חלון הממ"ד שלנו צופה על קיר בית ישן. בקיר הבית יש חור ובו מקננת דוכיפת, ציפורנו הלאומית. הידעתם שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית ב-2008 בבחירות דמוקרטיות בהן זכתה ב-35% מהקולות? היא ניצחה את הפשוש והחוחית בפער אדיר.

לשם השוואה, מפלגת הליכוד זכתה בבחירות האחרונות ב-23% מהקולות. הדוכיפת הייתה לוקחת את הליכוד בהליכה. למעשה מפלגת הליכוד זכתה ליותר אהדה מהדוכיפת רק בשנת 1981, אז זכתה ל-37% מהקולות.

הליכוד זכתה בבחירות האחרונות ב-23% מהקולות. הדוכיפת הייתה לוקחת את הליכוד בהליכה עם ה-35% שלה. למעשה, הליכוד זכתה ליותר אהדה מהדוכיפת רק בשנת 1981, אז זכתה ל-37% מהקולות

לאור הפופולריות הגדולה יותר של הדוכיפת, אני חושב שזה נושא שיריב לוין ושמחה רוטמן צריכים לתת עליו את הדעת. חייבים רפורמה! יש לזמן דיון דחוף של הוועדה לציפור ציפורת ומקור. יש לשנות את החוק כך שתוקם ועדה לבחירת ציפורים. הוועדה תמנה תשעה חברים: נשיא האגודה הישראלית לצפרות ושני צפרים בכירים; שר הציפורים ועוף דורס נוסף; ציפור מהקואליציה; ציפור מהאופוזיציה; ושתי ציפורים ציבוריות, כאשר אחת תמונה על ידי ציפורי הקואליציה והאחרת על ידי ציפורי האופוזיציה. רק כך אפשר יהיה לשמר על מערכת הצפרות הישראלית ולדאוג שגם ציפורים משלנו ולא רק ציפורים ליברליות יקבלו גרגרים. רק כך רוב ציפורי ארצנו, שהן כרגע מיינות ודררות, יזכו להכרה על ידי הממסד.

אבל נחזור לקיר הבית שמול חלון הממ"ד. באביב מתחילים ראשי גוזלים לצוץ מהחור שבקיר ואמא דוכי ואבא פת אצים רצים כל הזמן עם אוכל במקורם. כל רבע שעה בערך מגיע הורה עם חרק טעים במקורו, עוצר לפחות משנייה בפתח הקן, מפקיד את החרק וטס לחפש עוד אחד. אין זמן איכות, אין להקריא סיפור, דוכי ופת עובדים רק בציד והאכלה.

כשדוכי ופת לא בסביבה משרבבים הגוזלים הקטנים את ראשם ומסתכלים על העולם. לא ברור מה כל כך מעניין בפלח העולם הכלוא בין שני הבתים, אבל הם מרותקים אליו שעות. כשאני נעמד משולחן העבודה שלי אני רואה אותם.

בשבת בבוקר קמתי מאוחר וכאשר עברתי ליד חלון הממ"ד ראיתי את דוכי או את פת מביאים אוכל לגוזלים. מאחר שזמני היה בידי, החלטתי לצלם אותם. חרש חרש, חיברתי למצלמה את הזום הכי מרשים שלי, נעמדתי, כיוונתי את המצלמה והשתדלתי לנשום בשקט. עמדתי כך כמה דקות מרוכז כולי. שקט החליף בראשי את הרעש הבלתי פוסק של הקומפרסור מהרשתות החברתיות. העולם נסוג ממני ותודעתי נמתחה דרך העדשה עד לקן שבקיר ממול. לפתע הגיע אחד מההורים, הספקתי ללחוץ על כפתור הצמצם מספר פעמים ותוך פחות משנייה עפה הדוכיפת לחפש עוד חרקים.

העולם נסוג ממני ותודעתי נמתחה דרך העדשה עד לקן שבקיר ממול. לפתע הגיע אחד מההורים, הספקתי ללחוץ על כפתור הצמצם מספר פעמים ותוך פחות משנייה עפה הדוכיפת לחפש עוד חרקים

פעולת הצילום מזכירה במובן מסוים ירייה ברובה. מחזיקים כלי משחית עם צינור מלפניו, מכוונים, מתרכזים ולוחצים על ההדק כאשר המטרה נכנסת לכוונת. באנגלית קוראים לפעולת הצילום shooting. כך נדמית פעולת הצילום כפעולה אגרסיבית החודרת פרטיות של המצולם. אפילו נדמית כפעולה הפוצעת אותו נפשית ולוקחת ממנו משהו תוך כדי אקט הצילום. בעברית, צַלָּם חולק (בכוונה) את אותו השורש עם צֶלֶם. כך, בעברית אין אנו יורים תמונות, אלא מייצרים צְלַמִים.

כל תמונה שאנו מצלמים היא פעולת יצירה של צֶלֶם על ידי צַלָּם, של דמות, של פסל דו ממדי. בעברית, יצירת הצֶלֶם מעלה את המצולם לדרגה אליל ואליו יש לסגוד. ואנו סוגדים לצְלַמִים הללו, אנו שמים את תמונות אלילי המשפחה והחברים במקדש פרטי, בין אם הוא על הפסנתר, על המדף או בתוך אלבום החתונה. במרווחי זמן קבועים אנו עוברים ומביטים באלילי הבית.

בשנים האחרונות אנו מעלים את הצלמים שלנו לפייסבוק ואינסטגרם למען יוכלו עוד יצורי אנוש לסגוד לאלילים שייצרנו בלחיצת צמצם. ואכן, צֶלֶם הדוכיפת המאכילה את גוזלה זכה לזבחי לייקים וטוקבקים רבים כאשר העליתי אותו לפייסבוק. כמה ממרחפי הרשת אפילו הצטרפו לכת מאמיניי והתחילו לעקוב אחר צְלַמִי.

מחשבות אלו ואחרות עברו במוחי כאשר צילמתי את דוכי או פת מביאים אוכל לגוזל שבקיר. וכאן המקום להוקיר תודה. לא הייתי רואה את הגוזל מקבל אוכל אם לא עומד הייתי ליד חלון הממ"ד שלנו ביום שבת בבוקר. לא עומד הייתי ליד חלון הממ"ד שלנו אם חברת התעופה וויז לא הייתה מבטלת את כרטיס הטיסה שלי. חברת וויז לא הייתה מבטלת את כרטיס הטיסה שלי אם היא לא הייתה חוששת לגורל מטוסיה הנוחתים בארצנו. חברת וויז לא הייתה חוששת לגורל מטוסיה אם טיל חות'י לא היה נופל בנתב"ג. טיל חות'י לא היה נופל בנתב"ג אם החות'ים לא היו יורים אותו. אם החות'ים לא היו יורים טילים, טוב זה כבר חלק מסיפור אחר.

באנגלית, פעולת הצילום נדמית כפעולה הפוצעת נפשית את המצולם ולוקחת ממנו משהו תוך כדי הצילום. בעברית, צַלָּם חולק את אותו השורש עם צֶלֶם. כך, בעברית אין אנו יורים תמונות, אלא מייצרים צְלַמִים

הודות לחות'ים זכיתי לקום בבוקר בבית ולצלם דוכיפת מאכילה את גוזלה; הודות לחות'ים מלא מחשבות על הצילום חלפו במוחי; הודות לחות'ים הצעתי את הרפורמה בוועדה לבחירת ציפורים והודות לחות'ים זבחו עוקביי לייקים וטוקבקים בפייסבוק. לפיכך אני חייב להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס את החות'ים, שבזכותם זכיתי לכל הדברים הטובים הללו. ונאמר הללויה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.