אם יחיא סנוואר היה עומד על הגדר ב־7 באוקטובר בשעה 06:00 ומבשר על הכוונה לתקוף, ייתכן שההנהגה הישראלית לא הייתה לוקחת את דבריו ברצינות רבה

*  *  *

ביום ה-7 באוקטובר 2023, ישראל חוותה את אחת ההתקפות הקשות בתולדותיה, כאשר חמאס, ארגון טרור קיצוני, חדר לשטחה וגרם לאובדן חיים רב. אירועים כואבים אלו מדגימים באופן חד את תופעת הראייה הבררנית, שבה אנשים — כולל מנהיגים ומקבלי החלטות — בוחרים לראות מציאות מסוימת, ומעריכים לא נכון את האיומים שסביבם.

אירועים כואבים כמו מתקפת ה-7/10 מדגימים את תופעת הראייה הבררנית, שבה אנשים — כולל מנהיגים ומקבלי החלטות — בוחרים לראות מציאות מסוימת, ומעריכים לא נכון את האיומים סביבם

הראייה הבררנית היא תופעה פסיכולוגית, שבה אנשים נוטים לבחור במידע המתחבר לאמונותיהם הקודמות, תוך דחייה של נתונים או תובנות שסותרות את האמונות הללו. תופעה זו יכולה להיווצר מתוך צורך פסיכולוגי להרגיש ביטחון, במיוחד במצבים שבהם קיימת תחושת איום או חשש.

במהלך השנים האחרונות, בישראל התפתחה תחושת ביטחון לאומית, וההנהגה נטתה להתמקד בנושאים שמחזקים את התחושה הזו, במקום לבחון את המציאות המורכבת שבה קיימים איומים ממשיים.

במקרים רבים, ההנהגה התעלמה מהמידע המודיעיני שהצביע על בעיות בגבול, כולל אזהרות על פעילות חריגה והגברת הכנות מצד חמאס. על אף התחושות השגויות, חמאס מעולם לא שינה את כוונתו לחסל את ישראל.

דוחות מודיעין שסיפקו למקבלי החלטות תמונה מדויקת יותר על הכוונות והפעולות של חמאס, עדות להיערכות המתמשכת של הארגון, נותרו במידה רבה ללא התייחסות מספקת. תצפיות שהתריעו על עלייה בפעילות המיליטנטית בגבול לא זכו להתייחסות ההולמת, וההכנות לקראת הפגיעות נותרו חסרות קונקרטיות.

במקרה קונקרטי, אם יחיא סנוואר היה עומד על הגדר ביום שישי, 7 באוקטובר, בשעה 06:00 ומבשר על הכוונה שלו לתקוף, ייתכן שההנהגה הישראלית לא הייתה לוקחת את דבריו ברצינות רבה. תופעת הראייה הבררנית יכולה להוביל אנשים לא להתייחס לאזהרות ולראות רק את מה שהם רוצים לראות, תוך התעלמות מהאמת העגומה.

במהלך השנים האחרונות, בישראל התפתחה תחושת ביטחון לאומית, וההנהגה נטתה להתמקד בנושאים שמחזקים את התחושה הזו, במקום לבחון את המציאות המורכבת שבה קיימים איומים ממשיים

אירועי 7 באוקטובר 2023 מציבים תזכורת קשה לכך שראייה בררנית יכולה להוביל לכישלונות חמורים בהבנת האיומים הקיימים. המידע המודיעיני שנמצא בידיהם של מקבלי ההחלטות חייב היה להיתפס ברצינות. היכולת להתמודד עם המציאות המורכבת והכואבת היא הכרחית לביטחון המדינה.

על מנת להתמודד עם בעיות עתידיות ולהתכונן לאיומים המתהווים, יש צורך באומץ להכיר במציאות המורכבת ולשאול שאלות קשות. דחיית ההנחות המוטעות שמביאות להרס, ויכולת לראות את התמונה המלאה – הן כלים חיוניים במאבקנו להבטחת עתיד בטוח יותר.

שימוש בטכניקות של חשיבה יצירתית ועיצובית עשוי להוות כלי משמעותי עבור מקבלי החלטות להתמודד עם האתגרים המורכבים שמציב המצב הביטחוני. טכניקות כמו "אין הנחות" או "פירוק לגורמים" מאפשרות לראות את המציאות מזוויות חדשות, משפרות את יכולת הניתוח ומעודדות פתרונות חדשניים שמתאימים למצבים בלתי צפויים. כחלק מהקצאת משאבים למערכות מודיעיניות, תהליך השראה מחשיבה יצירתית יכול להניע לחשיפת איומים פוטנציאליים ובכך לחזק את תהליך קבלת ההחלטות.

באמצעות אנשי מקצוע המאתגרים את המצב הקיים ומבקרים בצורה יצירתית את ההנחות הפנימיות, ניתן להבין את המצב הביטחוני במדינה בצורה מקיפה ומדויקת יותר. ההמשמעות היא שעל הקובעים להוביל את מערכת הביטחון להשקיע בטכניקות חשיבה חדשות ומתקדמות ובהכשרה אנשי מקצוע שיעודדו גישה יזמית וחדשנית.

אירועי 7 באוקטובר 2023 מציבים תזכורת קשה לכך שראייה בררנית יכולה להוביל לכישלונות חמורים בהבנת האיומים הקיימים. המידע המודיעיני שנמצא בידיהם של מקבלי ההחלטות חייב היה להיתפס ברצינות

בשורה התחתונה, חשיבה יצירתית אינה רק כלי אלא הכרח בתהליכי קבלת החלטות במצבים מורכבים. היא מספקת את הכלים לאנשים ולאנשי מקצוע לראות את המציאות כפי שהיא, לאתגר הנחות ולהפיק רעיונות חדשים וחדשניים. בעידן שבו התהליכים משנים בצורה מהירה את פני החברה, השקעה בחשיבה יצירתית אינה רק הכרחית אלא קריטית להצלחה וביטחון של ישראל.

פרופ' גוין סאס הוא דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי המכללה למינהל. הוא חוקר, מרצה ומומחה בתחומי החדשנות והחשיבה היצירתית, ועובד עם החברות המובילות בארץ ובעולם. בעל תואר שלישי (.P.h.D) בחינוך וניהול מאוניברסיטת ת"א, ובוגר קורס בכירים מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.