מצב מקומם ומביך בעליבותו באומת הסטרט-אפ: רק 18% מהדירקטורים בחברות ההייטק הציבוריות הגדולות הן נשים. ישראל של 2024 "מתהדרת" ב"דרדרת" נתונים בכל הקשור לייצוג נשים בעמדות מפתח.

*  *  *

ב-2018 נשים היוו 8.1% מקרב המנכ"לים במשק, לעומת 3.5% ב-2023. בקרב ראשי דירקטוריונים 15% נשים ב-2018 לעומת 5.6% בלבד ב-2023. על-פי דו"ח של פירמת הייעוץ וראיית חשבון דלויט, שבחן מהו אחוז הנשים בדירקטוריונים, נמצא כי אחוז הנשים בדירקטוריונים הוא 21%. וזאת בהשוואה לאיטליה (29.3%) או נורווגיה – שם אחוז הנשים בדירקטוריונים הוא 41% (נכון לשנת 2018).

ב-2018 נשים היוו 8.1% מהמנכ"לים במשק, לעומת 3.5% בשנת 2023. בקרב ראשי דירקטוריונים – 15% הנשים ב-2018 צנחו ל-5.6% בלבד של נשים בראש דירקטוריונים בשנת 2023

מתוך 110 חברות שנסקרו היו 180 נשים חברות בדירקטוריונים – זאת כאשר קיימת חובה לייצוג של אישה אחת לפחות (!) בחברה ציבורית. ייצוג נשים "גבוה" יחסית ניתן למצוא בתעשיית הפיננסים – 27%, בקמעונאות – 25.6%, בהייטק – 23.4%, ובתעשייה המסורתית – 23.3% בלבד.

במהלך המלחמה, בנוסף לאבדות בנפש וקשיים נפשיים, חברות חוות קושי משמעותי: ירידה בתפוקות, היעדרות ומצוקה נפשית של עובדים ועובדות (מתוך דו"ח הכנסת-מרכז המחקר והמדע 16.1.24). כשמדובר על חברות גלובליות או חברות שמוכרות מחוץ לישראל, הקושי מתעצם ומושפע ישירות ממעמדה הבינלאומי של ישראל בימים אלו (דה מרקר 22.11.23)

כן, מנופפות ב"חרבות ברזל" השוויון דווקא עכשיו

עפ"י מכון פיטרסון (מכון מחקר לכלכלה בינלאומית): "חברות עם גיוון מגדרי גבוה נוטות להיות בעלות סיכוי גבוה יותר ב-21% להציג ביצועים פיננסיים מעל הממוצע". ועוד עובדה שקשה להתעלם ממנה: נוכחות אישה אחת בדירקטוריון: תוצאות טובות יותר בניהול סיכונים ויותר רווחיות.

בזמן מלחמה, כאשר קבלת ההחלטות צריכה להיות מהירה ומדויקת, גיוון מגדרי מאפשר התבוננות רחבה יותר על האתגרים והאפשרויות, ומפחית את הסיכון להחלטות חד-ממדיות ולא מדויקות: שוויון מגדרי בדירקטוריונים משפר את קבלת ההחלטות והניהול השוטף ומוכיח את עצמו ככלי קריטי להישרדות ולשגשוג ארגוני בזמן מלחמה.

גיוון מגדרי משפר הישרדות חברות במשברים כלכליים ופוליטיים

מחקר של Women and Climate Change – Gender Equality & Climate, שפורסם ב-2022 מצא שגיוון מגדרי תורם גם ליצירת אסטרטגיות משבר אפקטיביות יותר ומאפשר לחברות לשרוד ולשגשג במהלך משברים כלכליים ופוליטיים.

עפ"י מכון פיטרסון: "לחברות עם גיוון מגדרי גבוה – סיכוי גבוה ב-21% להציג ביצועים פיננסיים מעל הממוצע". כמו כן, נוכחות אישה אחת בדירקטוריון – תוצאות טובות יותר בניהול סיכונים ויותר רווחיות

המחקר מתייחס גם ליכולתן של נשים לתת תמיכה פסיכולוגית ולבסס אמון בקרב העובדים, לבנות ולשמר מערכות יחסים חזקות ואמינות. מחקרים מ-2019 של שתי חוקרות מארה"ב וחוקרת שוויצרית מצאו עוד, שכאשר נשים מעורבות בתהליכי קבלת החלטות בזמן משבר, נרשמה עלייה באמון הציבורי ובשיתוף פעולה בין האזרחים לרשויות בזמן מלחמה.

אז איך ייתכן שאישה אחת בלבד מכהנת כמנכ"לית משרד ממשלתי, ומיעוט מתמיה לא פחות יושב סביב שולחנות הנהלה? ישראל הכל-יודעת-הכי-טוב-לבד – נתונים מחקריים מרשימים פחות. עובדה.

אישה אחת בדירקטוריון – תשואה גבוהה יותר על הון עצמי ושולי רווח גבוהים יותר

נוכחותן של נשים בדירקטוריונים מהווה השראה לדורות הבאים של מנהלות ומנהיגות. נשים מובילות נשים נוספות לשאוף לתפקידים בכירים ולהוביל בארגון. עמידות נשית במצבי משבר מובילה לשיפור בביצועים פיננסיים. המחקר של קרדיט סוויס מראה, שחברות עם אישה אחת לפחות בדירקטוריון משיגות תשואה גבוהה יותר על ההון העצמי (ROE) ושולי רווח גבוהים יותר. השיפור בביצועים הפיננסיים מאפשר לחברות לעמידות טובה יותר במצבי משבר כמו מלחמה.

דרישה ל-50% ייצוג נשי בדירקטוריונים

שוויון מגדרי בדירקטוריונים אינו רק עניין של צדק חברתי, אלא גם כלי משמעותי להבטחת חוסן וביטחון בזמן מלחמה ומשבר, התורם לניהול סיכונים טוב יותר, לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות ולבניית אמון חזק עם העובדים.ות והקהילה. לפיכך, חברות וארגונים חייבים לפעול באופן אקטיבי לשילוב נשים בדירקטוריונים, וליהנות מהיתרונות המשמעותיים שהן מביאות עמן, במיוחד בזמני משבר ומלחמה.

*  *  *

נחושות ומזויינות במיטב הנתונים להשיב מלחמה שערה. העובדות לעיל, לצד מיעוט מספרן של נשים בעמדות בכירות ובצוותי קבלת החלטות, לא מותיר בידינו ברירה. כן, אנחנו גאות, מחד, בכל ההישגים שניכסנו לעצמנו בכלל ובמלחמה בפרט, ומאידך אנו צנועות מכדי להתווכח עם נתוני מחקרים. החלטנו – לא ניפול עוד בין "הכיסאות". נתפוס לנו מקום של כבוד.

פו

מיכל מטס ליטמנוביץ'- מייסדת ומנכ"לית משותפת של "עבודה שווה" ושותפה בכנס "כיסא משלך" – ייצוג שוויוני לנשים בשולחן הדירקטוריון שנערך בכנסת ב-2 ביולי 2024, והקראת הצעת החוק בנושא של חה"כ מטי צרפתי-הרכבי.