17 שנים אחרי שרננה רז נכנסה להיסטוריה של משק המים הישראלי עם קמפיין הפרצופים הנסדקים, ושמונה שנים אחרי שהיא חזרה לסיבוב שני בעקבות רצף של שנות בצורת, רשות המים עתידה במהלך חודש יוני להעלות קמפיין חדש שיקרא לציבור הישראלי לחסוך במים, כך עדכן המשנה למנכ"ל הרשות, זאב אחיפז, בוובינר על מצב משק המים שנערך לאחרונה.
ברשות לא חושפים לפי שעה פרטים כמו מי יעמוד הפעם בחזית ומה תהיה סיסמת הקמפיין. מותר לשער שמימושו, כמו כל דבר בימים אלה, מותנה במצב המלחמה, אבל עצם הכוונה מעידה כי סיסמת הקמפיין מ־2018 – "אין לנו מים לבזבז" – תקפה גם היום.
הבצורת הקשה שפקדה את ישראל בחורף אשתקד, ופיזור הגשמים הלא שגרתי בחורף הנוכחי (הרבה מעל הממוצע בנגב ובערבה, מתחת לממוצע בגליל העליון ובגולן) מציפים בחודשים האחרונים מחלוקת בין מומחים ובכירי משק המים על השאלה אם צריך לרתום את הציבור הישראלי לחיסכון ובאילו אמצעים.
לצד שנת שיא של שיטפונות בערבה ושיאי משקעים בכמה תחנות מדידה בדרום, הצפון, שמהווה מפתח לחקלאות ולמפלס הכינרת, חווה שנתיים של גשמים מתחת לממוצע
הוובינר, אותו ארגנה עמותת "צלול", ריכז כמה מהבכירים בתחום והדגיש את הפערים בין העמדות השונות.
הסקירה עתירת הנתונים של ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי (ובעבר בכיר ברשות המים), חידדה את תמונת המצב: לצד שנת שיא של שיטפונות בערבה (שמונה אירועים בחורף הנוכחי) ושיאי משקעים בכמה תחנות מדידה בדרום שבהן ירדו פי ארבעה גשמים מהממוצע, הצפון, שמהווה מפתח לחקלאות ולמפלס הכינרת, חווה שנתיים רצופות של גשמים מתחת לממוצע.
החדשות הרעות: לפי המודלים של השירות המטאורולוגי מדובר בחלק משינוי רחב של משטר הרוחות ומערכות הגשמים באזור, והצפון צועד לקראת עתיד יבש וחם מזה שהכרנו.
אחיפז התמקד במצב הכינרת. זה אומנם השתפר מעט באדיבות גשמי מרץ אבל עדיין האגם הלאומי נכנס אל הקיץ במצב לא טוב ועתיד לגרד את קווי הגבול השחורים.
בחודשים האחרונים הכינרת נהנתה מהנשמה מלאכותית של מים מותפלים שהוזרמו אליה במוביל ההפוך, אבל זו תופסק בקרוב כשהחום יגבר ולכל טיפה מותפלת תהיה דרישה במשקי הבית.
לפי אחיפז, משק המים נמצא במחסור של 600 מיליון מ"ק לעומת התוכניות, פער אותו הוא מייחס לפיגור בלוחות הזמנים של הקמת ושדרוג מתקני התפלה, בראש ובראשונה בגלל המלחמה ונטישת מומחים זרים
לפי אחיפז, משק המים נמצא במחסור של 600 מיליון מ"ק לעומת התוכניות, פער אותו הוא מייחס לפיגור בלוחות הזמנים של הקמת ושדרוג מתקני התפלה, בראש ובראשונה בגלל המלחמה ונטישת מומחים זרים.
אם ייצור המים לא עומד בקצב, אין מנוס מצמצום צריכת המים. כשאחיפז נשאל אם קמפיין הסברה יספיק בשביל לעשות את העבודה, הוא הפטיר, "אולי זה לא יספיק ויהיה צורך גם להיכנס לכיס". וזה לב ההתלבטות: האם כדי לרתום את הציבור הישראלי לחיסכון במים אפשר להסתפק בגזר, או שמא יש לשלוף את המקל ולהעלות את תעריף המים.
ד"ר דוד כץ מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, שכתב עבודה על הנושא לבקשת "צלול", משוכנע שאין מנוס משימוש בשוט הכספי. כץ מצביע על כך שכשני שלישים מצריכת המים בישראל נעשית במגזר הביתי, ולכן שם יש פוטנציאל גדול לחיסכון.
בניגוד למה שנדמה לרוב הישראלים, המים בארץ זולים משמעותית לעומת רוב מדינות המערב, כולל מדינות קרירות ושופעות מים כמו בלגיה, צרפת, הולנד, גרמניה ודנמרק. ב־15 השנים האחרונות מחיר המים הנומינלי בישראל עלה באחוזים בודדים, והמחיר הריאלי ירד.
זאת, על אף שאנחנו שותים יותר ויותר מים מותפלים שההפקה שלהם יקרה והמחיר הסביבתי שלהם (תפיסת מקום בחופי הים וצריכת כמויות עצומות של חשמל) גבוה מאוד.
לנגד עיני כץ והתומכים האחרים בהעלאת מחירי המים עומד תקדים מוצלח: היטל הבצורת שהיווה חלק מקמפיין הפרצופים הסדוקים בסוף העשור הראשון של המאה
העובדה שהמים זולים היא אחד ההסברים לכך שצריכת המים לנפש בישראל גבוהה ביחס לרוב המדינות המפותחות. אומנם יש נסיבות מקילות – ישראל חמה יותר מרוב מדינות המערב, אבל גם בהשוואה למדינות בעלות אקלים דומה לשלנו – למשל אוסטרליה, קפריסין ומלטה – אנחנו צורכים הרבה מים.
