כאילו המציאות של החודש האחרון בישראל לא מספיק קלאוסטרופובית, לקראת חג הפסח יצאה הודעה רשמית מטעם קק"ל: תשכחו מלהתאוורר ביערות.
בכל המערכות וסבבי הלחימה העצימים מאז 7 באוקטובר, לא זכורה הכרזה כה גורפת שהטבע מחוץ לתחום: "קק"ל מודיעה על סגירה מיידית ומלאה של כלל היערות, האתרים, הפארקים, מסלולי הטיול וחניוני הדרכים של הארגון בכל רחבי הארץ", נכתב בהודעה הרשמית מטעם הארגון. "האיסור על הכניסה ליערות נכנס לתוקף באופן מיידי והוא חל על כלל הציבור עד להודעה חדשה".
כל מי שחי כאן בשנתיים וחצי האחרונות יודע שמרחבי הטבע והשטחים הפתוחים הם אזורים בסיכון – גם בגלל שמערכות היירוט לא מופעלות כדי להגן עליהם וגם בשל היעדר מקלטים ומרחבים מוגנים.
מעבר לסוגיות עקרוניות כמו חופש הפרט וזכותו לסכן את עצמו, מתעוררת גם שאלה מעשית: איך בכלל סוגרים מיליון וחצי דונם של יערות? הרי ליערות האלה אין דלת כניסה שאותה ניתן לנעול
לקראת פסח, שבו הישראלים נוהגים לטייל, למנגל ולהתקהל ביערות קק"ל, ראוי שהארגון ישקף לציבור את הסכנות ויחדד את הנחיות פיקוד העורף שמזהיר מפני שהייה בשטחים הפתוחים. רק שיש מרחק בין להמליץ, לשקף ולחדד הנחיות לבין סגירת יערות ואיסור על כניסה אליהם.
מעבר לסוגיות עקרוניות כמו חופש הפרט וזכותו לסכן את עצמו, מתעוררת גם שאלה מעשית: איך בכלל סוגרים מיליון וחצי דונם של יערות? הרי ליערות האלה אין דלת כניסה שאותה ניתן לנעול ואי אפשר להציב שוטר מאחורי כל עץ.
ההודעה של קק"ל התניעה ויכוחים ברשתות החברתיות. "נגיע בלי לשאול אתכם, הטבע לא שייך לכם", כתב אבי בתגובה לפוסט בדף הפייסבוק של קק"ל. "אל תבוא בטענות אם חלילה מישהו ייפגע", השיבה רותי.
קק"ל לא לבד. איריס האן, משפטנית, לשעבר מנכ"לית החברה להגנת הטבע וכיום מראשי עמותת "גחלילית", נדהמה באחד הימים הראשונים של המלחמה כשביקשה להגיע לחוף הים בחיפה, עיר מגוריה, וגילתה שהוא נחסם באמצעות סרט סימון ופקח שאוסר על האנשים לעבור. אם לא די בכך, היא אומרת, נחסמה גם החנייה שמשרתת את באי הים.
הגישה, אגב, משתנה מרשות לרשות. בתל אביב, למשל, חופי הרחצה סגורים באופן רשמי (בכל הארץ משרד הפנים הודיע על דחיית פתיחת עונת הרחצה) אבל בפועל רצועת החוף הומה אדם. למען ההגינות צריך לציין שבחיפה יש לעיתים קרובות יותר אזעקות בלי התרעה בגלל שיגורים מלבנון, בעוד שבתל אביב יש זמן התרעה ארוך יותר וכמעט בכל חוף יש גישה למרחב מוגן סמוך.
"למה בעצם חופי הרחצה סגורים לציבור באופן גורף?" שאל־צייץ אתמול פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "יש לשקול את התועלת החשובה לבריאות הגוף והנפש, בפרט בזמן סטרס מלחמה, אל מול הסיכון היחסי להיפגע. מעבר לכך צריך להיות הרבה יותר זהירים בהגבלת זכויות של הציבור".
"כטיילנית וכאזרחית", אומרת האן, "אני חושבת שמניעת גישה של הציבור לטבע היא לא רק מופרכת ומוגזמת, היא גם מקוממת ומכעיסה. 'שומרים' עלינו כשזה קל, אבל מפקירים אותנו בכל כך הרבה מישורים אחרים"
"כטיילנית וכאזרחית", אומרת האן, "אני חושבת שמניעת גישה של הציבור לטבע היא לא רק מופרכת ומוגזמת, היא גם מקוממת ומכעיסה. 'שומרים' עלינו כשזה קל, אבל מפקירים אותנו בכל כך הרבה מישורים אחרים. למה לא מגלים את אותה נחישות במאבק בתאונות הדרכים? הרי כל יום נהרג אדם על הכביש.
"בסופו של דבר זכותם של אנשים להסתכן, זה הרי סיכון עצמי שלא מסכן אחרים. בזמן שמונעים מאנשים לטייל בטבע ולשמור קצת על שפיות, שולחים אותם לנסוע בכבישים לעבודה. זה מסוכן לא פחות. בזמן שמחייבים אותנו להסתכן בשביל העבודה, שוללים מאיתנו את האפשרות להסתכן בשביל לנשום ולהיות בטבע".
