חזבאללה היה במשך שנים רבות הארגון הצבאי הלא־מדינתי החזק ביותר במזרח התיכון. בעיני גורמי מודיעין מערביים הוא נתפס כמעין "צבא טרור", כוח מאורגן, מצויד היטב, בעל מערך רקטות וטילים רחב, מנגנוני מודיעין יעילים והשפעה פוליטית עמוקה בלבנון.

אך בשנים האחרונות, ובעיקר מאז 2023, הארגון ספג שורה של מכות קשות ששינו את מאזן הכוחות באזור. למרות זאת, מוקדם מדי להספיד אותו.

העימות האחרון בין ישראל לחזבאללה חשף עד כמה הארגון פגיע יותר מכפי שנדמה בעבר. פעולות מודיעיניות וצבאיות מדויקות פגעו במערכות הפיקוד שלו, חיסלו מפקדים בכירים וחשפו חדירות עמוקות למערך המודיעין והביטחון הפנימי שלו. במקביל נפגע חלק משמעותי מארסנל הרקטות והטילים של הארגון, שהיה במשך שנים עמוד התווך של אסטרטגיית ההרתעה שלו מול ישראל.

העימות האחרון בין ישראל לחזבאללה חשף עד כמה הארגון פגיע מכפי שנדמה בעבר. פעולות מודיעיניות וצבאיות מדויקות פגעו במערכות פיקודו, חיסלו מפקדים בכירים וחשפו חדירות עמוקות למערך המודיעין והביטחון הפנימי

גם מבחינה תדמיתית חזבאללה ספג מכה קשה. במשך שנים הוא הציג את עצמו כחלוץ "ההתנגדות" לישראל וכארגון היחיד בעולם הערבי שהצליח לכפות עליה נסיגה צבאית. אולם במערכה האחרונה התברר כי גם ארגון בעל ניסיון קרבי רב, עם עשרות אלפי לוחמים וארסנל עצום, מתקשה להתמודד מול יכולות מודיעין, אוויר וטכנולוגיה מתקדמות.

הפגיעה אינה רק צבאית. גם המערכת האזורית שעליה נשען חזבאללה נסדקה. נפילת משטרו של בשאר אסד בסוריה, שהיה במשך שנים נתיב האספקה המרכזי של איראן לחזבאללה, פגעה קשות במרחב הפעולה של הארגון. במקביל, איראן עצמה מצויה בלחץ חסר תקדים: כלכלתה נחלשת, תשתיותיה נפגעו במתקפות אוויריות והמערכת הפוליטית שלה מתמודדת עם אי־יציבות פנימית.

כתוצאה מכך, גם יכולתה של טהרן לממן את שלוחותיה האזוריות אינה מובנת מאליה כפי שהייתה בעבר. במשך שנים העריכו גורמי מודיעין כי איראן העבירה לחזבאללה מאות מיליוני דולרים מדי שנה. סכומים כאלה קשה יותר להעביר כיום, במיוחד כאשר המשטר האיראני נדרש להתמודד עם משבר כלכלי עמוק ולשקם נזקים כבדים בתוך איראן עצמה.

גם בתוך לבנון עצמה מסתמנים אותות של שינוי. לאחר שנים שבהן חזבאללה שלט בפועל בחלקים גדולים של המדינה, לעיתים מעל המוסדות הרשמיים, גורמים פוליטיים וממלכתיים החלו לאתגר את מעמדו. צבא לבנון פרס כוחות בדרום המדינה, ניסה להגביל את פעילות הארגון ואף החל לפקח על מוקדים שהיו במשך שנים בשליטתו, כמו שדה התעופה בביירות.

גם בתוך לבנון עצמה מסתמנים אותות של שינוי. לאחר שנים שבהן חזבאללה שלט בפועל בחלקים גדולים של המדינה, לעיתים מעל המוסדות הרשמיים, גורמים פוליטיים וממלכתיים החלו לאתגר את מעמדו

ובכל זאת, חרף כל הפגיעות הללו, חזבאללה רחוק מלהיעלם. הארגון עדיין מחזיק בעשרות אלפי לוחמים ובאלפי רקטות וטילים. הוא נטוע עמוק בתוך החברה השיעית בלבנון, המהווה חלק משמעותי מאוכלוסיית המדינה, ורבים מבניה עדיין רואים בו מגן פוליטי וצבאי. בנוסף, חולשת המדינה הלבנונית מקשה מאוד על פירוקו מנשקו.

למעשה, אחת הסיבות המרכזיות להישרדותו של חזבאללה לאורך השנים היא דווקא חולשת יריביו בתוך לבנון. המדינה הלבנונית מפוצלת מבחינה פוליטית ועדתית, והצבא הלבנוני אינו מסוגל, ואולי גם אינו מעוניין, להתמודד עם הארגון בעימות ישיר. כל עוד מציאות זו נמשכת, חזבאללה יוכל להמשיך לפעול, גם אם בעוצמה נמוכה יותר.

מנקודת מבט ישראלית, המשמעות ברורה: חזבאללה אמנם נחלש, אך הוא עדיין איום ביטחוני משמעותי. הארגון עלול לנסות לשקם את כוחו, להתאים את עצמו למציאות החדשה ואף לפנות יותר לפעילות טרור מחוץ למזרח התיכון.

החלשתו של חזבאללה היא הזדמנות אסטרטגית נדירה. אולם כדי להפוך אותה להישג ארוך טווח, נדרש שילוב של לחץ צבאי מתמשך, מאמץ מדיני לחיזוק מוסדות המדינה בלבנון ופגיעה מתמשכת ביכולת של איראן לממן ולצייד את שלוחותיה באזור.

בכל זאת, חרף כל הפגיעות, חזבאללה רחוק מלהיעלם. הארגון עדיין מחזיק בעשרות אלפי לוחמים ובאלפי רקטות וטילים. הוא נטוע עמוק בתוך החברה השיעית בלבנון, המהווה חלק משמעותי מאוכלוסיית המדינה

הלקח המרכזי של השנים האחרונות הוא שחזבאללה כבר אינו אותו כוח מאיים שהיה בעבר. אך באותה מידה ברור שגם במצבו הנוכחי הוא עדיין רחוק מלהיות מובס. עבור ישראל, האתגר האמיתי הוא לא רק לפגוע בארגון, אלא למנוע את שיקומו.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.