בראיון לאתר האמריקאי Axios, יצא ג'ון בולטון, היועץ האמריקאי לביטחון לאומי ש"התפוטר" בספטמבר, נגד אופן טיפולו הנרפה של הנשיא טראמפ במשבר עם צפון קוריאה.

בולטון טוען כי טראמפ נמנע מהפעלת לחץ מרבי על פיונגיאנג, ולמעשה "מבלף" ואינו נחוש לעצור את הצטיידותה בטילים גרעיניים בעלי טווח פגיעה בארה"ב.

בולטון טוען כי טראמפ נמנע מהפעלת לחץ מרבי על פיונגיאנג, ולמעשה "מבלף" ואינו נחוש לעצור את הצטיידותה של צפון קוריאה בטילים גרעיניים בעלי טווח פגיעה בארה"ב

כאן המקום להזכיר כי בעקבות סדרת ניסויי טילים שביצעה ב-2017, צפון קוריאה השיגה יכולת פגיעה בחופה המערבי של ארה"ב, ואף מעבר לכך. במקביל המודיעין האמריקאי העריך כבר אז כי צפון קוריאה חצתה את המחסום הטכנולוגי למזעור ראשי קרב גרעיניים, באופן המקרב אותה ליכולת להתקינם על טילים בין יבשתיים. בעקבות התפתחויות אלה הצהירה ארה"ב כי "לא תוכל לסבול" צפון קוריאה חמושה בגרעין.

התרעותיו של בולטון באות על רקע האולטימטום שהציב לארה"ב מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, במסגרתו דרש שינוי מהותי במדיניותה במשא ומתן, עד תום השנה. עם התקרבות ה'דד-ליין' חידדה צפון קוריאה את אזהרותיה, ואיימה לשלוח "מתנת חג מולד" לארה"ב. גופי המודיעין בארה"ב, ביפן ובדרום קוריאה מצויים כבר כמה ימים בכוננות גבוהה לניסוי של הצפון בטיל ארוך טווח, שיהווה הפרה ברורה של ההבנות הזמניות שהושגו בין קים לטראמפ.

בעקבות ניסויי הטילים ב-2017, צ' קוריאה השיגה יכולת פגיעה בחופה המערבי של ארה"ב, ומעבר לכך. המודיעין האמריקאי העריך כבר אז כי חצתה את המחסום הטכנולוגי למזעור ראשי קרב גרעיניים, ומתקרבת להתקנתם על טילים בין יבשתיים

אזהרותיו של בולטון וקריאתו לממשל האמריקאי להתעשת, צריכות להדליק נורה אדומה בישראל. גם לאור העיסוק בברית הגנה – ש"נכפה" על מערכת הביטחון והמומחים על ידי הפוליטיקה במקומותינו – בירושלים צריכים לשאול את השאלה הבאה: אם הממשל האמריקאי לא סיכל בזמן ובכל האמצעים איום גרעיני, שהבשיל במשך שנים, על ארה"ב גופא, עד כמה הוא יהיה נחוש להרחיק לכת כדי לבלום את תהליך התגרענותה של איראן?

מי שמן הסתם עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות בחצי האי הקוריאני הם בכירי  המשטר האיראני. מדיניותו המהוססת של טראמפ, כפי שמתאר אותה בולטון, צפויה לחזק את אמונתם של המולות בטהרן כי אם יחזיקו בנשק גרעיני, ארה"ב לא תעז להתעסק איתם, גם אם הם מדכאים את אזרחיהם מבית או מאיימים על יציבות האזור כולו.

אם הממשל האמריקאי לא סיכל בזמן ובכל האמצעים איום גרעיני, שהבשיל במשך שנים, על ארה"ב גופא, עד כמה הוא יהיה נחוש להרחיק לכת כדי לבלום את תהליך התגרענותה של איראן?

לאחר שממשל טראמפ לא מימש את אזהרותיו להגיב ב"כוח רב" נגד פרובוקציות מצד איראן, ולכולי עלמא ברור שההרתעה האמריקאית מול טהראן נשחקה בחודשים האחרונים, רפיון אמריקאי מול צפון קוריאה, צפוי לחזק את בטחונה של איראן להמשיך לחתור לנשק גרעיני. בטווח המידי, צפויה טהראן להודיע על שלב נוסף (החמישי) בנסיגה ממחויבויותיה להסכם הגרעין.

בנסיבות אלה, כאשר המשטר האיראני בונה בהדרגה אך בנחישות את התשתית הגרעינית שתאפשר לו זמן פריצה מינימלי לנשק גרעיני בעתיד, והספקות בדבר נחישותה של ארה"ב לעצור את התהליך הולכים ומעמיקים, ישראל, שעלולה למצוא את עצמה יום אחד לבדה מול איום קיומי, נדרשת להסיק את המסקנות.

כשהמשטר האיראני בונה את התשתית הגרעינית, והספקות בדבר נחישות ארה"ב לעצור את התהליך מעמיקים, ישראל, שעלולה למצוא את עצמה לבדה מול איום קיומי, נדרשת להסיק מסקנות

המסקנה הברורה המתבקשת – שעלתה מוקדם יותר השנה גם בכנס הרצליה ונכללה בהמלצותיו – היא כי על ישראל להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה ולבנות יכולת סיכול עצמאית של פרויקט הגרעין האיראני, תוך נכונות לשלם את המחיר הגבוה הכרוך בכך. זאת, כמוצא אחרון למקרה, הלא בלתי סביר, שהתרחיש המועדף במסגרתו איראן נבלמת על ידי הזירה הבינ"ל בהובלה אמריקאית, לא יתממש.

השיתוק הפוליטי הפוקד את ישראל בשנה החולפת מקשה מאוד על מערכת הביטחון, הפועלת ללא תקציב וללא תוכנית רב שנתית, להתארגן להתמודדות ארוכת הטווח הנדרשת עם איום הגרעין האיראני. כך, בזמן שנמשכת ההתכתשות הפוליטית האינסופית, ישראל מפסידה זמן יקר בהיערכות אל מול אתגרים ביטחוניים, שצילם הולך ומתארך.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.

אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.

"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.

דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.

 מוקדש לזכרם של דניאל יעקב ויעל

אחת מפרשות השבוע האחרונות, פרשת מצורע (אפריל 2024), מתארת את הכניסה האחורית לתפקיד הכהנים ושבט לוי. בעוד שהעבודה בבית המקדש (הקרבת הקורבנות, המנחה ועשבי הריח) נעשית בכניסה הקדמית, המקום שבו העם הנמצא בעזרה מביט בכהנים ובלוויים בהשתאות – הרי שהפרשה מתארת את הדרך שבה הלוויים מתעסקים במצורעים ובזבים. אנשים שהקהילה אינה חפצה להכיר ולראות אותם, והתורה מצווה להוציאם אל מחוץ למחנה.

ד"ר יקיר אנגלנדר הוא מנהל תוכנית המנהיגות "גוונים" בארגון IAC (Israeli-American Council), מלמד בבית הספר לרבנות AJR בניו יורק ומתגורר בקהילה בפילדלפיה. יקיר גדל בחסידות ויז'ניץ, היה בין המקימים והמנהלים של תנועת הנוער הבין-דתית Kids4Peace בירושלים, ומקדיש את עצמו למיסטיקה, למגע וליצירת חיבורים בין עולמות ותרבויות. שני ספריו עוסקים בשאלות סביב מקום הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי והחרדי. הוא חקר באוניברסיטאות Northwestern, Harvard ובמכון שלום הרטמן.