ההשוואה בין הכרזות הסגירה הנוכחיות לסגרי הקורונה עולה מאליה, אבל יש הבדל מהותי: הבידוד במגפה נועד למנוע הדבקה. מי שהסתובב אז בחוץ היה עלול לכאורה לסכן אחרים. במלחמה כל אחד יכול להחליט מה רמת הסיכון שהוא לוקח. "כשאני נכנס לים כשיש דגל שחור אף אחד לא עוצר אותי", אומר שחיין ותיק, "אז למה שימנעו ממני לטייל ביער?"
בפועל, איש לא יעצור בגופו את המטיילים שיגיעו ליערות קק"ל. "תבין", אומר ירון אוחיון, מנהל פיתוח קרקע בקק"ל, "אנחנו במצב שלא היה מעולם. במלחמה הזו כמעט כל מטר במדינה מטווח. כשהייתה מלחמה בעזה הנגב המערבי היה בסכנה, כשהייתה מערכה בצפון היערות צמודי הגדר נפגעו, אבל עכשיו השטחים הפתוחים בכל המדינה במצב קטסטרופלי.
"על פי הנחיות פיקוד העורף עובדי קק"ל בעצמם מנועים מלעבוד בשטחים הפתוחים, אנחנו כמעט לא נמצאים פיזית בשטח. אני מדבר איתך עכשיו מהמשרד במודיעין".
"זו לא רק העובדה שאין יירוטים ואין מיגון. אם אנחנו לא בשטח אני לא יודע להבטיח שהשטח מסודר, נקי, שאין נפלי טילים, שאין עצים שעלולים ליפול"
לתפיסתו של אוחיון, אם הוא לא יכול לשלוח את אנשיו ליערות, הוא לא יכול להבטיח לציבור שהיערות בטוחים: "זו לא רק העובדה שאין יירוטים ואין מיגון. אם אנחנו לא בשטח אני לא יודע להבטיח שהשטח מסודר, נקי, שאין נפלי טילים, שאין עצים שעלולים ליפול.
"בשנה שעברה מטייל נהרג מעץ שנפל בנחל השופט. אם לא עשיתי סקר בטיחות, עלול להיות מצב שרוכב אופניים יתרומם על נפל של טיל ואז כולם ישאלו 'איפה קק"ל היתה?'"
ביום–יומיים הקרובים, עד ערב החג, אנשי קק"ל יציבו 500 שלטים גדולים בכניסה ליערות ואזורים קולטי קהל שיזהירו מפני כניסה ליער. השלטים יזהירו, אבל מי שיתעקש לטייל, מודה אוחיון, איש לא יעצור אותו. "ברור לך שאנשים מגיעים ומסתובבים ורוכבים על אופניים ואין לי יכולת להגיד להם לא".
לאנשי קק"ל יש סמכות לעכב מטיילים?
"לא. קיבלתי אישור מיוחד להוציא לשטח חוליות של שניים–שלושה אנשים עם שכפ"צים וקסדות שיסתובבו ויזהירו מטיילים, אבל לא מעבר לזה".
אפשר בכלל לסגור יער?
"לא. זה בלתי אפשרי. זה שטח פתוח. אנחנו נסביר לאנשים שמסוכן, בסוף כל אחד יעשה את השיקולים שלו. המשטרה לא עומדת להתייצב ביערות".
בקק"ל, אם כך, מודים שההודעות הנחרצות לתקשורת נועדו בעיקר לצרוב בתודעה הציבורית את ההבנה שהיערות מחוץ לתחום. בפועל התמונה תהיה מורכבת יותר
בקק"ל, אם כך, מודים שההודעות הנחרצות לתקשורת נועדו בעיקר לצרוב בתודעה הציבורית את ההבנה שהיערות מחוץ לתחום. בפועל התמונה תהיה מורכבת יותר.
אין סיבה לקנא במי שמנהל את הממשק בין הטבע והשטחים הפתוחים לציבור בישראל בימים אלה. הישראלים שבעי הממ"דים צמאים להתרעננות והתאווררות.
במבואות ובשטחי הפיקניק של יערות קק"ל עשויים בקלות להתרכז אלפי אנשים. ברגע אחד זה עלול להפוך לאזור אסון. מיגונית, שיכולה להכיל 25–30 איש לכל היותר, לא תעזור במקרה כזה. בקק"ל החליטו לעשות הכל כדי למנוע תרחיש כזה, אבל ייתכן והלכו צעד אחד רחוק מדי.
ברשות הטבע והגנים, אגב, בחרו בניסוחים רכים יותר. בהודעה שהרשות הוציאה לקראת החג נאמר שהאתרים והשמורות בתשלום יהיו סגורים למבקרים בהנחיית פיקוד העורף. באשר לשמורות והגנים שמצויים בשטחים פתוחים, ברשות הטבע והגנים מזכירים לציבור כי אין בהם מרחבים מוגנים, אין ממ"דים, ויש לפעול בהם לפי הנחיות פיקוד העורף להתנהלות בשטחים פתוחים.
ובקיצור, ציבור יקר: ראו הוזהרתם. ומכאן והלאה, איש איש לנפשו ולשיקול הדעת שלו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו