הסיקור התקשורתי אודות המלצות וועדת החקירה לאסון מירון עוסק רבות באחריות האישית של בעלי התפקידים השונים והמלצות על עתידם הפוליטי-מקצועי.

אלא שמלבד הפרק העוסק בהמלצות אלו, דוח ועדת החקירה מגולל בפנינו, על פני 320 עמודים, רצף של אירועים המציגים בעיה מערכתית קשה בה המנגנון הממשלתי מוזנח ומשותק.

מלבד הפרק העוסק בהמלצות לגבי אחריותם של בעלי התפקידים, דוח ועדת החקירה מגולל בפנינו, על פני 320 עמודים, רצף אירועים המציגים בעיה מערכתית קשה -מנגנון ממשלתי מוזנח ומשותק

אפתח בסעיף 14 לדוח, המספק הצצה למקרה, אחד מיני רבים, במסגרתו משרדי ממשלה מתעלמים, הלכה למעשה, מהחלטות של מדיניות. מדובר בבחינת אחריותו של משרד העבודה במסגרת החוק לרישוי עסקים. חוק רישוי עסקים נמצא באחריותו של שר הפנים, אולם החוק מטיל אחריות על שר העבודה, שאחראי על בטיחות של הנמצאים בעסק וסביבתו.

לאחר אסון ערד, התעוררה מחלוקת בין המשטרה למשרד העבודה בעניין האחריות, כאשר במחלוקת זו הכריע היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד מני מזוז, כי משרד העבודה אחראי על בטיחות הנמצאים במקום העסק.

התנגדות משרד העבודה הובילה לכך שלא הוצא צו רישוי עסקים עד לאסון ואף לאחריו. בחודש ינואר 2022 פנתה הוועדה למשרד העבודה לקבל דוח על הצעדים שננקטו למימוש אחריותו ולהלן המסקנה:

"במשך כמעט 30 שנה עשה משרד העבודה כל שלאל ידו כדי להרחיק את עצמו מהנושא וסירב לממש את אחריותו".

גורל יישומן של החלטות מדיניות של ממשלת ישראל נקבע באופן שרירותי. פעמים רבות, מלבד כותרות בעיתונים, ההחלטות אינן מקודמות.

המקרה של משרד העבודה הוא מקרה אחד בו המשרד איננו מיישם את מדיניות החוק, אבל כאשר אנחנו בוחנים את יישומן של החלטות הממשלה, ניכר כי מצבנו חמור שבעתיים.

בינואר 2022 פנתה הוועדה למשרד העבודה לקבל דוח על צעדי מימוש אחריותו ולהלן המסקנה: "במשך כמעט 30 שנה עשה משרד העבודה כל שלאל ידו כדי להרחיק את עצמו מהנושא וסירב לממש את אחריותו"

אצטט בשנית מדוח הוועדה:

"תופעה נוספת שנתקלנו בה לא אחת במהלך עבודתנו היא יצירת מראית עין – חזות שהיא לכאורה תקינה אך מסתירה מציאות לקויה ורוויית כשלים".

למען הדגשת חומרת הדבר עשתה הוועדה שימוש בביטוי: "ישראבלוף".

אם ישנו מקום בו מראית העין מתגלה – זה בהחלטות ממשלה ובהיעדר יישומן. בעניין קיום ההילולה בל"ג בעומר בהר מירון התקבלו במהלך השנים מספר החלטות ממשלה, אך יישומן נעדר מסדר היום. התקבלה החלטת ממשלה אחת, לאחריה אחרת, זו התגברה על זו, אך דבר ממשי לא התקדם.

לפני עשור, התחלנו במרכז להעצמת האזרח לבצע ניטור על החלטות הממשלה. המטרה הינה לבחון אילו סעיפי החלטות ממשלה מבוצעים ואילו לא. הסתבר לנו שהממשלה מחליטה, קובעת סדר יום לאומי וממשלתי, אבל החלטות רבות "נתקעות" במנגנון הממשלתי. הן מושפעות מחסמים במערכת כגון: חוסר תכנון וניהול, אי הקצאת תקציבים, וכמובן מחלוקות אין סופיות בין משרדי הממשלה.

במהלך השנים הקים משרד ראש הממשלה מנגנון למעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, במסגרתו מדווחים המשרדים על ביצוע סעיפי ההחלטות השונות. הנתון שעלה, וגם צוין בדוח ועדת החקירה, הוא כי בין 25% ל-30% מההחלטות לא מבוצעות. לשיטתנו, בהסתמך כי המנגנון בנוי על כך שמשרד מדווח על עצמו, הרי שלא מן הנמנע כי הנתונים חמורים אף יותר.

"תופעה נוספת שנתקלנו בה לא אחת במהלך עבודתנו היא יצירת מראית עין – חזות שהיא לכאורה תקינה אך מסתירה מציאות לקויה ורוויית כשלים". למען הדגשת חומרת הדבר עשתה הוועדה שימוש בביטוי: "ישראבלוף"

חברי הוועדה העלו ממצא רוחבי חשוב ביותר על התנהלותה של הרשות המבצעת ומנגנוניה וסיכמו:

"למותר להכביר מילים על החשיבות שבביצוע החלטות ממשלה".

החשיבות ביישום ההחלטות פוגשת מציאות, שבה מעמדן הנורמטיבי של החלטות הממשלה עמום, איננו מחייב ולא נאכף.

בבחינת היישום, חסם מרכזי שמנע את יישום החלטות הממשלה השונות להסדרת הכאוס בהר מירון, הוא היעדר מנגנון תיאום והכרעה בין משרדי הממשלה. היעדר מנגנון תיאום בין משרדים והכרעה בין מחלוקות, עלה כשני בשכיחותו בהשפעתו על אי-יישום החלטות ממשלה במסגרת ניתוח שערכנו להחלטות ממשלה שונות.

בכדי שהחלטת הממשלה לא תישאר רק ככותרת בעיתון אלא תהיה מסמך מחייב – יש להוביל שינוי תפיסתי ביחס למשרד ראש הממשלה. במספר דוחות של ה-OECD עולה הצורך בביסוס מנגנון מקצועי במשרד ראש הממשלה, והפיכתו לגוף מרכזי בממשלה המתאם, מתכנן ועוקב אחר ביצוע והשפעות המדיניות המתקבלת.

על הגוף הזה לקבל את דיווחי הביצוע של המשרדים ולתקף אותם, עליו להסיק מסקנות על אופן הביצוע, להתערב בעת זיהוי החסמים (גם ברמת החלטת הממשלה הבודדת וגם ברמה הרוחבית של התנהלות הממשלה) ולהיערך להשפעות המדיניות השונות.

במדינות רבות בעולם כבר הבינו את הצורך הזה והקימו יחידות מתאימות. באוסטריה ישנה יחידה פדרלית לניהול ביצועים. בארה"ב ישנה יחידה עם מטרה דומה הנושאת את השם "היחידה לניהול ביצועים וכוח אדם". יחידות אלו לא רק מנטרות אחר ביצוע החלטות ומדיניות אלא בוחנות את האפקטיביות ואת מידת השינוי שהן מייצרות.

משרד ראש הממשלה צריך להקנות כלים נוספים ליחידת המעקב, החל ממעקב איכותי על פעולות המשרדים וכלה ביכולת מדידת יעילות מדיניות הממשלה.

בכדי שהחלטת ממשלה לא תישאר רק ככותרת בעיתון, אלא תהיה מסמך מחייב – יש להוביל שינוי תפיסתי ביחס למשרד רה"מ. במספר דוחות ה-OECD עולה הצורך בביסוס מנגנון מקצועי במשרד רה"מ

הכשלים הרבים של המנגנון, לצד שקיעתו של השירות הציבורי, מחייבים לעדכן את מערכת ההפעלה של מדינת ישראל. רק כך, נוכל לייצר מנגנון ממשלתי שעובד עבורנו, האזרחים, לומד ומשתפר.

עידו פיק הוא מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, עמותה הפועלת לקידום יכולות הביצוע של הממשל בישראל והגברת האפקטיביות של המגזר הציבורי.