מייד עם פרוץ המלחמה, ועל מנת להרתיע אויבים נוספים של ישראל, בראשם איראן וחזבאללה, מלנצל את התקפת חמאס עליה – ארצות הברית, בהנהגת הנשיא ג'ו ביידן, הפגינה תמיכה צבאית ופוליטית חסרת תקדים בישראל וזאת בשעתה הקשה ביותר.

ארה"ב העמידה לרשות ישראל רכבת אווירית עצומת ממדים של סיוע צבאי, הנשיא ביידן עצמו ביקר בישראל בזמן מלחמה, ובעצם הביקור נתן לה מטריה דיפלומטית ואסטרטגית. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ביקר בישראל ובאזור – לא פחות מ-7 פעמים מאז תחילת המלחמה, וראש ה-CIA ביל בארנס עוסק בשחרור החטופים הישראלים ברוב זמנו, למרות שהוא מופקד על אין-ספור זירות נוספות.

ארה"ב העמידה לרשות ישראל רכבת אווירית עצומה של סיוע צבאי, הנשיא ביידן עצמו ביקר בישראל בזמן מלחמה, ובעצם הביקור נתן לה מטריה דיפלומטית ואסטרטגית, בלינקן ביקר 7 פעמים מתחילת המלחמה, ועוד

מדובר בנשיא האמריקאי הכי ציוני מאז ומעולם, אשר הדאגה שלו למדינת ישראל ולעם ישראל הוכחה אין ספור פעמים, לא רק במילים, אלא במעשים. הוא עושה זאת על אף שהוא נפגע פוליטית מכך, וזאת תוך כדי שנת בחירות גורלית.

ביידן בחר לעשות את המעשה הנכון ולעמוד לצידה של מדינת ישראל ברגעיה הקשים, רק כדי לגלות שבנימין נתניהו, כמו נתניהו, ימהר לנשוך את היד שכה היטיבה עם מדינתו. ויעשה זאת בתערובת של רשעות וציניות ופגיעה באינטרסים החיוניים ביותר של ישראל – לטובת קידוש האינטרס האישי שלו. אלו תכונות המאפיינות אותו ומגדירות את כל הווייתו.

ואין מדובר רק בעימות בעזה. האמריקאים מבינים כי מערכה זו קשורה למערכה רחבה הרבה יותר של העולם החופשי כולו ושהעימות בין ישראל לחמאס משפיע גם על המלחמה באוקראינה, שגם בה מסייעת איראן לרוסיה.

למלחמה בעזה השפעה ישירה על כלכלת העולם, על הפוליטיקה הפנימית במדינות המערב וגם על הבחירות בארה"ב. השפעת המלחמה בעזה ניכרת במדינות שעשויות להכריע את הבחירות בארה"ב, שיש בהן מיעוט מוסלמי גדול, בעיקר במישיגן.

הבחירות לנשיאות ארה"ב ישפיעו על העולם החופשי אולי יותר מכל דבר אחר. ניצחון של דונלד טראמפ משמעותו פגיעה אנושה בבריתות של ארה"ב עם המדינות הדמוקרטיות והעצמה למנהיגים הסמכותנים בעולם. ככל שניתן לזהות תפיסת עולם קוהרנטית בתוך האישיות הנרקיססטית של טראמפ, היא קשורה בהחזרת ארצות הברית לבדלנות, כזו שאפיינה אותה לפני מלחמה העולם.

מדובר בנשיא האמריקאי הכי ציוני מאז ומעולם, שדאגתו למדינת ישראל ולעם ישראל הוכחה אין ספור פעמים, לא רק במילים אלא במעשים. הוא עושה זאת על אף שהוא נפגע פוליטית מכך, בשנת בחירות גורלית

החרדה בטאיוואן, דרום קוריאה, במדינות הבלטיות וכמובן באוקראינה מהאפשרות שטראמפ ייבחר, צריכה להדאיג מאד גם את אותם ישראלים שרוצים שישראל תישאר דמוקרטיה ובת ברית של העולם החופשי, ועם המשך המחויבות האמריקאית לביטחוננו. ערבות זו מהווה ציר מרכזי שאי אפשר להפריז בחשיבותו לביטחונה של ישראל.

לאחר שביידן וטראמפ הוכרזו סופית ומוקדם מתמיד, כמועמדי מפלגותיהם בבחירות לנשיאות, על הנשיא ביידן לנצל את החודשים הספורים שנותרו לפני כניסתה של מערכת הבחירות לנשיאות לישורת האחרונה, בכדי לקדם מהלך מדיני משמעותי.

מהלך כזה יוכל לסייע לישראל לשנות דרמטית את מצבה באזור, יאפשר יצירת חלופה אמיתית לחמאס בעזה, ייתן מסגרת לנורמליזציה של ישראל באזור ולכינון ברית הגנה אזורית נגד איראן. החשוב מכל הוא שהמהלך יחלץ את ישראל מהמסלול המסוכן של מציאות דו לאומית מדממת. בנוסף, יהא במהלך הזה לסייע לקיבוע מעמדו הציבורי של ביידן, כמי שפועל לקידום פתרונות מדיניים ולא רק לסיוע לישראל במהלכיה הצבאיים.

השעון הפוליטי וחלון ההזדמנויות לגיבוש תכנית כזו לא יוכלו להמתין עד שתהיה בישראל ממשלה שמסוגלת להבין את ההזדמנות הנדירה שהממשל האמריקאי מציג לנו. נתניהו, מסיבותיו האישיות ומשיקולי הישרדות פוליטית, לא יאפשר למהלך כזה להתרחש. הוא מייחל לראות את ביידן מפסיד בבחירות על מנת לקבל את הימין השמרני בארה"ב, ששותף לחזון שלו לישראל שאינה ליברלית ושאינה רודפת שלום.

מהלך מדיני משמעותי של ביידן יוכל לסייע לישראל לשנות דרמטית את מצבה באזור, יאפשר יצירת חלופה אמיתית לחמאס בעזה, ייתן מסגרת לנורמליזציה של ישראל באזור ולכינון ברית הגנה אזורית נגד איראן

לכן, טוב יעשה ממשל ביידן אם יפסיק רק לקרוא לקידום מהלך מדיני, אלא ייזום כזה, על אפם וחמתם של נתניהו וממשלתו. הדרך הפתוחה בפני האמריקאים לקידום המהלך היא בהגשת הצעה למועצת הביטחון של האו"ם שיהיה בה עיגון של פתרון שתי המדינות, לצד הבטחת ביטחונה של ישראל וקידום הנורמליזציה בינה לבין מדינות האזור.

קיים קונצנזוס כללי בזירה הבינלאומית בעד פתרון שתי המדינות, והמתנגדים היחידים לו הם חמאס, איראן וממשלת נתניהו. זהו כמעט הנושא היחידי שארה"ב רוסיה וסין יכולות להסכים לו.

הצעת החלטה שכזו באו"ם תייצר אופק מדיני ותסייע למדינת ישראל להתעשת, תיתן רוח גבית לכוחות הליברליים בישראל ותאפשר לכוחות החילוניים ולתנועת הפתח' לגבור על החמאס ברחוב הפלסטיני, שתמיכתו בחמאס ניזונה בעיקר מהיעדר תקווה מדינית.

