במבט ראשון זה נראה כמו גלויה משוויץ: פלג זורם בנחת, שמים כחולים של סוף ספטמבר משתקפים במים, צמחייה ירוקה משגשגת בערוץ הנחל. קלישאה של שלווה כפרית. ואז בא הריח, שגריר נאמן של המציאות, מכה בנחיריים ומזכיר איפה אנחנו נמצאים. ספוילר: במקום שבו נחלים משמשים כתעלות ביוב ובורות אשפה.
נחל אלכסנדר הוא אחד הפופולריים בישראל. גשר הצבים, שבילי הליכה ורכיבה, אגמון חפר, חורשות ופינות מושלמות לפיקניק סמוך לגדה. כל מה שעם ישראל צריך כדי לעלות לרגל בהמוניו בשבתות.
תקציבים ומאמצים רבים מושקעים על ידי המועצה האזורית עמק חפר, רשות הניקוז וגופים נוספים כדי לשמר את הנחל כפנינת טבע ונוף. רק שבמרחק כמה קילומטרים משם, בסיור שנערך בין ראש השנה ליום כיפור, אותו נחל מתגלה במצב צבירה שונה לגמרי: מוזנח, מלוכלך, מעלה צחנה. זו לא ישראל השנייה – זו ישראל השלישית, והיא נראית נורא.
תקציבים ומאמצים רבים מושקעים ע"י מועצת עמק חפר, רשות הניקוז וגופים נוספים כדי לשמר את נחל אלכנסדר כפנינת טבע ונוף. רק שבמרחק כמה קילומטרים משם, אותו נחל מתגלה במצב צבירה שונה לגמרי
ערוץ הנחל חולף בפאתי קלנסווה. אנחנו מתקדמים על הגדה, כל הרעות החולות של המרחב הפתוח בישראל מתנקזות לכאן: תילים של פסולת בניין שהושלכה כדי לחסוך את התשלום לאתר מוסדר. החוק שאמור להדביר את מכת המדינה הזו תקוע בדיונים בכנסת, אולי סוף־סוף יאושר בקרוב; ניחוח ביוב שעולה מהמים – תוצאה של תקלות חוזרות ונשנות במערכת הביוב של קלנסווה; ופסולת ביתית – צעצועים שבורים, ספות, אפשר להרכיב כאן סלון שלם – שהושלכה לאפיק.
במרחק מטרים ספורים מהנחל משתרע מתחם של אחת ממשפחות הפשע הגדולות באזור. בפאתי המתחם ערמת פסולת מאולתרת שמתחילה לבעור מבפנים ולהעלות עשן. אני מופתע מהעובדה שהמתחם לא מבוצר, אפילו לא מגודר.
"הפחד עושה את העבודה", אומר גורם ממשלתי שפועל באזור, "אף אחד לא נכנס לשם בלי יס"מ. זה 'No mans land'. אין פה משילות. המשילות היחידה זה קרב חמולות".
חיזקי סיבק, סגן ראשת מועצת עמק חפר ומחזיק תיק איכות הסביבה, מביט בנחל מוטרד. השטח השיפוטי של עמק חפר מסתיים מעט צפונה מכאן, בכביש 57 (נתניה–כפר יונה), אבל למפגעי סביבה אין גבולות, בוודאי לא גבולות מוניציפליים, וכל מה שקורה כאן, מדרום לכביש, מיתרגם למתקפה רבתי על החלק הנקי והמטופח של הנחל.
"אתה יכול לעשות במורד הכול – לקחת ילדים למבצעי ניקיון, לטהר את המים, אבל אתה 'סיטינג דאק'. זה מאמץ סיזיפי. אנחנו מחפשים דרך לנתק את ההשפעה בין חלקי הנחל"
"אתה יכול לעשות במורד הכול", אומר סיבק, "לקחת ילדים למבצעי ניקיון, לטהר את המים, אבל אתה 'סיטינג דאק'. זה מאמץ סיזיפי. אנחנו מחפשים דרך לנתק את ההשפעה בין חלקי הנחל, אבל כל מה שקורה פה גורם נזק בלתי הפיך בהמשך".
בעמק חפר פירקו את הבעיה לגורמים ויודעים בדיוק מה צריך לעשות כדי להגן על הנחל. "המשימה הראשונה היא לעצור את הביוב מקלנסווה שהמערכת שלה קרסה לגמרי", אומר סיבק. "אין שם תאגיד מים שייקח אחריות.
"אם העירייה לא מצליחה, משרד הפנים ורשות המים צריכים להיכנס לתמונה. אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה שעובדים כאן בשטח מאוד רוצים לשמור על הנחל, אבל זה דורש השקעה כספית גדולה ושום גורם לא ממהר לעשות את זה".
הביוב של קלנסווה הוא רק ההתחלה. מכון טיהור השפכים האזורי הסמוך למושב תנובות לא עומד בעומסים, ומזרים לאפיק הנחל שפכים מטוהרים באיכות ירודה. ברשות המים מתגאים ובצדק בעובדה ש־85% מהביוב בישראל מטוהר ומועבר לשימוש בחקלאות – מקום ראשון בעולם; קצת פחות מתלהבים לספר מה קורה לביוב שלא מגיע לחקלאות.
המעלה של נחל אלכסנדר משקף את ישראל 2025: חברה עם פערים כלכליים אדירים, עם רשויות מקומיות לא מתפקדות. ציבור שמקדש את ניקיון הקניין הפרטי ומתייחס למרחב הציבורי כאל פח אשפה עצום
"המרכיב השלישי הוא הפסולת המוצקה", אומר סיבק, "החל מפגרים ועד כלי פלסטיק. כשמגיע גשם בחורף כל זה נשטף בבת אחת במורד הנחל". מי אמר שאין יתרונות לבצורת.
