משפט נתניהו עושה טוב לשיקום עזה. ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל בצילו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. כבן חסותו. תלותו של נתניהו בטראמפ היא מוחלטת. הוא יתקשה להמרות את פיו.  

מי שגרר את הנשיא האמריקאי לעמוד בראש קמפיין החנינה שלו – הפך עצמו למשותק. נמר מנייר. לא חשוב עוד מה אומר נתניהו – חשוב מה עושה הנשיא טראמפ.

נתניהו יכול לנפח את חזהו, להעצים את קולו העבה, הסמכותי והכריזמטי, להפגין עוצמה בראיון טלוויזיה ולהוכיח לבייס שכוחו ועוצם ידו שולטים במצב. אבל לא. השרדן הבלתי נלאה ומבקש החנינה המתחנן על נפשו בפני מליץ היושר, נשיא מעצמה שישראל תלויה בה כל כך – לא יכול ממש להקפיד על האינטרסים הביטחוניים של המדינה שהוא עומד בראשה.

מי שגרר את הנשיא האמריקאי לעמוד בראש קמפיין החנינה שלו, ותלותו בטראמפ מוחלטת – הפך עצמו למשותק, נמר של נייר, שיתקשה להמרות את פי טראמפ ולא יוכל להקפיד על האינטרסים הביטחוניים של ישראל

הוא אינו רוצה לפגוע במאמצי הנשיא להסדיר את חנינתו. עזה היא הקורבן, ואולי לא. אולי היה לה מזל. כך ישראל כבולה במשפט נתניהו, המפגין את חולשתו וחושף את הבטן הרכה של כולנו.

העובדות צריכות לדבר בעד עצמן. כל התחזיות של נתניהו על הניצחון המוחלט בעזה הולכות ומתבררות ככישלון הקונספציה שלו ושל גרורותיו היושבים בממשלתו. הקונספציה הפכה לטרגדיה.

16 שנים הוא סירב לדבר עם הרשות הפלסטינית ועכשיו הוא מסכים לכניסת אנשי הרשות ועל דעתם לנהל את רצועת עזה. הוא הציב מכשולים לפתיחת מעבר רפיח ועכשיו הוא מתקפל. הוא אמר לא לכניסת קטאר וטורקיה והנה הן בפנים – המרוויחות הגדולות מההסכם.

ב-2017 ניתקו מדינות ערב החזקות, מצרים וסעודיה, איחוד האמירויות ובחריין, את יחסיהן עם קטאר – אבל נתניהו ממש לא. ההפך. הוא המשיך להזרים לחמאס  כסף ועוד כסף.

הטיעון המרכזי של המדינות הללו בהחלטתן לנתק את היחסים עם קטאר הוא היותה נותנת חסות לאחים המוסלמים והעובדה שהיא מדינה התומכת בטרור. עזה היא נכס, כך סברו נתניהו והשר בממשלתו בצלאל סמוטריץ'. אבל הנכס הזה יצא עכשיו משליטתם ועבר לשליטה אמריקאית.

16 שנים סירב לדבר עם הרשות הפלסטינית ועכשיו הוא מסכים לכניסת אנשיה ולניהול הרצועה על דעתם. הוא הציב מכשולים לפתיחת מעבר רפיח ועכשיו מתקפל. הוא אמר לא לכניסת קטאר וטורקיה והנה הן בפנים

עזה היא כישלון למופת של נתניהו הכבול במשפטו. זה ניגוד העניינים האמיתי של נתניהו. חולשת עזה, השוחקת את ההישגים הצבאיים של צה"ל, נובעת לא רק מהתנהלות קלוקלת מראשית המערכה אלא גם מהקמפיין לחנינתו. הגיע העת להציב זאת מול המראה.

מעז יצא מתוק. להתחיל במלאכת שיקום הרצועה. להשיג אחדות עולמית חזקה ומשכנעת יותר לפעילות הנחושה לסלק את מנהיגי חמאס שהביאו חורבן והרס למקום. לרסק את החלומות המשיחיים של המתנחלים המבקשים ליישב את עזה לפני שהדניאלות וייסים, הזמבישים והבן גבירים יולידו עוד חוות בודדים ועשרות התנחלויות בלתי חוקיות. כאלה שיסבכו את המציאות ויסתמו את הגולל על שיקום האזור וחילוץ ישראל מהפלונטר שנתניהו "בחוכמתו" רבת השנים כפה עלינו.

במדיניות העצמת הטרור וקוצר הראות של מדיניות ניהול הסכסוך, האמין נתניהו שיחסל את הבעיה הפלסטינית ועזה תשקוט לבטח. טראמפ אונס עכשיו את ישראל בדרכים מתוחכמות. האונס הזה הוא תקדים לכל חסידי ארץ ישראל השלמה שבסוף זה עלול להיגמר באונס נוסף בשטחי הגדה המערבית. משפט נתניהו וחולשתו הפכו להזדמנות פז בלתי חוזרת עבור נשיא ארה"ב שמקפיד לא להחמיצה. הוא יודע לזהות הזדמנויות. חנינה תמורת עזה.

זה גורלה של מדינה שלא גילתה נחישות לסיים את הסאגה המשפטית מהר וביעילות ואפשרה לנאשם במרמה שוחד והפרת אמונים להרכיב ממשלה. האיש הזה כרך את חנינתו בגורלה של מדינה, המבקשת להבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל.

עזה היא כישלון למופת של נתניהו הכבול במשפטו. זה ניגוד העניינים האמיתי שלו. חולשת עזה, השוחקת את ההישגים הצבאיים של צה"ל, נובעת לא רק מהתנהלות קלוקלת מראשית המערכה אלא גם מקמפיין חנינתו

זה סיפור על האנס, הנאנס ואנחנו – המזבח. עזה בדרך לשיקום. טראמפ צריך לקוות שהדיונים על חנינת נתניהו ימשכו כמה שיותר כי אז חופש הפעולה שלו יהיה בלתי מוגבל. מבחינתו, הצפייה לחנינה חשובה יותר מהחנינה עצמה. בדרך ישראל תעמיק את אחיזתה כמדינת חסות של אמריקה, וטראמפ יעמיק את מעמדו כמלך העולם.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.