ישראלי ממוצע צורך פי שניים מים מתושב סינגפור. קשה להחמיץ את העיוות: במדינה שבה המים הם משאב יקר ערך, מספקים אותו לציבור בזול והוא צורך אותו בכמויות גדולות. את המשוואה הזו, טוען ד"ר כץ, חייבים לשנות.
לנגד עיני כץ והתומכים האחרים בהעלאת מחירי המים עומד תקדים מוצלח: היטל הבצורת שהיווה חלק מקמפיין הפרצופים הסדוקים בסוף העשור הראשון של המאה. לצד מסע התשדירים נקבע תעריף שלישי בחשבון המים, שנגבה רק ממשקי בית שצרכו כמות גדולה במיוחד. כך גם נמנעה פגיעה בשכבות החלשות.
זה היה, בעיקר, מס על עשירים ובזבזנים, והשילוב שלו עם הקמפיין הניב תוצאות מרשימות – באותה שנה משק המים הישראלי חסך כ־100 מיליון מ"ק – תפוקה שנתית של מתקן התפלה שלם. כץ סבור שאפשר לשחזר את ההצלחה באמצעות קביעת תעריף שלישי של 25 שקלים למ"ק בחשבון המים שלנו.
תמי שור, אז בכירה ברשות המים וכיום בשוק הפרטי, הציגה בוובינר עמדה ספקנית הרבה יותר. לפי שור, חלק גדול מהחיסכון הושג אצל ישראלים שייבשו את הגינות הפרטיות שלהם. הרבה כתמים ירוקים במדינה הפכו לחומים, היא אומרת, האם זו התוצאה שאנחנו שואפים אליה?
לדברי שור, החיסכון יצר במשק המים בעיה לא צפויה: הצמצום בצריכה במשקי הבית הקטין את כמות הקולחים – הביוב המטוהר – שהוזרם ממשקי הבית לחקלאות
נוסף על כך, לדברי שור, החיסכון יצר במשק המים בעיה לא צפויה: הצמצום בצריכה במשקי הבית הקטין את כמות הקולחים – הביוב המטוהר – שהוזרם ממשקי הבית לחקלאות. מכיוון שישראל מצטיינת במחזור מים לחקלאות, כשמשתמשים בפחות מים בבתים יש גם פחות מים לחקלאים. האירוניה טבעה מצחוק.
לדברי שור, גם אם הישראלים צורכים יותר מים מהגויים, לא חל גידול במהלך השנים בצריכת המים של משקי הבית בישראל. הגידול הוא באוכלוסייה, לא בצריכה פר נפש. כלומר, לא שם נמצאים השומנים של משק המים. אם יהיה היטל בצורת, היא טוענת, הוא יביא לעוד גבייה אבל לא לצמצום הצריכה.
בפועל, הסיכוי שיוטל מס בצורת על הישראלים בטווח הנראה לעין שואף לאפס. לפני הכל כי אלי כהן, השר האחראי על רשות המים, לא ייתן לזה לקרות, בטח לא בשנת בחירות.
אבל מעבר לפופוליזם של הדרג הפוליטי, גם בדרג המקצועי – כולל ראש רשות המים הנוכחי יחזקאל ליפשיץ וקודמו גיורא שחם – לא משוכנעים שזו הדרך הנכונה.
התחושה בקרב מקבלי ההחלטות במשק המים היא שהציבור הישראלי לא בשל ופשוט לא יבין מאיפה זה נחת עליו. שנים משדרים כאן את המסר ויוצרים את התחושה שנמצא פתרון קסם לכל מצוקות המים של ישראל – ההתפלה – אז מה פתאום מחסור?
סקר שנערך עבור "צלול" בקיץ האחרון (אוגוסט 2025) מחזק את הרושם הזה: בעיצומה של שנת בצורת קשה, רק 40% מהנשאלים השיבו שיש בישראל משבר מים
סקר שנערך עבור "צלול" בקיץ האחרון (אוגוסט 2025) מחזק את הרושם הזה: בעיצומה של שנת בצורת קשה, רק 40% מהנשאלים השיבו שיש בישראל משבר מים.
הסיבה פשוטה: המשבר – וכשלעצמו זה כמובן טוב מאוד – לא הגיע לפתחם של הברז והמקלחת הביתיים. החקלאות נאנקת, הטבע מתייבש, ההתפלה גובה מחירים כבדים – אבל כל זה רחוק מהעין, רחוק מהלב וגם רחוק מהכיס של האזרחים מהשורה.
הפוליטיקאים ופרנסי משק המים עטפו את הישראלים בצמר גפן, הרחיקו מהם את משבר המים, אז פתאום להכריז שחסרים מים ולהטיל עוד מס? "הלך הרוח של הישראלים היום הוא, 'התפקיד שלך הוא לספק מים אז תדאג שיהיו מים ותעזוב אותנו בשקט'", אומר גורם במשק המים.
מס בצורת לא יהיה, אבל קמפיין כנראה יהיה, בניסיון להחזיר למודעות הקולקטיבית של הישראלים את ההבנה שאין לנו מים בלי הגבלה. גם אם הקמפיין יניב תוצאות, הוא כנראה לא ימנע את הצורך לבנות את מתקן ההתפלה הבא. ואת זה שאחריו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו