בראשית הציונות ועד שנות השמונים של המאה העשרים היה לחקלאות מקום מיוחד באתוס הציוני. בניגוד גמור למדינות לאום מודרניות אחרות, שאימצו את המהפכה התעשייתית והפנו משאביהם מן השדה אל עבר המפעל – הציונות בחרה לעצמה נתיב אחר.
על אף היותה של הציונות תנועה מודרנית, בחרה הציונות את החקלאות כפרקטיקה מרכזית של התנועה. לחקלאות היו יתרונות רבים עבור התנועה ששאפה להקים בית מדיני, ביניהן פיזור האוכלוסייה, יישוב גבולות, ביטחון מזון, יצירת מקומות תעסוקה ועוד. לא בכדי, הסטרטאפים הראשונים של ישראל יכולים להיחשב הקיבוץ והמושב, שתי צורות ישוב חקלאיות ייחודיות שפותחו בישראל.
ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.
בהקשר של כוונת ממשלת ישראל להשיג "ניצחון מוחלט" וסירובה לדון על "היום שאחרי" במלחמת המבול בחמאס ובעזה, אולי ראוי להיזכר בדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי לפני כמאה שנים בספרו "שמשון". ז'בוטינסקי הביא את דבריו של הקשיש החכם משעלבים, שלח בן-יובל, לשמשון, לאחר שזה נקט פעולה צבאית כדי להחזיר לאנשי שעלבים את כל ראשי העדר שגנבו מהם אנשי הכפר חרש שבשבט בנימין. השיח נפתח בהערה ובעקיצה של שלח, הקשיש החכם, לשמשון, שהוא (=שלח) לא זכה לראות, וכנראה גם לא יראה, איש שהוא גם רב-כוח וגם חכם.
שמשון, הידוע בכך שהוא רב-כוח, חוקר את שלח החכם: "ומה היה עושה חכם?"
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
רב בישראל הוא מינוי פוליטי. ספק אם נותרו רבנים שהם במעמדם רק מכוח גדולתם בתורה. אמור לי מי אתה ואומר לך מיהו פטרונך. מי שאחראי לחלוקת הכוח הברוטלית הזאת הן המפלגות החרדיות והדתיות, שחילקו ביניהן לאחרונה את עוגת הרבנות ובתי הדין הרבניים.
מדובר במערכת משומנת של ג'ובים בשכר שערורייתי, שעלתה על גדותיה עד שלא נותר בה מקום לאלוהים. הדת אינה ערובה מפני משחיתיה. משרה רבנית היא תוצאה של יחצנות ואינה בהכרח תוצאת בקיאות במוסר ובהלכה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינת ישראל החליטה (לא בהחלטה מסודרת) לחסל את החקלאות בישראל. שום דבר לא יחזיר את ההתיישבות החקלאית לאתוס הישראלי. לצעיר ישראלי שרוצה להיות חקלאי אין שום סיכוי לשרוד את הפקידות הממשלתית. הרוצה לעסוק בחקלאות צריך לעמוד מול מגוון רחב של משרדים ממשלתיים שכולם וכל אחד בנפרד, שמו למטרה לחסל את החקלאות. להלן רשימת המשרדים הרגולטורים מולם עומדים החקלאים. (מתנצל מראש אם שכחתי מישהו) רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות (או איך שקוראים לו עכשיו), משרד איכות הסביבה, רשות האוכלוסין, ועדת התכנון המחוזית, ועדת התכנון המקומית והמועצה האזורית. חוץ ממשרדים אלו החקלאי צריך גם לעמוד מול הסוכנות היהודית (רק חלק מהחקלאים), רשם האגודות השיתופיות (מושבים וקיבוצים). למרות שחלקם תפקידם לקדם את החקלאות הם פועלים כנגד החקלאים. כל חידוש בחקלאות עובר ביקורת שיפוטית בשלב זה או אחר כשהחוקים מיועדים למציאות של 30-40 שנה אחורה.
לא פלא שמספר החקלאים נמצא בירידה מתמדת.