נושא
הכנסת
  • בנימין נתניהו ויצחק שמיר, 1996 (צילום: משה שי פלאש 90)
    משה שי פלאש 90
  • בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, 1996 (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90
  • בנימין ושרה נתניהו, 1996 (צילום: נתי שוחט פלאש 90)
    נתי שוחט פלאש 90
  • בנימין נתניהו, 1996 (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90

פרשנות מה יותיר אחריו נתניהו? מנהיג מפלג למדינה מפולגת

"מה אתה אומר, אדוני ראש הממשלה?", אייל קיציס לחץ על נתניהו המצחקק ב-2013, "איך אתה חושב שאנשים יזכרו אותך?" ● שבירת שיא הכהונה של בן-גוריון היא הזדמנות נהדרת להשיב על השאלה הזו

ביום העצמאות 2013, זמן קצר לאחר שהבטיח את כהונתו השלישית כראש ממשלה, הגיע בנימין נתניהו להופעת אורח מפתיעה ב"ארץ נהדרת", במה שהיה בדיעבד הריאיון האחרון שלו למשך יותר משנה. בקטע משעשע בן 18 דקות, ראש הממשלה התחרה בדמות שלו בתכנית, בגילומו של מריאנו אידלמן.

לאחר שפתח עם הלצות על החולשות הנתפסות של ראש הממשלה, המגיש אייל קיציס פנה בחדות לאחת השאלות הכי כבדות משקל שפוליטיקאי יכול להישאל: הוא שאל את נתניהו על המקום שלו בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל.

"בוא נדבר על בן גוריון, האדם שבקרוב תעקוף אותו בתור ראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר. אתה יודע, הוא נזכר בתור האדם שייסד את המדינה, בגין בתור האדם שעשה שלום עם מצרים", אמר קיציס בזמן שנתניהו נשען קדימה בכיסאו. "איך אתה חושב שאנשים יזכרו את ראשות הממשלה שלך?"

לפני שנתניהו הצליח לספק תשובה, אידלמן, בדמותו, התערב עם תשובה משלו.

"למה אתה מתכוון, איך יזכרו אותי? חבר'ה, השטוחים הופיעו בזמן שאני הייתי ראש ממשלה", הוא עקץ, בהתייחסות לבייגלה שהושק במהלך כהונתו של נתניהו.

"למה אתה מתכוון, איך יזכרו אותי? חבר'ה, השטוחים הופיעו בזמן שאני הייתי ראש ממשלה", עקץ מריאנו אידלמן, בהתייחסות לבייגלה שהושק במהלך כהונתו של נתניהו

"מה אתה אומר, אדוני ראש הממשלה?" קיציס לחץ על נתניהו המצחקק. "איך אתה חושב שאנשים יזכרו את ראשות הממשלה שלך?"

"בתור המגן על הביטחון של ישראל", נתניהו אמר בהחלטיות לאחר פאוזה דרמטית ומתוכננת.

מגן או איום?

כבנו של היסטוריון, נתניהו נוהג להתייחס לעצמו ולתפקידו במונחים היסטוריים.

הוא שוזר בנאומיו התייחסויות להיסטוריה היהודית, סיפורים על גבורה יהודית ואזהרות על האויבים המרושעים האורבים מסביב לכל פינה. המטרה המרכזית של מתקפותיו, איראן, משווה לרוב לאויבים תנ"כיים ואפילו לנאצים.

אך 6 שנים לאחר ההופעה ב"ארץ נהדרת", ולאחר שנכנס לספרי כמי שעקף את דוד בן גוריון כראש הממשלה עם הכהונה הארוכה ביותר, השאלה על מורשתו נותרה מפוצלת כמו שתי התשובות שניתנו על ידי שני הנתניהו-ים בתכנית.

עבור חלק הוא לא רק המגן של ישראל אלא המושיע והגואל, והאדם היחיד שיכול ככל הנראה למלא את התפקיד. עבור אחרים, ה"שטוחים" עשויים להיות הדבר הטוב ביותר שהם יכולים לציין באשר ל-4,876 הימים המצטברים שלו בתפקיד.

ועל רקע מה שהיה נראה כמו ניצחון בבחירות באפריל, שהפך לכישלון לאחר שלא הצליח ליצור קואליציה ובחר לעבור לבחירות חדשות במקום זאת, במקביל לאיום אפשרי של האשמות בשחיתות בשלושה סעיפים פליליים נגדו, חלק טוענים כי נתניהו מסכן מורשת חיובית בהידבקות לעמדת הכוח בכל מחיר.

אפילו כאשר הכהונה שלו הופכת להיות ארוכה יותר משל "אבי האומה", התהום בין שני הצדדים של הוויכוח רק הולכת ונפערת. לאחר כל השנים האלו, יש פחות קונצנזוס באשר לשאלה האם נתניהו טוב למדינה, כמעט בכל תחום בו הריאל-פוליטיקה הישראלית וההיבטים הגיאופוליטיים הבינלאומיים.

הוא ביצע דמוניזציה פופוליסטית של יריביו הפוליטיים ושל ערביי ישראל, בזבז הזדמנויות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ושם את השאיפות האישיות שלו מעל טובת ישראל

תומכי נתניהו את מה שהם רואים כניהול היעיל שלו של מדינה קטנה ולמודת קרבות באזור עוין, שורה של פריצות דרך דיפלומטיות והכלכלה הצומחת.

מבקריו הרבים אומרים שהוא ביצע דמוניזציה פופוליסטית של יריביו הפוליטיים ושל ערביי ישראל, בזבז הזדמנויות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ושם לעתים קרובות מידי את השאיפות האישיות שלו מעל טובתה של ישראל, ושכעת הוא עומד בפני כתיבה מחדש של חוקי הדמוקרטיה כדי לחלץ עצמו מתביעה.

נתניהו עצמו התלונן לעתים קרובות על התדמית הציבורית המפוצלת שלו, והאשים את מזימות של "כוחות השמאל" בהובלת חוסר שביעות הרצון המדוברת.

"אני אגיד לכם מה אני רואה בתקשורת", אמר נתניהו בהרמת כוסית מסורתית לכבוד חג הפסח בבית ראש הממשלה לפני שנתיים. "היא לא משקפת את מה שהציבור מרגיש. זו תעשייה של ייאוש. איפה שהם רואים אבטלה, אני רואה תעסוקה מלאה. איפה שהם רואים כלכלה בחורבות, אני רואה כלכלה משגשגת. איפה שהם רואים פקקים, אני רואה מחלפים, רכבות וגשרים. איפה שהם רואים מדינה מתפוררת הקרובה לקריסה, אני רואה את ישראל בתור כוח גלובלי עולה".