על הצעת החלטה כזו לכלול את המרכיבים הבאים:

• הכרה במדינה פלסטינית מפורזת כבית הלאומי הדמוקרטי של העם הפלסטיני, לצד הכרה בישראל כבית הלאומי הדמוקרטי של העם היהודי.
• הכרה באספקטים הפלסטינים ביוזמת השלום הסעודית מ-2002, כבסיס למשא ומתן להסכם שיביא לקידום פתרון שתי המדינות תוך הבטחת ביטחונה של ישראל. זאת לצד הערובות החיוניות לביטחון, קיום מו"מ לשלום על בסיס גבולות 67' וחילופי שטחים שיאפשרו סיפוח חלק מההתנחלויות, הכרה בבירה פלסטינית במזרח ירושלים ופתרון מוסכם לאגן הקדוש, פתרון צודק ומוסכם לנושא הפליטים שלא יחזרו למדינה הפלסטינית, ובכל מקרה – לישראל יהיה וטו על כמות הפליטים שיוכלו לחזור לתוך גבולותיה, אם בכלל, ועוד.
• הקמת קואליציה בינלאומית אשר תעקוב אחר התקדמות הממשלות בישראל ובפלסטין לקראת יישום ההחלטה, תספק תמיכה דיפלומטית וכלכלית לצורך קידומה ותוכל להטיל סנקציות כאמצעי לחץ.
• הקמת ברית ביטחון אזורית אשר תפעל נגד הגורמים שיבקשו לפגוע בקידום התהליך ותהיה זו שתמלא את הוואקום השלטוני הקיים בעזה.
• האו"ם יפעל להקמת קואליציה של מדינות ומוסדות בינלאומיים שתוביל "תוכנית מרשל", לשיקום רצועת עזה, בתנאי שתפורז מנשק וכלכלה בת קיימא למדינה הפלסטינית, בד בבד עם סיוע בשיקום יישובי העוטף ושיקום יישובי הצפון בישראל.הפליטים הפלסטינים בעזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים יעברו מאחריות של אונר"א לאחריותה של המדינה הפלסטינית. הפליטים בלבנון, סוריה וירדן יקבלו אזרחות שם או יטופלו על ידי סוכנות האום הכללית של האו"מ UNHCR ואונר"א תפורק.
• הקואליציה תסייע לקיום בחירות כלליות בגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים במטרה להביא לבחירתה של מנהיגות פלסטינית לגיטימית ומייצגת.
• מעבר להצעת ההחלטה במועצת הביטחון ועל מנת לחזק את הביטחון של מדינת ישראל למול האיומים עליה וכתמריץ לקידום החזון של יוזמת השלום הערבית, ארצות הברית תציע לישראל לחתום על ברית הגנה שתיכנס לתוקף ברגע שלישראל יהיו גבולות מוכרים ומוסכמים. הברית תאפשר המרת הסיוע הביטחוני לישראל בהשקעה אסטרטגית בחיזוק היכולות המשותפות כמקובל בין בנות ברית, ואת העצמת שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות של שתי המדינות, זאת לצד הבטחת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל באזור.

טוב יעשה ממשל ביידן אם יפסיק רק לקרוא לקידום מהלך מדיני, אלא ייזום כזה, על אפם וחמתם של נתניהו וממשלתו. הדרך הפתוחה בפני האמריקאים לקידום המהלך היא בהגשת הצעה למועצת הביטחון של האו"ם

ייתכן שמדובר בהצעות מרחיקות לכת, אבל הנשיא ביידן הוכיח את עצמו לאורך השנים כאדם וכמנהיג שלא נרתע מקידומם של שינויים גדולים. ההחלטה הזו, גם אם בתחילה תתקבל למורת רוחה של ממשלת ישראל, יהיה בה כדי לקדם השגתם של שני היעדים החשובים ביותר לישראל, לארצות הברית ולעולם החופשי – בניית עתיד של שלום ובטחון לישראלים ולפלסטינים ויציבות לאזור.

אם בתכנית כזו יהא כדי להביא גם לחיזוק מעמדו של ביידן במטרה למנוע חזרתו לבית הלבן של טראמפ, תהיה בכך תרומה חשובה להפחתת הסכנה לדמוקרטיה האמריקאית ולשלום העולם כולו.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.