בשנת 2012 הועברה על ידי גורמי הממשל תכנית חפאג/1200/ב' – תכנית להרחבת מתחם בתי־הזיקוק פי ארבעה. התכנית בוצעה ללא התחשבות בדעת מתנגדים, גם כשמומחים בתחומם התריעו על סכנות. התכנית תוכננה באופן "גאוני" – הקמת מתקנים ומאגרים שיגבירו את סכנת הזיהום. במקום תכנית הבראה, בקרת אוויר נקי וצמצום הזיהום, כמובטח – הזיהום יגדל משמעותית.

בפועל, היזמים עשו והגדילו בתחומי המתקנים, המאגרים, הזיהום והסכנות  משנת 2012 עד היום, 2025. האוכלוסייה "הורדמה" מהיום שהוחלט בממשלה על העברת בז"ן והמפעלים סביבו כולל מאגרי חומ"ס (חומרים מסוכנים), גם כאשר שכחו לנקוב בתאריך בו יקרו הדברים. וכשכבר נקבו בתאריכי ביצוע – מומחים רבים מטילים ספק ביכולת העמידה בזמנים.

בפועל – לא החלו עדיין בשלבי הכנה אפילו להעברת המתקנים. הכל קרה על הנייר בלבד. ועדיין כל אירוע של תקלה מקומית (היו רבים כאלה במהלך השנים הנ"ל) יכול להתפתח למגה אירוע ברמת אסון לאומי בצפון, ועדיין התחלואה באזרחים ותינוקות נמשכת, והמלחמה המתארכת מוסיפה ל"תרדמת" של אוכלוסיית הצפון.

העברת המתקנים קרתה על הנייר בלבד. עדיין כל אירוע מקומי יכול להתפתח למגה-אירוע של אסון לאומי בצפון, התחלואה באזרחים ותינוקות נמשכת, והמלחמה המתארכת מוסיפה ל"תרדמת" של תושבי הצפון

תכנית הרחבת מתחם בתי הזיקוק

התכנית כללה במקור:

• לגליזציה של כ-250,000 מ"ר עם מבנים קיימים, שנבנו לאורך השנים ללא היתר כחוק.
• אישור להקמת מבנים נוספים בשטח של 670,000 מ"ר, אך ללא פירוט אילו מתקנים יוקמו. כך ניתנה יד חופשית להרחבת המפעלים.

הסכנות באישור וביצוע התכנית

אחת הסכנות היא הגדלת רמת פליטות המזהמים. בתהליכים שונים יש סיכון להיווצרות חומרים רעילים נוספים. כבר בעת הזו, תושבי אזור מפרץ חיפה סבלו וסובלים מעודף תחלואה של מחלות הקשורות לזיהום סביבתי בהשוואה לממוצע הארצי.

בנוסף, קיימת סכנה בטיחותית: ריכוז המפעלים במפרץ חיפה בקרבת האוכלוסייה הינו סכנה מיידית. כמויות החומרים הדליקים ונפיצים במקרה של התהוות אירוע תהיה ברמת אסון אזורי.

מפת "הפצצות המתקתקות" באזור חיפה

התכנית להרחבת בתי הזיקוק כללה לגליזציה של כ-250,000 מ"ר עם מבנים קיימים, שנבנו לאורך השנים ללא היתר כחוק, ואישור להקמת מבנים נוספים בשטח 670,000 מ"ר, ללא פירוט אילו מתקנים יוקמו

על הוועדה, על התוכנית ועל בז"ן

הגורם שהכין את התכנית היה הגורם שאישר אותה. יוסף משלב, הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים, אישר לאחרונה את הפקדת התב"ע של בז"ן. משלב
הוא גם יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שאמורה לקבל ולשקול את התנגדויות התושבים, והוא גם זה שעומד בראש "הוועדה המשותפת"
לאזור בז"ן, בה אין נציגות לארגונים הסביבתיים.

הוועדה אישרה גם את הקמתו של "הפצחן המימני", תחת חיסיון. הפצחן המימני,
שהוקם בשנים האחרונות, הוא אחד המתקנים הכי מסוכנים במפרץ חיפה. מדובר בריכוז של מאות טונות מימן בלחץ אטמוספירי גבוה ליד תנור בוער.

כל תקלה יכולה לגרום לפיצוץ אדיר, שעלול לגרום לתגובת שרשרת איומה, לפיצוצי משנה, לשריפות בכל האזור ולפליטת חומרים רעילים ברמת אסון אזורי כבד.

מטעמים "ביטחוניים" הציבור לא ידע על האישור שניתן ל"פצחן המימני", והחיסיון הוסר רק לאחר שהמועדים להגשת ההתנגדויות חלפו.

בנוסף, לא ניתן לדעת אילו מפעלים יוקמו במסגרת התכנית. קשה להתנגד לתכנית עם מבני תעשייה נוספים שאושרה, מבלי שברור אילו מתקנים היא כוללת.

הוועדה אישרה את הקמת "הפצחן המימני" תחת חיסיון. הפצחן המימני, שהוקם בשנים האחרונות, הוא אחד המתקנים הכי מסוכנים במפרץ חיפה. ריכוז של מאות טונות מימן בלחץ אטמוספירי גבוה ליד תנור בוער

התעלמות ממבקרי המדינה

מבקרי המדינה הם שומרי הסף אשר עשו את עבודתם נאמנה בנושאים אלה, אך הממשל נוהג להתעלם ממסקנותיהם.

על פי מבקר המדינה יוסף שפירא "היה זינוק בתקלות בבז"ן חיפה, אבל הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה מוגבל מאוד".

בנוסף, לטענתו: "הממשלה עוד לא יודעת להצביע על קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה העודפת באזור המפרץ. תכנית המתאר של חיפה התפזרה בין משרדי הממשלה, והבלגן חוגג".

"בעניינם של מקורות זיהום אוויר נייחים במפרץ חיפה מצטיירת תמונת מצב שאינה מניחה את הדעת ומחייבת בדחיפות את ביצוען של פעולות תיקון".

"לנוכח כל האמור לעיל מצטיירת תמונת מצב המעידה על מיעוט אכיפה פלילית בעניינם של מפגעי זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה".

"בשנים האחרונות אירעו במתקני כאו"ל (כרמל אולפינים) כמה תקלות שגרמו להזרמת כמויות גזים גדולות באופן מתמשך לשריפה בלפיד".

"נתוני משרד הבריאות מהשנים האחרונות מלמדים כי בנפת חיפה יש תחלואה גבוהה בהשוואה לממוצע הארצי".

לטענת מבקר המדינה שפירא "הממשלה עוד לא יודעת להצביע על קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה העודפת באזור המפרץ. תכנית המתאר של חיפה התפזרה בין משרדי הממשלה, והבלגן חוגג"

בדו"ח מבקר המדינה על אזור מפרץ חיפה קבע המבקר שפירא שמדובר ב"אחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל", וכי כל הריכוז הזה מוביל לפליטות של מזהמים לסביבה. לכן, המסקנה של שפירא היא ש"אזור מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי זיהום האוויר המשמעותיים בישראל".

שפירא מציין שבמשרד הבריאות אכן יודעים להגיד ש"בהשוואה לממוצע הארצי יש בנפת חיפה תחלואה עודפת במבוגרים – בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה. כמו כן ישנה החמרה של אסתמה בילדים. עמדה זו נשענת על נתונים עקביים שאסף המשרד ובחן לאורך השנים. ממצאים אלה חמורים ומדאיגים ביותר".
את הפרק שעוסק ב"תכנון סטטוטורי במפרץ חיפה וזיקתו למפגעי סביבה", ניתן לסכם בקלישאה ש"יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל".

לפי שפירא, שנים רבות ידוע לגורמים הממשלתיים – בהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, עיריית חיפה ומינהל התכנון, ש"לנמל חיפה ולריכוז התעשיות והמתקנים באזור מפרץ חיפה, ובייחוד התעשיות הפטרוכימיות, השפעות על קשת רחבה של סוגיות, הנוגעות למפגעים סביבתיים, בריאותיים, ביטחוניים ואחרים באזור זה, ובין היתר לחומרים מסוכנים ולזיהום של האוויר והסביבה".

אי לכך, לשיטתו: "מצב מיוחד זה מחייב הקפדה על ראייה כוללת ומתואמת בין כל הגורמים הנוגעים בדבר בעניין התכנון הסטטוטורי באזור המפרץ, ופעולה נמרצת להפחתת זיהום האוויר, החומרים המסוכנים והמפגעים שבו".

לפי שפירא: "יש בנפת חיפה תחלואה עודפת במבוגרים – בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה, והחמרה של אסתמה בילדים. עמדה זו נשענת על נתונים עקביים…ממצאים אלה חמורים ומדאיגים ביותר"

על פי מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן, העמידה במועד להפסקת הפעילות הפטרוכימית – בספק. אנגלמן פרסם דוח על זיהום האוויר במפרץ חיפה, ובו התריע כי ספק אם ניתן יהיה לעמוד ביעד שנקבע להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ב-2029.

פערים מדאיגים בין שיעור החריגות שהתגלו בדיגומי הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה לשיעור החריגות בדיגומים שביצעו המפעלים. מבקר המדינה מצא, כי המועד להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בשנת 2029, שנקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, לא עוגן בהחלטת ממשלה, ולפיכך מידת המחויבות לעמוד בו היא פחותה.

הסיכונים העיקריים שעלולים להקשות על מימוש ההחלטה הם:

• אי ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום.
• קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן.
• קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם.
• כישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה.

המבקר היום קובע כי מדובר בתוכניות המתוכננות ללא תשתית מידע מספקת וללא מתודולוגיה סדורה, לגבי יעדים לא מספקים, עם עיכובים גדולים בביצוע חלק מהאמצעים שגובשו בתכנית, עם מחסור בכוח אדם ליישום, עם חוסר תיאום בין משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, ועוד.

לפי המבקר מדובר בתוכניות שתוכננו ללא תשתית מידע מספקת או מתודולוגיה סדורה, עם יעדים לא מספקים, עיכובים גדולים בביצוע חלק מהאמצעים, חוסר כוח אדם ליישום, חוסר תיאום בין משרדי הממשלה הרלוונטים ועוד

"בעוד המדינה מנסה להפחית את הזיהום במפרץ חיפה, נבנה שם עוד נמל עצום שיוסיף לזיהום הקשה", סיכם אנגלמן.

יורם ישראל הוא צייר. לשעבר חבר אגודת האומנים בחיפה. זכה ב-2001 בפרס "שטרוק" בציור שמן לאזור הצפון מטעם עיריית חיפה והאגודה "בית שאגאל". עבד בתעשייה והתמחה בתחום אטימת פריצות במפעלים פטרוכימיים.