זה אולי הגורל הבלתי נמנע של כל המנהיגים המשרתים זמן רב: ככל שהם צוברים כוח לאחר שנים בפסגה, אי שביעות רצון גוברת בקרב קהלים גדולים מהציבור מונעת מהם את השגת הסטטוס האגדי שאין חולקים עליו.

באופן אירוני, הריאיון ב"ארץ נהדרת" שודר כשנתניהו היה בדרך לבריטניה להשתתף בהלוויית ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר.

בתור ראש הממשלה ששירתה הכי הרבה זמן בבריטניה במאה ה-20, תאצ'ר הצהירה לאחר הניצחון השלישי שלה בבחירות ב-1987 כי היא קיוותה "להמשיך עוד ועוד" כמנהיגת בריטניה. אבל היא איבדה את ההנהגה למפלגה השמרנית בסוף 1990, ולכן לא הצליחה להגיע לכהונה רביעית בתור ראש ממשלה.

אך תחת נתניהו, הן צבירת הכוח והן החלוקה של הסנטימנט בנוגע להנהגה שלו, מרגישים חדים במיוחד, ואינטנסיביים בימינו לעומת תקופות קודמות – אפילו בהינתן הניצחון הראשון של לנתניהו בבחירות, ב-1996, מספר חודשים לאחר מותו של ראש הממשלה יצחק רבין מידיו של מתנקש יהודי.

בנימין ושרה נתניהו בטקס ההלוויה של מרגרט תאצ'ר, 2013 (צילום: AP Photo/Christopher Furlong, Pool)
בנימין ושרה נתניהו בטקס ההלוויה של מרגרט תאצ'ר, 2013 (צילום: AP Photo/Christopher Furlong, Pool)

מרכז הסמכות

שלא כמו 1996, משרד ראש הממשלה מתמודד כעת עם בעיות משמעותיות של דיפלומטיה ומדיניות ביטחון, לרבות שיחות שלום עם הפלסטינים, הגרעין האיראני ומערכות היחסים עם ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.

נתניהו גם פועל בפתיחות, פחות או יותר, בתור המתכנן הכלכלי המוביל של ישראל, כאשר הוא נוקט בתפקיד מכריע, לדוגמה, במינוי נגיד בנק ישראל החדשה וקביעת יעדים מאקרו-כלכליים.

תחתיו נכללות גם שאלות מרכזיות של מדיניות פנים, כמו הרחבת חינוך חובה לגיל שלוש, תכניות יישוב מחדש של יישובי בדואים, ופיתוח כלכלי של אוכלוסיית הערבים, אשר היו תחת סמכותו התכנונית של ראש הממשלה.

מבחינה פוליטית, אולי בעקבות הפחד של יצירת גורם מאתגר פוטנציאלי במפלגה שלו, נתניהו מנע את צמיחתו של יורש ברור כלשהו, על ידי רוטציה בתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה והימנעות מבחירת מועדף כלשהו, אפילו בין בני בריתו.

מאז שנכנס לתפקיד ב-2009, הוא מעולם לא מינה סגן קבוע שייקח את תפקידו באופן אוטומטי כאשר הוא באופן מפתיע לא יוכל לתפקד, או שיודח מתפקידו.

מאז שנכנס לתפקיד ב-2009, בנימין נתניהו מעולם לא מינה סגן קבוע שייקח את תפקידו באופן אוטומטי כאשר הוא במפתיע לא יוכל לתפקד, או שיודח מתפקידו

במקביל, נתניהו נתפס על ידי חלק מהעם כמי שמשגשג על בסיס הטינה שהוא מעורר באמצעות שיסוי ציבורים אחד בשני. לפני הבחירות הוא קורא "גוועאלד" – אוי לישראל אם מישהו אחר ינהיג אותה שאינו אני.

חילוקי דעות משולות לבגידה- או שאתה איתו או נגדו. המבקרים והיריבים שלו ממותגים בתור "שמאלנים" – אפילו תושב ההתנחלות הניצי אביגדור ליברמן.

כתוצאה מכך, לאחר 13 שנים בכיסא, נתניהו הוא שליט נדיב בסדר גודל תנ"כי המגן על עם ישראל, או שליט רודני ומרושע הקורע את ישראל מבפנים. ואולי כך נתניהו ייזכר בסופו של דבר: בתור מנהיג מפלג של ישראל המפולגת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 983 מילים
איילת שקד (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

פרשנות שקד מציגה: באחריות, למען הטייקונים

כשרת משפטים פעלה שקד שוב ושוב למען הבנקים, חברות הביטוח, הטייקונים, תאגידי הענק והחבר אפי נוה - וסיכלה רפורמות חשובות במשק ● ומי שילם את המחיר? כל אזרחי ישראל, ימניים ושמאלנים

לא משנה אם אתם אנשי ימין או שמאל, חילוניים או דתיים, העובדה שאיילת שקד עומדת לרוץ בראש מפלגה משמעותית בבחירות הקרובות – "הימין החדש", או אפילו מפלגות הימין כולן – היא לא בהכרח בשורה משמחת עבורכם.

מאחורי הכותרות הגדולות על ימניזציה של מערכת המשפט, כשרת משפטים שקד פעלה והצליחה לסכל שוב ושוב הצעות חוק ורפורמות, שאיימו לפגוע באינטרסים של בן בריתה הגדול – יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה – והקולגות שלו. היא פעלה כך למרות שההצעות שסיכלה נהנו מקונצנזוס בכנסת.

כדי להבין עד כמה הקשר שקד-נוה היה קרוב נחזור ל-22 בנובמבר 2018, אז הצטרפה שקד כשרת המשפטים, לאפי נוה ולמקורבו בלשכה, ינון היימן, לפגישה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

תמוה היה למצוא את שקד בפגישה משותפת עם נוה, זמן קצר אחרי שהודה כי העביר מקורבת שלו במרמה בנמל התעופה בן גוריון, ורגע לפני שפרצה לעולמנו פרשת "מין תמורת מינויים".

אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אפי נוה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תמוה עוד יותר היה לראות את שקד במשרד המייצג את מיטב הטייקונים ותאגידי הענק במשק. רשימת הלקוחות שיוצגו על ידי המשרד ארוכה, ובין השאר נמצאים בה בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

שקד התייצבה לצד התאגידים מול הצעת חוק שעלולה הייתה לפגוע באותם תאגידים, ופעם אחר פעם פעלה לסיכול הצעות ורפורמות שעלולות היו לפגוע באינטרסים שלהם, ולהיטיב עם הלקוחות של התאגידים האלה.

1. התנגדות לביטול עמלת פרעון מוקדם

כלכלנים ופרשנים רבים סבורים כי שוק המשכנתאות בארץ בנוי על מעין "מלכודת פיננסית": הבנקים "מפתים" את הלקוח לקחת משכנתה "זולה" בתחילת הדרך, ועם התקדמות תקופת ההלוואה, הם "מכניסים" ללווה את כל התוספות היקרות.

כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתה, מסבירים המומחים, דורש ממנו הבנק לשלם עמלת פירעון מוקדם, בשווי של עד עשרות אלפי שקלים.

בכנסת היה קונצנזוס לשינוי מודל עמלת הפירעון המוקדם, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית

לפיכך, עמלת הפירעון המוקדם מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתה, מונעת פתיחת שוק מחזור משכנתאות מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ל"לקוחות שבויים" של הבנק למרבית שנות חייהם.

העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון ששרר ב-1981, אז הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ יואב קיש, אולם שקד, כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאת הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

ההתנגדות הגיעה גם אחרי שהחוק שונה כך שהבנקים לא יפסידו בגינו (אבל גם לא ירוויחו ממנו כפי שקורה היום). אחרי פיזור הכנסת התנגדה שקד להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה מכך ההצעה נגנזה סופית.

פורסם על ידי ‏‎Moriel Matalon‎‏ ב- יום שישי, 23 בנובמבר 2018

2. פגיעה בחוק הריכוזיות

חוק זה קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד.

אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)
אדוארדו אלשטיין (צילום: Flash90)

ב-2017 הודיעה חברת אי.די.בי שמיוצגת על ידי גורניצקי ושות', שלא תוכל לעמוד בתנאי החוק. פירמידת אי.די.בי כללה 4 שכבות, כשהשכבה הרביעית והאחרונה הייתה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש).

אי.די.בי הודיעה לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את השכבה הרביעית וניצלה פרצה בחוק: היא ביקשה למכור את מניותיה בדסק"ש לחברה פרטית חדשה, שמי ששולט בה הוא לא אחר מאשר בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.

למרות הלחצים שהופעלו על שקד, היא סרבה לתקן את חוק הפירמידות העסקיות באופן שימנע מאי.די.בי לבצע את הקומבינה. בתגובה פנתה יו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון, לשקד ואמרה: "אישורך את מהלך האקרובטיקה הפיננסית של אי.די.בי הוא בבחינת פגיעה אנושה בחוק הריכוזיות".

סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
סימון מוצרי מזון מזיקים. שקד עיכבה את הרפורמה (צילום: Nati Shohat/Flash 90)

3. דחיית יישום החוק לסימון מזון מזיק

בשלהי 2017, נחקקה רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות, שנועדה להזהיר את הציבור מפני מזונות שעלולים להזיק לבריאותו.

למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017 – מהלך שהיה אמור להיטיב עם בריאותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה – היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020.

חוק שהעבירה שקד, סינדל אפשרות להחיל מידית את רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים, והכל בטענה שזו עלולה לפגוע בחברות המזון. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס את החוק.

חלק מתאגידי המזון הגדולים יוצגו בשנים האחרונות על ידי גורניצקי ושות'.

4. הטלת קשיים על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח

מוסד בוררות מול חברות הביטוח נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים, מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט, במקום לתת להם את הכספים המגיעים להם על פי תנאי הפוליסה.

דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דורית סלינגר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. בעקבות החוק השפיל בן בריתה של שקד, אפי נוה (המייצג בעצמו את מנורה), את סלינגר בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת, וכינה אותה "המפקחת על הביטוח הגרועה מאז ומעולם".

למרות שפורמלית שקד תמכה בהצעה, מאחורי הקלעים היא פעלה לסרס אותו, כפי שנחשף ב"כלכליסט". יוזמת הבוררות מוסמסה לבסוף, ושקד מיהרה להביע תמיכה בהצעת חוק של חברת הכנסת נורית קורן, המקצצת באופן דרמטי מסמכויותיה של סלינגר.

5. סירוס סמכויותיה של ועדת פישמן

יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, סיפר ל"זמן ישראל" על לחצים שהפעילה שקד במטרה לצמצם את כוחה של ועדת פישמן, שבאה לחקור את הכשלים בהתנהלות הבנקים ביחס ללווים הגדולים.

איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
איתן כבל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"הופעלו לחצים מאוד גדולים על הוועדה החקירה הפרלמנטרית. השרה לשעבר שקד נפגשה איתי פעמיים שלוש במטרה לאזן את הוועדה", אמר כבל.

לבסוף אכן סמכויות הוועדה לא הורחבו בשל התנגדות שקד, והמערכת הבנקאית יכלה להסתיר מפני הציבור מידע חיוני שיכל לחשוף מחדלים גדולים תחת הסעיף של "סודיות בנקאית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 798 מילים
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • פינלנד, 2019 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה

אסקפיזם לשבת פינלנד, אהובתי

בשנה שעברה קסניה סבטלובה ביקרה בפינלנד כמחוקקת, שבאה ללמוד על ההצלחה המקומית בכלכלה ובחינוך ● השנה, אחרי שלא הצליחה לייבא את המודל הפיני לכנסת, היא חזרה לשם כתיירת מוקסמת

עוד 1,321 מילים

לא נעים ולא בהמוניהם

מצביעים ברגליים דברי ההסתה של ראש הממשלה נתניהו בבחירות 2015, המצלמות שהליכוד טמן בסמוך לקלפיות, חוק הלאום, המחלוקות בתוך הציבור הערבי והאכזבה מהפוליטיקאים הערבים ● למה ויתרו רבים מערביי ישראל על הזכות להצביע בבחירות - ומה הסיכוי שזה ישתנה בספטמבר? ● "עכשיו יש משחק חדש, עם הכניסה של אהוד ברק ועמיר פרץ, שמאוד אהוד בקרב הערבים"

נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
נציגי חד"ש-תע"ל מגיעים לבית הנשיא אחרי הבחירות באפריל, שם לא המליצו על אף מועמד לראשות הממשלה
עוד 1,700 מילים
הפרשה שנחשפה ב-The Times of Israel מגיעה לבית המשפט בארה"ב

"שקר, הטעיה, הונאה"

תרמית האופציות הבינאריות ארה"ב חושפת "שקרים רבים" של לי אלבז, פעילה ישראלית בתחום האופציות הבינאריות, לקראת פתיחת משפט הונאה ● בתביעה מתוארות שיטות הפעולה שאפשרו לנוכלים מישראל לגנוב מיליארדים מקרבנות ברחבי העולם ● "אלבז שיקרה ללקוחות על הרווחים שהם יכולים לצפות להם ועל ההשכלה, ההמלצות, הניסיון שלה ושל עובדיה - ואפילו על השמות והמיקום שלהם", טוענת התביעה

אילוסטרציה (צילום: Suebsiri/iStock)
Suebsiri/iStock
אילוסטרציה
עוד 2,015 מילים ו-1 תגובות
  • איילת שקד, נפתלי בנט (צילום: Marc Israel Sellem/POOL פלאש 90)
    Marc Israel Sellem/POOL פלאש 90
  • רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • משה פייגלין (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90
  • בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
    Aharon Krohn/Flash90

פרשנות פוליטית ברוכים הבאים למשחקי הימניאדה

בימים הקרובים תתבהר התמונה במירוץ הימני לכנסת ● מי שלא ישפר עמדות בתוך הרשימות, עלול למצוא עצמו (שוב) מתחת לאחוז החסימה

קרב הכל בכל במפלגות הימין מגיע לנקודת רתיחה, כשברקע חשש מבוסס של כל המפלגות מאחוז החסימה. את הביטוי המובהק ביותר למתח הגדול נתן הבוקר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שאמר בראיון לשרון גל ב"גלי ישראל", שמבחינתו איילת שקד יכולה לתפוס גם את המקום הראשון ברשימת הימין המאוחדת.

בתחילת השבוע עוד דיבר סמוטריץ' על המקום השני בלבד. חודש אחורה, בראיון לגלי צה"ל, הוא הוסיף מתקפה חריפה על שקד: "אם איילת שקד רוצה לחזור סבבה, אבל מאיפה הרצון להיות מספר 1? נטשת, פילגת והובלת לסחרור שכל מדינת ישראל נמצאת בו. אני לא חושב שיש סיבה בעולם שהיא תהיה מספר 1".

איילת שקד (במרכז) (צילום: Roy Alima/Flash90)
איילת שקד (במרכז) (צילום: Roy Alima/Flash90)

1. שקד

המו"מ המתנהל בימים אלה בין שקד לשותפה הוותיק נפתלי בנט, נעשה ככל הנראה ברוח חברית, למרות הבדלי הנטיות והאינטרסים של השותפים הוותיקים. בנט אידאולוגי יותר, ומטרתו להוביל לאחר הבחירות מפלגה שתקדם את הנושאים החשובים לו, בעיקר בתחומי הדת והמדינה, הכלכלה וסיפוח שטחי C.

לשקד, מנגד, יש שתי מטרות-על מוצהרות. הראשונה, לחזור כבר עכשיו לפוליטיקה. השנייה, להשתלב בליכוד. מכיוון שלא תוכל להתמודד בליכוד בבחירות הקרובות, ומכיוון שגם בעתיד לא צפוי שיו"ר הליכוד יאפשר לה להתמודד ללא תקופת ההמתנה הנדרשת, המהלך המתבקש מבחינתה הוא להתמודד במסגרת הימין החדש, ולאחר הבחירות לחשב מסלול מחדש.

חבירה עצמאית של שקד לאיחוד הימין היא בעלת סיכוי נמוך במיוחד. אף ששקד מקובלת על רבנים חרד"לים, שבאותה נשימה פוסלים את בנט (ברוח האמירה ש"לחילונים סופרים את המצוות, לדתיים את העבירות"), איחוד הימין רחוקה מדי מהקונצנזוס, ודאי אם עוצמה יהודית תצטרף אליה בסופו של דבר.

מכיוון ששקד מבינה שלא תוכל להתמודד כבר בשנים הקרובות על ראשות הממשלה, היא צפויה להסתפק בינתיים בתפקיד מיניסטריאלי בכיר, שלא יהווה נסיגה מכהונתה במשרד המשפטים. לכן חשוב לה להוביל גוש ימין גדול ככל האפשר. אם הייתה בטוחה שהימין החדש יספק לה את הפלטפורמה לעשות זאת, הייתה מסכמת כבר עם בנט.

נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

2. בנט

מנקודת מבטו של בנט, הצלחת המו"מ שבו החל בשיתוף שקד עם איחוד מפלגות הימין, בעייתית משתי סיבות. הראשונה היא אובדן מצביעים ליברלים, דתיים וחילונים, שלא יוכלו להביא את עצמם להצביע לרפי פרץ, לסמוטריץ' ואולי אף לאיתמר בן גביר, למרות ההצהרות על כך שמדובר בבלוק טכני בלבד שיתפרק לאחר הבחירות.

סיבה שנייה היא כוונתו המוצהרת של בנט להוביל קו עצמאי ונחוש בכנסת הבאה. חבירה לאיחוד הימין הצפוף עלולה להותיר אותו עם רשימה קטנה של 2-3 חברי כנסת לאחר התפצלות, ועם השפעה קטנה מזאת שהוא מעוניין בה.

בנט התפכח מהצהרת הכוונות שליוותה את הקמת הימין החדש, שלפיה המפלגה תהיה בית גם למצביעים מסורתיים שיעברו אליה מהליכוד.

הוא מבין שהימין החדש אינה מפלגת שלטון בפוטנציה, ודאי בשנים הקרובות, אלא מפלגת בוטיק לפלח צר של אנשי ימין ליברלים מבחינה דתית וכלכלית.

מהסיבה הזאת, מוכן בנט לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך בהבעת עמדות פשרניות מבחינה דתית, בסוגיות כמו תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת, גיור לקולא, ותפילת נשים, רפורמיים וקונסרבטיבים בעזרת ישראל בכותל.

