזה ????. אין שום פאקינג אפשרות שירי כזה ישר לראש של מפגין מתרחשת בדמוקרטיה נורמלית ומישהו לא… pic.twitter.com/g0rYNh3NM3

— Ran Harnevo (@harnevo) March 10, 2024

ואני לא מסוגל לחזור לישון. אני מנסה לחשוב על הדברים הללו ולפתע מרגיש מעומק לבי את עוצמתם:

יש משהו כל כך מופרע ומרושע במאמץ העצום של חברי הממשלה והקואליציה הנלעגים והרעילים לפגוע ברוע ובכוונה בכל מוסד שמאפשר לנו לנשום מעט לאורך שנת ההפיכה המשטרית המרושעת וגם היום (אני עומד לחזור על המילה "מרושעת" כי זו האמת). פועלו של חבר הכנסת הביביסט-כהניסט דלעיל בחסות שר הגימטריה והתקשורת הביביסט-כהניסט הוא באמת רק עוד דוגמה לכך.

והכל זועק כל הזמן שזהו ניסיון קבוע ורקוב לרצות נאשם שירד מהפסים ומשפחה מופרעת.

תחשבו על ליל גלנט: בנימין נתניהו פיטר שר ביטחון פחדן שהעז לומר אמת על הסכנה הקיומית העצומה שטמונה בהפיכה המשטרית. הפיכה שניסתה ועדיין מנסה לחולל כאן תנועת הביביזם-כהניזם המרושעת, לצד מי שהפכו את הציונות הדתית לתנועת אפרטהייד ולצד עסקנים חרדים רקובים שממיטים אסונות על ציבור בוחריהם.

שרירותיות הרוע הבן גבירי מצטרפת בלבי למראה שוטרים שמכים באלות מתפללים מוסלמים המבקשים להיכנס לאל-אקצא בפתח הרמדאן, ולמראה שוטרים שפועלים באלימות נגד משפחות חטופים ונרצחים

יש באמת משהו כל כך מופרע ומרושע במאמץ הקבוע והעצום לפרק כל אבן של ממלכתיות ומקצועיות. במאמץ הקבוע והעצום לבוז לכל מיומנות, ידע ומדעיות. תראו, למשל, את ההכרזות המטומטמות על כך שלימוד תורה מגן עלינו פיזית, שנאמרות ברצינות תהומית מפי שורה שלמה של אנשים שהם שרים וחברי כנסת וחורצים כאן גורלות. במאמץ הקבוע והעצום להמציא מציאות של כזב ובוז לעובדות. במאמץ העצום והבלתי פוסק להתמקד כל הזמן – אבל כל הזמן – לאורך השנה הארורה של ההפיכה המשטרית ולמעשה בכל שנות מערכות הבחירות המופרעות שאליהן גרר אותנו נאשם פסיכופת – בשלושה דברים הרסניים קיומית:

בחילוץ הנאשם מהכלא, בהכאבה ליריבים פוליטיים וביצירת אפרטהייד נלוז כל כך ובזוי כל כך.

יש משהו מופרע ומרושע באמת במאמץ העצום והשיטתי להחריב כל תשתית כלכלית ומדינית של אזרחי מדינת ישראל לאורך שנת הבלהות הזו.

יש משהו מופרע ומרושע במאמץ למנות תמיד את האנשים הכי מופרעים והכי מסוכנים והכי חלולים (איתמר בן גביר בסיורי הר הבית הדוחים שלו) ולנסות לזרוק תמיד החוצה את האנשים הכי מתאימים ומקצועיים (מישאל וקנין בראשות הדואר שנרדף בידי קרעי ודודי אמסלם. ראשת רשות החברות שנרדפה באלימות מילולית בידי הבריון אמסלם) ולרצוח כל דבר שאמור לסייע מעט לישראלים המצויים במצוקות עצומות (מערך בריאות הנפש הציבורי שנרצח. מערך הטיפול בנערות ונערים בסיכון ובנשים שסובלות מאלימות במשפחה שגם הוא מערך שהוצא להורג).

ולעשות הכל בבריונות נלעגת, בעילגות בורה, בהשתנה מהמקפצה על אזרחי המדינה, ובהסתה ובשיסוי שיטתיים ומופרעים וקבועים.

יש באמת משהו מופרע ומרושע במאמץ הקבוע והעצום לפרק כל אבן של ממלכתיות ומקצועיות. במאמץ הקבוע לבוז לכל מיומנות, ידע ומדעיות. תראו, למשל, את ההכרזות על כך שלימוד תורה מגן עלינו פיזית

ולפתע נעשה ברור (אפשר כמעט להרגיש את זה פיזית) באופן מבעית מדוע בחר יחיא סנוואר הפסיכופת בשיגור הנוח'בה למתקפת השחיטה הגדולה בתולדותינו דווקא בשנה זו. הוא פסיכופת אבל לא טיפש. הוא ראה מה שכל מי שעיניו בראשו רואה: מדינת ישראל הובלה למצב הכי חלש, הכי מפורר, הכי בלתי נסבל והכי נורא בתולדותיה.

