הקשר בין השמנת יתר להפרעות קשב וריכוז (ADHD) בילדים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מוגברת מצד אנשי הרפואה, נוכח העלייה בשכיחות שתי התופעות בקרב האוכלוסייה הצעירה.
במחקרים עדכניים מהשנים 2024 ו-2025 מתחדדת ההבנה, כי ילדים המאובחנים עם ADHD נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לפתח השמנת יתר. זאת עקב שילוב מורכב של התנהגויות אימפולסיביות, קשיים בוויסות עצמי, צריכת מזון עתיר קלוריות, חוסר בפעילות גופנית מספקת, זמן מסך מוגבר והפרעות שינה.
במחקרים עדכניים מהשנים 2024 ו-2025 מתחדדת ההבנה, כי ילדים המאובחנים עם ADHD נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לפתח השמנת יתר, בין השאר עקב שילוב מורכב של התנהגויות אימפולסיביות
אחת התובנות החשובות העולות מהמחקר היא הצורך בטיפול התנהגותי-משפחתי כוללני, שבמרכזו הדרכה אינטנסיבית להורים. מודל זה מוכיח עצמו כיעיל במיוחד בגיל הרך, ובמחקרים שפורסמו בשנת 2025 נמצא כי התערבות מוקדמת מסוג זה מובילה להפחתה משמעותית בסיכון העתידי למחלות מטבוליות ולהארכת תוחלת חיים.
עידוד לשינוי הרגלי התזונה, הגבלת שעות השימוש במסכים, יצירת סביבת שינה מיטבית ושילוב פעילות גופנית קבועה הם עמודי התווך של התערבות כזו, המצריכה מחויבות ושיתוף פעולה מצד המשפחה כולה.
חשוב להדגיש כי במקרים רבים גם אחד או שני ההורים של ילדים עם ADHD סובלים בעצמם מהפרעת קשב לא מאובחנת. מצב זה עשוי להקשות עליהם לתכנן ארוחות מאוזנות, לקבוע גבולות ולספק מסגרת תומכת – ובכך לתרום, גם מבלי משים, להתפתחות השמנה אצל ילדיהם. לכן, אבחון של ההורה כחלק מהתהליך המשפחתי מהווה נדבך חשוב במניעה וטיפול אפקטיבי.
מחקרים נוספים מציעים גם התבוננות מחודשת בטיפול התרופתי להפרעות קשב וריכוז. תרופות מקבוצת מעוררי מערכת העצבים המרכזית ("סטימולנטים") נמצאו כבעלות השפעה חיובית. לא רק בשיפור הריכוז, אלא גם בהפחתה של הסיכון להשמנה. השפעה זו מיוחסת לשיפור השליטה העצמית ולירידה באימפולסיביות, שמפחיתים את הצורך באכילה לא מבוקרת ובצריכת מזונות מתוקים עתירי אנרגיה.
במקרים רבים גם אחד או שני ההורים של ילדים עם ADHD סובלים בעצמם מהפרעת קשב לא מאובחנת, מה שעלול להקשות עליהם לתכנן ארוחות מאוזנות, לקבוע גבולות ולספק מסגרת תומכת לילדיהם
ההתפתחויות המהירות בעולם התרופות להשמנה הביאו לכניסתן של תרופות חדשות ממשפחת אגוניסטים ל-GLP-1, אשר לפי מחקר שפורסם בשנת 2024, הוכיחו יעילות גם בילדים צעירים בגילאי 6–11 הסובלים מהשמנה משמעותית. עם זאת, עדיין נדרשים מחקרי מעקב ארוכי טווח על מנת לאשר באופן סופי את בטיחות ויעילות התרופות הללו בילדים צעירים.
תחום חדש נוסף הוא שילוב טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות בתהליך הטיפול והמעקב אחר ילדים עם ADHD והשמנה. כך למשל, בריטניה החלה להטמיע בשנת 2025 את השימוש במשקלים חכמים המאפשרים ניטור משקל הילדים מרחוק באופן דיסקרטי ומכבד, המסייע בהפחתת תחושות בושה ומעודד יצירת הרגלי חיים בריאים יותר.
ולבסוף, המחקרים מהשנתיים האחרונות מצביעים על חשיבות השינה וצמצום השימוש במסכים, כגורמים קריטיים בניהול הסיכון להשמנה בילדים עם ADHD. ילדים הסובלים מ-ADHD ונמצאים ללא טיפול תרופתי, כך עולה מהמחקר של אוניברסיטת מיזורי מ-2024, הם בעלי סיכון מוגבר להשמנה, בעיקר בשל לילות של שינה לא איכותית וזמן מסך מוגבר. שיפור איכות השינה וצמצום משמעותי של שעות המסך, הם צעדים פשוטים אך אפקטיביים, שיכולים להוביל לשיפור ניכר בבריאות ובמשקל.
המסר המרכזי העולה מכלל המחקרים הללו הוא ברור: הטיפול בילדים הסובלים מהשמנה והפרעות קשב חייב להיות רב-מערכתי, מתואם ומותאם אישית, תוך שילוב בין התערבויות משפחתיות, תרופתיות, טכנולוגיות והתנהגותיות.
המסר המרכזי העולה מכלל המחקרים ברור: הטיפול בילדים הסובלים מהשמנה והפרעות קשב חייב להיות רב-מערכתי, מתואם ומותאם אישית, תוך שילוב בין התערבויות משפחתיות, תרופתיות, טכנולוגיות והתנהגותיות
רק שילוב כזה יביא לתוצאות אפקטיביות וארוכות טווח, לטובת הילדים ומשפחותיהם.
ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו