מונדיאל 2026 הוא הראשון בהיסטוריה המאורגן בשלוש מדינות (ארה"ב, קנדה ומקסיקו) והגדול אי־פעם מבחינת מספר נבחרות. המונדיאל הוא הרבה יותר מטורניר כדורגל. הוא פרויקט גאו־פוליטי, מעבדה לכלכלה פוליטית עכשווית, וזירת יחסי ציבור למדינות, ערים ותאגידים.

תחת הכותרת המחויכת של "כדורגל מחבר עמים", מסתתרת תחרות עזה על כוח, השפעה וכסף, מהגבולות שבין טיחואנה לסן דייגו ועד מסדרונות פיפ"א בציריך.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

בתחילת 2026 נדמה היה לממשל האמריקאי כי המערכה נגד איראן תהיה קצרה, חדה ומכריעה. סדרת התקיפות האמריקאיות־ישראליות נועדה, לפחות לפי ההבטחות שנשמעו בוושינגטון ובירושלים, לערער את המשטר בטהרן, לשתק את תוכנית הגרעין ולהחזיר את ההרתעה האזורית.

אלא שכעבור חודשים ספורים התמונה כבר נראית אחרת: המלחמה נמשכת, מחירי האנרגיה בעולם מזנקים, מצרי הורמוז הפכו לזירת חיכוך בינלאומית, והבית הלבן מחפש דרך יציאה מכובדת.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

בשעה שהעולם מתמודד עם מלחמות אזוריות, זעזועי אנרגיה ומשבר כלכלי מתמשך, נפגשו בשבוע שעבר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ינג לפסגה, שנועדה בעיקר למנוע הידרדרות נוספת ביחסים בין שתי המעצמות.

אף אחד מהצדדים לא ציפה להסכם היסטורי או לפיוס דרמטי. להפך: עצם קיומה של הפסגה נתפס כהישג, משום שהמטרה המרכזית הייתה לייצב את היריבות האסטרטגית ולהקטין את הסיכון להסלמה גלובלית.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

הפיתוי המוכר של מעצמות הוא לחשוב שהן מסוגלות לעצב מחדש משטרים זרים באמצעות כוח צבאי. כך היה בעיראק, כך בלוב, וכעת נדמה כי אותה מחשבה ממשיכה להדהד גם ביחס לאיראן. אולם המציאות, שוב, מורכבת יותר: מלחמות יכולות לערער משטרים, אך לעיתים קרובות הן דווקא מחזקות את הקיצוניים שבתוכם.

כאשר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הכריז כי ארצות הברית נמצאת בעימות עם איראן ואף רמז לאפשרות של שינוי משטר, נדמה היה כי וושינגטון חוזרת לדפוס פעולה מוכר.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

מותו של המנהיג העליון באיראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי, והמלחמה האזורית שהתפתחה בעקבותיו אינם רק אירוע ביטחוני או פוליטי נקודתי. מדובר ברגע היסטורי בעל משמעות עמוקה בהרבה – נקודת מפנה בעיצוב מחדש של הזהות השיעית במזרח התיכון. ובאופן כמעט אירוני, גם בחיזוק מחודש של מה שמכונה "ציר ההתנגדות".

עוד לפני מותו, ח'אמנאי בחר למסגר את העימות עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ במונחים דתיים ברורים. הוא הציג את המאבק האיראני כהמשך ישיר לנרטיב ההיסטורי של הקרבת האימאם חוסיין, דמות מפתח במסורת השיעית, המסמלת עמידה איתנה מול עוול, גם במחיר של תבוסה.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

מלחמת שאגת הארי בין ישראל לאיראן כבר מזמן חרגה מגבולותיה הצבאיים. הפגיעה ההדדית בתשתיות האנרגיה במפרץ הפרסי אינה רק מהלך טקטי בשדה הקרב. המלחמה הפכה לאירוע כלכלי גלובלי בעל השלכות ארוכות טווח.

גם אם הפסקת האש תחזיק, הנזק כבר נעשה: שדות גז ונפט, מתקני הפקה ותשתיות שינוע שנפגעו ידרשו שנים לשיקום. המשמעות ברורה: היצע האנרגיה העולמי מצטמצם, והמחיר עולה.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

חזבאללה היה במשך שנים רבות הארגון הצבאי הלא־מדינתי החזק ביותר במזרח התיכון. בעיני גורמי מודיעין מערביים הוא נתפס כמעין "צבא טרור", כוח מאורגן, מצויד היטב, בעל מערך רקטות וטילים רחב, מנגנוני מודיעין יעילים והשפעה פוליטית עמוקה בלבנון.

אך בשנים האחרונות, ובעיקר מאז 2023, הארגון ספג שורה של מכות קשות ששינו את מאזן הכוחות באזור. למרות זאת, מוקדם מדי להספיד אותו.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

מלחמות כמעט אף פעם אינן מסתיימות כפי שהצדדים תכננו בתחילתן. מנהיגים יוצאים למלחמה עם יעדים ברורים: הפלת משטר, הרתעה, שינוי גבולות או השמדת איום, אך ההיסטוריה מלמדת שסופן נקבע לעיתים קרובות על ידי גורמים אחרים לגמרי: שחיקה פוליטית, לחץ כלכלי, או שינוי במאזן הכוחות הבינלאומי.

המערכה הנוכחית בין ישראל, ארצות הברית ואיראן, שכונתה "מלחמת שאגת הארי", אינה יוצאת דופן במובן זה. כדי להבין כיצד היא עשויה להסתיים, כדאי לבחון כיצד הסתיימו מלחמות בעבר.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

התקיפות האיראניות נגד שורה ארוכה של מדינות – ממדינות המפרץ דרך יעדים במזרח הים התיכון ועד מעורבות בריטית הולכת וגוברת, מעוררות שאלה בסיסית: האם ההנהגה בטהרן מבינה את עומק המערכה שאליה נכנסה?

מנקודת מבט מערבית, נדמה כי איראן פועלת בניגוד מוחלט להיגיון אסטרטגי. אך ייתכן שהבעיה איננה היעדר רציונליות, אלא רציונליות מסוג אחר.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

עו"ד אלעד עזר, רב פקד בדימוס במשטרת ישראל, בעל MA בחוג למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה ומכון NSSC.

בישראל יש גוף אחד שמחזיק במונופול כמעט מוחלט על עיבוד המודיעין הצבאי והאסטרטגי והוא אגף המודיעין של צה"ל. במשך עשרות שנים נבנה בו ניסיון עצום, מסורת מקצועית מרשימה, ושורה ארוכה של הצלחות מבצעיות. אך באותה נשימה, אסור להתעלם מהעובדה שהמבנה הריכוזי הזה הפך גם למלכודת. הוא יצר מערכת סגורה, לעיתים שמרנית, שמתקשה להקשיב לקולות חיצוניים או להתמודד עם תפיסות אלטרנטיביות.

המבנה הריכוזי באגף המודיעין של צה"ל הפך, לצד יתרונותיו המרשימים, גם למלכודת. הוא יצר מערכת סגורה, לעיתים שמרנית, שמתקשה להקשיב לקולות חיצוניים או להתמודד עם תפיסות אלטרנטיביות

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.