הדמוקרטיה הישראלית חיה על זמן שאול. לאחר שנים של שחיקה הדרגתית, ההידרדרות הדמוקרטית כבר אינה תיאוריה. היא מתרחשת בפועל. ואם לא נתמודד עם הרגע הזה ברצינות הראויה לו, ייתכן שיום אחד נתעורר במדינה שבה הבחירות אינן עוד חופשיות, הוגנות או מובטחות.
בנימין נתניהו הראה לעולם שהוא יעשה הכול כדי להישאר בשלטון. הוא תקף את מערכת המשפט, ערער את האמון בתקשורת, עשה דמוניזציה של החברה האזרחית וניסה לרוקן מתוכן את מנגנוני האיזונים והבלמים שנועדו להרחיק עריצות. כעת הוא מנסה לפטר את שומרי הסף האחרונים של הדמוקרטיה הישראלית.
ההידרדרות הדמוקרטית כבר אינה תיאוריה. היא מתרחשת בפועל. ואם לא נתמודד עם הרגע הזה ברצינות הראויה לו, ייתכן שיום אחד נתעורר במדינה שבה הבחירות אינן עוד חופשיות, הוגנות או מובטחות
תוכניתו של נתניהו למהפכה משפטית הציתה מחאות המוניות ב-2023, מפני שמיליוני ישראלים הבינו דבר בסיסי: הדמוקרטיה לא נעלמת ביום אחד. היא גוססת לאט, לרוב בידי מנהיגים שנבחרו בבחירות חופשיות ושוחקים את יסודותיה תוך שהם טוענים שהם מגנים עליה.
כפי שמבהירים סטיבן לויצקי ודניאל זיבלט בספרם "איך דמוקרטיות מתות", השחיקה הדמוקרטית אינה מתחילה בטנקים ברחובות. היא מתחילה בנורמליזציה הדרגתית של התנהגות אנטי-דמוקרטית, אצל מנהיגים שמנצלים מוסדות לטובתם האישית ובודקים עד כמה הם יכולים למתוח את הגבול בטרם הציבור או חבריהם למערכת יעצרו אותם.
נתניהו בוחן את הגבולות האלה כבר שנים. וכעת, אף שהבחירות הכלליות הבאות בישראל צפויות רק ב-2026, עלינו לשאול שאלה לא נוחה אך הכרחית: האם הוא ינסה לדחות את הבחירות? ואם כן – האם הוא יכול?
השחיקה הדמוקרטית אינה מתחילה בטנקים ברחובות. היא מתחילה בנורמליזציה הדרגתית של התנהגות אנטי-דמוקרטית, אצל מנהיגים שמנצלים מוסדות לטובתם האישית ובודקים עד כמה הם יכולים למתוח את הגבול
השאלה קשורה קשר הדוק למלחמה המתמשכת שהפך להצדקה למצב חירום ממושך, כשנתניהו מסרב להפסקות אש ומכריז על מחויבות ללחימה ללא הגבלת זמן. ככל שהמלחמה תימשך, כך יוכל לטעון יותר ויותר שזהו זמן שאינו מתאים לקיום בחירות.
זה אולי נשמע היסטרי. אבל זה לא מופרך. למעשה, האפשרות הזו כבר עלתה לדיון.
תרחיש ראשון: פרצת לוח השנה העברי
בקרב תומכי נתניהו כבר נבחנה האפשרות שהבחירות הבאות לא יידרשו להיערך עד 2027. איך? באמצעות ניצול פרצה בלוח השנה העברי.
על פי חוק יסוד: הכנסת, יש לקיים בחירות אחת לארבע שנים לכל היותר. החוק קובע שהבחירות ייערכו לא יאוחר מיום שלישי השלישי לחודש חשוון בשנה הרביעית שלאחר הבחירות הקודמות. הבחירות האחרונות התקיימו ב-1 בנובמבר 2022 – שהוא ז' בחשוון תשפ"ג.
לפי כלל זה, הבחירות הבאות אמורות להתקיים לכל המאוחר בט"ז בחשוון תשפ"ז – כלומר, ב-27 באוקטובר 2026. אולם מאחר ששנת הלוח העברי קצרה משנת הלוח הגרגוריאני, טענו כמה חברים בקואליציית נתניהו שניתן לפרש את החוק אחרת – כלומר, שיש לקיים את הבחירות רק לאחר שיחלפו ארבע שנים עבריות מלאות מאז הבחירות הקודמות. לפי ההיגיון הזה, הבחירות ייערכו לא בחשוון תשפ"ז אלא בחשוון תשפ"ח – כלומר, לא יאוחר מ-9 בנובמבר 2027. פרשנות זו תעניק בפועל לממשלה הנוכחית שנה חמישית בשלטון.
