אחרי החגים – אותו מועד מעורפל שבו קורה הכול בישראל – תירשם תפנית היסטורית במשק המים הישראלי, והכוונה לתפנית במובן הפיזי ממש: במקום לזרום מהכינרת דרומה, המים יזרמו בכיוון ההפוך – מהדרום אל הכינרת.
ישראל תשתמש לראשונה במים המיוצרים במתקני ההתפלה כדי למלא את האגם הלאומי ולייצב את המפלס שלו. "זה רגע מרגש ועצוב בו זמנית", אומר גורם במשק המים. "מצד אחד הפרויקט הזה מעיד על היכולות הטכנולוגיות ועל החשיבה קדימה במשק המים הישראלי, אבל באותה נשימה זה כואב שהכינרת הגיעה למצב שבו אנחנו צריכים להנשים אותה".
הרעיון של המוביל ההפוך נהגה במהלך רצף שנות הבצורת שפקדו את ישראל בעשור הקודם. הכינרת דגדגה את הקו השחור והתקרבה לנקודה שבה הייתה עלולה להתרחש קריסה אקולוגית ושלא ניתן יהיה עוד לשאוב מים מהאגם במקרה הצורך.
ברשות המים וב"מקורות" הגיעו למסקנה שכדי להעמיד רשת ביטחון לכינרת, צריך להקים קו שיכול להוביל אליה מים ממתקני ההתפלה שלחוף הים התיכון
במקביל, המודלים והתחזיות לעשורים הבאים לא בישרו טובות – יותר בצורות וגלי חום, יותר אוכלוסייה בישראל ובמדינות השכנות, ופחות זרימה בנחלים שמזינים את הכינרת. ברשות המים וב"מקורות" הגיעו למסקנה שכדי להעמיד רשת ביטחון לכינרת, צריך להקים קו שיכול להוביל אליה מים ממתקני ההתפלה שלחוף הים התיכון.
על הדרך, וכדי להכפיל את התועלת, הוחלט שהקו יגיע לנחל צלמון המיובש. המים שיזרמו דרכו במורד אל הכינרת יחזירו אותו לחיים.
האם מים מותפלים בכלל מתאימים לכינרת ולמערכות הטבעיות שלה? ברשות המים מבהירים שהתשובה חיובית, ושהנושא נחקר על ידי המכון לחקר ימים ואגמים. כשמפלס הכינרת יורד, רמת המליחות במי האגם עולה, והזרמה של מים מותפלים – שבהם רמת המליחות נמוכה במיוחד – דווקא תאזן את מדדי המליחות הלא רצויים באגם.
הפרויקט אושר על ידי הממשלה והופקד בידי "מקורות", שבעלות של מיליארד שקל ובתוך פחות מארבע שנים בנתה צינור באורך של כ־30 קילומטר ובקוטר של כ־1.70 מטר מתחנת אשכול עד לפאתי נחל צלמון.
בחורף האחרון, באופן חסר תקדים, מפלס הכינרת לא עלה, ומאז הוא יורד בחדות. ברשות המים החליטו שיש צורך לאושש את האגם. "יש לנו הרבה להשלים"
בדצמבר 22' נערך טקס השקת הצינור בנחל צלמון והתבצעה הזרמת ניסיון, אבל מייד לאחר מכן השיבר נסגר. "הפסקנו אז את ההזרמה אחרי יום אחד", נזכר בנוסטלגיה חזי ליפשיץ, מנהל רשות המים. "הכינרת הייתה גבוהה ולא היה צורך בהזרמה בפועל. לא שיערנו שנזדקק להפעיל את הפרויקט כבר השנה".
עכשיו הגיעה העת לממש את האופציה. בחורף האחרון, באופן חסר תקדים, מפלס הכינרת לא עלה, ומאז הוא יורד בחדות. ברשות המים החליטו שיש צורך לאושש את האגם. "יש לנו הרבה להשלים", אומר ליפשיץ, "המטרה היא להעלות את המפלס, אם כי הכמויות שנוכל להזרים אינן דרמטיות. הכינרת מתקרבת מאוד לקו האדום וכנראה תגיע אליו בקרוב.
