בראשית הציונות ועד שנות השמונים של המאה העשרים היה לחקלאות מקום מיוחד באתוס הציוני. בניגוד גמור למדינות לאום מודרניות אחרות, שאימצו את המהפכה התעשייתית והפנו משאביהם מן השדה אל עבר המפעל – הציונות בחרה לעצמה נתיב אחר.
על אף היותה של הציונות תנועה מודרנית, בחרה הציונות את החקלאות כפרקטיקה מרכזית של התנועה. לחקלאות היו יתרונות רבים עבור התנועה ששאפה להקים בית מדיני, ביניהן פיזור האוכלוסייה, יישוב גבולות, ביטחון מזון, יצירת מקומות תעסוקה ועוד. לא בכדי, הסטרטאפים הראשונים של ישראל יכולים להיחשב הקיבוץ והמושב, שתי צורות ישוב חקלאיות ייחודיות שפותחו בישראל.
ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.
לאף אחד לא אכפת מסגני נשיא, גם לא מהעימות ביניהם
בערב השנה החדשה ניתן לקבוע, כי הישרדותה של ישראל אינה עוד מובנת מאליה. הבטחת הישרדותה היא המשימה הדחופה ביותר אחרי המלחמה, ושאר הנושאים ידחקו לשוליים.
נפרדנו השנה ממדיניות ה"שקט ייענה בשקט". שילמנו מחיר כבד כדי לצרוב בעומק תודעתנו כי בטרור מטפלים מהר ובנחישות לפני שהוא הופך לסכנה קיומית. כדי לשרוד בטירוף המערכות המזרח-תיכוני יש לבצע תפנית חדה בדרכנו ולהשתחרר מהתפיסה שהזמן פועל לטובתנו.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
בדרום לבנון התחילה הכניסה הקרקעית אחרי סיכום עם ארצות הברית שהיא תהיה מוגבלת בעומק השטח, וכי צה"ל לא יישאר ברצועה המצומצמת לאורך זמן, אלא ייסוג כאשר ישלים את משימתו להבטיח את חזרתם של תושבי הצפון לביתם.
בפרמטרים האלה יהיה אפשר להגדיר את התמרון הקרקעי כהגנה עצמית ולא ככיבוש. נאחל לחיילינו שישלימו את המשימה בשלום, ויחזרו שלמים ובריאים לבתיהם. זאת לא אמורה להיות פעולה פשוטה, כי האזור שורץ מנהרות עמוסות בנשק רב, ויש לתמרן שם בזהירות.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
כתבנו בדרום כובש את הצפון
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דברים כדורבנות. תודה, אבנר הופשטיין. הגיע הזמן שמישהו באמת יוציא את האוויר החכם מהכתבים השדרנים ומאכלסי הפנלים היומרניים שכולם חכמים ונבונים ויודעי הכול, חוץ מקצת צניעות. פנצ'ור הבלונים האלה יעשה רק טוב לנו, צופי הטלוויזיה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינת ישראל החליטה (לא בהחלטה מסודרת) לחסל את החקלאות בישראל. שום דבר לא יחזיר את ההתיישבות החקלאית לאתוס הישראלי. לצעיר ישראלי שרוצה להיות חקלאי אין שום סיכוי לשרוד את הפקידות הממשלתית. הרוצה לעסוק בחקלאות צריך לעמוד מול מגוון רחב של משרדים ממשלתיים שכולם וכל אחד בנפרד, שמו למטרה לחסל את החקלאות. להלן רשימת המשרדים הרגולטורים מולם עומדים החקלאים. (מתנצל מראש אם שכחתי מישהו) רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות (או איך שקוראים לו עכשיו), משרד איכות הסביבה, רשות האוכלוסין, ועדת התכנון המחוזית, ועדת התכנון המקומית והמועצה האזורית. חוץ ממשרדים אלו החקלאי צריך גם לעמוד מול הסוכנות היהודית (רק חלק מהחקלאים), רשם האגודות השיתופיות (מושבים וקיבוצים). למרות שחלקם תפקידם לקדם את החקלאות הם פועלים כנגד החקלאים. כל חידוש בחקלאות עובר ביקורת שיפוטית בשלב זה או אחר כשהחוקים מיועדים למציאות של 30-40 שנה אחורה.
לא פלא שמספר החקלאים נמצא בירידה מתמדת.