על פי החוק, יש לקיים בחירות אחת לארבע שנים לכל היותר. אולם מאחר ששנת הלוח העברי קצרה משנת הלוח הגרגוריאני, טענו כמה חברים בקואליציית נתניהו שניתן לפרש את החוק אחרת וכך להקדים את הבחירות
הפרשנות הזו הייתה כה נועזת, עד כי היועצת המשפטית של הכנסת נדרשה לפרסם חוות דעת רשמית הדוחה אותה. החוק, קבעה בבירור, אינו מאפשר לממשלה להאריך את כהונתה לחמש שנים אלא אם תעביר חוק מיוחד ברוב של 80 חברי כנסת ותבסס את הצעד על נסיבות יוצאות דופן, כגון מלחמה.
אבל עצם העובדה שהמחנה של נתניהו העלה את האפשרות הזו – היא משמעותית. זו איתות. בלון ניסוי. תזכורת לכך שכאשר שמירה על הכוח היא המטרה היחידה, גם לוח השנה הוא בסך הכול עוד מכשול שאפשר לעקוף.
תרחיש שני: שינוי גורף של חוקי הבחירות
לקואליציה של נתניהו יש 68 מושבים מתוך 120 בכנסת. כדי להאריך את כהונת הכנסת מעבר לארבע שנים, נדרש רוב מיוחס של 80 חברי כנסת שיאשרו שינוי חוק יסוד: הכנסת, כך שיגדיר מחדש את תדירות קיום הבחירות. מדובר ברף גבוה – כזה שנועד למנוע שימוש לרעה – אך לא בלתי אפשרי.
נתניהו יכול לנסות להרכיב קואליציה חקיקתית – כולל גורמים מהאופוזיציה – תוך שימוש בנרטיב של אחדות לאומית או אזהרות מפני חילופי הנהגה בשעת חירום שעלולים להיות מסוכנים. וכאן נכנסת המלחמה המתמשכת לתמונה: נתניהו עשוי לטעון שכל עוד נמשכת המלחמה, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את חוסר היציבות וחוסר הוודאות שיביאו עימם בחירות.
כדי להאריך את כהונת הכנסת נדרש רוב מיוחס של 80 ח"כים. לשם כך, נתניהו עשוי לטעון שכל עוד נמשכת המלחמה, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את חוסר היציבות וחוסר הוודאות שיביאו עימם בחירות
הוא גם עשוי להשתמש בתמריצים ואיומים: מינויי מפתח, הקצאות תקציב או איום בפירוק הכנסת כדי ללחוץ על מפלגות לשתף פעולה. מהלך כזה יהיה שנוי במחלוקת ועלול לעורר משבר חוקתי – אך נתניהו כבר הוכיח שהוא מוכן לדחוף את ישראל אל עבר משברים כאלה כדי לשמר את שלטונו.
חשוב לציין: תרחיש כזה אינו דורש שימוש בסמכויות חירום או הכרזה רשמית על מצב מלחמה. הוא מבוסס על מניפולציות חקיקתיות ותמריצים פוליטיים – ועל המשך הצגת הסכסוך כמצב חירום לאומי מתמשך שמונע חילופי שלטון דמוקרטיים.
תרחיש שלישי: הצדקה מלחמתית ודחייה חוקית
בניגוד לתרחיש הקודם, דרך זו כוללת הארכה ישירה של כהונת הכנסת הנוכחית על פי סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת. סעיף זה מאפשר לדחות את הבחירות ב"נסיבות מיוחדות" כמו מלחמה – אך גם כאן, רק באישור 80 חברי כנסת, ולתקופה מוגבלת בהחלט. התקדים ברור: במלחמת יום כיפור ב-1973 נדחו הבחירות לכנסת בחודשיים בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. חוק מיוחד הועבר, בתמיכת הקואליציה והאופוזיציה גם יחד.
לאחרונה יותר, באוקטובר 2023, נדחו הבחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ בעקבות מתקפת חמאס ותחילת המלחמה בעזה. הממשלה הציגה את הדחייה כהכרח לאור האתגרים הביטחוניים והלוגיסטיים שנוצרו בעקבות הלחימה הפעילה.
