הקדמה לשאלה בלוגיקה: ב־26 בינואר השנה התכנסה הוועדה לבחירת שופטים. ההתכנסות הייתה בלשכת מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, המשמש מכוח החוק כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים, ולא כפי שמקובל בלשכת שר המשפטים.

הסיבה: השר יריב לוין, יו"ר הוועדה, בחר להחרים את הדיון. יחד איתו החרימו את הישיבה גם נציגי הקואליציה הנוספים בוועדה – השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. כל ששת החברים האחרים בוועדה התייצבו.

באותה ישיבה התקבלו ההחלטות הבאות: השופט יצחק עמית מונה לנשיא בית המשפט העליון; השופט נעם סולברג מונה למשנה לנשיא העליון. נוסף על כך מונו לתפקידם 29 שופטים חדשים לערכאות המחוזי והשלום ברחבי הארץ, וכן נבחרו חמישה רשמים בכירים.

איך יכול להיות שלוין לא מכיר במינויו של השופט עמית – מאחר ש"ההליך" שבו הוא נבחר הוא לשיטתו "בלתי חוקי" – ובאותה נשימה הוא דווקא מכיר במינוי השופט סולברג למשנה לנשיא? שניהם מונו באותה ישיבה

עם זאת, שר המשפטים לוין התראיין במוצאי שבת האחרונה לאיילה חסון בכאן 11. בריאיון, שהספיק בינתיים להכות גלים, הוא הצהיר שוב, בקולו הנחרץ, כי אינו מכיר בעמית כנשיא העליון.

"השופט עמית הוא נשיא בית המשפט העליון איתך או בלעדיך", אמרה חסון ללוין, והוא ירה מייד: "השופט עמית איננו נשיא בית המשפט העליון, ואני אינני מכיר בו ולא אכיר בו משום שהוא נבחר בהליך פסול ובלתי חוקי".

שר המשפטים יריב לוין בריאיון לאיילה חסון בכאן 11, 7 ביוני 2025 (צילום: כאן 11, צילום מסך)

וכעת השאלה: איך יכול להיות שלוין לא מכיר במינויו של השופט עמית לנשיא העליון – מאחר ש"ההליך" שבו הוא נבחר הוא לשיטתו "פסול ובלתי חוקי" – ובאותה נשימה הוא דווקא מכיר בלגיטימיות של מינוי השופט סולברג למשנה לנשיא? שניהם הרי מונו באותה ישיבה ממש, שאותה מכנה לוין "הליך פסול ובלתי חוקי" ושאותה הוא החרים יחד עם חבריו לקואליציה.

ההכרה של לוין במינויו של סולברג לא מבוססת על הצהרה כזו או אחרת שלו. היא נובעת מתוך הפרסום ב"ילקוט הפרסומים" – חלק מהפרסומים הרשמיים של המדינה המכונים "רשומות" – שעליו חתם לוין ושפורסם ב־12 במאי, לפני כחודש.

הבעיה היא לא מה שלוין אומר, אלא מה שהוא עושה – או נמנע מלעשות, במסגרת תפקידו המיניסטריאלי, כפועל יוצא של אותה "אי הכרה" בכך שלבית המשפט העליון יש נשיא, ושמו יצחק עמית

באותה הודעה, שהוכתרה באופן בלתי חגיגי בעליל בכותרת "הודעה על מינוי שופטים", הודיע שר המשפטים על מינויו של סולברג למשנה לנשיא העליון, ועל מינוים של 29 השופטים שמונו באותה ישיבה שבה לא השתתף. דוברו של שר המשפטים לא טרח להשיב עד עתה לפניית זמן ישראל בעניין זה. אך לא נאבד תקווה.

אין שום פגם משפטי בכך שהשר לוין מצהיר בריאיון טלוויזיוני כי הוא אינו מכיר בשופט עמית כנשיא העליון. זוהי אומנם אמירה חמורה, מדאיגה, קיצונית ומעוררת פלצות מהרבה בחינות אחרות, אבל מבחינה משפטית היא מותרת לחלוטין, ונטועה בלב חופש הביטוי הפוליטי הנתון ללוין.

