חידוש הפעילות הצבאית בעזה הוא רב ממדי ואי אפשר להבינו רק במישור הישיר של המאבק הישראלי מול חמאס. הייתי אומר כי העימות הישראלי-חמאסי הוא אולי הפחות חשוב בעימות המתחדש.

ישראל הסבירה את חידוש המלחמה בצורך ללחוץ על חמאס כדי לקבל את מתווה ויטקוף. על פי גרסת ישראל – מדובר בשחרור 11 חטופים, למרות שוויטקוף לא פירט את המתווה שלו.

יחד עם זאת, ויטקוף האשים את חמאס בדחיית תוכניתו, והזהיר את הארגון שיקרה לו מה שקורה לחות'ים בתימן – התקפות אמריקאיות חזקות. כלומר: ארה"ב זורמת עם בנימין נתניהו בתפיסה ש"חמאס אשם". זאת למרות שהיה זה נתניהו שהפר את הסכם הפסקת האש ועצר את מהלך שחרור החטופים.

מדוע? ארצות הברית מבינה שאין לישראל אופוזיציה שבשלב הזה יכולה להחליף את נתניהו, וכי כדי לממש את מדיניותה – ארצות הברית צריכה את נתניהו כמוביל, משום שמחוץ לממשלה הוא יסכל כל מהלך.

ארה"ב מבינה שאין לישראל אופוזיציה שיכולה בשלב הזה להחליף את נתניהו. היא מבינה שכדי לממש את מדיניותה – ארה"ב צריכה את נתניהו כמוביל, משום שמחוץ לממשלה הוא יסכל כל מהלך

בנוסף לזה, מתברר כי בביקורו האחרון אצל דונלד טראמפ, שניהם "כיווננו כלים", וכל הדיבורים על ה"דיפ-סטייט" שנתניהו מעלה עכשיו, אלה ביטויים הלקוחים מן הלקסיקון של טראמפ. נתניהו מקווה שטראמפ יאהב את העובדה שיש מישהו המהדהד את תיבת הנגינה שלו. בינתיים זה עובד.

נתניהו מפציץ את עזה כאשר טראמפ מפציץ את תימן. השאלה היא עד מתי, ומה כל אחד מהם רוצה להשיג. טראמפ רוצה לקחת מאיראן קלפים לקראת המשא ומתן אתה על הסכם גרעין חדש. נתניהו רוצה להעביר תקציב, ולנצל את המלחמה בעזה כספין למטרת המלחמה האמיתית – לשנות לגמרי את המשטר בישראל תחת רעמי התותחים בעזה. זה כולל את פיטורי ראש השב"כ רונן בר, ככל הנראה כדי להקים ארגון דמוי סקוריטטה או מוחבראת שיסור למרותו, ולהדיח את היועמ"שית גלי בהרב מיארה.

המבחן של נתניהו יהיה ביום בו הוא יעביר את התקציב וייצב את ממשלתו. או אז ויטקוף יגלה את תוכניתו האמיתית, שלא השתנתה למעשה – סיום המלחמה על פי מתווה בוהלר-חיה.

שני עמודי התווך של הממשלה, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', חושדים בנתניהו כי ביום שייצב את ממשלתו הוא יחזור לשיחות עם חמאס כדי לסיים את המלחמה. אם זה מה שטראמפ ירצה – נתניהו יהיה חייב להחזיר לו טובה תחת טובה, כאשר בן גביר וסמוטריץ' יהיו בכיס שלו.

זאת הסיבה שנתניהו אומר כי מעתה השיחות עם חמאס יתנהלו תחת אש. זה לא נועד לשכנע את חמאס, אלא את בן גביר וסמוטריץ'. גם כל הדיווחים מכיוון ראש הממשלה, כי צה"ל הוא שייקח על עצמו את חלוקת הסיוע לעזתים, כאשר הסיוע יתחדש – והוא יתחדש – נועד לקרוץ לסמוטריץ' כי הממשל הצבאי חוזר, ועמו חידוש ההתנחלויות בעזה.

הבטחת נתניהו כי מעתה השיחות עם חמאס יתנהלו תחת אש – לא נועדה לחמאס אלא לבן גביר וסמוטריץ'. גם הדיווחים שצה"ל יטפל בחלוקת הסיוע לעזתים – נועדו לקרוץ לסמוטריץ' על חזרת ממשל צבאי

נראה שנתניהו  החליט לחזור למלחמה בשלב מוקדם יותר, כאשר ראה בטקסים הנלוזים של חמאס כיצד הם לועגים לו, ומציגים אותו כדרקולה. לא השפלת בנינו עניינה אותו כמו השפלתו שלו. כל זה הסתדר עם האור הירוק שקיבל מטראמפ לסדר את ענייניו ולייצב את ממשלתו.

אבל, מה שיש לשים לב אליו במיוחד הוא טיבם של החיסולים שביצע חיל האוויר – היו בתוכם הרבה דמויות פוליטיות. פקידים, לצד טרוריסטים. אפשר לומר שהמיקוד היה בפגיעה בפוטנציאל של חליל אל-חיה להקים ביום שאחרי – ממשל חמאסי אזרחי על פי המתווה של אדם בוהלר.

חליל חיה איננו האיש של קטאר, אלא שייך למנהיגות הפוליטית של עזה עצמה. הצבתו כמנהיג הבא של עזה, אשר יהפוך את חמאס למפלגה פוליטית שתניח לכוחות בינלאומיים לסלק את הנשק של חמאס מן המנהרות – לא עולה בקנה אחד עם תוכניותיה של קטאר.

במפגש ההכנה בריאד התנגשו העמדות הקוטביות של סעודיה וקטאר. סעודיה שללה כל היתכנות של הישארות של חמאס חמוש בעזה, בעוד קטאר דרשה לשמור על "המוקאוומה", ההתנגדות, בכל מחיר. מצרים אמרה שלא היא זו שתפרק את חמאס מנשקו, ולפיכך מוחמד בן סלמאן הסעודי החליט להחרים את כנס "היום שאחרי" בקהיר.

יש לשים לב לטיב החיסולים שביצע חיל האוויר – דמויות פוליטיות רבות, פקידים לצד טרוריסטים. כלומר – נפגע הפוטנציאל של חליל חיה להקים, ביום שאחרי, ממשל חמאסי אזרחי מפורק מנשקו

מכאן, שמתווה בוהלר-חיה, שנפגע במתקפות חיל האוויר, מנוגד לקו של קטאר, ועולה בקנה אחד עם הקו של סעודיה. האם הפגיעה שנתניהו פוגע בתשתית שיכולה לעמוד לרשותו של חיה ביום שאחרי, נועדה לקדם את האינטרסים של קטאר?

מי? ביבי? מקדם את האינטרסים של קטאר? לא יכול להיות.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.