הבחירות לרשויות המקומיות שאמורות היו להתקיים באוקטובר 2023 נדחו בעקבות מתקפת חמאס ותחילת המלחמה בעזה. הסכנה כעת היא שנתניהו יישם את אותה לוגיקה גם ברמה הלאומית
הסכנה כעת היא שנתניהו יישם את אותה לוגיקה גם ברמה הלאומית. באמצעות הארכת המלחמה נגד חמאס ללא הגבלת זמן – תוך הימנעות מגיבוש תוכנית שלטונית לעזה ביום שאחרי, דחיית הצעות להפסקת אש והחזקת המדינה במצב מתמיד של גיוס וכוננות – הוא יוצר את אותן "נסיבות מיוחדות" שנדרשות כדי להצדיק דחיית בחירות. ככל שהמלחמה תימשך בלי אופק ברור לסיומה, כך יתחזק טיעונו שלפיו ישראל פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה חילופי הנהגה בזמן כה רגיש.
זה אינו תרחיש תיאורטי בלבד. מדובר ברטוריקה פעילה של נתניהו. שוב ושוב הוא מצהיר שהמלחמה חייבת להימשך "עד הניצחון המוחלט", בלי לוח זמנים, בלי יציאה ברורה מהסכסוך ובלי תוכנית סיום. אם הציבור והכנסת יקבלו את המסגור הזה, ייתכן שייווצרו התנאים לדחייה חוקית של הבחירות.
![עשן מיתמר בעקבות תקיפת צה"ל ברצועת עזה, 29 במרץ 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/03/AFP__20250327__38424KJ__v1__HighRes__PalestinianIsraelConflict.jpg "עשן מיתמר בעקבות תקיפת צה"ל ברצועת עזה, 29 במרץ 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)")
תרחיש רביעי: סמכויות חירום ודחיות טכניות
המסלול הרביעי – והמעודן יותר – עובר דרך שימוש בסמכויות חירום. על פי החוק הישראלי, הממשלה רשאית לחוקק תקנות לשעת חירום בתקופת משבר לאומי. אמנם תקנות אלה אינן יכולות לעקוף ישירות את חוקי היסוד, אך הן עשויות להשפיע על ההיבטים הטכניים של הבחירות: לדחות את מועד הרישום לבוחרים, להגביל כינוסים פוליטיים או לדחות את מועד ההצבעה מטעמים ביטחוניים.
זהו אמצעי עקיף יותר לדחיית הבחירות, כזה שכנראה יתחיל כדחייה קצרה – של כמה שבועות בלבד, אולי על רקע לחימה ממוקדת או איום טילים. אך מרגע שהתקדים נקבע, קל יותר לחזור עליו. עשויה להגיע דחייה שנייה. ואז שלישית. ובמקביל, נתניהו יוכל לטעון שאינו פועל כדי לערער את הדמוקרטיה – אלא כדי להגן עליה.
על פי החוק, הממשלה רשאית לחוקק תקנות לשעת חירום בתקופת משבר לאומי. אמנם תקנות אלה אינן יכולות לעקוף ישירות את חוקי היסוד, אך הן עשויות להשפיע על ההיבטים הטכניים של הבחירות
מה שמבחין בין תרחיש זה לבין הקודמים הוא ההדרגתיות שבו. אין חקיקה גורפת. אין הכרזות דרמטיות. רק משבר מתגלגל וממשלה שממשיכה לשלוט ללא קבלת לגיטימציה מהבוחר. וגם כאן, הציר המרכזי הוא המלחמה. כל עוד היא נמשכת – ההצדקה נשארת תקפה.
הזמן להיערך הוא עכשיו
זה לא פרנויה. זו היערכות. נתניהו הוכיח פעם אחר פעם שאין כמעט קו אדום שלא יחצה כדי להיאחז בשלטון. הוא תקף שופטים, שינה מבנים מנהליים במשרדי ממשלה, ועיוות את החוק כדי לדחות את משפטו הפלילי. יהיה נאיבי להאמין שדווקא כאשר המצב רגיש כל כך – הוא יהפוך פתאום למגן הדמוקרטיה.