הנחל, אמר פעם מישהו חכם, הוא תבנית נוף מולדתו. תמונת מראה של המציאות הסביבתית והחברתית שעוטפת אותו: נחל נקי וגדות בריאות משקפים חברה בריאה, רשויות מתפקדות, ציבור מודע ואכפתי. במקרה כזה הנחל הוא מקור הנאה. אפשר לטייל ולבלות על הגדה, לשוט ואפילו לשחות במים.
המעלה של נחל אלכסנדר משקף את ישראל 2025: חברה עם פערים כלכליים אדירים, עם רשויות מקומיות לא מתפקדות, מערכי פינוי פסולת שקרסו, ציבור שמקדש את ניקיון הקניין הפרטי ובאותה נשימה מתייחס למרחב הציבורי כאל פח אשפה עצום, תשתיות רקובות.
אכיפה? לא קיימת. למשרד להגנת הסביבה ולרשויות המקומיות אין די כוח אדם וסמכויות. משטרת ישראל? היא לא נוכחת כשבחברה הערבית נשברים שיאי נרצחים, אז למה שתעשה משהו כשרוצחים את הטבע? במקום להיות מוקד משיכה, הנחל הופך למפגע דוחה.
בבוקר החג התעוררו בעמק חפר כדי לגלות שהביוב של מחנה הפליטים ארתאח שבפאתי טולכרם הסמוכה גלש והגיע לתעלות בצד הישראלי ומאיים לזלוג משם לאפיק של הנחל
שום אדם סביר לא ירצה לטייל כאן. באחד הקטעים של הנחל אני מבחין בסימון דרך של שביל ישראל. לפחות השביליסטים מקבלים תמונה מהימנה של המציאות הישראלית, בלי צנזורה.
בישראל כמו בישראל, גם המערכה על הנחל היא רב־זירתית. הצרות זורמות בלי הפסקה גם מעבר לקו הירוק. בבוקר החג התעוררו בעמק חפר כדי לגלות שהביוב של מחנה הפליטים ארתאח שבפאתי טולכרם הסמוכה גלש והגיע לתעלות בצד הישראלי ומאיים לזלוג משם לאפיק של נחל אלכסנדר. וזה עוד לפני תחילת עונת המסיק שבפתח וזיהום העקר שהיא מביאה איתה.
במהלך הסיור אנחנו נתקלים בכמה כלבי פרא משוטטים בין תילי האשפה. הם הגיעו לכאן מהשטחים. בצד הישראלי זוכרים את אלפי הכלבים ששעטו אל תוך העוטף אחרי שהחלה הפלישה הקרקעית לעזה. בזמן האחרון מתחילים להרגיש נוכחות של יותר כלבים משוטטים גם במרכז הארץ. זו סיבה לדאגה, שכן גם תפוצת הכלבת נמצאת בעלייה חדה. רק השבוע אותר כלב חולה כלבת בהתנחלות שבי שומרון שלא רחוקה מכאן.
למרות הכול, סיבק מצליח לגרד אופטימיות. "החלק הטוב הוא שאת כל זה אפשר לסדר", הוא אומר, "קצת רצון והשקעה של כספים. לתקן את מערכות התשתית, לאסוף את הפסולת, זה לא בשמים. זו לא מכת גורל. לא יכול להיות שיישובים בישראל ב־2025 ייראו כמו הודו במאה ה־19. כשזורם לך ביוב ברחוב אתה בעולם השלישי. כל מה שראינו אלה דברים שאפשר וצריך לטפל בהם".
"החלק הטוב הוא שאת כל זה אפשר לסדר. קצת רצון והשקעה של כספים. לתקן את מערכות התשתית, לאסוף את הפסולת, זה לא בשמים. זו לא מכת גורל"
באחד הרחובות בקלנסווה אנחנו נתקלים בשלט עם איור בצבע תכלת וחץ לכיוון "אלכסנדר". לרגע אני מתמלא תקווה, אולי מדובר במישהו שדואג לנחל, ואז קורא את השורה השנייה: "שטיפת רכבים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוגם תחזוקה של הטבע היא עניין פוליטי.
רשויות המדינה מטפלים בתשתיות ובטבע רק כשהן סמוכות לישובים יהודים.
אם זה סמוך לישובים ערביים, מזניחים ולא מטפלים, למרות שזה בתחום מדינת ישראל ובאחריותה המלאה.
כל כך הרבה מילים.
כתבה שלמה.
יש לי רעיון למשפט קצר שיחליף את כל המלל: "בניגוד ליהודים, ערבים הם פראי אדם שלא שמים קצוץ על הסביבה או על החוק, ולכן הנחל בשכונה שלהם נראה כמו סניף של חירייה".
סוף סוף מישהו מתיחס לחלק הזה של נחל אלכסנדר , שלידו יש מקומות בחן יונס שניראים כמו הריביריה, פסולת , לכלוך ,פגרים , בניה לא חוקית, ביוב , זיהום ותוסיפו לזה השתוללות של טרקטרונים ורכבי שטח שפשוט קורעים לגזרים את הנחל ואת גדותיו. כל מה שצריך לעשות זה להאריך את שמורת נחל אלכסנדר אל מעבר לכביש כפריונה – ניצני עוז . לא מבין למה לא עושים את זה.