בספטמבר 2008 הגיעה ציפי לבני לרגע שפוליטיקאים ישראלים רבים – אם לא כולם – חולמים עליו: נשיא המדינה הטיל עליה את מלאכת הרכבת הממשלה, אחרי התפטרותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. הסוף ידוע: יושבת הראש הטרייה של קדימה כשלה במשימה שהטיל עליה הנשיא, והכנסת התפזרה.

לבני הסבירה אז לציבור שנכשלה בהרכבת הממשלה, כי סירבה להיכנע לדרישותיהן של המפלגות החרדיות. פוליטית, הבחירה בהסבר זה הייתה נכונה: עם 28 המנדטים שגרפה בבחירות 2009, ביססה לבני את מעמדה של קדימה כמפלגה הגדולה ביותר בכנסת. אבל המציאות הייתה מורכבת יותר, ומי שהיה שני צעדים לפניה לכל אורך המשא ומתן הקואליציוני, הוא בנימין נתניהו.

כדאי להזכיר: נתניהו של 2008 איננו נתניהו האומניפוטנט של היום; זהו נתניהו שהביא את הליכוד לשפל של 12 מנדטים, פחות מש"ס של אלי ישי. זהו נתניהו פוסט הכהונה הקצרה של שנות ה-90 וטרום שובו לבית ברחוב בלפור.

אבל זהו גם נתניהו נחוש, שמעוניין לשוב לשלטון, ופועל לשם כך מאחורי הקלעים כדי להתניע את מחאת המילואימניקים נגד אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה.

איימן עודה ובנימין נתניהו, ארכיון, 2016 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בחזרה לבחירות 2019

סקרי הבחירות מתעתעים, וקשה לדעת עד כמה הם משקפים את מה שיקרה בשבוע הבא. ובכל זאת, לפי שורה של סקרים, מחנה תומכי נתניהו, שמורכב מהליכוד, ימינה, יהדות התורה וש"ס, לא מצליח לקבל 61 מנדטים, שיאפשרו ליושב ראש הליכוד להקים ממשלה עם שותפיו הטבעיים.  תומכי בני גנץ – כחול לבן, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר – רחוקים עוד ממספר הקסם 61.

בשונה מרוב עמיתיו בבחירות, אביגדור ליברמן מסרב להתחייב שימליץ בפני הנשיא על מועמד מסוים, והודיע שיתמוך בראשון מבין שני ראשי הרשימות הגדולות שיודיע שיקים ממשלה שתורכב מהליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו.

זהו תנאי שגם גנץ – שמנהל קמפיין מסורבל ועמוס טעויות – יכול למלא. אבל גם המלצה של ליברמן לא תספיק לו כדי לזכות בתמיכת יותר ממחצית מהח"כים.

מה שעשוי להיות שובר שוויון זו תמיכה של הרשימה המשותפת בגנץ, אלא שכרגע האפשרות נראית רחוקה מלהיות ראלית. במיוחד אם גנץ יודיע על תמיכה בממשלה עם ליברמן והליכוד. מה גם, שבכחול לבן דחו את הצעתו של איימן עודה, שהרשימה המשותפת תהיה חלק מהממשלה.

נקודת המוצא של הרמטכ"ל לשעבר, אם כן, לא ממש מטיבה עמו. לצדו ניצבים שלושה גנרלים, לא בדיוק סמל של שיתוף פעולה ודו קיום. החבר הרביעי בצמרת כחול לבן, יאיר לפיד, הוא מי שכינה את הערבים "זועביז" ומי שמעולם לא כלל מועמד ערבי במקום ראלי ביש עתיד.

בנוסף, לא רק שבכחול לבן נמצאים בעמדת נחיתות, לליכוד יש אפילו יתרון. כשהכנסת נדרשה להצביע על פיזורה, הצליח נתניהו להשיג שיתוף פעולה עם חברי חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד, שהצטרפו לקואליציה בתמיכה בהליכה לבחירות. בהמשך גם הצביעו בעד מועמדו של נתניהו למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

ובכל זאת, לגנץ יש עכשיו שעת כושר.

