עובד האחזקה של משרד ראש הממשלה התקשה ביום רביעי בבוקר לגלגל את השטיח האדום למרגלות המטוס בשדה התעופה בן גוריון. הוא מתח ומשך, סובב קדימה ואחורה, עמד במלוא כובד משקלו על הקצה, אבל השטיח סירב להתיישר.

הזמן דחק, ראש הממשלה היה כבר בדרך, ואז נחלץ עובד נוסף, והשניים הצליחו ברגע האחרון להתגבר על השטיח המלכותי העיקש, שסימל אולי את קצה התקופה של בנימין נתניהו בראשות הממשלה.

בכלל, התחושה לפני המסע לליסבון הייתה של דחיפות. הכל חשוב, הכל חיוני. הכל מהיר. כאילו עתיד המדינה תלוי בפגישה מזדמנת בפורטוגל עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו.

העסק אורגן בזריזות רבה. אווירת הבהילות בשדה התעופה הורגשה. מכונית הוואן של משרד ראש הממשלה פרקה 11 מזוודות גדולות שלא ברור מה תכולתן, וסבלים שקרסו תחת הכובד העלו אותן במדרגות לכבש המטוס. מי צריך כבודה כזו לנסיעה של 42 שעות? לרגע היה נדמה שהפמליה הגדולה מתכוונת לעזוב את הארץ.

סבלים פורקים מזוודות גדולות מוואן של משרד ראש הממשלה לאחורי המטוס לפורטוגל (צילום: שלום ירושלמי)

בכלל, הפגישה עם פומפאו הייתה אמורה להתקיים בלונדון, לשם הגיעו עוד 20 ראשי מדינות לוועידת נאט"ו. משלחת של לשכת ראש הממשלה יצאה לשם להכין את הביקור, אבל אז התברר כי השירות החשאי לא יכול להעמיד לנתניהו חבילת הגנה ראויה לראש ממשלה, שרק הנשיא טראמפ מאובטח ממנו. בלשכת נתניהו טכסו עצה. על פגישה עם טראמפ/פומפאו לא מוותרים ערב בחירות.

מכונית הוואן של משרד רה"מ פרקה 11 מזוודות גדולות, וסבלים שקרסו תחת הכובד העלו אותן במדרגות לכבש המטוס. מי צריך כבודה כזו לנסיעה של 42 שעות? לרגע היה נדמה שהפמליה מתכוונת לעזוב את הארץ

במוצאי שבת, טלפנה מתאמת הנסיעות במשרד ראש הממשלה, עדנה חלבני האגדית, לשגריר ישראל בפורטוגל, חיים גמזו. חלבני ביקשה ממנו לארגן את הפגישה עם פומפאו בליסבון, לשם אמור היה להגיע מזכיר המדינה. גמזו לא היה מוכן לשמוע. הוא תבע שנתניהו ייפגש גם עם ראש ממשלת פורטוגל, אנטוניו קושטה, כדי לשמור על כבודו.

בסוף הפגישה נקבעה, אבל אז התברר כי לקושטה עצמו יש בעיות מבית. לפני חודשיים הוא ניצח את הבחירות בפורטוגל, אבל המפלגות השותפות שלו הן חלק מהשמאל תומך ה-BDS, שלא לדבר על המפלגה הקומוניסטית בפרלמנט, שתבעה בביטאונים שלה "לסלק את הישראלי המושחת מפורטוגל".

בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה בליסבון, פורטוגל. 5 בדצמבר 2019 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

הפשרה שהושגה הייתה כזו. קושטה קיבל את נתניהו אתמול על מדרגות משרד ראש הממשלה בליסבון בלי טקס גדול, השניים לא אמרו מילה לתקשורת ועלו לחדר הפגישות. הצלמים לקחו עוד כמה פלאשים, הדלתות נסגרו. כאילו לא היה ולא נברא.

* * *

יום קודם לכן, במלון אינטרקונטיננטל בליסבון, אכן נפגש נתניהו עם פומפאו. "זו הייתה פגישה קריטית לביטחון ישראל", הודיע נתניהו אתמול לעיתונאים. אילו היה כנה יותר, היה נתניהו אומר או מוסיף ש"זו הייתה פגישה קריטית לבחירות שיש לי בישראל".

הנושאים שעלו בפגישה הם חשובים, ללא ספק, המלחמה באיראן (פומפאו ונתניהו מדרבנים בעצם את ההפגנות באיראן ובעיראק נגד המשטר), הנוכחות האמריקנית בסוריה וברית ההגנה בין ישראל וארצות הברית. נתניהו סיפר כמובן על עוד נושאים שאותם הוא לא יכול לפרט.

בנימין נתניהו נפגש עם מייק פומפיאו בליסבון, פורטוגל. 5 בדצמבר 2019 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

הכל טוב, אבל נתניהו נמצא באמצע קמפיין הבחירות של חייו. הדיבורים על ממשלת אחדות נשמעים מגוחכים, ואפילו נתניהו מחייך בזווית הפה כאשר הוא מזכיר אותה, ומנמק למה הוא צריך להיות הראשון ברוטציה ("רציפות תפקודית").

ראש הממשלה מבקש שגנץ יתגבר על לפיד, או שליברמן יתגבר על ליברמן, אבל הוא לא מתגבר על התשוקה שלו להחזיר לעצמו את 61 המנדטים פלוס. "הייתה לנו תקלה. לא הוצאנו את כל בוחרי הליכוד. בפעם הבאה נתקן את זה", אמר נתניהו לאנשים הקרובים אליו בגני התערוכה, לשם הגיע ב-17 בספטמבר, אחרי שנודעו התוצאות.

