כתבינו מדווחים כבר חודשיים שנשארו 2 גדודים במחנות המרכז, ועוד 4 גדודי חמאס ברפיח. שאלה: מדוע צה"ל, בהנחיית הדרג המדיני המאוחד לחירום, לא מפרק את 2 הגדודים במחנות המרכז? הרי מדרום כבר פורקו גדודי חאן יונס ומצפון כבר פורקו גדודי עזה בעיר ובצפון הרצועה. במערב יש ים. אז למה?
‏
ובכן, ההיגיון האמיתי אומר, שכנראה קבוצת חטופים גדולה מוחזקת שם במחנות המרכז. לכן צה"ל לא יסכן אותם לפני שיהיה ברור אם יש או אין עסקה לשחרורם.
לכאורה הרי נערכים מבצעים חטיבתיים בביה"ח שיפא ובבתי החולים בחאן יונס. אז מה הבעיה עם 2 גדודי מחנות המרכז? ואם זו הסיבה, למה רה"מ ממשיך בנאומי הזחיחות על ניצחון מוחלט וכניסה לרפיח? מדובר כנראה בשקר מוחלט ובתעמולה בזויה על גבם של משפחות החטופים.

לקראת פעולה ברפיח – אותה מאיים, מבטיח ו"מנחה" בנימין נתניהו כבר חודשיים, צה"ל שחרר ממילואים אלפי חיילים והותיר רק 3 חטיבות ברצועה.  בתחילת המלחמה היו שם כ-20 חטיבות. זה הגיוני?

לקראת פעולה ברפיח, אותה מבטיח, מאיים, ו"מנחה" נתניהו כבר חודשיים, צה"ל שחרר ממילואים אלפי חיילים והותיר רק 3 חטיבות ברצועה.  בתחילת המלחמה היו שם כ-20 חטיבות. זה הגיוני?‏

ובכן רפיח היא עיר של כ-150 אלף תושבים. רוב הפליטים שנדדו בהוראת צה"ל מצפון הרצועה מרוכזים בשטחים פתוחים במערב רפיח וליד הים באוהלים. כניסה לרפיח הבנויה לא מחייבת הזזה של מיליון וחצי פליטים. אלא זהירות ופינוי רק של שכונות באזור הבנוי בלבד בעת הלחימה. כפי שנעשה בעיר עזה, בצפון ובחאן יונס.
‏
אז למה צה"ל לא פועל ברפיח? כנראה שגם ברפיח מוחזקים חטופים וחטופות ופעולה שם תסכן את חייהם. אבל למה שהממשלה לא תגיד זאת לציבור ותפסיק עם הספין של כיבוש רפיח? ממש כמו הספין של פירוק גדודי המרכז?

או. פה נכנסת הפוליטיקה לאסטרטגיית המלחמה. המשמעות של אמירה כזו היא שהמלחמה הסתיימה ‏ומעכשיו אנחנו רק דנים על עסקת שבויים. ממש כמו במלחמות עבר. וסיום המלחמה אומר שלחמאס נשאר כוח משמעותי ברצועה והוא גם ישלוט בה אזרחית. האם זה עונה על הבטחות הסרק לפרק את חמאס? לא. האם זה עונה על הבטחת ניצחון מוחלט? לא. כי המטרות הללו פשוט לא היו הגיוניות מלכתחילה.

גם פירוק 2+4 ‏גדודי חמאס שנותרו לא יביאו לניצחון מוחלט, כי בעזה תמיד ייוולדו ילדים שיגדלו על ברכי רעיון חמאס וההסתה במסגדים ותמיד יהיה שם נשק, מהברחות או גניבות או ייצור עצמי. כשישראל תצא מעזה, רעיון חמאס יבנה גדודי חמאס חדשים. למה לא אומרים זאת לציבור? כי ממשלת המחדל רוצה לכסות את ערוותה.

ממשלת המחדל רוצה, באמצעות ניצחון דמיוני, לחפות על אוזלת היד שבה היא נתפסה ב-7 באוקטובר ומאז. רוצה להשכיח את המחדל הנורא שהביאה על תושבי הנגב המערבי ועל אזרחי ישראל. כך הפכו סיסמאות שחצניות שהובילו למחדל, לסיסמאות שמשכפלות את עצמן כעת שוב. כי הרי הממשלה הזו לא יודעת לעשות שום דבר אחר.

כדאי להבין שהשבת החטופים כעת בעסקה, תביא בהכרח לסיום המלחמה ופירוק הממשלה בגלל חלקיה הקיצוניים. זהו האיום הגדול ביותר על חיי הממשלה. למעשה חיי הממשלה מאיימים על חיי אלפי חיילים ואזרחים. כי כל עוד היא מתנגדת לעסקה וממשיכה בלחימה – לא תהיה עסקה והלחימה לא תיגמר, לכאורה למען עסקה. כל זמן שהלחימה נמשכת גם חיי הממשלה נמשכים.

ממשלת המחדל רוצה, באמצעות ניצחון דמיוני, לחפות על אוזלת היד שבה היא נתפסה ב-7 באוקטובר ומאז. רוצה להשכיח את המחדל הנורא שהביאה על תושבי הנגב המערבי ועל אזרחי ישראל

אם מראש היו מגדירים את מטרות המלחמה באופן סביר, לא הינו נקלעים לתסבוכת מול ארה"ב והעולם.

לא, פירוק חמאס היא לא מטרה הגיונית. גם לא ניצחון מוחלט. מטרות הגיוניות הן השבת החטופים, שיקום היישובים, בניית קואליציה אזורית שלא תיתן לעזה להפוך שוב למדינת חמאס ופגיעה קשה בכוח של חמאס. אלו המטרות שהיו מונעות את המחדל שבו אנו מדשדשים ומדממים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.