אם המסרים האלה יעמידו אותו לאחר הבחירות בראש מפלגה של חמישה מנדטים, הוא יראה בכך הצלחה.

רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

3. פרץ, סמוטריץ' ובן גביר

בקצה הימני, בינתיים, מתנהלת מלחמת גרילה סוערת. בימים האחרונים קיבל סמוטריץ' מאות הודעות נאצה ממצביעי עוצמה יהודית, שטוענים שהוא התקרנף, ש"פתאום הכסף הקטארי הוא לא פרוטקשן לחמאס", ושמכנים אותו "שרץ" ו"ילד קקות מתנשא". זהו ביטוי למרמור של מנהיגי הכהניסטים, שבטוחים שבלעדיהם איחוד הימין לא היה עובר את אחוז החסימה.

לבן גביר וחבריו אין באמת אופציות, ולכן הקמפיין שלהם הוא ניסיון לשפר עמדות במו"מ על חבירה מחודשת לבית היהודי ולאיחוד הלאומי.

באיחוד הימין של פרץ וסמוטריץ' היו שמחים לשבור את הכלים מול עוצמה יהודית, אך נזהרים מכך, בגלל החשש שבנט ושקד יסכמו על ריצה משותפת עם זהות של פייגלין, ויעמידו אותם בסכנה ממשית לא לעבור את אחוז החסימה.

משה פייגלין (צילום: פלאש 90)
משה פייגלין (צילום: פלאש 90)

4. פייגלין

פייגלין, מצדו, מתנהל כמו פייגלין. למרות שריצה עצמאית תותיר אותו כמעט בוודאות מחוץ לכנסת, ועם חובות גדולים עוד יותר מאלה שכבר יש לו לספקים ולמדינה, מפלגת "זהות" בראשותו תקיים בשבוע הבא כנס השקת קמפיין בתל אביב, שבו יתחייב להתמודד בבחירות בכל תרחיש.

האולטימטום הכושל שהציב לבנט, להסכים לבחירות על ראשות הרשימה המשותפת, בכל זאת הזיז משהו אצל פייגלין וגרם לו לוותר סופית על הסיכוי להוביל. הדרישה החדשה שלו היא לקבל את מקומות 2 ו-3 ברשימה מאוחדת, כלומר לדחוק את בנט למקום הרביעי. גם לדרישה הזאת אין סיכוי, ואם פייגלין חפץ חיים פוליטיים הוא ייאלץ להכיר בכוחו האמיתי.

נכון לעכשיו כל האפשרויות בגוש הימין פתוחות. שתי האפשרויות הבולטות הן ריצה בשתי רשימות, ליברלית של הימין החדש וזהות, וחרד"לית, שאליה תצטרף לבסוף עוצמה יהודית, או הקמת בלוק טכני בין הימין החדש לאיחוד הימין, כשזהות נותרת בחוץ ואולי אף עוצמה יהודית.

בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

5. נתניהו

לתוך הכאוס הזה נכנס אתמול (שוב) ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבהיר כי יפצח בימים הקרובים במאמצים להביא להקמת גוש גדול ככל האפשר מימין לליכוד.

אבל אפילו לו יהיה קשה לצרף לגוש כזה את עוצמה יהודית, שאנשיה תולים בו את האשם להסכם המקפח, לטענתם, שנחתם לפני הבחירות האחרונות, ואת זהות שהתחייבה לא לרוץ עם החרד"לים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 744 מילים
"האבא של הליקווידטורים בישראל":

לא בטוח שהעולם למד את לקחי צ'רנוביל

ראיון אלכסדנר קלנטירסקי היה אחד המהנדסים שהשתתפו בניטרול הכור בצ'רנוביל ועצירת התפשטות הנשורת הגרעינית ● "אם לא היינו בונים את הסרקופג, חצי מאירופה הייתה נמחקת, אם לא כולה. הרגשנו שזה היה מרוץ נגד הזמן" ● אחרי שעלה לארץ, וראה רבים מחבריו מתים ממחלות קשות, הוא אומר שאסון נוסף עשוי להתרחש באותו הכור - אם הפיקוח על המקום לא ימשיך להיות הדוק

  • אלכסדנר קלנטירסקי, יולי 2019 (צילום: אריק סולטן)
    אריק סולטן
  • עובדים שבנו את בסיס הבטון לסרקופג לכיסוי כור 4 המפוצץ של צ'רנוביל מצטלמים, מול בניין הכור ההרוס אשר עדיין חשוף, עם שלט האומר "ביצענו את המשימה שקיבלנו מהממשלה" (צילום: AP\ וולודימיר רפיק)
    AP\ וולודימיר רפיק
  • האלמנות של קורבנות צ'רנוביל עם התמונות של בעליהן שמתו לאחר פעולות הניקוי של הפיצוץ הגרעיני בצ'רנוביל ב-1986, באנדרטה לקורבנות צ'רנוביל בבירת אוקראינה, קייב, 26 באפריל, 2008 (צילום: AP\ אפרם לוקצקי)
    AP\ אפרם לוקצקי
  • ה"מנטרל" של צ'רנוביל, אלכסנדר קלנטירסקי, מהנדס בניין שעזר לבנות את בסיס הבטון של הסרקופג של צ'רנוביל ב-1986, בביתו בבת ים, 26 ביוני, 2019. המחשב שלו מציג את התעודה שלו מתקופת עבודתו בצ'רנוביל (צילום: Times of Israel)
    Times of Israel
  • הסרקופג של צ'רנוביל בשלב התכנון (צילום: באדיבות אלכסנדר קלנטירסקי)
    באדיבות אלכסנדר קלנטירסקי
  • בצילום זה מ-1986, עובד תחנת הכור הגרעינית בצ'רנוביל מחזיק דוזימטר למדידת רמת הקרינה, כשברקע בניית הסרקופג מעל הכור הרביעי ההרוס (צילום: AP\ וולודימיר ריפק)
    AP\ וולודימיר ריפק
עוד 2,243 מילים

הקמפיין של כחול-לבן: אחדות, ביטחון - ופיוס עם החרדים

בשבועות הקרובים ישיקו במפלגת כחול-לבן את קמפיין הבחירות באופן רשמי, ובתוכנית הפעם: מסרים חיוביים על בטחון ואחדות ● מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה ● המטרה: שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני ריבלין ● פרשנות

ראשי כחול-לבן (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
ראשי כחול-לבן

"השקט שלפני הסערה" אינה רק קלישאה, כשמדברים על מערכת הבחירות המנומנמת עד כה, ובעיקר כשדנים בכחול לבן של ימים אלה.

במפלגה לא קבעו תאריך יעד מדויק להשקת קמפיין הבחירות, אך הכוונה היא שזה יקרה בשבועיים הקרובים. על פי תכנית העבודה של המפלגה, בשבוע הבא יושלם איוש בעלי התפקידים, בעיקר בתחום ייעוץ התקשורת והפרסום.

השקת הקמפיין תכלול פרסום נרחב של הגרפיקה והמסרים העדכניים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות נוספות. כשזה יקרה, מפלגות אחרות לא יוכלו להישאר מאחור, ומפלס הרעש יעלה משמעותית. מערכת הבחירות תיפתח רשמית.

F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. ביטחון, ביטחון, ביטחון

בשיחות סגורות, ממשיכים חברי הכנסת של כחול לבן לתקוף את בנימין נתניהו במלוא העצמה, אך הקמפיין יבליט יותר מסרים חיוביים מאשר הקמפיין הקודם, בדגש על נושאים אזרחיים, המהווים מכנה משותף רחב.

הנטייה במפלגה היא לעסוק בחיזוק הדמוקרטיה ושלטון החוק, בכלכלה, בצמצום פערים בין פריפריה למרכז, ובשיפור השירותים הציבוריים.

אחד המסרים הנבחנים בימים אלה במשרדי המפלגה ברמת החייל בתל אביב הוא "להחזיר את הביטחון". ההקשר המיידי הוא המשבר עם עזה וסוגיות הביטחון הלאומי בכלל, אך המסר יורחב להקשרים נוספים: ביטחון בכלכלה (אגב הגירעון בתקציב המדינה והחשש ממשבר), ביטחון במערכות הבריאות והחינוך, וביטחון האזרחים בנוגע לדמותה ותפקודה של מדינה.

עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

2. אחינו החרדים

מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה.

בכחול לבן רואים במפלגת העבודה ובמרצ שותפות טבעיות, מייחלים לממשלת אחדות עם הליכוד, וגם לא פוסלים את הימין החדש של נפתלי בנט.

הכל בהתאם לנסיבות. בדבר אחד מאוד בטוחים שם: יש לעשות כל מאמץ כדי שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני הנשיא.

על הרקע הזה הגיעו ביום רביעי שעבר גנץ וחברי הכנסת יזהר שי ועומר ינקלביץ' לביקור ניחומים אצל סגן שר החינוך, מאיר פרוש, שישב שבעה על אחיו.

יום לאחר מכן התראיינו חברי הכנסת אלון שוסטר ויזהר שי באולפן תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", וקינחו בטשולנט עם אברהם רובינשטיין, שהוא לא רק ראש עיריית בני ברק, אלא גם מזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בתחילת השבוע ביקר משה (בוגי) יעלון במשרדי רשת התקשורת החרדית "קו עיתונות", ומפגשים נוספים עם גורמים חרדיים מתקיימים באופן שוטף, אם כי לא לכולם ניתן פומבי.

לא כל המפגשים הם פוליטיים במוצהר, אך בכחול לבן מאמינים שככל שההיכרות תתרחב ותעמיק, יגדלו הסיכויים לשתף פעולה. במפלגה מעודדים מאמירות של חברי כנסת חרדים, שעל פי הנטען מעדיפים אותה במובהק על פני נתניהו.

מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

3. המצע אותו מצע, הערבים אותם ערבים

מה שלא ישתנה בקמפיין הבא הוא מצע כחול לבן, שנכתב בהובלת חילי טרופר, יועז הנדל ועפר שלח. במצע המפלגה כתוב, בין השאר, כי אחד מיעדיה הוא עיגון "עקרון השוויון" בחוק יסוד, אך לא כל שוויון אלא "שוויון בזכויות הפרט". הסייג הזה אינו מקרי, והוא אינו רק יוזמה של תל"ם הימנית. גם יאיר לפיד חתום עליו.

באוקטובר האחרון הגישו מוסי רז וכמה מחבריו למרצ את הצעת "חוק יסוד: השוויון", המצטטת את הקטע ממגילת העצמאות על "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור… בלי הבדל דת, גזע, מין… חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

ההצעה הורדה מסדר היום עוד קודם לקריאה הטרומית, ולא רק בגלל הרוב האוטומטי של הקואליציה, אלא בגלל התנגדות יש עתיד.

לפיד הסביר אז בשיחות סגורות, כי אינו תומך בעיגון השוויון בחוק יסוד באופן גורף, בגלל חשש מפגיעה בחוק השבות. סוגיה זאת ניתנת לפתרון באמצעות שריון חוק השבות כסעיף חוקתי "נצחי", כזה שאין דרך לשנותו.

זה לא יעלים לגמרי את אפליית האזרחים הערבים, אבל הכרה בשוויון מלא, כולל בזכויות קולקטיביות, כנהוג בכל דמוקרטיה מתוקנת ולפי רוח מגילת העצמאות, יצמצם אותה לרמה נסבלת.

חברי הכנסת של כחול לבן טוענים בכל הזדמנות נגד חברי הכנסת הערבים, "שאינם מקבלים את יהדותה של המדינה", אך לא ביררו אם עיגון שוויון הזכויות הקולקטיביות יסייע להפחית את המתח.

ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

4. החוקה תמשיך לחכות

על הרקע הזה, דיונים שהתקיימו בכחול לבן לקראת הבחירות הקודמות על קידום חוקה לישראל, לא הבשילו למהלך ממשי. סיבה נוספת הייתה ההכרח להתמקד בכמה מסרים בודדים. אבל גורמים בכחול לבין מבינים כי למפלגה צריך להיות עניין רב בקידום מהלך החוקה, וזאת מכמה סיבות:

הסיבה הראשונה היא בידול. נכון להיום אין למפלגה מסר בולט שאינו "רק לא נתניהו" ושמירה על שלטון החוק, וגורמים במפלגה מודים כי מעבר לזה, ההבדלים בינה לבין הליכוד מזעריים. אם מתעקשים, אומרים שם, אפשר לומר שההבדל נעוץ בכך שאצלנו יש יותר שמאלנים.

נתניהו הצליח לשכנע קהלים רחבים שהמצב הכלכלי במדינה טוב, ובכל הקשור לעזה, רוב הציבור מבין שהטענות נגד הכנסת הכספים לרצועה הן פופוליסטיות. להוציא בצלאל סמוטריץ' ודומיו אין גם כמעט מי שחושב שצריך לכבוש את הרצועה.

גם בתחום המדיני, שסביבו בנה נתניהו קמפיין שלם המציג אותו כעילוי בזירה הבינלאומית, קשה מאוד לכחול לבן להציע מסר חדש ומשכנע.

כל ניסיון לברר מהי תכניתה המדינית של המפלגה נתקל באמירות עמומות על יצירת הרתעה מול עזה באמצעות מכות כואבות, ומינוף ההרתעה למהלכים בגיבוי מדינות ערב המתונות והקהילה הבינלאומית.

מה הם אותם מהלכים? איש אינו מסביר. הרמז היחיד הוא התחייבות כללית במצע כחול לבן לקידום הכלכלה הפלסטינית. מה שכן ידוע הוא שהקווים האדומים של כחול לבן, כמו שמירה על ירושלים מאוחדת ועל הבקעה בריבונות ישראל, לא ימוססו את התסכול הפלסטיני. בכחול לבן מאמינים שיש לדחות את הפתרון המדיני בעשרות שנים, ושניתן לעשות זאת ועדיין להבטיח שקט ביטחוני.

סיבה שנייה היא הצורך להסדיר את יחסי הדת והמדינה ולקיים התחייבויות ממצע המפלגה, כמו הכרה בזרמים הלא-אורתודוקסיים, מימוש מתווה הכותל, החלשת מונופול הרבנות והפעלת תחבורה ציבורית בשבת בחלק מהאזורים.

במצע המפלגה נכתב כי הכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים הכרחית לשיקום היחסים עם יהדות ארצות הברית, ולהשגת גיבוי מהמפלגה הדמוקרטית בהקשר המדיני.

סיבה שלישית לקידום חוקה היא האיומים על מערכת המשפט, החלשת שומרי הסף והשחתת הנורמות הציבוריות. דווקא משום שכחול לבן מבקרת את נתניהו בעוצמה כה גדולה על יחסו לשלטון החוק, היה אפשר לצפות שתתחייב לשריין את האיזונים והבלמים ואת עצמאות מערכת המשפט, לצד צעדים כמו הגבלת כהונות ראשי ממשלה. הסוגיות הללו הן סוגיות חוקתיות קלאסיות.

סיבה רביעית ואחרונה היא אלקטורלית. יש בישראל רוב של לפחות 70% לעיגון הדמוקרטיה הליברלית. הבטחה לקדם חוקה תגדיל את אחוזי ההצבעה של האזרחים הערבים, כלומר תקטין את משקלם של מצביעי הימין בתחשיבי המנדטים, ותעביר לכחול לבן מצביעי ימין ליברלי, המודאגים ממצב הדמוקרטיה ומהנפח שתופסת הדת במרחב הציבורי.

העניין הוא שכדי להעביר חוקה בישראל נדרש שיתוף פעולה עם הערבים, לא עם החרדים. בכחול לבן אומרים שעמדתה הרשמית של המפלגה היא בעד חוקה, אך לא מסבירים איך ניתן לקדם אותה תוך שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, מעבר לאמירה כללית על כך שגם הן ייאלצו להתפשר. אלא שברור שכחול לבן היא שתיאלץ להתפשר, אם תרצה שהחרדים ימליצו על גנץ לנשיא ראובן ריבלין.

חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

5. דווקא הצלחה עלולה לפרק את המפלגה

בכל הקשור לחיכוכים הפרסונליים, בעיקר סביב הרוטציה בין גנץ ללפיד, אין בכחול לבן אשליות. מבינים שם שהכל שאלה של אינטרסים, ושהשותפות תימשך רק כל עוד האינטרסים של שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה ימשיכו לחפוף אלה את אלה, בעיקר בשאלת הדחת נתניהו.

לכן, דווקא הצלחה בבחירות עלולה לקרב את התפרקות כחול לבן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,036 מילים
המחיר האמיתי של הבחירות:

מדינה שלמה משותקת

בדיקת זמן ישראל: אילו רפורמות תקועות, איזה מחיר ישלמו האזרחים, ומי הפוליטיקאים שיושבים על הגדר - ולא עושים כלום

בחירות אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
בחירות אפריל 2019
עוד 1,569 מילים

תוצאות האמת

חודש וחצי אחרי הבחירות הקודמות לכנסת והכרזתו של נתניהו על "נצחון אדיר", מסתבר שראש הממשלה הפסיד - ובגדול ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

חודש וחצי אחרי הבחירות הקודמות לכנסת והכרזתו של נתניהו על "נצחון אדיר", מסתבר שראש הממשלה הפסיד - ובגדול ● פרשנות

מיד לאחר ההצבעה הדרמטית על פיזור הכנסת ביום רביעי בלילה, וקביעת מועד לבחירות חדשות ב-17 בספטמבר, הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את הזווית שלו על תוצאות הבחירות הכלליות הקודמות, באפריל.

"הציבור בישראל קיבל החלטה ברורה. הוא החליט שאני אהיה ראש הממשלה, מפלגת הליכוד תוביל את הממשלה – ממשלת ימין. הציבור הצביע לי כדי להוביל את מדינת ישראל", אמר בכעס לתקשורת. "הציבור הצהיר הצהרה ברורה".

ההצהרה הנרגנת של נתניהו לתקשורת (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
ההצהרה הנרגנת של נתניהו לתקשורת (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

היה זה ניסיון להגדיר את הנרטיב של הבחירות האחרונות ולנסח במקביל את המסר המרכזי של קמפיין הבחירות הקרוב באופן הבא: הבחירות הקרובות הן "מיותרות", התהליך הזה נכפה עליו והוא פועל נגד רצון העם.

נראה היה שנתניהו אומר שאביגדור ליברמן לא הותיר לו ברירה, ושהוא בהחלט לא קבע בחירות חדשות לטובת הישרדותו הפוליטית, אלא עבורנו, הציבור שבחר בנתניהו.

זה הזמן לחזור לליל הבחירות

נתניהו טוען כי ניצח את הבחירות של אפריל, אבל מבט מעמיק על התוצאה הכוללת, על כל שלושת שלבי הבחירות – ההצבעה לכנסת; החלטת הנשיא להטיל את המשימה של הרכבת הממשלה על ראש הממשלה הפוטנציאלי; וחוסר היכולת להשלים את תהליך גיבוש הממשלה – מצביעה בבירור כי לא מדובר בניצחון.

בליל הבחירות, 9 באפריל, התעקשו שני מנהיגי המפלגות הגדולות – נתניהו ובני גנץ, יו"ר כחול-לבן, לשאת נאומי ניצחון, לאחר שהתקבלו תוצאותיהם של שלושה סקרים שונים, שחזו שלוש תוצאות שונות, עבור שני המועמדים והמפלגות שלהם.

הסקר של חדשות 12, שהוקרן במטה של כחול-לבן, נתן למפלגה החדשה כל מה שקיוותה לו – הובלה של שלושה מושבים על פני הליכוד (37-34), וגם חלוקת מנדטים שתקשה על נתניהו להקים קואליציה עם "השותפות הטבעיות".

סקר חדשות 13, שהוקרן במטה הליכוד, הצביע על תיקו בין הליכוד לכחול-לבן, 36-36. עם זאת, הסקר הזה הצביע על אופציה ראלית להקמת קואליציה ימנית-חרדית של 66 חברי כנסת בראשותו נתניהו.

הסקר של כאן 11, שלא הוקרן באף אחד משני המטות, חזה מצב שממנו נחרדו שתי המפלגות במשך כל הקמפיין: כחול-לבן החזיקה במספר מושבים גדול יותר – (37 מול 36), אך לקואליציה של נתניהו היה רוב מובהק של 64 מנדטים.

זוכרים את הפער?

במהלך הבחירות, הקפידה מפלגת כחול-לבן לומר כי אם תזכה בפער מספיק במספר המנדטים, ייאלץ הנשיא ראובן ריבלין למנות את גנץ למועמד לגיבוש הממשלה, ללא קשר לחישובים של הקואליציות.

הליכוד דחה את העמדה הזו בתחילה, בטענה כי האדם שיקבל את מרב ההמלצות להרכיב את הממשלה צריך לקבל את המנדט ראשון מהנשיא.

בסופו של דבר, גם נתניהו (במאמצים לקרוא למצביעים לבוא ולהצביע) וגם גנץ אמרו כי פער של יותר משניים-שלושה מנדטים ביניהם עשוי לשחק תפקיד משמעותי בהחלטה של ריבלין למי לתת הזדמנות ראשונה להרכיב ממשלה.

גנץ, שנאם שעתיים בלבד לאחר פרסום הסקרים, כשפחות מ-5% מהקולות נספרו, השתמש בתחזיות של חדשות 12, כדי להציג נרטיב של ניצחון חסר תקדים. "יש מנצחים ויש מפסידים, ואנחנו המנצחים!", הצהיר הרמטכ"ל לשעבר בנאומו.

כבוגר של שישה קמפיינים כמועמד לראשות הממשלה, המתין נתניהו שעתיים נוספות לפני שנשא את נאום הניצחון שלו. בשלב הזה נספרו כמעט 20% מהקולות, וכבר היה די ברור שהסקר של חדשות 13 הוא הקרוב ביותר למציאות, עם רוב ניכר לימין, גם אם הליכוד וכחול לבן קיבלו את אותו מספר המנדטים.

כשעלה לנאום, הילל נתניהו את ה"ניצחון האדיר" שלו. והגדיר אותו כ"הישג כמעט בלתי יתואר". במבט לעתיד, הבטיח כי יצליח להרכיב ממשלה שתכלול את השותפים מימין וגם את החרדים, ששירתו גם בקואליציה הקודמת שלו.

ראשי הסיעות בהשבעת הכנסת (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ראשי הסיעות בהשבעת הכנסת (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

תוצאות האמת בבחירות לכנסת הראו כי יש בכוחו לעשות זאת: סך כל המנדטים של הליכוד, יחד עם 15 מנדטים של ש"ס ויהדות התורה, 5 מנדטים מאיחוד מפלגות הימין, 5 מישראל ביתנו ו-4 מכולנו, הצטברו לרוב מכריע של 65 מנדטים.

החישוב הזה מנע את הניצחון של כחול-לבן, וגם קיצץ באופן משמעותי את כוח המיקוח של השותפות הסבירות ביותר לקואליציה, לנוכח העובדה ש״כולנו״ ירדה מ-10 מנדטים לארבעה, הבית היהודי (עם 8 מנדטים) הוחלפה באיחוד מפלגות הימין (עם 5 בלבד), וישראל ביתנו שהצטמקה מ-6 מנדטים ל-5.

בתור בונוס, נתניהו גם ראה את מפלגת זהות של משה פייגלין, חבר הכנסת מהליכוד לשעבר, שאיים כי לא ימליץ עליו לראשות הממשלה, ואת הימין החדש של נפתלי בנט, קוץ בכנף ימין שלו, לא עוברות את אחוז החסימה.

גנץ הפך לבדיחה

בהינתן תנאים אלה נראה היה כי "נתניהו ניצח, וכל השאר הפסידו". כך גם קרה שהנאום של גנץ הפך למקור ללעג על הטירונות הפוליטית שלו, והנאום של נתניהו נהפך לסמל לתבונה ועוצמה פוליטית. וכך, בשלב השני, נתניהו קיבל מידי ריבלין מנדט להרכיב ממשלה, לאחר שאותם 65 חברי כנסת המליצו להשאירו בכיסאו.

השמאל החדש? אביגדור ליברמן, 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash 90)
השמאל החדש? אביגדור ליברמן, 2018 (צילום: Miriam Alster/Flash 90)

אך על רקע אירועי יום רביעי בערב, שהביא לסופו את השלב השלישי והאחרון של הבחירות, והוא הרכבת הקואליציה – נראה כי לא רק שאף אחד לא ניצח, אלא שאחד המפסידים הברורים, לפחות בשלב האחרון של התהליך, הוא נתניהו.

זאת לאחר שנתניהו קיבל מהנשיא את האחריות ליצירת ממשלה ו-28 ימים כדי לסגור הסכמים עם השותפות הטבעיות שלו לקואליציה – הארכה של 14 ימים – בנימוק שלוח הזמנים הלאומי הצפוף, ועימות הנפיץ בעזה, הגבילו את זמנו.

המאמר פורסם לראשונה ב-Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 741 מילים
סגירה