בג"ץ החל לדון בעתירות נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית להתיר שימוש במידע על בוחרים, שיאפשר למפלגות לעקוב ביום הבחירות אחר מי הצביע ומי טרם הצביע.
ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ביום ראשון, ברוב של 19 מול 11, בעד התרת הנוהל, אך הפעיל שחר בן מאיר עתר נגד ההחלטה בטענה שהיא פוגעת בזכות הבוחרים לפרטיות.
מפלגות משתמשות מאז 2019 במידע שמועבר להן על ידי חברי ועדות קלפי מטעמן כדי לעקוב אחר מי הצביע, וכך הן יכולות להתקשר ולשלוח הודעות לתומכיהן המשוערים שטרם הצביעו ולעודד אותם לעשות זאת.
לאחר שבן מאיר ביקש מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור את הנוהל בשל חששות לפרטיות, סולברג קבע בחודש שעבר כי השימוש במידע אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל ואסר על המפלגות לעשות בו שימוש.
אולם הליכוד, שעושה שימוש נרחב במידע ביום הבחירות, עתר לבג"ץ וטען כי לסולברג אין סמכות לקבל החלטה זו. עמדה זו זכתה לאהדה מצד בית המשפט, שהורה לוועדת הבחירות המרכזית במלואה לקבל את ההחלטה.
עם זאת, השופטים רמזו באופן ברור כי לדעתם הנוהל אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל.
ועדת הבחירות המרכזית, שהרכבה משקף את הרכב הכנסת, דחתה ביום ראשון את החלטתו של סולברג ואישרה את השימוש במידע.
בן מאיר ואחרים עתרו כעת לבג"ץ נגד ההחלטה עצמה.
ישראל הודיעה לקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים כי עליה להיסגר, וכי הדיפלומטים המוצבים בה יאבדו את ההסמכה שלהם בתוך 30 יום, כך אמרו גורם ישראלי ומקור הבקיא בנושא.
לפי המקור, גם נציגים בריטים המוצבים במשימת התיאום לעזה בהובלת ארצות הברית בישראל, וכן דיפלומטים בריטים המוצבים ברמאללה, יידרשו לעזוב בתוך שבעה ימים.
גורם מודיעין מזרח־תיכוני בכיר אישר ל-ynet כי מאיחוד האמירויות הועברה לישראל, זמן קצר לפני 7 באוקטובר, התרעה ממקור "אמין מאוד" על אפשרות לפעולה משמעותית וקרובה של חמאס.
לדבריו, המידע נתפס באמירויות ברצינות רבה והצביע על אירוע שעשוי להתרחש "בקרוב מאוד", אך ללא תאריך מדויק.
הגורם לא אישר אם המידע יוחס ישירות ליחיא סנוואר, אם הועבר אישית לנתניהו או אם התקיימה בעניין שיחה בינו לבין מוחמד בן זאיד. הדברים מאשרים לפחות חלק מתחקיר "הארץ", בעוד לשכת נתניהו מוסיפה להכחיש כי ראש הממשלה קיבל התרעה מהאמירויות.
משמרות המהפכה של איראן הודיעו כי תקפו שתי אוניות אמריקאיות ושמונה מכליות נפט במפרץ, בתגובה למה שהגדירו כתקיפה אמריקאית נגד חמש מכליות איראניות, כך דיווחו כלי תקשורת ממלכתיים באיראן, שציטטו הודעה של משמרות המהפכה.
לפי משמרות המהפכה, עשרת כלי השיט הותקפו בעת שניסו לחצות אזור במצר הורמוז שאיראן מגדירה "אסור ולא בטוח".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא הביע התנגדות לתוכניותיה של בריטניה להטיל סנקציות על ההתנחלויות הישראליות, כאשר ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם עדכן אותו על המהלך, כך אומר גורם מערבי לזמן ישראל.
ברנהאם שוחח בטלפון עם טראמפ מוקדם יותר השבוע ועדכן את נשיא ארצות הברית בתוכניתה של לונדון לאסור יבוא סחורות מההתנחלויות, לצד שורה של צעדים נוספים שנועדו לבלום את מדיניות ההתפשטות הישראלית בגדה המערבית, אומר הגורם המערבי, המאשר דיווח באתר אקסיוס.
"לא הייתה בקשה לעכב את המהלך", אומר הגורם המערבי, שתודרך על השיחה.
שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו רמז ביום שלישי כי וושינגטון אינה מתנגדת לסנקציות הבריטיות, כשנשאל עליהן.
רוביו ציין כי ארצות הברית לא תצטרף למהלך הבריטי – שאליו הצטרפו בהמשך 11 מדינות מערביות נוספות – אך גם נמנע מלמתוח עליו ביקורת.
"נודע לנו שהם עומדים לקבל את ההחלטה הזאת. שמענו את הטיעונים שלהם באשר לסיבות לכך. אנחנו שותפים למטרה של יציבות. אנחנו לא רוצים לראות עלייה באלימות או במתיחות בגדה המערבית בתקופה רגישה באזור", אמר הדיפלומט הבכיר של ארצות הברית.
שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי – תומך ותיק בתנועת ההתנחלויות – השמיע מוקדם יותר באותו יום דברים שונים מאוד, שמהם השתמע כי וושינגטון עומדת להעניש את לונדון בשל חבילת הסנקציות.
"אם הבריטים ילכו ויטילו עליהם איזשהו חרם וסנקציות, יהיו לכך השלכות משמעותיות", אמר האקבי ל-BBC.
אולם גורם בבית הלבן אמר מאוחר יותר לאקסיוס כי דבריו של האקבי לא תואמו עם הבית הלבן או עם מחלקת המדינה, דבר המרמז כי הם אינם משקפים את מדיניותו בפועל של הממשל בנושא.
הגורם המערבי ציין כי תגובה אמריקאית תקיפה יותר עדיין עשויה להגיע בימים הקרובים, גם אם היא לא תרחיק לכת כפי שעשה האקבי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו