JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן הירוק: "שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי | זמן ישראל
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי

הציבור שתלוי בתחבורה הציבורית הופקר במהלך 40 ימי הלחימה, ולהפקרה הזו עלולות להיות השלכות לטווח ארוך ● איך ייתכן שחווה חקלאית גדולה באזור הכרמל, שבה חיים ועובדים לא מעט אנשים, נותרה מחוץ למפות של פיקוד העורף? ● ההסכת "חיי מדף" ייקח אתכם למסע בעקבות המוצרים בסופר ● וגם: באדיבות עם ישראל, עובדי קק"ל חוזרים ליערות מטונפים

תחנת רכבת סגורה בתל אביב במהלך המלחמה עם לאיראן. 4 במרץ 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
תחנת רכבת סגורה בתל אביב במהלך המלחמה עם לאיראן. 4 במרץ 2026

1

זמן קצר לאחר פרוץ הפסקת האש והמזרח התיכון החדש, במוצאי פסח שני, שיגרו נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) ומשרד התחבורה הודעה חגיגית לתקשורת: "בהתאם להנחיית שרת התחבורה", נמסר, "הקו האדום של הרכבת חוזר מחר לפעילות מלאה". כשהרכבת חוזרת לפעול זה "בהנחיית השרה"; כשהיא הושבתה, זה היה בהנחיית פיקוד העורף.

בתום 40 ימים של מערכה עצימה, אפשר לסכם שהציבור שמשתמש ותלוי בתחבורה הציבורית הופקר. ברור שהתמונה מורכבת ושהפעלת מערכות הסעת המונים תחת אש – כמו כל מערכת גדולה – היא אתגר לא נטול סיכונים. אולם במבחן התוצאה, מדובר בכישלון חרוץ.

הישראלים שאינם מחזיקים במכונית פרטית קיבלו במלחמה הזו מסר ברור: רוצו לקנות לכם אחת. אחרת גם במשבר הבא תהיו תלויים בחסדי התחבורה של המדינה, וכבר הבנתם שככה לא תגיעו רחוק.

בתום 40 ימים של מערכה עצימה, אפשר לסכם שהציבור שמשתמש ותלוי בתחבורה הציבורית הופקר. ברור שהתמונה מורכבת, אולם במבחן התוצאה מדובר בכישלון חרוץ

עשרות הודעות לתקשורת הוציאו שרת התחבורה ומשרדה במהלך המלחמה. רובן המכריע עסק בטיסות. שם נמצא הזוהר, שם רגב מבקשת להצטייר כמושיעה ומחלצת של הישראלים שתקועים אי שם או משוועים לצאת מהארץ.

בשבוע השני למלחמה היא כינסה מסיבת עיתונאים, מוקפת בצמרת אנשי המקצוע של המשרד, כולל מנהל הרשות לתחבורה ציבורית. האירוע נמשך כשעה וחצי, מתוך זה כשלוש דקות הוקדשו לשירות המצומצם של האוטובוסים.

שרת התחבורה מירי רגב לצד מנכ"ל משרדה משה בן זקן במסיבת עיתונאים בנושא פתיחת המרחב האווירי של ישראל על רקע המלחמה עם איראן, תל אביב, 3 במרץ 2026 (צילום: יהושע יוסף/פלאש90)
שרת התחבורה מירי רגב לצד מנכ"ל משרדה משה בן זקן במסיבת עיתונאים בנושא פתיחת המרחב האווירי של ישראל על רקע המלחמה עם איראן, תל אביב, 3 במרץ 2026 (צילום: יהושע יוסף/פלאש90)

כתבת "כאן 11" שאלה, רגב ענתה בלקוניות ש"אנחנו פועלים על פי ההנחיות של פיקוד העורף", ומיהרה לחזור לטיסות. למרבה הצער, רוב העיתונאים שיתפו איתה פעולה, על אף שבתחבורה הציבורית משתמשים מדי יום מיליוני ישראלים ובטיסות כמה רבבות לכל היותר.

מכיוון שבמשרד התחבורה ובפיקוד העורף טוענים שההחלטות התקבלו על בסיס איזון בין הסיכון הביטחוני לצורך לספק שירות חיוני, ומכיוון שהשיקולים לא שקופים לציבור ולתקשורת, מתבקש שמבקר המדינה ייכנס לעובי הקורה ויכתוב דוח מעמיק על הפעלת התחבורה הציבורית במהלך "שאגת הארי".

המבקר, למשל, צריך לשאול איך זה שביום ה־40 למלחמה נמצא מתווה להפעלה של הרכבת הקלה בגוש דן (מתווה עליו הוחלט עוד בטרם הפסקת האש) במקביל לכך שבלילות חלק מהתחנות ימשיכו לשמש כמקלט ומקום לינה לתושבים נטולי ממ"ד.

ראוי שהמבקר ישאל האם השיקול הבטיחותי לוקח בחשבון גם את העובדה שבהיעדר תחבורה ציבורית ראויה נוצרו – בעיקר בצירים ראשיים כמו כביש מספר 1 – פקקי ענק

התמיהה נובעת מכך שעד אז, במשך שבועות ארוכים, הרכבת הושבתה בטענה ששימוש כפול כזה אינו אפשרי (מבלי לנמק מדוע). איך מה שהוצג כבלתי אפשרי הפך לפתע, באיחור ניכר, לאפשרי?

ועוד תהיות: האם רגב ואנשיה היו פרקליטים נלהבים של נוסעי התחבורה הציבורית וניסו לשכנע את פיקוד העורף להרחיב את השירותים ככל הניתן? או שזה בכלל לא עניין אותם? המבקר גם יכול לשאול איך מתחלקת האחריות בין פיקוד העורף למשרד התחבורה.

חיילים ואזרחים ממתינים לאוטובוס במהלך המלחמה בין ישראל לאיראן, ירושלים, 1 במרץ 2026 (צילום: רחל אלרואי/פלאש90)
חיילים ואזרחים ממתינים לאוטובוס במהלך המלחמה בין ישראל לאיראן, ירושלים, 1 במרץ 2026 (צילום: רחל אלרואי/פלאש90)

עיתונאים שביקשו להבין מי הינחה את נהגי האוטובוסים להמשיך לנסוע בזמן ההתרעה המקדימה ולעצור רק בהישמע אזעקה (מה שמשאיר לנוסעים זמן מוגבל מאוד למצוא מקום מוגן) נשלחו ממשרד התחבורה לפיקוד העורף – ובחזרה.

ראוי גם שהמבקר ישאל האם השיקול הבטיחותי לוקח בחשבון גם את העובדה שבהיעדר תחבורה ציבורית ראויה נוצרו – בעיקר בצירים ראשיים כמו כביש מספר 1 – פקקי ענק, שבהם אלפי נהגים עמדו בזמן אזעקה פגוש־אל־פגוש, חשופים לגמרי בלי שום מרחב תמרון.

גם זה הרי סיכון שצריך לשקלל כשמצמצמים את שירות האוטובוסים והרכבות, כמו גם את העובדה שנוסעי התחבורה הציבורית מבלים פרקי זמן ארוכים בדרכים ובתחנות כשהם חשופים ולא מוגנים.

חודש וחצי זה כבר הרבה יותר קרוב ל"שגרה" מאשר לזבנג וגמרנו. וב"שגרה" הזו הישראלים למדו שאין להם על מי לסמוך

נוצר הרושם שמקבלי ההחלטות בתחבורה הציבורית נלחמו את המלחמה הקודמת – שהייתה הרבה יותר קצרה. יש הבדל גדול בין צמצום תחבורה ציבורית לכמה ימים של לחימה עצימה, לבין מערכה שנמשכת כמעט חודש וחצי שבה הציבור מצווה להגיע לעבודה.

חודש וחצי זה כבר הרבה יותר קרוב ל"שגרה" – שגרת חירום – מאשר לזבנג וגמרנו. וב"שגרה" הזו הישראלים למדו שאין להם על מי לסמוך. שיבושי ה־GPS היקשו לקבל מידע מהימן מהאפליקציות, ולא נראה שהמערכות עשו מאמץ או חיפשו פתרונות יצירתיים כדי לסייע לנוסעים שעמדו בתחנה ולא ידעו מה יבוא קודם – האוטובוס או האזעקה.

אנשים ישנים בתחנת הרכבת הקלה בתל אביב, 7 במרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
אנשים ישנים בתחנת הרכבת הקלה בתל אביב, 7 במרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מי שעוד שקעו לתוך אי ודאות הם נהגי האוטובוסים, שחלקם נשלחו הביתה באופן מלא או חלקי ועדיין לא ברור איזה תשלום יקבלו על הימים האבודים, אם בכלל. אז אם גם את הנהגים מבריחים מהתחבורה הציבורית וגם את הנוסעים, מי יישאר?