"במקביל להזרמה נפסיק את השאיבה מהכינרת כמעט לגמרי, התכנון ל־26' הוא לשאוב ממנה את המינימום של המינימום ולהזרים מים במובל ההפוך בחודשי החורף".
למה בעצם חשוב למלא את הכינרת?
"הכינרת זה האוגר האסטרטגי שלנו. כמו שכשאומרים לך שעומדת להיות הפסקת מים אתה ממלא את האמבטיה? אז הכינרת היא האמבטיה שלנו. הבטרייה שבה שומרים את האנרגיה למקרה הצורך. זה די מדהים. אין דברים כאלה בעולם למיטב ידיעתי – וישראל היא הראשונה שמזרימה מים מותפלים לטבע".
כשהחום יתפוגג, הצריכה תרד והתפוקה במתקן שורק 2 תעלה – יגיע הרגע שבו משק המים יוכל להזרים מים מותפלים אל הכינרת
התזמון לתחילת ההזרמה נקבע לסתיו מפני שבקיץ הלוהט צריכת המים במשקי הבית ובחקלאות נמצאת בשיאה, ובמקביל מתקן ההתפלה שורק 2 עדיין לא עובד בתפוקה מלאה.
המתקן, שממוקם סמוך לחוף פלמחים, מפיק כיום מים בקצב של 100 מיליון קוב בשנה, ובתום עבודות תשתית שאמורות להתבצע בשבועות הקרובים הוא אמור להכפיל את התפוקה ל־200 מיליון קוב. כשהחום יתפוגג, הצריכה תרד והתפוקה במתקן ההתפלה תעלה – יגיע הרגע שבו משק המים יוכל להזרים מים מותפלים אל הכינרת.
מ"מקורות" נמסר ש"ההחלטה אם להזרים את המים היא בידי רשות המים, ומה שינחו אותנו נבצע. בקיץ אין עודפי התפלה והכוונה היא לפתוח בהזרמה בתקופה שאחרי חגי תשרי, כפוף לאישור רגולטורי".
לפי התוכנית, ספיקת המים שיוזרמו תעמוד על 5,000 קוב לשעה במשך כחצי שנה, ובהתקרב הקיץ הכמות תרד ל־1,000 קוב לשעה בעיקר לטובת נחל צלמון.
כמובן שהכול נתון לשינוי ותלוי בחורף שיגיע ובמכסת הגשמים שהוא יביא איתו. חורף שופע מים, קל וחומר רצף של כמה חורפים כאלה, יאפשר להשיב את הסדר הישן על כנו ולהפסיק להזרים מים מותפלים לכינרת. עם כל הכבוד למשק כנפי ההיסטוריה של המוביל ההפוך, איש לא יצטער אם זה יקרה.

















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהטעם להשתמש בכנרת כמחסן מים אינו ראוי. מים יש לאכסן באקוויפר. מה גם שחלק מהשאיבה מהכנרת נעשית עוד לפני שהמים מגיעים אליו. המים משמשים לחקלאות בגליל. חקלאות מהסוג אשר נעזרת במים מסובסדים.
חלק מהבעיה היא הכנרת משמשת למדידת המורל הלאומי. מפלס המים הוא גם מפלס הביטחון של אוכלוסיית המדינה. יש לפתוח את הנושא להאיר בשקיפות לאן זורמים מי הנחלים בגליל. כמה מים נשאבים מהם.
התכנית הזו מדוברת כבר כ 20 שנה שמחה לשמוע שמפעילים ומיישמים אותה. הכנרת כבר מזמן לא מספיקה בתור מאגר המים הראשי של מדינת ישראל. התפלה בשילוב עם אנרגיה סולארית בלתי מוגבלת הן העתיד של משק המים והאנרגיה הלאומי. הגיע הזמן לעשות סוויץ' במוח, להחזיר את הכנרת לטבע ולהתחיל לשקם אותה במקום לשאוב ממנה.
במקום להפעיל עכשיו את ההתפלה כמו תמיד מחכים ואז החורף יפתיע יציף את הכנרת ולא צריך להפעיל את מתקן ההפוך בקיצור בזבוז כספים. אם באמת היו רוצים מפעילים עכשיו גם שהצריכה עולה. אחרת למה הוא נועד ?