אין לחכות ולראות אם ינסה לדחות את הבחירות. יש להיערך אקטיבית כדי למנוע זאת. החברה האזרחית חייבת להיות ערנית ורעשנית, מוכנה להתגייס נגד כל ניסיון חקיקתי לדחות את ההצבעה. מנהיגי האופוזיציה צריכים להבהיר כבר עכשיו שלא יתמכו בשום מהלך כזה, בכל תואנה שהיא.
זה לא פרנויה. זו היערכות. נתניהו הוכיח פעם אחר פעם שאין כמעט קו אדום שלא יחצה כדי להיאחז בשלטון. יהיה נאיבי להאמין שדווקא כאשר המצב רגיש כל כך – הוא יהפוך פתאום למגן הדמוקרטיה
משפטנים, שופטים בדימוס וראשי ועדת הבחירות לשעבר צריכים להתבטא בפומבי באשר לקווים החוקתיים האדומים. והקהילה הבינלאומית חייבת לעקוב מקרוב. אם יש משמעות כלשהי לאופייה הדמוקרטי של ישראל – הבחירות חייבות להתקיים בזמן.
השעון מתקתק. התשתית לשחיקה דמוקרטית כבר קיימת. השאלה כעת היא האם נפעל בזמן – או שנבין מה איבדנו רק כשכבר יהיה מאוחר מדי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומכל הסיבות שבעולם, יש עוד סיבה להתנגד בכל דרך להמשך המלחמה.
בחסות המלחמה, הקואליציה יכולה להשתולל ללא הגבלה.
האופוזיציה חייבת כבר עכשיו לרכז מאמץ הסברתי כדי להביא את הציבור להתנגד להמשך המלחמה.
יש לכך המון סיבות טובות וחשובות אבל כרגע זה נשמע לא פופולרי ולא שומעים התנגדות מעשית למלחמה.
התמימות של האופוזיציה היא בלתי נסבלת.
במקום לשכנע את הציבור שזו מלחמה פוליטית שבה מקריבים חיילים ללא כל צורך, מביעים תמיכה בצבא , בשם האחדות.
אבל אין אחדות. הצבא הוא זרוע של ממשלה צינית .
יש לדרוש כמובן את שחרור החטופים אבל בנוסף להפסיק את ההשתוללות בלבנון, בסוריה, בשטחים ובעזה.
יש לדרוש להפנות את כל משאבי המדינה לשיקום הצפון , הדרום והחברה הישראלית ולטובתנו, להפסיק להשתולל ולחרחר מלחמות.
די!!!!
מר ווטליף – תודה על המאמר. אני הקטן טוען זאת כאן כבר שנה תמימה. ועכשיו לעניין שלא התייחסת אליו במאמרך. אם ביבים שקרניהו דוחה את הבחירות הוא ייתקל בתסיסה לא קטנה בתוך הבייס – מתפקדי הזרוע הפוליטית של ארגון המחבלים ביבים שקרניהו המכונה הליכוד. אלה יזעמו על כך שאין מוביליות ברשימה לכנסת. כלומר 31 סמרטוטי הרצפה של הדיקטטור שקרניהו לא מתחלפים, כי אין בחירות ולכן את פריימריז. בדרך כלל בכל מערכת בחירות נפלטים כשליש מחברי הכנסת של ארגון המחבלים שקרניהו אל מחוץ למקומות הריאליים ברשימה – ובמקרה זה 10-11 חברי כנסת. וכך יפתור הצורר ורוצח שקרניהו את הבעייה בקלות רבה: הוא יכפה על חברי הכנסת המדורגים במקום 22-32 ברשימה הנוכחית להתפטר מתפקידם בדצמבר 2026, במלאת 4 שנים לכהונת הכנסת ה-25 בטענה שהשלימו קדנציה מלאה. כולם יתפטרו, כי כולם בארגון המחבלים שקרניהו נתונים לסחיטה בידי שקרניהו ולשחיטה של מכונת הרעל ככלים שלובים. הפריש-מיש הזה, התפטרות וכניסת חברי כנסת חדשים במקומות הבאים בכל רשימה יחזור על עצמו גם במפלגות קואליצית השואה הזדון וההפקרה האחרות: חולשה יהודית, הזיונות הדתית, זבלי ישראל וביזוי התורה כי כולן מפלגות חרד"ליות-חרדיות שבהן הרבנים קובעים את איוש הרשימה לכנסת בשגרה, וגם במקרה שלנו כשאין ולא יהיו בחירות לכנסת. שמחתי לעזור.