בימים שאחרי השבעה באוקטובר עלו בישראל קולות רבים אשר השתמשו בהמשגה ובסמלים של השואה כדי לתאר את אירועי הטבח הנוראי של השבעה באוקטובר. דוגמה בולטת לכך היא הופעתו של גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם עם תלאי צהוב במליאת האו"ם.

עברה רק שנה מאז אותם אירועים ונדמה שיש מי שמבקש לעצב נרטיב אחר לטבח הנורא ולמלחמה שבאה בעקבותיו. כך, לדוגמה, בנימין נתניהו חתם לאחרונה בספר המבקרים של הכנסת "לזכרם של יקירינו וגיבורינו שנפלו ביום שחור ובמלחמת התקומה שבאה בעקבותיו".

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

בראשית הציונות ועד שנות השמונים של המאה העשרים היה לחקלאות מקום מיוחד באתוס הציוני. בניגוד גמור למדינות לאום מודרניות אחרות, שאימצו את המהפכה התעשייתית והפנו משאביהם מן השדה אל עבר המפעל – הציונות בחרה לעצמה נתיב אחר.

על אף היותה של הציונות תנועה מודרנית, בחרה הציונות את החקלאות כפרקטיקה מרכזית של התנועה. לחקלאות היו יתרונות רבים עבור התנועה ששאפה להקים בית מדיני, ביניהן פיזור האוכלוסייה, יישוב גבולות, ביטחון מזון, יצירת מקומות תעסוקה ועוד. לא בכדי, הסטרטאפים הראשונים של ישראל יכולים להיחשב הקיבוץ והמושב, שתי צורות ישוב חקלאיות ייחודיות שפותחו בישראל.

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

ב-7 באוקטובר חוותה ישראל מתקפה רצחנית, שרובה כוונה לעבר ישובים חקלאיים – קיבוצי ומושבי העוטף, וחלקה לעבר ערי הפריפריה שדרות ואופקים. אבקש לעמוד על הקשר ההיסטורי בין חקלאות, פריפריה וביטחון – קשר שהיה ברור בעבר ושב וקיבל תוקף במאורעות הדמים האחרונים.

בראש פינה, בפתח תקווה, בחדרה, במרחביה, בדגניה ובנהלל – ראשיתו של החלום הציוני כרך בצורה מובהקת את העשייה החקלאית כתנאי להגשמתו. זאת ועוד, צריך להבין שההקשר הזה בין החקלאות לבין תפיסת תקומת הלאום היה הפוך למגמה החברתית בעולם המערבי: בעוד כל מדינות אירופה והמערב החלו בסוף המאה ה-19 מגמה של נטישת החקלאות ומעבר לתעשייה, התנועה הציונית, שזרעה בתקופה זאת את זרעיה הראשונים, בחרה במגמה הפוכה.

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

מ"הניצחון המוחלט" שהיה רק במוחו של בנימין נתניהו ל"כישלון המוחלט" – המציאות בכל החזיתות הפעילות – לבנון, עזה ובעיקר איראן. זה כישלון מוחלט שמסכן את עתידה של ישראל.

זהו כישלון מוחלט שהוא הרע ביותר במדרג של כישלונות מוחלטים. ישראל פשוט הושלכה לגורלה מול אויב שרק התחזק.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

בדצמבר האחרון פסק בג"ץ, שהממשלה אינה רשאית לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. תוך שעה כבר נשמעו שרים הקוראים להתעלם מהפסיקה.

כפי שניתן להבחין, בישראל מכהנת ממשלה, המורה למדינה להתעלם מבית המשפט של עצמה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.