המאבק של נתניהו נגד המצביעים הערבים, באמצעות הכנסת מצלמות לחדרי הקלפי על ידי פעילים פוליטיים, הוא הזדמנות עבור יו"ר כחול לבן. עליו לכרות ברית עם ראשי הרשימה המשותפת, להתחייב להשקיע בחינוך, בבריאות ובתשתיות ביישובים ערביים ולהיאבק באלימות, ובפרט בנשק הלא חוקי. לפחות כשיובס, ויגלה שנתניהו היה כרגיל שני צעדים לפני כולם, יידע גנץ שעשה כל מה שהיה יכול כדי למנוע זאת.

ביום העצמאות 2013, זמן קצר לאחר שהבטיח את כהונתו השלישית כראש ממשלה, הגיע בנימין נתניהו להופעת אורח מפתיעה ב"ארץ נהדרת", במה שהיה בדיעבד הריאיון האחרון שלו למשך יותר משנה. בקטע משעשע בן 18 דקות, ראש הממשלה התחרה בדמות שלו בתכנית, בגילומו של מריאנו אידלמן.

לאחר שפתח עם הלצות על החולשות הנתפסות של ראש הממשלה, המגיש אייל קיציס פנה בחדות לאחת השאלות הכי כבדות משקל שפוליטיקאי יכול להישאל: הוא שאל את נתניהו על המקום שלו בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל.

"בוא נדבר על בן גוריון, האדם שבקרוב תעקוף אותו בתור ראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר. אתה יודע, הוא נזכר בתור האדם שייסד את המדינה, בגין בתור האדם שעשה שלום עם מצרים", אמר קיציס בזמן שנתניהו נשען קדימה בכיסאו. "איך אתה חושב שאנשים יזכרו את ראשות הממשלה שלך?"

לפני שנתניהו הצליח לספק תשובה, אידלמן, בדמותו, התערב עם תשובה משלו.

"למה אתה מתכוון, איך יזכרו אותי? חבר'ה, השטוחים הופיעו בזמן שאני הייתי ראש ממשלה", הוא עקץ, בהתייחסות לבייגלה שהושק במהלך כהונתו של נתניהו.

"למה אתה מתכוון, איך יזכרו אותי? חבר'ה, השטוחים הופיעו בזמן שאני הייתי ראש ממשלה", עקץ מריאנו אידלמן, בהתייחסות לבייגלה שהושק במהלך כהונתו של נתניהו

"מה אתה אומר, אדוני ראש הממשלה?" קיציס לחץ על נתניהו המצחקק. "איך אתה חושב שאנשים יזכרו את ראשות הממשלה שלך?"

"בתור המגן על הביטחון של ישראל", נתניהו אמר בהחלטיות לאחר פאוזה דרמטית ומתוכננת.

מגן או איום?

כבנו של היסטוריון, נתניהו נוהג להתייחס לעצמו ולתפקידו במונחים היסטוריים.

הוא שוזר בנאומיו התייחסויות להיסטוריה היהודית, סיפורים על גבורה יהודית ואזהרות על האויבים המרושעים האורבים מסביב לכל פינה. המטרה המרכזית של מתקפותיו, איראן, משווה לרוב לאויבים תנ"כיים ואפילו לנאצים.

אך 6 שנים לאחר ההופעה ב"ארץ נהדרת", ולאחר שנכנס לספרי כמי שעקף את דוד בן גוריון כראש הממשלה עם הכהונה הארוכה ביותר, השאלה על מורשתו נותרה מפוצלת כמו שתי התשובות שניתנו על ידי שני הנתניהו-ים בתכנית.

עבור חלק הוא לא רק המגן של ישראל אלא המושיע והגואל, והאדם היחיד שיכול ככל הנראה למלא את התפקיד. עבור אחרים, ה"שטוחים" עשויים להיות הדבר הטוב ביותר שהם יכולים לציין באשר ל-4,876 הימים המצטברים שלו בתפקיד.

ועל רקע מה שהיה נראה כמו ניצחון בבחירות באפריל, שהפך לכישלון לאחר שלא הצליח ליצור קואליציה ובחר לעבור לבחירות חדשות במקום זאת, במקביל לאיום אפשרי של האשמות בשחיתות בשלושה סעיפים פליליים נגדו, חלק טוענים כי נתניהו מסכן מורשת חיובית בהידבקות לעמדת הכוח בכל מחיר.

