"חכם סיני" המתגורר כרגע בישראל אמר פעם משפט נכון: "כישלונות גדולים מתחילים מאוסף של דברים מטומטמים קטנים". 

חשבתי על המשפט החכם הזה כאשר שמעתי בתקשורת עדות של תושבת קיבוץ ניר עוז. אותה תושבת סיפרה, כי החלו כבר לבנות בקיבוץ בתים חדשים במקום אלו שנהרסו בשבעה באוקטובר, אבל את הממ"דים מציידים שוב בדלת רגילה לא חסינה לירי ובלי נעילה פנימית. 

נעם פרי, בתו של חיים פרי, שנרצח בשבי חמאס, סיפרה לערוץ כאן 11 כי בחזרתה לקיבוץ גילתה שהותקנו שם דלתות עם ידיות כמו אלו שהיו שם לפני השבעה באוקטובר והוכיחו עצמן ככאלה שלא סיפקו את ההגנה הדרושה על התושבים: "נדהמתי לגלות שדלת הממ"ד היא אותה דלת שאני מכירה. כששאלתי למה, אמרו לי: פיקוד העורף לא עשה עדיין תקן חדש, זה התקן שיש לדלתות של הממ"ד".

חשבתי על זה שכישלונות גדולים מתחילים בדברים מטומטמים קטנים, כששמעתי עדות תושבת קיבוץ ניר עוז, שסיפרה כי בבתים החדשים שנבנו שם ציידו שוב את הממ"דים בדלת רגילה לא חסינה לירי ובלי נעילה פנימית

הדברים המטומטמים שוברים שיאים חדשים. תקן חדש? במקרה הזה יישום תקן חדש צריך לקחת שעה של עבודה. אבל למי אכפת? הכול מתנהל לאט כאילו אנחנו חיים בשוויץ. והדברים המטומטמים האלה הפכו לשגרת יום בישראל.

קצינת משטרה מצטיינת, שהמפכ"ל החליט לקדם, לא מקבלת דרגה כי השר לביטחון לאומי מתנגד לכך ללא כל בסיס ענייני. 

הממשלה לא החליטה על "היום שאחרי" בעזה, והעניינים התגלגלו לכך שכיום ארה"ב מנהלת את העניינים שם – לא בדיוק על פי האינטרסים של ישראל.

חמאס מתחזק מדי יום ולא איבד שליטה בעזה – כי המלאכה למיגורו לא הושלמה.

כלי נשק צבאיים ממשיכים למצוא את דרכם מבסיסי צה"ל, בעיקר בדרום, לידיים של עבריינים.

המשטרה, על פי הוראות השר לביטחון לאומי, פועלת על בסיס של מבצעים, המלווים בהרבה נציגי תקשורת – אבל זה לא עוזר כהוא זה למה שקרוי משילות.

הגבול המזרחי עדיין פרוץ. 

את קריית שמונה לא משקמים למרות ההצהרות.

מסקנות של ועדות שחקרו מחדלים ענקיים יוצרות כותרות בתקשורת אבל לא מובילות לשום דבר מעבר לזה.

הדברים המטומטמים הפכו לשגרה. הגבול המזרחי עדיין פרוץ. את קריית שמונה לא משקמים למרות ההצהרות. מסקנות ועדות שחקרו מחדלים ענקיים יוצרות כותרות בתקשורת אבל לא מובילות לדבר

למועצת המנהלים של התעשייה האווירית לא היה יו"ר במשך כשנתיים בגלל מלחמת יוקרה אווילית בין שר הביטחון לבין השר דוד אמסלם. 

שר המשפטים ויו"ר הכנסת לא מכירים בנשיא בית המשפט העליון ולא מזמינים אותו לאירועים ממלכתיים.

כל אלה הם רשימה חלקית בלבד של דברים מטומטמים קטנים במדיניות הממשלה ובהתנהלות מוסדות המדינה. 

את כל זה ניתן היה למנוע על ידי אנשים ראויים לתפקידי שרים ועל ידי התערבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במקרי בהם הטמטום נמשך. אבל נתניהו מסתכל מהצד ולא נוקף אצבע.

ה"חכם הסיני" הסביר לי כי נתניהו למעשה נהנה מהמצב כאשר כל העניינים המטומטמים הקטנים מעסיקים את הציבור ומושכים תשומת לב רבה מצד  התקשורת על חשבון התעסקות במשפטו, שיסתיים לפי חישוב "החכם הסיני" בשנת 2035. 

כל זה היה יכול להיום נושא מרגיז שאינו מזיק, אבל במצבנו כל הדברים המטומטמים הקטנים מסכנים את עתיד המדינה. ההרגשה היא של אוטובוס שאנחנו נוסעיו אשר איבד בלמים ויכולת היגוי במורד ההר.

והממצב עוד חמור יותר כאשר "צוות הטכנאים" שאמור למנוע את הדברים המטומטמים הקטנים, כלומר חברי האופוזיציה, לא מסוגלים להסכים על תשובה אפילו לשאלה כמה זה אחד ועוד אחד. 

זה מצב כאוטי, נורא, ללא תקדים, והוא רק מחמיר ממש מיום ליום. וכל זה כאשר כל אויבינו מתחזקים ונחושים לנסות לחסל את מה שהם מכנים "היישות הציונית". האם מישהו יתעורר? לא נראה שזה הולך לקרות, וכאן מתייחסים לזה כאילו הדברים מתרחשים במדינה במזרח אפריקה.

זה מצב כאוטי, נורא, ללא תקדים. וכל זה כשאויבינו מתחזקים ונחושים לנסות לחסל את "היישות הציונית". האם מישהו יתעורר? המצב רק מחמיר וכאן מתייחסים לזה כאילו הדברים מתרחשים במדינה באפריקה

אני אנסה לקבל עצה מ"החכם הסיני", אבל נראה שמול טמטום ישראלי – גם החוכמה הסינית לא יעילה.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.