JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר זהר ניר: מאבק המכללות הטכנולוגיות הוא מאבק למען השוויון | זמן ישראל

מאבק המכללות הטכנולוגיות הוא מאבק למען השוויון

הפגנות סטודנטים מהמכללה למנהל נגד שר האוצר, 2018 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
יונתן זינדל / פלאש90
הפגנות סטודנטים מהמכללה למנהל נגד שר האוצר, 2018

לאחר כשבועיים של שביתה במכללות הטכנולוגיות, החליטו ראשי המכללות להשהות את השביתה לטובת משא ומתן מואץ עם משרד האוצר. השביתה, שהוקפאה לעת עתה, היא הכרחית וצודקת לנוכח תוכנית האוצר לקצץ כ-40% מתקציב המכללות הטכנולוגיות, דבר שעלול להוביל להחרבת ההשכלה הטכנולוגית במדינת ישראל.

*  *  *

דווקא המאבק הזה, המבוססת על עיקרון הצדק החלוקתי בין מרכז לפריפריה בתחום ההשכלה, הוא המוצדק ביותר במאבקי החברה הישראלית בימינו אלה.

דווקא המאבק הזה של 27 מכללות טכנולוגיות ברחבי הארץ, המבוססת על עיקרון הצדק החלוקתי בין מרכז לפריפריה בתחום ההשכלה, הוא המוצדק ביותר במאבקי החברה הישראלית בימינו אלה

"גיוון מגדל השן", כשם ספרם של סיגל נגר-רון, מוטי גיגי ותמי רזי, נשאר בגדר ציפייה או חלום בהתייחס לפערים שבין סבסוד ההשכלה האקדמית, לו זוכות האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בערי המרכז, אל מול המכללות הטכנולוגיות השוכנות כמעט כולן בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל.

האין זה מחויב ערכית וחברתית, כי אותה אוכלוסייה המתגוררת ב"שוליים" תזכה יום אחד לשוויון ההזדמנויות מול תושבי המרכז?

ההשבתה הייתה פועל יוצא של דיכוי תקציבי מתמשך של המכללות הטכנולוגיות, וחוסר הבנה מנהלתי של הפעלת מוסדות להשכלה הטכנולוגית, שם הטוש והלוח החביבים על רוב הפקולטות באקדמיה מתחלפים לא פעם במעבדות יקרות ערך, ציוד ותשתיות מורכבות.

מערכת שבה מרבית המרצים מגיעים מעולמות התעשייה במכללות הטכנולוגיות, על מנת לייצר בוגרים הנדסאים מותאמי צרכי משק, בתחומים מגוונים כמו ביטחון, חשמל, מים ובניין, אלקטרוניקה, מחשבים ומכונות לצד אדריכלות, עיצוב ומדיה דיגיטלית.

נכון להיום, מדברים על מחסור של למעלה מ-13,000 הנדסאים. איך צרכי המשק הללו מתכתבים עם חניקה שיטתית של המערכת להשכלה הטכנולוגית?

לפי נוסחת התקצוב הקיימת, סטודנט במכללה טכנולוגית יתוקצב בסכום הזעום של 12 אלף ₪ בשנה, כשליש מהתקצוב לסטודנט במערכת האקדמית (סטודנט בפקולטה להנדסה במוסדות להשכלה גבוהה מתוקצב בין 37 ל-56 אלף ₪).

הפער הזה מתקיים אף שמשרדי הממשלה מודעים למחקרים המוכיחים שסטודנט במסלולי הנדסאים משתלב היטב בשוק העבודה ותורם לצמיחה ולפריון המשק, יותר מסטודנטים לתארים אקדמיים אחרים.

המאבק הוא תוצאת דיכוי תקציבי מתמשך של המכללות הטכנולוגיות. נכון להיום, מדברים על מחסור של למעלה מ-13,000 הנדסאים. איך צרכי המשק מתכתבים עם חניקה שיטתית של המערכת להשכלה הטכנולוגית?

כשמסתכלים על התמונה הרחבה – הנדסאים, המהווים היום כ-12% מסך הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, מתוקצבים בפחות מ-3% מסך התקציב המופנה להשכלה הגבוהה. למרבה האבסורד, במקום לחזק את ההשכלה הטכנולוגית המורעבת תקציבית כבר שנים, האוצר מתכוון לחתוך מעל 40% מהתקציב המיועד למכללות הטכנולוגיות.

אז מדוע מחריפה האפליה כלפי ההשכלה הטכנולוגית? אולי כי המכללות הטכנולוגיות לא כפופות למל"ג? אולי כי ההשכלה הטכנולוגית שבויה בחיבור עם משרד העבודה, ושם אין "חוזי העסקה נצורים", כפי שקיים באקדמיה?

כיצד ניתן להסביר את הפער שבין עלות שעת עבודה של ד"ר באקדמיה, 530 ₪, עלות שעת עבודה אקדמית, מול 150 ₪ עלות לשעה של מקבילו במכללה הטכנולוגית? האם מישהו מדד את הפריון של תוצרי האקדמיה אל מול הפריון של תוצרי המערכת הטכנולוגית? אולי שם נעוץ ההסבר? בדיוק הפוך! דוח הכלכלן הראשי לצד מחקרים נוספים מוכיחים כי תרומתם של ההנדסאים בוגרי ההשכלה הטכנולוגית לפריון משמעותית ביותר וגבוהה מזו של מרבית בוגרי התארים האקדמיים (מבלי להפחית או לזלזל בתרומה שלהם).

זאת עוד לפני שהזכרנו את תרומתם הייחודית של ההנדסאים מתחילת המלחמה: בוגרי ההשכלה הטכנולוגית פועלים ועובדים בתעשיות ביטחוניות ואזרחיות, ומנצלים את הכישורים והידע שלהם להתמודדות עם אתגרי השיקום של נזקי המלחמה, בכל רחבי הארץ.

בימים בהם נחלשת עוצמת התארים האקדמיים בעולם משלל סיבות, מתחזקת דווקא עוצמתם של בעלי הניסיון, אלו שמסיימים לימודים בשילוב סטאז', אלו שבוחרים להתחיל את מסלול הקריירה שלהם מרצפת הייצור – בכל עולמות התוכן הטכנולוגיים – בידיעה שלאחר לימודיהם יובילו את התעשייה הישראלית ותהיה להם תרומה מכרעת לחברה ולמדינה.

כיצד ניתן להסביר את הפער בין עלות שעת עבודה של ד"ר באקדמיה, 530 ₪, מול 150 ₪ עלות לשעה של מקבילו במכללה הטכנולוגית? האם מישהו מדד את פריון תוצרי האקדמיה מול פריון תוצרי המערכת הטכנולוגית?

זה הזמן לתקן את העוול ההיסטורי. זה נכון מוסרית, זה נכון כלכלית, וזה נכון לעתיד של כולנו. דווקא בימים של סדר יום חדש בזירות הרבות בארצנו, שווה לנצל את המומנטום לשינוי תודעתי שעליו, אין ספק, לא קיימת מחלוקת. לאזרחי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית מגיע. בשלה השעה לצדק חלוקתי, שיבוא לידי ביטוי בהפסקת האפליה המתמשכת נגד ההשכלה הטכנולוגית.

 

הכותב הוא ד"ר זהר ניר, הממונה האקדמי וראש מגמת המכינות במכללה הטכנולוגית באר שבע

 

 

ד"ר זהר ניר הוא הממונה האקדמי וראש מגמת המכינות במכללה הטכנולוגית באר שבע.

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 647 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 15 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.