אפילו כאשר הכהונה שלו הופכת להיות ארוכה יותר משל "אבי האומה", התהום בין שני הצדדים של הוויכוח רק הולכת ונפערת. לאחר כל השנים האלו, יש פחות קונצנזוס באשר לשאלה האם נתניהו טוב למדינה, כמעט בכל תחום בו הריאל-פוליטיקה הישראלית וההיבטים הגיאופוליטיים הבינלאומיים.

הוא ביצע דמוניזציה פופוליסטית של יריביו הפוליטיים ושל ערביי ישראל, בזבז הזדמנויות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ושם את השאיפות האישיות שלו מעל טובת ישראל

תומכי נתניהו את מה שהם רואים כניהול היעיל שלו של מדינה קטנה ולמודת קרבות באזור עוין, שורה של פריצות דרך דיפלומטיות והכלכלה הצומחת.

מבקריו הרבים אומרים שהוא ביצע דמוניזציה פופוליסטית של יריביו הפוליטיים ושל ערביי ישראל, בזבז הזדמנויות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ושם לעתים קרובות מידי את השאיפות האישיות שלו מעל טובתה של ישראל, ושכעת הוא עומד בפני כתיבה מחדש של חוקי הדמוקרטיה כדי לחלץ עצמו מתביעה.

נתניהו עצמו התלונן לעתים קרובות על התדמית הציבורית המפוצלת שלו, והאשים את מזימות של "כוחות השמאל" בהובלת חוסר שביעות הרצון המדוברת.

"אני אגיד לכם מה אני רואה בתקשורת", אמר נתניהו בהרמת כוסית מסורתית לכבוד חג הפסח בבית ראש הממשלה לפני שנתיים. "היא לא משקפת את מה שהציבור מרגיש. זו תעשייה של ייאוש. איפה שהם רואים אבטלה, אני רואה תעסוקה מלאה. איפה שהם רואים כלכלה בחורבות, אני רואה כלכלה משגשגת. איפה שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות וגשרים. איפה שהם רואים מדינה מתפוררת הקרובה לקריסה, אני רואה את ישראל בתור כוח גלובלי עולה".

זה אולי הגורל הבלתי נמנע של כל המנהיגים המשרתים זמן רב: ככל שהם צוברים כוח לאחר שנים בפסגה, אי שביעות רצון גוברת בקרב קהלים גדולים מהציבור מונעת מהם את השגת הסטטוס האגדי שאין חולקים עליו.

באופן אירוני, הריאיון ב"ארץ נהדרת" שודר כשנתניהו היה בדרך לבריטניה להשתתף בהלוויית ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר.

בתור ראש הממשלה ששירתה הכי הרבה זמן בבריטניה במאה ה-20, תאצ'ר הצהירה לאחר הניצחון השלישי שלה בבחירות ב-1987 כי היא קיוותה "להמשיך עוד ועוד" כמנהיגת בריטניה. אבל היא איבדה את ההנהגה למפלגה השמרנית בסוף 1990, ולכן לא הצליחה להגיע לכהונה רביעית בתור ראש ממשלה.

אך תחת נתניהו, הן צבירת הכוח והן החלוקה של הסנטימנט בנוגע להנהגה שלו, מרגישים חדים במיוחד, ואינטנסיביים בימינו לעומת תקופות קודמות – אפילו בהינתן הניצחון הראשון של לנתניהו בבחירות, ב-1996, מספר חודשים לאחר מותו של ראש הממשלה יצחק רבין מידיו של מתנקש יהודי.

בנימין ושרה נתניהו בטקס ההלוויה של מרגרט תאצ'ר, 2013 (צילום: AP Photo/Christopher Furlong, Pool)

מרכז הסמכות

שלא כמו 1996, משרד ראש הממשלה מתמודד כעת עם בעיות משמעותיות של דיפלומטיה ומדיניות ביטחון, לרבות שיחות שלום עם הפלסטינים, הגרעין האיראני ומערכות היחסים עם ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.

נתניהו גם פועל בפתיחות, פחות או יותר, בתור המתכנן הכלכלי המוביל של ישראל, כאשר הוא נוקט בתפקיד מכריע, לדוגמה, במינוי נגיד בנק ישראל החדשה וקביעת יעדים מאקרו-כלכליים.

