בימים שאחרי השבעה באוקטובר עלו בישראל קולות רבים אשר השתמשו בהמשגה ובסמלים של השואה כדי לתאר את אירועי הטבח הנוראי של השבעה באוקטובר. דוגמה בולטת לכך היא הופעתו של גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם עם תלאי צהוב במליאת האו"ם.

עברה רק שנה מאז אותם אירועים ונדמה שיש מי שמבקש לעצב נרטיב אחר לטבח הנורא ולמלחמה שבאה בעקבותיו. כך, לדוגמה, בנימין נתניהו חתם לאחרונה בספר המבקרים של הכנסת "לזכרם של יקירינו וגיבורינו שנפלו ביום שחור ובמלחמת התקומה שבאה בעקבותיו".

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

בראשית הציונות ועד שנות השמונים של המאה העשרים היה לחקלאות מקום מיוחד באתוס הציוני. בניגוד גמור למדינות לאום מודרניות אחרות, שאימצו את המהפכה התעשייתית והפנו משאביהם מן השדה אל עבר המפעל – הציונות בחרה לעצמה נתיב אחר.

על אף היותה של הציונות תנועה מודרנית, בחרה הציונות את החקלאות כפרקטיקה מרכזית של התנועה. לחקלאות היו יתרונות רבים עבור התנועה ששאפה להקים בית מדיני, ביניהן פיזור האוכלוסייה, יישוב גבולות, ביטחון מזון, יצירת מקומות תעסוקה ועוד. לא בכדי, הסטרטאפים הראשונים של ישראל יכולים להיחשב הקיבוץ והמושב, שתי צורות ישוב חקלאיות ייחודיות שפותחו בישראל.

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

ב-7 באוקטובר חוותה ישראל מתקפה רצחנית, שרובה כוונה לעבר ישובים חקלאיים – קיבוצי ומושבי העוטף, וחלקה לעבר ערי הפריפריה שדרות ואופקים. אבקש לעמוד על הקשר ההיסטורי בין חקלאות, פריפריה וביטחון – קשר שהיה ברור בעבר ושב וקיבל תוקף במאורעות הדמים האחרונים.

בראש פינה, בפתח תקווה, בחדרה, במרחביה, בדגניה ובנהלל – ראשיתו של החלום הציוני כרך בצורה מובהקת את העשייה החקלאית כתנאי להגשמתו. זאת ועוד, צריך להבין שההקשר הזה בין החקלאות לבין תפיסת תקומת הלאום היה הפוך למגמה החברתית בעולם המערבי: בעוד כל מדינות אירופה והמערב החלו בסוף המאה ה-19 מגמה של נטישת החקלאות ומעבר לתעשייה, התנועה הציונית, שזרעה בתקופה זאת את זרעיה הראשונים, בחרה במגמה הפוכה.

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

לאחרונה  משה בוגי יעלון, שר ביטחון לשעבר, העז  לומר שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה. בתגובה הוא ספג תגובות קשות. היו שרצו לשלוח אותו לכלא או לבית חולים פסיכיאטרי עם אבחנה של שגעון. היו מי שאמרו שבזקנתו הוא מבייש את נעוריו. אולי דווקא ההפך הוא הנכון.

לפי המתרחש בפוליטיקה של ימינו ברור כי לו יעלון היה אזרח פשוט, הוא היה כבר מקבל הזמנה לחקירה. העם מזועזע מהדברים ולא מבין איך אפשר לומר דברים כאלה על הצבא המוסרי שלו.

אנה גלמן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית לאקאנינית. היא מדריכה ומנחה סמינרים ומרצה על פסיכואנליזה ועל פוליטיקה של הפסיכואנליזה בזמננו.

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מקיים באופן קבוע מחקרי דעת קהל בישראל. לאורך השנים ובכל המחקרים, בודק המכון את מידת האמון להם זוכים מוסדות השלטון בקרב הציבור בישראל.

בכל המחקרים שערך המכון לחירות ואחריות, ללא יוצא מן הכלל, מבין כל מוסדות השלטון – "זוכה" הכנסת לתפוס את המקום האחרון באמון הציבור. לא ששאר המוסדות זוכים לאמון גבוה במיוחד, אבל הכנסת תמיד משתרכת מאחור ובפער ניכר מאלה שמעליה.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.