ההתראות הביטחוניות החוזרות ונשנות, שפשוט לא עניינו את ראש הממשלה הגרוע בפער עצום מכל קודמיו (עצם ההשוואה בכלל מביכה), ישמשו לדראון עולם כראיות מרכזיות בפשע ההפקרה המוחלט והנורא בתולדותינו.

גם ראש ממשלה גרוע אך לא נקלה, היה אמור לעזוב מיד את מאמצי הבריחה מהכלא וההפיכה והמשטרית ולוודא שצה"ל פרוש וערוך ומוכן בכל גבול. ודאי בגבול הנוח'בה.

צריך להבין שהקטסטרופה נמשכת ובמובנים עמוקים אף מחמירה ומעצימה ומתפשטת:

הפקרת הישראלים לשחיטה ההמונית בתולדותינו (והחמורה ביותר כלפי היהודים מאז השואה) ואז היציאה למלחמה שהפכה למלחמת נקמה והרעבה המונית ומוות המוני וקטסטרופה אנושית בלתי נתפסת.

למעט חיילת ושני אזרחים חטופים שחולצו צבאית, שבו אלינו כל החטופים המשוחררים החיים אך ורק במשא ומתן לחילופי חטופים ואסירים. בפעילות הצבאית כנראה שגם הרגנו חטופים רבים. זאת אמת פשוטה ומזוויעה.

לא שחרור החטופים אפוא בראש מעייני דרג המדיני, אלא נקמה במובנה הכי נורא. אין פלא שההערכות מדברות על 20 אלף נשים וילדים פלסטינים מתים מתוך יותר מ-31 אלף פלסטינים שנהרגו במלחמה הזו. זה ייצור הרתעה? זה ייצור שאיפת נקם בוערת ואינסופית.

ההתראות הביטחוניות החוזרות ונשנות, פשוט לא עניינו את רה"מ הגרוע בפער עצום מכל קודמיו (עצם ההשוואה בכלל מביכה), ישמשו לדראון עולם כראיות מרכזיות בפשע ההפקרה המוחלט והנורא בתולדותינו

והפשע מחמיר:

התאבדות לאומית של ממש טמונה בהימנעות מכוונת מחתירה לניהול סביר של הרצועה החרבה בפיקוח בינ"ל ומחתירה לדיאלוג מדיני כלשהו עם אש"ף בחסות ערבית ובינלאומית, והפיכתנו למצורעי העולם.

והרעבה אדירת ממדים של מיליונים. על פי הדיווחים, 2.3 מיליון רעבים בדרגות שונות, שמתוכם 600 אלף ברעב חמור (כפסע מתת-תזונה ואף בתוך מתחם תת-התזונה) – אלו הם פשעים עצומים שרשומים על שמו של בנימין נתניהו ועל שמם של שרי הבלהות וחברי קואליציית הבורות והאפרטהייד. בל יהא חלקנו עימם.

המחשבה על חטופינו וחטופותינו, שמתענים ברעב לא אנושי במחיצת 2.3 מיליון פלסטינים – אינה יכולה לתת מנוח.

גם ההערכה ש-15 אחוז מהפעוטות עד גיל שנתיים בעזה סובלים מתת תזונה אינה נותנת מנוח.

אלו הערכות שמושתתות על חישובים מקובלים מניסיון העבר של משברים הומניטריים עצומים בהיסטוריה.

וכך עברנו מהפיכה משטרית מופרעת (שמעולם לא נפסקה) לאסון עצום ממדים והיסטורי שנמשך חודשים. שבמהלכו נהרגים חיילים ישראלים יקרים, מתים המוני פלסטינים חפים לרבות תינוקות וילדים ועומדים למות עוד אלפי תינוקות וילדים מרעב ומגפות.

לרבים מאתנו קשה להפנים שהדבר הזה פסול מוסרית באופן מוחלט. באופן קטגורי. אבל אולי קל יותר להבין שפירוש הדבר הוא גם אסון אסטרטגי למדינת ישראל ואזרחיה.

לרבים מאתנו קשה להפנים שהאסון עצום הממדים שנמשך חודשים פסול מוסרית באופן מוחלט. באופן קטגורי. אבל אולי קל יותר להבין שפירוש הדבר הוא גם אסון אסטרטגי למדינת ישראל ואזרחיה

זה קודם כל פסול מוסרית באופן מוחלט. באופן קטגורי. אבל זה גם עלול להיות חלק מרכזי בתהליך חיסולה של מדינת ישראל, חלילה. לא פחות. תסתכלו באסון הר מירון: כרוניקה של הפקרה למוות ידועה מראש בשם אינטרסים זרים ומופרעים. ובכן, זוהי דוגמה מחרידה בזעיר אנפין למה שמתחולל כעת.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.