עבור נתניהו העניין באמת קריטי. 61 המנדטים הם הערובה שלו להקים ממשלה אחרי הבחירות הצפויות בסוף פברואר או תחילת מארס, ולהשיג חסינות שתמנע את העמדתו לדין. זה ברור. בדרך לבחירות הוא עוד ייפגש עם שועי עולם ויעלה על סדר היום "עניינים קריטיים", שיבדלו בינו ובין בני גנץ, שהוא בעצם דמות אלמונית על הגלובוס שנתניהו מסובב על כף ידו.

בדרך לבחירות הוא עוד ייפגש עם שועי עולם ויעלה על סדר היום "עניינים קריטיים", שיבדלו בינו ובין גנץ, שהוא בעצם דמות אלמונית על הגלובוס שנתניהו מסובב על כף ידו

הכול יונח על השולחן, כדי למשוך את מצביעי הימין: ריבונות בבקעת הירדן, החלת החוק הישראלי על ההתנחלויות, ברית הגנה עם ארצות הברית, או בקיצור, כל מה שטוב לנשיא טראמפ, שגם הוא רוצה לשמור על תמיכת האוונגליסטים בבחירות ובצרות שיש לו על הראש.

אגב, אחרי המפגש ביום רביעי עלו בארץ דיווחים על סיכום בין נתניהו ופומפאו על קידום היחסים בין ישראל ומרוקו. האייטם עורר מורת רוח גדולה. התקשורת לא נסעה עד ליסבון כדי לחטוף כותרות אלטרנטיביות מהארץ. רק הבוקר, במהלך החזרה לארץ, אמר בכיר במשרד החוץ האמריקאי כי הנושא כלל לא היה על האג'נדה.

הכתבים המדיניים במטוס נשמו לרוחה, עלצו וצחקו. הם העלו שירים של צעירי קרית מלאכי על מרוקו, ובירכו אחד את השני בתרבחו ותסעדו. אין כמו שמחה מנטרלת סקופים של אחרים.

* *  *

ליסבון היא עיר מהממת. שילוב של סן פרנסיצקו על המים פלוס העליות התלולות, ושל רומא עם המבנים הארכיטקטוניים שמשאירים אותך פעור פה. ליסבון, כמו פורטוגל, נמצאת בתקופת פריחה אחרי שנים של משבר כלכלי נוראי. המדינה הזו קצת נידחת, בקצה חצי האי האיברי, אבל האירועים האחרונים בה מרתקים.

בשיחות עם האנשים ברחוב מתגלה סיפור על מדינה, בעלת אוכלוסייה קטנה יחסית, 10.5 מיליון איש, שעמדה בפני נטישה של כל התושבים. בעיר פורטו, השנייה בגודלה, עזבו ב-2015 עשרות אלפים, וזו לא בדיחה. איתי מור, משקיע ישראלי סיפר לי על אישה שהסתובבה בעיר הרפאים, קנתה בניינים נטושים בזה אחר זה במחירי רצפה, ועכשיו הפכה למיליונרית כבדה, כאשר העיר משגשגת מחדש.

בנימין ושרה נתניהו באנדרטה לזכר היהודים בכיכר רוזיו בליסבון (צילום: שלום ירושלמי)

מי שהביא לשינוי הוא ראש הממשלה קושטה עצמו, באמצעות מהלכים דרמטיים של הורדת מיסים וחלוקת אזרחות אירופאית כמעט לכל דורש, מה שמשך לפורטוגל משקיעים מכל העולם, וכמובן שגם מישראל. הפרדוקס הוא שקושטה אינו איש אהוד במיוחד בפורטוגל. האנשים ששוחחו איתנו דיברו על האישיות הבעייתית שלו ועל השחיתות שעדיין קיימת בסביבה שלו. מי יודע? אולי נתניהו וקושטה דיברו בפגישה הסגורה ביניהם על כמה בעיות משותפות.

נתניהו ורעייתו שרה העדיפו שלא לבלות את השעות הפנויות בליסבון. אתמול בבוקר הם נסעו בחשאי לעיירה בשם סינטרה, 40 קילומטר מעיר הבירה. השניים לקחו מדריכה מקומית ושוטטו בין הארמונות. המבצרים והמבנים המדהימים, שהוכרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. שם הם מצאו שלווה.

אחר כך בני הזוג הגיחו לליסבון, לכיכר רוזיו, מול כנסיית סאן דומינגוש, והתעכבו ליד האתר לזכר קורבנות פרוגרום ליסבון מ-1506. לשרה נתניהו לא נדרש הרבה מאמץ כדי לחבר בין תלאות האנוסים של פעם והסבל שעוברים בני המשפחה היום.

"יש בזה משהו", ענתה לזמן ישראל, כשנשאלה בבדיחות איזה אינקוויזיציה יותר גרועה, מה שעובר על בעלה או מה שעשו בימי הביניים ליהודים. "אני לא שוללת את השאלה. אני שמחה שאתה מבין שזו אינקוויזיציה בשבילנו".

וכך היא גנבה את כל הכותרות מהביקור בפורטוגל, אבל גם לימדה את כולנו שראש הממשלה ורעייתו חיים בעולם משלהם – בתוך סיוט שהם בטוחים שיחלוף.