תחתיו נכללות גם שאלות מרכזיות של מדיניות פנים, כמו הרחבת חינוך חובה לגיל שלוש, תכניות יישוב מחדש של יישובי בדואים, ופיתוח כלכלי של אוכלוסיית הערבים, אשר היו תחת סמכותו התכנונית של ראש הממשלה.

מבחינה פוליטית, אולי בעקבות הפחד של יצירת גורם מאתגר פוטנציאלי במפלגה שלו, נתניהו מנע את צמיחתו של יורש ברור כלשהו, על ידי רוטציה בתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה והימנעות מבחירת מועדף כלשהו, אפילו בין בני בריתו.

מאז שנכנס לתפקיד ב-2009, הוא מעולם לא מינה סגן קבוע שייקח את תפקידו באופן אוטומטי כאשר הוא באופן מפתיע לא יוכל לתפקד, או שיודח מתפקידו.

מאז שנכנס לתפקיד ב-2009, בנימין נתניהו מעולם לא מינה סגן קבוע שייקח את תפקידו באופן אוטומטי כאשר הוא במפתיע לא יוכל לתפקד, או שיודח מתפקידו

במקביל, נתניהו נתפס על ידי חלק מהעם כמי שמשגשג על בסיס הטינה שהוא מעורר באמצעות שיסוי ציבורים אחד בשני. לפני הבחירות הוא קורא "גוועאלד" – אוי לישראל אם מישהו אחר ינהיג אותה שאינו אני.

חילוקי דעות משולות לבגידה- או שאתה איתו או נגדו. המבקרים והיריבים שלו ממותגים בתור "שמאלנים" – אפילו תושב ההתנחלות הניצי אביגדור ליברמן.

כתוצאה מכך, לאחר 13 שנים בכיסא, נתניהו הוא שליט נדיב בסדר גודל תנ"כי המגן על עם ישראל, או שליט רודני ומרושע הקורע את ישראל מבפנים. ואולי כך נתניהו ייזכר בסופו של דבר: בתור מנהיג מפלג של ישראל המפולגת.

לא משנה אם אתם אנשי ימין או שמאל, חילוניים או דתיים, העובדה שאיילת שקד עומדת לרוץ בראש מפלגה משמעותית בבחירות הקרובות – "הימין החדש", או אפילו מפלגות הימין כולן – היא לא בהכרח בשורה משמחת עבורכם.

מאחורי הכותרות הגדולות על ימניזציה של מערכת המשפט, כשרת משפטים שקד פעלה והצליחה לסכל שוב ושוב הצעות חוק ורפורמות, שאיימו לפגוע באינטרסים של בן בריתה הגדול – יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה – והקולגות שלו. היא פעלה כך למרות שההצעות שסיכלה נהנו מקונצנזוס בכנסת.

כדי להבין עד כמה הקשר שקד-נוה היה קרוב נחזור ל-22 בנובמבר 2018, אז הצטרפה שקד כשרת המשפטים, לאפי נוה ולמקורבו בלשכה, ינון היימן, לפגישה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

תמוה היה למצוא את שקד בפגישה משותפת עם נוה, זמן קצר אחרי שהודה כי העביר מקורבת שלו במרמה בנמל התעופה בן גוריון, ורגע לפני שפרצה לעולמנו פרשת "מין תמורת מינויים".

אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תמוה עוד יותר היה לראות את שקד במשרד המייצג את מיטב הטייקונים ותאגידי הענק במשק. רשימת הלקוחות שיוצגו על ידי המשרד ארוכה, ובין השאר נמצאים בה בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

שקד התייצבה לצד התאגידים מול הצעת חוק שעלולה הייתה לפגוע באותם תאגידים, ופעם אחר פעם פעלה לסיכול הצעות ורפורמות שעלולות היו לפגוע באינטרסים שלהם, ולהיטיב עם הלקוחות של התאגידים האלה.

1. התנגדות לביטול עמלת פרעון מוקדם

כלכלנים ופרשנים רבים סבורים כי שוק המשכנתאות בארץ בנוי על מעין "מלכודת פיננסית": הבנקים "מפתים" את הלקוח לקחת משכנתה "זולה" בתחילת הדרך, ועם התקדמות תקופת ההלוואה, הם "מכניסים" ללווה את כל התוספות היקרות.

כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתה, מסבירים המומחים, דורש ממנו הבנק לשלם עמלת פירעון מוקדם, בשווי של עד עשרות אלפי שקלים.

בכנסת היה קונצנזוס לשינוי מודל עמלת הפירעון המוקדם, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית

לפיכך, עמלת הפירעון המוקדם מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתה, מונעת פתיחת שוק מחזור משכנתאות מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ל"לקוחות שבויים" של הבנק למרבית שנות חייהם.

העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון ששרר ב-1981, אז הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ יואב קיש, אולם שקד, כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאת הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

ההתנגדות הגיעה גם אחרי שהחוק שונה כך שהבנקים לא יפסידו בגינו (אבל גם לא ירוויחו ממנו כפי שקורה היום). אחרי פיזור הכנסת התנגדה שקד להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה מכך ההצעה נגנזה סופית.

2. פגיעה בחוק הריכוזיות

חוק זה קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד.

אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)

ב-2017 הודיעה חברת אי.די.בי שמיוצגת על ידי גורניצקי ושות', שלא תוכל לעמוד בתנאי החוק. פירמידת אי.די.בי כללה 4 שכבות, כשהשכבה הרביעית והאחרונה הייתה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש).

אי.די.בי הודיעה לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את השכבה הרביעית וניצלה פרצה בחוק: היא ביקשה למכור את מניותיה בדסק"ש לחברה פרטית חדשה, שמי ששולט בה הוא לא אחר מאשר בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.

למרות הלחצים שהופעלו על שקד, היא סרבה לתקן את חוק הפירמידות העסקיות באופן שימנע מאי.די.בי לבצע את הקומבינה. בתגובה פנתה יו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון, לשקד ואמרה: "אישורך את מהלך האקרובטיקה הפיננסית של אי.די.בי הוא בבחינת פגיעה אנושה בחוק הריכוזיות".

סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)

3. דחיית יישום החוק לסימון מזון מזיק

בשלהי 2017, נחקקה רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות, שנועדה להזהיר את הציבור מפני מזונות שעלולים להזיק לבריאותו.

למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017 – מהלך שהיה אמור להיטיב עם בריאותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה – היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020.

חוק שהעבירה שקד, סינדל אפשרות להחיל מידית את רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים, והכל בטענה שזו עלולה לפגוע בחברות המזון. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס את החוק.

חלק מתאגידי המזון הגדולים יוצגו בשנים האחרונות על ידי גורניצקי ושות'.

4. הטלת קשיים על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח

מוסד בוררות מול חברות הביטוח נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים, מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט, במקום לתת להם את הכספים המגיעים להם על פי תנאי הפוליסה.

דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. בעקבות החוק השפיל בן בריתה של שקד, אפי נוה (המייצג בעצמו את מנורה), את סלינגר בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת, וכינה אותה "המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם".

למרות שפורמלית שקד תמכה בהצעה, מאחורי הקלעים היא פעלה לסרס אותו, כפי שנחשף ב"כלכליסט". יוזמת הבוררות מוסמסה לבסוף, ושקד מיהרה להביע תמיכה בהצעת חוק של חברת הכנסת נורית קורן, המקצצת באופן דרמטי מסמכויותיה של סלינגר.

5. סירוס סמכויותיה של ועדת פישמן

יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, סיפר ל"זמן ישראל" על לחצים שהפעילה שקד במטרה לצמצם את כוחה של ועדת פישמן, שבאה לחקור את הכשלים בהתנהלות הבנקים ביחס ללווים הגדולים.

איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"הופעלו לחצים מאוד גדולים על הוועדה החקירה הפרלמנטרית. השרה לשעבר שקד נפגשה איתי פעמיים שלוש במטרה לאזן את הוועדה", אמר כבל.

לבסוף אכן סמכויות הוועדה לא הורחבו בשל התנגדות שקד, והמערכת הבנקאית יכלה להסתיר מפני הציבור מידע חיוני שיכל לחשוף מחדלים גדולים תחת הסעיף של "סודיות בנקאית".