ביחסים בינלאומיים, עשיית הדבר הנכון נדחקת לעיתים לשוליים כאשר אינטרסים אסטרטגיים עומדים על כף המאזניים. אבל זה לא חייב להיות כך. לפעמים הדבר המוסרי הוא גם כדאי.

זה המצב עם יחסי ישראל-ארמניה. למרות מערכת היחסים ההדוקה של ישראל עם אזרבייג'ן, היריבה הוותיקה של ארמניה, ירושלים חייבת להעביר מסר נחוץ של מדיניות חוץ מונעת ערכית על ידי הכרה ברצח העם הארמני ופתיחת שגרירות בירוואן, בירתם.

למרות מערכת היחסים ההדוקה של ישראל ואזרבייג'ן, היריבה הוותיקה של ארמניה, ירושלים חייבת להעביר מסר נחוץ של מדיניות חוץ מונעת ערכית, על ידי הכרה ברצח העם הארמני ופתיחת שגרירות בירוואן, בירתם

כן, אזרבייג'ן לא תהיה מרוצה. באקו מספקת לישראל נפט ורוכשת אמצעי לחימה מתקדמים, ומעניקה לישראל קו קדמי מול איראן. אבל אזרבייג'ן תבין, כי היחסים עם ישראל הם דו-כיווניים וגם אזרבייג'ן מרוויחה מהם.

לישראל וארמניה יש יותר מאפיינים משותפים ממה שנראה לעין. שתי האומות הן תרבויות לא-מוסלמיות בפריפריה של אזור מוסלמי ברובו. שתיהן עברו טרגדיות היסטוריות עצומות וניצלו מכמעט-השמדה – ארמנים במהלך רצח העם של 1915, ויהודים במהלך השואה. ההכרה של ישראל ברצח העם הארמני תהיה, במובנים רבים, אישור מוסרי של היסטוריה משותפת, מתוך הכרה בסבלו של עם אחר שעמו היא חולקת זיקה עמוקה.

החשבון המדיני מאחורי ההיסוס של ישראל היה נעוץ בעבר בקשרים האסטרטגיים שלה עם טורקיה, לא רק עם אזרבייג'ן. ההכרה ברצח העם בעבר הייתה עלולה בעבר לסכן את היחסים עם טורקיה, בעלת ברית חברה בנאט"ו ושחקנית מרכזית אזורית.

אבל מעמדה של טורקיה בתחשיב מדיניות החוץ של ישראל השתנה באופן דרסטי, במיוחד תחת ממשלתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. דבריו המקוממים בשנים האחרונות, כולל השוואת ראש ממשלת ישראל לאדולף היטלר ותמיכתו הבלתי מוגבלת בחמאס, הובילו למתח רציני ביחסים. אין סיבה שישראל תחשוש מנקמה טורקית על ההכרה ברצח העם הארמני. למעשה, נקיטת צעד כזה תשלח מסר נחוץ לאנקרה.

לישראל וארמניה יש יותר מאפיינים משותפים ממה שנראה לעין. שתי האומות הן תרבויות לא-מוסלמיות בפריפריה של אזור מוסלמי ברובו. שתיהן עברו טרגדיות היסטוריות עצומות וניצלו מכמעט-השמדה

התמיכה הצבאית של ישראל באזרבייג'ן לצד טורקיה ופקיסטן, בזמן שכל מדינות המערב נמנעו מכך – תמיכה שתרמה לטיהור האתני של ארמנים בנגורנו-קרבאך בספטמבר 2023 – הטילה צל על מעמדה המוסרי של ישראל. מהלך מאזן יהיה פתיחת שגרירות בארמניה והכרה ברצח העם, ששניהם יכולים לאשר מחדש את מחויבותה של ישראל לצדק היסטורי מבלי לסכן בריתות אסטרטגיות.

יתרה מכך, כאשר ישראל מבקרת את ארמניה על ההכרה בפלסטין, טוב תעשה אם תזכור שאזרבייג'ן עצמה הכירה בפלסטין כבר ב-1992. ישראל ניהלה את יחסיה עם באקו מבלי להפוך את פלסטין לנקודת מחלוקת, ולכן היא לא צריכה להחיל סטנדרטים כפולים כשזה מגיע. לירוואן.

מנקודת מבט לוגיסטית ועלותית, פתיחת שגרירות בירוואן היא השקעה נמוכה יחסית, והחשיבות הסמלית של יצירת קשרים דיפלומטיים רשמיים שם גוברת בהרבה על העלויות. המהלך גם יסלול את הדרך לשיתוף פעולה כלכלי חזק יותר, במיוחד במגזר ההייטק הצומח של ארמניה, שבו ישראל מצטיינת ויכולה להציע תמיכה רבת ערך. כמדינה דמוקרטית צעירה, לארמניה יש הרבה מה ללמוד מניסיונה של ישראל בבניית כלכלה עמידה מונעת חדשנות וטכנולוגיה. לישראל שמור תפקיד המנטור.

יש גם קשר היסטורי מתמשך בין שני העמים. הרובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים מהווה עדות למערכת היחסים השורשית בין ארמנים ליהודים. שני העמים עמדו בסערות ההיסטוריה, שרדו את האיומים הקיומיים ושימרו את תרבותם וזהותם. ההכרה ברצח העם הארמני תהיה מחווה עמוקה של סולידריות בין שני עמים עתיקים שמבינים את זוועות הרדיפה והעקירה.

בסופו של דבר, לישראל יש הזדמנות לכייל מחדש את מדיניות החוץ שלה בדרום הקווקז. על ידי הכרה ברצח העם הארמני ופתיחת שגרירות בירוואן, ישראל יכולה להוכיח שהיא מייצגת צדק, זיכרון היסטורי, ואת העקרונות שעליהם הושתתה.

לישראל יש הזדמנות לכייל מחדש את מדיניות החוץ שלה בדרום הקווקז. על ידי הכרה ברצח העם הארמני ופתיחת שגרירות בירוואן, ישראל תוכיח שהיא מייצגת צדק, זיכרון היסטורי, ואת העקרונות עליהם הושתתה

פעולה זו תצריך הקרבה מועטה במונחים של ריאל-פוליטיק, תוך העברת מסר קריטי לטורקיה ואישור מחדש של המנהיגות המוסרית של ישראל על הבמה העולמית.

בואו נעשה את הדבר הנכון בשנת תשפ"ה.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.