מכיוון ש־40 יום הם נצח קטן, יש חשש כבד שלפגיעה באמון הנוסעים בתחבורה הציבורית תהיה השפעה ארוכת טווח. גלעד ריקלין, מנכ"ל אגד, הביע את הדאגה הזו במהלך המלחמה. גם בשגרה התחבורה הציבורית בישראל סובלת מדימוי ירוד, והמלחמה דרדרה את המצב עוד יותר. נוסעים שעזבו, לא בטוח יחזרו. את המחיר נשלם כולנו עוד תקופה ארוכה.   

2

ג' הוא חקלאי ובעליה של חווה גדולה באזור הכרמל. הוא ובני משפחתו – שלושה דורות – מתגוררים בחווה, שמדי יום מגיעים אליה עובדים נוספים. מתחילת המלחמה הוא ניסה לברר אם החווה משויכת למטרות יירוט ליישוב הקהילתי הסמוך, או שחלילה הפוליגון שלה מוגדר כשטח פתוח. בפיקוד העורף הרגיעו אותו והסבירו שהחווה מזוהה במערכת כחלק מהיישוב.

באחד הסבבים הקודמים גילו תושבי ההרחבה במושב מיצר שברמת הגולן שבתיהם לא הוכנסו לפוליגון היישובי. בפיקוד העורף הבטיחו לתקן, אבל הבהירו שאי אפשר לעשות את זה תוך כדי לחימה

רק שאז נפל דבר. כלומר, נפל טיל איראני בשטח החווה – בלי התרעה. למרבה המזל, הטיל לא התפוצץ. אחרי שהחבלנים סיימו לפנות את הטיל ג' שוב פנה לפיקוד העורף, ושוב קיבל את אותה תשובה שהייתה אמורה להרגיע אותו.

הפעם הוא לא הסתפק בכך, ובדק על מפת האפליקציה של פיקוד העורף את פריסת הפוליגונים באזור. הוא לא הופתע לראות שהפוליגון של היישוב הסמוך צמוד לגבולות היישוב, והחווה בחוץ, לגמרי בחוץ, לא מכוסה על ידי שום פוליגון.

הדברים נמצאים כעת שוב בבדיקה בפיקוד העורף. הבעיה היא, שלפי ניסיון העבר התקלה כנראה לא ניתנת לתיקון תוך כדי לחימה.

טיל איראני שנפל בשטח חווה באזור הכרמל, אפריל 2026
טיל איראני שנפל בשטח חווה באזור הכרמל, אפריל 2026

באחד הסבבים הקודמים גילו תושבי ההרחבה במושב מיצר שברמת הגולן שבתיהם לא הוכנסו לפוליגון היישובי. בפיקוד העורף הבטיחו לתקן, אבל הבהירו שאי אפשר לעשות את זה תוך כדי לחימה עצימה משום שעדכון המערכת מצריך את הורדתה לפרק זמן מסוים.

השאלה האמיתית שפיקוד העורף צריך להשיב עליה, היא איך ייתכן שאיש לא הבחין בכך שמתחם חקלאי בלב המדינה, שאנשים גרים ועובדים בו כבר עשרות שנים (באופן חוקי לגמרי, למען הסר ספק), שקוף לחלוטין עבור מערך ההגנה האווירית?

3

המלצת האזנה לימי שלום, מלחמה ומה שביניהם: הפודקאסט "חיי מדף" של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק ב"כאן הסכתים".

השבוע, בדרכים בין טיל לטיל, למדתי מה ההבדל בין יין טבעי ליין שרובנו קונים, מה הקשר בין רוטב סויה לסויה, למה הבננות שנמכרות כיום בארץ ובעולם הרבה פחות טעימות מהבננות של פעם ועוד

מאיר צ'יזיק, מומחה להיסטוריה של המזון ובאופן כללי ידען גדול בכל הנוגע לאוכל שאנחנו אוכלים ומקורותיו, שולף מדי פרק מוצר אחד מהמדף בסופר. הוא לומד לעומק את ההיסטוריה של המוצר אבל לא פחות חשוב – מה המרכיבים הבריאים והפחות בריאים שהוא מכיל, איך מכינים אותו, ועד כמה הגרסה התעשייתית הנמכרת בסופר הממוצע רחוקה מהמוצר המקורי ומאיכויותיו.

השבוע, בדרכים בין טיל לטיל, למדתי מה ההבדל בין יין טבעי ליין שרובנו קונים, מה הקשר בין רוטב סויה לסויה, למה הבננות שנמכרות כיום בארץ ובעולם הרבה פחות טעימות מהבננות של פעם ועוד. כל זה מוגש בצורה נעימה ועניינית, וכשמסתיים פרק מתחשק לזרום ישר לפרק הבא.

4

עובדי קק"ל, באופן חסר תקדים, לא הגיעו ליערות במהלך המלחמה בשל הנחיות פיקוד העורף, ולפחות חלק מהישראלים דווקא כן.

אשפה ביער עופר שברכס הכרמל אחרי המלחמה באיראן, אפריל 2026
אשפה ביער עופר שברכס הכרמל אחרי המלחמה באיראן, אפריל 2026

התוצאה: במשך שבועות ארוכים היערות נזרעו באשפה שאיש לא פינה (בתמונה – יער עופר שברכס הכרמל). הנפגעים העיקריים הם בעלי החיים שמפזרים את הפסולת ומנסים להגיע לשאריות המזון, ניסיון שלא פעם מסתיים בבליעת שקית שעלולה להיות קטלנית. אפשר רק לקוות שאנשי קק"ל יצליחו להשתלט במהירות על הטינופת שממתינה להם, לתפארת עם ישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,169 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 28 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

יונתן אוריך מואשם במסירת ידיעת סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה בפרשת הבילד

יועצו ומקורבו של ראש הממשלה עקץ בתגובה: ״קטע שהיועמ״שית ויתרה לי על הוצאה להורג״ ● סמל רותם ינאי מגבעת עדה נהרגה מפגיעת רחפן בגבול הצפון; באירוע נפצעו קשה ובינוני 2 חיילי מילואים ● ישראל מנתקת קשרים עם מזכ״ל האו״ם לאחר הכנסתה לרשימה של גופים המבצעים עבירות מין ● היועמ״שית לבג״ץ: ועדת גרוניס מנסה להכשיר את המינוי של גופמן ויהי מה - יש לבטלו

לכל העדכונים עוד 13 עדכונים

במקום להחליש את בית המשפט, צריך לחזק את הכנסת

בשנים האחרונות נראה כי המחלוקת הציבורית המרכזית בישראל אינה נוגעת לשאלות ביטחוניות, כלכליות או מדיניות, אלא בעיקר למעמדה של מערכת המשפט וליחסים בינה לבין הכנסת והממשלה.

מצד אחד, נשמעת הטענה כי בית המשפט, ובראשו בית המשפט העליון, הרחיב לאורך השנים את סמכויותיו, נטל לעצמו תפקידים שלא יועדו לו ופגע במעמדה של הכנסת. מן הצד האחר, נטען כי דווקא מערכת המשפט היא המוסד האחרון המגן על זכויות הפרט ועל עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.

דורון רדעי הוא עורך דין שעוסק במשפט אזרחי מסחרי ובתובענות ייצוגיות. לצד פעילותו המקצועית, פעיל בנושאים חברתיים שונים, מתוך השקפה שלעורך הדין תפקיד משמעותי גם מחוץ לכותלי בית המשפט - בקידום ערכים של צדק, שקיפות והגנה על האזרח/הצרכן הקטן מול רשויות השלטון והגופים העסקיים הגדולים במשק.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 847 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים
אמיר בן-דוד

בבחירות הקרובות חייבת לרוץ רשימה "ערבית" משותפת

אני לא אוהבת את הרעיון של "המשותפת". אני לא אוהבת את הנחה שהמרכיב הכי חשוב בייצוג פוליטי הינו הזהות הלאומית.

ייצוג פוליטי במדינה דמוקרטית צריך להיות מורכב ממגוון של תפיסות חברתיות, פוליטיות, אידאולוגיות, מעמדיות ואולי גם זהותיות, אבל ודאי לא רק מהשתייכות לקבוצת מיעוט לאומית.

יפעת סולל היא עורכת דין, ד"ר למשפטים, פעילה פוליטית, חברתית וקואופרטיבית. יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי; סמנכ"ל ויועצת משפטית לעמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 562 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות

יתכן שנתניהו ילך בעקבות שרון

בין השורות מתקרב אלינו צונמי פוליטי בעל השלכות מדיניות מרחיקות לכת: שינוי דמותו של מרכז הליכוד ושל תהליך הפריימריז הידוע לשמצה, עד כדי ביטולם בפועל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דורש לשריין לעצמו מספר חסר תקדים של מועמדים לרשימה לכנסת – על פי הדיווחים, כעשרה שריונים במקום חמשת השריונים שניתנו לו בעבר – והוא מתעמת בחזית פתוחה עם בכירי המרכז. ההתעמתות הגיעה לעוצמה כזאת, שח"כ יולי אדלשטיין הביע ספק בראיון לגלי צה"ל אם בכלל יתקיימו הפריימריז.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,026 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים

תגובות אחרונות

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.