לפוליטיקאי לוין מותר לומר דברים מופרכים והזויים. מותר להתפלץ מהם, אבל, כמאמר הקלישאה, צריך להיהרג על זכותו לומר אותם.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבעיה היא לא מה שלוין אומר, אלא מה שהוא עושה – או נמנע מלעשות, במסגרת תפקידו המיניסטריאלי, כפועל יוצא של אותה "אי הכרה" בכך שלבית המשפט העליון יש נשיא, ושמו יצחק עמית. בסופו של דבר לא מדובר בחבר כנסת מהשורה, אלא בשר המשפטים, השר האמון מטעם הממשלה על מערכת המשפט.

לפני כחודש וחצי פנה עו"ד שחר בן־מאיר אל היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד שר המשפטים, בחשד לביצוע עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים, נוכח סירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בשל כך שהוא "אינו מכיר" בעמית כנשיא העליון.

"האיסור הפלילי של הפרת אמונים אינו מיוחד רק למקרה בו עובד הציבור פועל או נמצא בניגוד אינטרסים בין עניין פרטי או אישי שלו", כתב בן־מאיר, "אלא גם במצב בו הוא פועל בניגוד לחובת האמון שלו כלפי כלל הציבור"

"האיסור הפלילי של הפרת אמונים אינו מיוחד רק למקרה בו עובד הציבור פועל או נמצא בניגוד אינטרסים בין עניין פרטי או אישי שלו", כתב בן־מאיר, "אלא גם במצב בו הוא פועל בניגוד לחובת האמון שלו כלפי כלל הציבור, ופועל רק למען האינטרס הפוליטי־מפלגתי שלו".

הפרשן המשפטי עידו באום פירט השבוע חלק מהנזקים שגורמת מדיניות החרם של שר המשפטים על מערכת המשפט. כך, בין היתר, בבית המשפט העליון מכהנת רשמת אחת בלבד, בעוד שהתקן הוא לשני רשמים, ונפח העבודה המוטל עליה הוא של שני אנשים.

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה ושר המשפטים יריב לוין, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

בעליון מכהנים 12 שופטים במקום 15, והעומס הולך ומכביד, עד כדי כך שהנשיא והמשנה לנשיא, עמית וסולברג, נאלצים להיכנס לסבב השופטים התורנים – דבר שלא היה שנים רבות.

המחסור אינו פוגע רק בבית המשפט העליון כמובן, אלא בכלל ערכאות השיפוט. הנהלת בתי המשפט טרם פרסמה את דוח הפעילות של בתי המשפט לשנת 2024, ואולם מהדוח הנוגע לשנת 2023, שפורסם מתחת לרדאר לפני כשנה, עולה כי נכון לדצמבר 2023 היו במערכת 40 תקני שיפוט לא מאוישים, המשקפים פער של 5.1% בין סך התקנים לבין מספר השופטים המכהנים בפועל.

לוין הצליח להעביר בכנסת תיקון המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים והופך אותה לוועדה פוליטית במהותה, ושינוי זה ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה; בינתיים, נראה שאין לו מוטיבציה למנות שופטים

בינתיים המצב כמובן החמיר, נוכח החרם של לוין וסירובו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות שופטים. לוין הצליח להעביר בכנסת תיקון לחוק יסוד השפיטה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים והופך אותה לוועדה פוליטית במהותה, ושינוי זה ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה; בינתיים, נראה שאין לו מוטיבציה למנות שופטים, לכלל הערכאות, בהרכב הוועדה הנוכחי.

"אתה נכנס עם הראש בקיר", אמרה חסון לשר המשפטים בראיון במוצאי שבת. "למה לא לשבת עם עמית בארבע עיניים וללבן איתו את הדברים? אני מאמינה שגם הוא בעד המדינה. זה מאבק כוח מיותר".

שר המשפטים יריב לוין לצד נשיא העליון השופט יצחק עמית בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא בירושלים, 10 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לוין לא התרשם: "אני רואה בזה הצעה צינית. מה הוא בעצם אומר? קודם אני אדרוס אותך, אקח לך את הסמכויות באופן בלתי חוקי, אתעלם מהעובדה שאתה שר משפטים שנבחר בתמיכה של 2.5 מיליון איש, ואז אני אואיל בטובי לשבת איתך ולדון איתך בכל מיני דברים. המצב הקיים לא יכול להימשך, השינוי יקרה".

לפחות בדבר אחד אפשר להסכים עם שר המשפטים. המצב הקיים אכן לא יכול להימשך.