בימים שאחרי השבעה באוקטובר עלו בישראל קולות רבים אשר השתמשו בהמשגה ובסמלים של השואה כדי לתאר את אירועי הטבח הנוראי של השבעה באוקטובר. דוגמה בולטת לכך היא הופעתו של גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם עם תלאי צהוב במליאת האו"ם.

עברה רק שנה מאז אותם אירועים ונדמה שיש מי שמבקש לעצב נרטיב אחר לטבח הנורא ולמלחמה שבאה בעקבותיו. כך, לדוגמה, בנימין נתניהו חתם לאחרונה בספר המבקרים של הכנסת "לזכרם של יקירינו וגיבורינו שנפלו ביום שחור ובמלחמת התקומה שבאה בעקבותיו".

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

בראשית הציונות ועד שנות השמונים של המאה העשרים היה לחקלאות מקום מיוחד באתוס הציוני. בניגוד גמור למדינות לאום מודרניות אחרות, שאימצו את המהפכה התעשייתית והפנו משאביהם מן השדה אל עבר המפעל – הציונות בחרה לעצמה נתיב אחר.

על אף היותה של הציונות תנועה מודרנית, בחרה הציונות את החקלאות כפרקטיקה מרכזית של התנועה. לחקלאות היו יתרונות רבים עבור התנועה ששאפה להקים בית מדיני, ביניהן פיזור האוכלוסייה, יישוב גבולות, ביטחון מזון, יצירת מקומות תעסוקה ועוד. לא בכדי, הסטרטאפים הראשונים של ישראל יכולים להיחשב הקיבוץ והמושב, שתי צורות ישוב חקלאיות ייחודיות שפותחו בישראל.

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

ב-7 באוקטובר חוותה ישראל מתקפה רצחנית, שרובה כוונה לעבר ישובים חקלאיים – קיבוצי ומושבי העוטף, וחלקה לעבר ערי הפריפריה שדרות ואופקים. אבקש לעמוד על הקשר ההיסטורי בין חקלאות, פריפריה וביטחון – קשר שהיה ברור בעבר ושב וקיבל תוקף במאורעות הדמים האחרונים.

בראש פינה, בפתח תקווה, בחדרה, במרחביה, בדגניה ובנהלל – ראשיתו של החלום הציוני כרך בצורה מובהקת את העשייה החקלאית כתנאי להגשמתו. זאת ועוד, צריך להבין שההקשר הזה בין החקלאות לבין תפיסת תקומת הלאום היה הפוך למגמה החברתית בעולם המערבי: בעוד כל מדינות אירופה והמערב החלו בסוף המאה ה-19 מגמה של נטישת החקלאות ומעבר לתעשייה, התנועה הציונית, שזרעה בתקופה זאת את זרעיה הראשונים, בחרה במגמה הפוכה.

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

"יש לך סרפדת", הכריז הרופא. "תגובה אלרגית, אני לא יודע להגיד למה, אני אתן לך טיפול תרופתי אבל תצטרכי לאבחן זאת במרפאת אלרגיות".

*  *  *

נסיבות החיים הביאו אותי במהלך השבועות האחרונים להגיע למרפאת חירום. זה היה אחרי לילה עם התראות חוזרות וביקורים במקלט, הצלחתי לחזור לישון (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אבל אחרי מספר שעות התעוררתי. שטפתי פנים, ובעודי מחליפה בגדים אני מבחינה שכל הגוף שלי מכוסה פריחה. החלטתי לא לחכות ונסעתי לראות רופא

הגר סידס היא כותבת תוכן ופובליציסטית במגוןן תחומים; אוכל, אופנה, תיירות, אקטואליה ופוליטיקה. הכתיבה מאפשרת לה להעביר את מה שהיא מרגישה וחושבת באופן הטוב ביותר, גם בסוגיות מורכבות יותר כמו רווקות, הגירה, יחסים בינלאומיים ואקטואליה בשילוב סאטירה, הומור וסרקסזם.

"חיילים רוקדים ושרים זה לא פשע מלחמה, לא משנה מה הם שרים. במידה שחיילים מסוימים עברו על חוקי המלחמה הדבר יידון במערכת המשפט הישראלית…. מעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל חבר כנסת או שר קובעים מדיניות, ומעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל אמירה כעוסה שווה ערך למדיניות שמתממשת".  

בדבריו אלו בבית הדין הבינלאומי בהאג, התייחס פרופסור מלקום שאו, מי שנשכר לעמוד בראש צוות ההגנה של ישראל בדיונים, לשלל הציטוטים שהביאה התביעה של פוליטיקאים, חיילים ואפילו זמרים.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.